המגזין מתפרסם באדיבות 'תורתך שעשועי' – השבועון לילדי ישראל
בהוצאת המרכז חינוכי חסידותי של צעירי-חב"ד.
להצטרפות למשפחת המנויים, טל: 02-5000770, פקס: 02-5001770
[email protected]

(C) כל הזכויות שמורות לצעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר)

השבוע היהודי

פָּרָשַׁת בֹּא

"שֶׂה תָמִים זָכָר בֶּן שָׁנָה . . וְהָיָה לָכֶם לְמִשְׁמֶרֶת

עַד אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַזֶּה . ." (שמות יב,ה-ו)

לְכָל דָּבָר טוֹב צָרִיךְ לְהִתְכּוֹנֵן כָּרָאוּי. גַּם לִקְרַאת הַיְּצִיאָה מִמִּצְרַיִם, קִבְּלוּ בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל שְׁתֵּי מִצְווֹת חֲשׁוּבוֹת שֶׁבְּעֶזְרָתָן יוּכְלוּ לְהִתְכּוֹנֵן לְנֵס הַגְּאֻלָּה: מִצְוַת בְּרִית-מִילָה וּמִצְוַת קָרְבַּן הַפֶּסַח.

לְשֵׁם-מָה הָיְתָה חֲשׁוּבָה וּדְחוּפָה הַהִתְעַסְּקוּת בִּשְׁתֵּי הַמִּצְווֹת הַלָּלוּ, עַד-כְּדֵי-כָּךְ שֶׁאֶת קָרְבַּן הַפֶּסַח הָיָה צָרִיךְ לָקַחַת מֵרֹאשׁ וּלְהַחְזִיקוֹ  בַּבַּיִת אַרְבָּעָה יָמִים?

רַשִׁ"י מֵשִׁיב עַל כָּךְ בִּדְבָרָיו שֶׁל הַתַּנָּא רַבִּי מַתְיָא בֶּן-חָרָשׁ, הַמַּסְבִּיר שֶׁבְּנֵי-יִשְׂרָאֵל הָיוּ 'עֲרֻמִּים' מִמִּצְווֹת, חָסְרוּ לָהֶם זְכֻיּוֹת וְהֵם הָיוּ שְׁטוּפִים בַּעֲבוֹדָה-זָרָה. לָכֵן, הֵם נִצְטַוּוּ לְהִתְעַסֵּק אַרְבָּעָה יָמִים עִם הַשֶּׂה, כְּדֵי לַעֲקֹר מֵהֶם אֶת הָ'עֲבוֹדָה-זָרָה' הַמִּצְרִית, וּלְקַיֵּם אֶת דַּם הַמִּילָה וְדַם הַפֶּסַח, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ רְאוּיִים לְהִגָּאֵל.

מְעַנְיֵן לִקְשֹׁר אֶת הַפֵּרוּשׁ הַזֶּה עִם דַּרְכּוֹ בַּחַיִּים שֶׁל רַבִּי מַתְיָא בֶּן-חָרָשׁ. מְסֻפָּר עָלָיו שֶׁהָיְתָה לוֹ יְשִׁיבָה וּבֵית-דִּין בְּרוֹמִי, וְהַיְּשִׁיבָה שֶׁלּוֹ הָיְתָה הַגְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר בִּזְמַנּוֹ, יוֹתֵר מִן הַיְּשִׁיבוֹת שֶׁהָיוּ בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל וּבִמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים.

מַדּוּעַ יָשַׁב רַבִּי מַתְיָא דַּוְקָא בְּרוֹמִי? כְּדֵי לְקַיֵּם בְּעַצְמוֹ אֶת הַפֵּרוּשׁ שֶׁקָּרָאנוּ קֹדֶם בִּשְׁמוֹ. רַבִּי מַתְיָא בֶּן-חָרָשׁ רָצָה מְאוֹד בִּגְאֻלָּתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, אַךְ רָאָה שֶׁיֶּשְׁנָם יְהוּדִים הָ'עֲרֻמִּים' מִמִּצְווֹת. לָכֵן הִתְגַּיֵּס לָשֶׁבֶת בְּ'רוֹמִי', מְקוֹם הַגָּלוּת בְּעַצְמָהּ, כְּדֵי לְסַיֵּעַ בִּידֵי יְהוּדִים לִצְבֹּר זְכֻיּוֹת, בְּעֶזְרַת הַיְּשִׁיבָה שֶׁהֵקִים.

מִכָּאן אָנוּ לְמֵדִים גַּם עַל בַּעַל הַהִלּוּלָא שֶׁל י' שְׁבָט, הָאַדְמוֹ"ר הָרַיַּי"צ (רַבִּי יוֹסֵף-יִצְחָק) מִלְּיוּבַּאוִיטְשׁ, שֶׁנִּסְתַּלֵּק בְּשַׁבַּת פָּרָשַׁת 'בֹּא'. גַּם הוּא צָעַד בְּאוֹתָהּ דֶּרֶךְ בְּדִיּוּק. בִּמְסִירוּת-נֶפֶשׁ גְּמוּרָה פָּעַל לְמַעַן הַיְּהוּדִים הַיּוֹשְׁבִים בַּגָּלוּת, בְּ'רוֹמִי'. בְּמַאֲמַצִּים כַּבִּירִים וּבְאַהֲבַת-יִשְׂרָאֵל אֵין-סוֹפִית, הוּא הִצְלִיחַ 'לְהַלְבִּישׁ' עוֹד יְהוּדִי וְעוֹד יְהוּדִי בְּמִצְווֹת. וְכָל זֶה, כְּדֵי לְזָרֵז אֶת בּוֹא הַגְּאֻלָּה, שֶׁתִּמְצָא אֶת כֻּלָּם – מוּכָנִים לִקְרָאתָהּ.

('לקוטי שיחות', חלק טז, שיחה ג)

חֶזְקִי חִכָּה זְמַן רַב לַנְּסִיעָה הַמְּיֻחֶלֶת לְבֵית דּוֹדוֹ, הַמִּתְגּוֹרֵר בִּשְׁלִיחוּת בְּאַחַת מִן הֶעָרִים הַמְּרֻחָקוֹת. הַסִּבָּה לַנְּסִיעָה הַמְּיֻחֶדֶת הַזֹּאת, הָיְתָה הֲקָמָתוֹ שֶׁל בֵּית-חַבַּ"ד חָדָשׁ, עַל-יְדֵי הַדּוֹד. עַד לַתְּקוּפָה הָאַחֲרוֹנָה, הָיְתָה הַפְּעִילוּת כֻּלָּהּ מִתְנַהֶלֶת מִתּוֹךְ בֵּיתָם הַצָּנוּעַ שֶׁל הַדּוֹד וְהַדּוֹדָה. עַתָּה, מִשֶּׁנִּתְרַחֲבָה הַפְּעִילוּת וְנִתְרַחֲבוּ הָאֶפְשָׁרֻיּוֹת, קָנָה הַדּוֹד מִבְנֶה מְיֻחָד הַמַּתְאִים לַמַּטָּרָה הַקְּדוֹשָׁה הַזֹּאת.

סוֹף-סוֹף מָצָא עַצְמוֹ חֶזְקִי בַּדֶּרֶךְ. בְּמֶשֶׁךְ כָּל שְׁעַת הַנְּסִיעָה, נִסָּה חֶזְקִי לְדַמְיֵן, מָה הוּא עָתִיד לִרְאוֹת... הַתְּמוּנָה שֶׁעָלְתָה בְּרֹאשׁוֹ, הָיְתָה בְּרוּרָה לְמַדַּי: בְּאַחַד הָרְחוֹבוֹת הַיְּרוּקִים, הַשְּׁקֵטִים וְהַשְּׁלֵוִים בְּיוֹתֵר שֶׁל הָעִיר, עוֹמֵד לוֹ בִּנְיָן נָאֶה וּמְטֻפָּח. אֶת הַשֶּׁקֶט הֶעָמֹק, מְפֵרִים רַק קוֹלוֹת הַלִּמּוּד הַשְּׁקֵטִים שֶׁל כַּמָּה מִבָּאֵי בֵּית-חַבַּ"ד הַיּוֹשְׁבִים לְשִׁעוּר תּוֹרָה. גַּם הַדּוֹד יוֹשֵׁב בְּמִשְׂרָדוֹ, מְנֻתָּק מֵהֲמֻלַּת הָעוֹלָם, וּמְתַכְנֵן בְּרֹאשׁ צָלוּל פְּעֻלּוֹת חֲדָשׁוֹת וְשִׁעוּרִים מְעַנְיְנִים...

וְהִנֵּה, הִגִּיעַ חֶזְקִי. קַבָּלַת פָּנִים חַמָּה וּלְבָבִית צִפְּתָה לוֹ. חֶזְקִי שָׁתָה, טָעַם מַשֶּׁהוּ, עָנָה לְכָל שְׁאֵלוֹתֶיהָ שֶׁל הַדּוֹדָה הַמְּסוּרָה וְאָז שָׁאַל בְּצִפִּיָּה: "מָתַי אוּכַל לִרְאוֹת אֶת בֵּית-חַבַּ"ד הֶחָדָשׁ?".

"מִיָּד עַכְשָׁו" – עָנָה לוֹ הַדּוֹד וּפָתַח אֶת הַדֶּלֶת לִרְוָחָה. "חִכִּיתִי בִּמְיֻחָד לְךָ, אֲנִי יוֹצֵא לְשָׁם עַכְשָׁו".

חֶזְקִי הִתְיַשֵּׁב בְּהִתְרַגְּשׁוּת בַּמְּכוֹנִית הַקְּטַנָּה לְצִדּוֹ שֶׁל הַדּוֹד-הַשָּׁלִיחַ. וְהִנֵּה פָּנְתָה הַמְּכוֹנִית אֶל אַחַד הַכְּבִישִׁים הַמֶּרְכָּזִיִּים וְהָעֲמוּסִים בְּיוֹתֵר. לְאַט-לְאַט, הִתְקַדֵּם הָרֶכֶב בֵּין הַפְּקָקִים וְצוֹפְרֵי הַמְּכוֹנִיּוֹת, וְחֶזְקִי גִּלָּה שֶׁהֵם מִתְקָרְבִים לְעֵבֶר הַמֶּרְכָּז הֲכִי סוֹאֵן שֶׁבְּתוֹךְ הָעִיר.

"אֲנַחְנוּ נוֹסְעִים לְבֵית-חַבַּ"ד?" – הוּא בֵּרֵר בַּחֲשָׁשׁ-מָה אֵצֶל דּוֹדוֹ הַיּוֹשֵׁב לְצִדּוֹ.

"כַּמּוּבָן!" – עָנָה הַדּוֹד וְהִמְשִׁיךְ לְתַמְרֵן אֶת הָרֶכֶב בֵּין הַמְּכוֹנִיּוֹת הָרַבּוֹת וְעֶשְׂרוֹת הַחֲנֻיּוֹת שֶׁרַעַשׁ וּמְהוּמָה בָּקְעוּ מִתּוֹכָן. "הִגַּעְנוּ" – נֶעֶצְרָה פִּתְאוֹם הַמְּכוֹנִית הַקְּטַנָּה. חֶזְקִי הָיָה הָמוּם. בְּרַגְלַיִם כְּבֵדוֹת הוּא יָצָא וּמִיָּד זִהָה אֶת הַשֶּׁלֶט הַגָּדוֹל הַמַּזְמִין כָּל יְהוּדִי...

"לָמָּה בָּחַר הַדּוֹד בְּכָזֶה מִן מָקוֹם?" – שָׁאַל חֶזְקִי אֶת עַצְמוֹ בְּצַעַר. אַךְ רֶגַע לְאַחַר מִכֵּן, הוּא כְּבָר קִבֵּל תְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתוֹ – עַל-יַד הַדֶּלֶת הַסְּגוּרָה עֲדַיִן שֶׁל בֵּית-חַבַּ"ד, כְּבָר הִתְגּוֹדְדוּ אַרְבָּעָה אֲנָשִׁים שֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶם הִגִּיעַ לְמַטָּרָה אַחֶרֶת:

"סְלִיחָה, אַתֶּם מוֹכְרִים גַּם מְזוּזוֹת?"; "אֲנִי בָּאתִי לְהַחְלִיף סֵפֶר, בַּסִּפְרִיָּה הַיְּהוּדִית"; "הָיִיתִי כָּאן בַּשָּׁבוּעַ שֶׁעָבַר, נִכְנַסְתִּי בְּאֶמְצַע שִׁעוּר מְעַנְיֵן. מָתַי מִתְקַיֵּם הַשִּׁעוּר שׁוּב?"; "הַאִם יֵשׁ אֶצְלְכֶם תְּפִלַּת מִנְחָה?".

חֶזְקִי הִקְשִׁיב לְדִבְרֵי הָאֲנָשִׁים וְהֵבִין פִּתְאוֹם, לָמָּה עֲבוּר קִיּוּם הַשְּׁלִיחוּת, דָּרוּשׁ בֵּית-חַבַּ"ד דַּוְקָא בְּמָקוֹם הוֹמֶה שֶׁכָּזֶה.

הסיפור השבועי

הַמִּשְׁפָּט שֶׁשִּׁנָּה אֶת חַיַּי

בְּמִשְׂרַד עוֹרְכֵי-הַדִּין, שֶׁבּוֹ אֲנִי שֻׁתָּף זֶה כְּאַרְבָּעִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה, הִתְיַצֵּב יוֹם אֶחָד אִישׁ צָעִיר וּמְזֻקָּן, לָבוּשׁ חֲלִיפָה כֵּהָה וְחוֹבֵשׁ מִגְבַּעַת. הַמַּחְשָׁבָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁחָלְפָה בְּמוֹחִי הָיְתָה – הִנֵּה עוֹד מַתְרִים. הָעִיר מֶמְפִּיס בִּמְדִינַת טֶנֶסִי הִיא יַעַד מְבֻקָּשׁ בְּמַסְּעוֹתֵיהֶם שֶׁל מְגַיְּסֵי כְּסָפִים לְמוֹסְדוֹתֵיהֶם. לֹא יָדַעְתִּי אָז הַרְבֵּה עַל הַיַּהֲדוּת, אַךְ תָּמִיד שָׂמַחְתִּי לְסַיֵּעַ לְמוֹסְדוֹת תּוֹרָה וְאַף לִלְמֹד מֵהַמַּתְרִימִים דָּבָר אוֹ שְׁנַיִם.

כְּשֶׁרָאִיתִי אֶת הַיְּהוּדִי הַמְּזֻקָּן נִכְנָס לַמִּשְׂרָד, נִגַּשְׁתִּי אֵלָיו וְהוֹשַׁטְתִּי לוֹ יָד לְשָׁלוֹם. שְׁאַלְתִּיו לִשְׁמוֹ וְהִצַּגְתִּי אֶת עַצְמִי – אֶלְוִין גּוֹרְדוֹן. "נָעִים מְאוֹד", אָמַר, "בָּאתִי לְכָאן כְּדֵי לִפְגֹּשׁ אֶת וָגִיג". וָגִיג הוּא חֲבֵרִי וְשֻׁתָּפִי בַּמִּשְׂרָד. לִשְׁכוֹתֵינוּ צְמוּדוֹת זוֹ לְזוֹ. וָגִיג הוּא יְהוּדִי נְטוּל כָּל רֶקַע בְּיַהֲדוּת. הַמַּתְרִימִים לֹא הָיוּ בְּדִיּוּק הַקָּהָל הֶחָבִיב עָלָיו, אִם לִנְקֹט לְשׁוֹן הַמְעָטָה.

"יֵשׁ לְךָ אִשָּׁה וִילָדִים?", שָׁאַלְתִּי אֶת הָאִישׁ, שֶׁעַתָּה כְּבָר יָדַעְתִּי אֶת שְׁמוֹ – הָרַב מֹשֶׁה קוֹטְלַרְסְקִי. "בָּרוּךְ-הַשֵּׁם כֵּן", עָנָה. "אִם-כֵּן, כְּדַאי שֶׁלֹּא תִּכָּנֵס לְחַדְרוֹ שֶׁל וָגִיג", יָעַצְתִּי לוֹ, סָפֵק בְּחִיּוּךְ סָפֵק בִּרְצִינוּת. הוּא זָקַף גַּבָּה בִּתְמִיהָה וְהִסְבַּרְתִּי: "זוֹ הַקּוֹמָה הַשְּׁתֵּים-עֶשְׂרֵה שֶׁל הַבִּנְיָן. אִם תִּכָּנֵס לְחַדְרוֹ שֶׁל וָגִיג, יֵשׁ סִכּוּי סָבִיר שֶׁתֵּצֵא מִתּוֹכוֹ מִבַּעַד לַחַלּוֹן".

נִרְאֶה שֶׁדְּבָרַי לֹא הִרְשִׁימוּהוּ בְּיוֹתֵר, מִשּׁוּם שֶׁהוּא פָּנָה הַיְשֵׁר לְמִשְׂרָדוֹ שֶׁל וָגִיג. כַּעֲבֹר שָׁעָה קַלָּה יָצָא מִשָּׁם, שָׁלֵו וְרָגוּעַ. וְאָז הִתְפַּתְּחָה בֵּינֵינוּ שִׂיחַת הֶכֵּרוּת, שֶׁהִתְפַּתְּחָה לְיָמִים לִידִידוּת אַמִּיצָה.

מִתּוֹךְ הַשִּׂיחָה לָמַדְתִּי כִּי הָרַב קוֹטְלַרְסְקִי הוּא אֶחָד מֵרָאשֵׁי הַמֶּרְכָּז הָעוֹלָמִי שֶׁל שְׁלִיחֵי הָרַבִּי מִלְּיוּבַּאוִויטְשׁ. הוּא גַּם סִפֵּר לִי אֶת מַטְּרַת בּוֹאוֹ: קְרוֹב-מִשְׁפָּחָה שֶׁל וָגִיג, יְהוּדִי שׁוֹמֵר מִצְווֹת, פָּנָה אֵלָיו בְּבַקָּשָׁה לִפְגֹּשׁ אֶת וָגִיג וּלְנַסּוֹת לְקָרְבוֹ לְיַהֲדוּת.

חָלְפָה שָׁנָה וְהִנֵּה אֲנִי מוֹצֵא אֶת עַצְמִי, אֶת אִשְׁתִּי וְאֶת שְׁנֵי בָּנֵינוּ יְשׁוּבִים בְּסֻכָּתָהּ שֶׁל מִשְׁפַּחַת קוֹטְלַרְסְקִי בִּשְׁכוּנַת קְרַאוּן-הַיְּטְס בִּבְרוּקְלִין. זֶה הָיָה בְּהוֹשַׁעְנָא-רַבָּה. בְּלֵיל שְׁמִינִי-עֲצֶרֶת הָלַכְנוּ לְ'הַקָּפוֹת' בֵּית-מִדְרָשׁוֹ שֶׁל הָרַבִּי מִלְּיוּבַּאוִויטְשׁ.

לְנֹכַח קְהַל הַחֲסִידִים הָאַדִּיר חַשְׁתִּי לְרֶגַע כְּמִי שֶׁנִּקְלַע לִפְּלָנֶטָה אַחֶרֶת, אַךְ עַד מְהֵרָה הִשְׁתַּלַּבְתִּי בָּאֲוִירָה וְהָיְתָה לִי הַרְגָּשָׁה טוֹבָה. מֵעוֹלָם לֹא רָאִיתִי דָּבָר כָּזֶה. זֶה הָיָה מַחֲזֶה שֶׁלֹּא יֵאָמֵן. הַשִּׂמְחָה הָעֲצוּמָה, הָרִקּוּדִים, הַשִּׁירָה.

הָרַבִּי עַצְמוֹ עָמַד עַל בִּימָה מֻגְבַּהַת וּמִשָּׁם נִצֵּחַ עַל הַשִּׂמְחָה. כְּשֶׁהֵנִיף יָדוֹ לְהַגְבָּרַת הַשִּׁירָה, כָּל הַבִּנְיָן רָקַד. חָשַׁבְתִּי לְעַצְמִי שֶׁלֹּא יְכוֹלָה לִהְיוֹת בָּעוֹלָם שִׂמְחָה גְּדוֹלָה מִזּוֹ. בְּאוֹתוֹ לַיְלָה גַּם יָדַעְתִּי שֶׁהִגַּעְתִּי לַמָּקוֹם הַנָּכוֹן וְשֶׁאֲנִי רוֹצֶה כִּי כָּל זֶה יִהְיֶה חֵלֶק מֵחַיַּי.

בְּמוֹצָאֵי הַחַג רָאִיתִי שֶׁהַקָּהָל כֻּלּוֹ מִסְתַּדֵּר בְּתוֹר אָרֹךְ לְקַבָּלַת 'כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה' (הָרַבִּי מוֹזֵג לְכֻלָּם יַיִן מֵהַכּוֹס שֶׁעָלֶיהָ בֵּרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן וְעָרַךְ עָלֶיהָ 'הַבְדָּלָה'). הִשְׁתַּלַּבְתִּי עִם שְׁנֵי בָּנַי בַּתּוֹר, וְצָפִיתִי בַּדֶּרֶךְ שֶׁבָּהּ הַדְּבָרִים מִתְרַחֲשִׁים. רָאִיתִי, לְמָשָׁל, כִּי הַקּוֹדְמִים לִי בַּתּוֹר הָיוּ בַּהַתְחָלָה חֵלֶק מֵהַשִּׁירָה וּמֵהַשִּׂמְחָה, אַךְ כְּכָל שֶׁהִתְקָרְבוּ אֶל הָרַבִּי הִרְצִינוּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר. וּכְשֶׁעָמְדוּ מוּל הָרַבִּי, הִבְחַנְתִּי שֶׁהָרַבִּי מַבִּיט לְכָל אֶחָד וְאֶחָד בְּעֵינָיו, מוֹזֵג יַיִן לַכּוֹס שֶׁבְּיָדוֹ, מַבִּיט שׁוּב לְעֶבְרוֹ, וְהָאִישׁ פּוֹנֶה הָלְאָה.

אָמְרוּ לִי: "אַל תְּדַבֵּר עִם הָרַבִּי, כִּי רַבִּים מַמְתִּינִים בַּתּוֹר". הֵבַנְתִּי זֹאת. וְאָז הִגִּיעַ הָרֶגַע שֶׁאֲנִי וּבָנַי עָמַדְנוּ מוּל הָרַבִּי. אָמְנָם זֶה הָיָה לִפְנֵי עֶשְׂרִים וְכַמָּה שָׁנִים, אֲבָל עֲדַיִן אֲנִי זוֹכֵר אֶת הָרֶגַע הַזֶּה וְחַי אוֹתוֹ כָּל פַּעַם מֵחָדָשׁ. הָרַבִּי הִבִּיט עָמֹק לְתוֹךְ עֵינַי. זֹאת הָיְתָה חֲוָיָה שֶׁאֲנִי יָכוֹל לְהַגְדִּירָהּ בְּמִלָּה אַחַת: קְדֻשָּׁה.

הִרְגַּשְׁתִּי כִּי שְׁתֵּי הָעֵינַיִם שֶׁמַּבִּיטוֹת בִּי פּוֹלְחוֹת אֶת כִּלְיוֹתַי וְיוֹדְעוֹת עָלַי הַכֹּל. הָרַבִּי נָתַן לִי לָחוּשׁ בְּאוֹתוֹ רֶגַע כְּאִלּוּ אֵין בָּעוֹלָם אִישׁ מִלְבַדִּי. כָּל הֲמוֹן הָאָדָם וְכָל הַהֲמֻלָּה הָעֲצוּמָה סָבִיב, כְּאִלּוּ לֹא הָיוּ; רַק הוּא וַאֲנִי. וְאָז, בְּעוֹדוֹ מֵישִׁיר אֵלַי מַבָּט, שָׁאַל לְפֶתַע: "מָה אַתָּה עוֹשֶׂה לְמַעַן הַיַּהֲדוּת וּלְמַעַן הַתּוֹרָה בְּמֶמְפִּיס-טֶנֶסִי?".

בָּרֶגַע הָרִאשׁוֹן לֹא יָכֹלְתִּי לְהַאֲמִין שֶׁהָרַבִּי אָמַר לִי זֹאת. הֲרֵי מֵעוֹלָם לֹא נִפְגַּשְׁנוּ וְאִישׁ לֹא הִכִּיר בֵּינֵינוּ. מֵרֹב תַּדְהֵמָה נֶאֱלַמְתִּי דּוֹם. הָרַבִּי הוֹסִיף לְהַבִּיט בִּי וְאָמַר: "אַתָּה צָרִיךְ לַחְזֹר לְמֶמְפִּיס וְלִפְעֹל שָׁם לְמַעַן הַתּוֹרָה וְהַיַּהֲדוּת".

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה יָדַעְתִּי שֶׁאֲנִי רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת אֶת מָה שֶׁהַיְּהוּדִי הַזֶּה מְבַקֵּשׁ מִמֶּנִּי. עוֹד לֹא יָדַעְתִּי אֵיךְ, אַךְ כְּבָר הָיָה בָּרוּר לִי שֶׁחַיַּי עוֹמְדִים לְהִשְׁתַּנּוֹת.

חָזַרְנוּ לְמֶמְפִּיס, וּמֵאָז אָמְנָם הִשְׁתַּנּוּ חַיֵּינוּ לִבְלִי הַכֵּר. מַטְּרוֹת חַיַּי הִשְׁתַּנּוּ, עֲרָכַי הִשְׁתַּנּוּ, בֵּיתִי הִשְׁתַּנָּה.

בְּאוֹתָהּ עֵת עֲדַיִן לֹא הָיָה לִי כָּל יֶדַע תּוֹרָנִי, וּבְכָל-זֹאת חַשְׁתִּי צֹרֶךְ עָמֹק לְיַסֵּד שִׁעוּר תּוֹרָה בְּמִשְׂרַד עוֹרְכֵי-הַדִּין שֶׁלָּנוּ. בְּכָל יוֹם רִאשׁוֹן בַּבֹּקֶר נָהַגְתִּי לֶאֱסֹף אֶת חֲבֵרַי, לִקְרֹא בְּאָזְנֵיהֶם פְּסוּקִים מֵהַתּוֹרָה, וּלְהַסְבִּיר אוֹתָם כְּמֵיטַב הֲבָנָתִי.

בְּתוֹךְ זְמַן-מָה הֵחֵל גַּם בֵּיתֵנוּ לְהִתְנַהֵל עַל-פִּי הַתּוֹרָה. אֶת בָּנֵינוּ גִּדַּלְנוּ בְּרוּחַ זוֹ, וְכַיּוֹם גַּם הֵם מְנַהֲלִים בָּתִּים יְהוּדִיִּים לְכָל דָּבָר. לִפְנֵי כְּעֶשֶׂר שָׁנִים הֵבֵאנוּ לְעִירֵנוּ שָׁלִיחַ שֶׁל חַבַּ"ד, וְהוּא פּוֹעֵל בָּהּ גְּדוֹלוֹת וּנְצוּרוֹת. הַמַּהְפֵּכָה הָאִישִׁית שֶׁפָּקְדָה אוֹתִי הָיְתָה לְמַהְפֵּכָה כְּלַל-יְהוּדִית בָּעִיר. זָכִיתִי לְקַיֵּם אֶת דִּבְרֵי הָרַבִּי – "לִפְעֹל לְמַעַן הַיַּהֲדוּת וּלְמַעַן הַתּוֹרָה בְּמֶמְפִּיס-טֶנֶסִי".

מבט לגאולה  |  עם טיול קסום ברקיע השלישי  |  מעובד על-פי מקורות

תַּקְצִיר הַפֶּרֶק הַקּוֹדֵם: אִיצִ'י וּפִיצִ'י מַשְׁקִיפִים לְעֵבֶר בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ וּבָתֵּי-הַכְּנֶסֶת הַסּוֹבְבִים אוֹתוֹ בָּרָקִיעַ 'זְבוּל'.

פֶּרֶק אַחַד-עָשָׂר:

בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ מִמְּעוֹף הַצִּפּוֹר

הִבַּטְנוּ בַּמַּרְאֶה הַנֶּהְדָּר, בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ הַשְּׁלִישִׁי הַמְּפֹאָר כָּל-כָּךְ, וְלֹא יָכֹלְנוּ לִשְׂבֹּעַ מֵהַמַּרְאֶה. רַק עַכְשָׁו הִתְחַלְנוּ לְהָבִין אֶת הַבַּקָּשָׁה שֶׁאָנוּ מְבַקְּשִׁים בְּכָל יוֹם מִסְפַּר פְּעָמִים "שֶׁיִּבָּנֶה בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ". הַמַּרְאֶה הַמַּפְעִים, שֶׁכָּל מִלָּה לֹא תַּסְפִּיק לְתָאֵר אוֹתוֹ, גָּרַם לָנוּ לְהַפְנִים מַדּוּעַ בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ חָסֵר כָּל-כָּךְ בִּזְמַן הַגָּלוּת...

קוֹלוֹ שֶׁל בֶּן-לֵוִי הִפְרִיעַ אֶת מַחְשְׁבוֹתֵינוּ:

"הַיּוֹדְעִים אַתֶּם מָה הַהֶבְדֵּל בֵּין בַּיִת שֵׁנִי לְבַיִת שְׁלִישִׁי?", שָׁאַל בֶּן-לֵוִי.

"אֶמְמ..." הִמְהַמְנוּ בְּסַפְקָנוּת. פִיצִ'י פֵּרֵט יוֹתֵר: "יֵשׁ פֹּה הֶבְדֵּלִים בּוֹלְטִים, וּבֵית-הַמִּקְדָּשׁ הַשְּׁלִישִׁי נִרְאֶה הַרְבֵּה יוֹתֵר גָּדוֹל – אֲבָל אֲנַחְנוּ לֹא יוֹדְעִים מַמָּשׁ בְּדִיּוּק אֶת כָּל הַהֶבְדֵּלִים!".

"אֵין בְּעָיָה, אֲנִי אַסְבִּיר לָכֶם בְּעַל-פֶּה, וְאַחַר-כָּךְ תּוּכְלוּ גַּם לִרְאוֹת זֹאת בְּעַצְמְכֶם הֵיטֵב מִקָּרוֹב בְּתוֹךְ בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ!", בִּשֵּׂר לָנוּ הַנֶּהָג וְהֵחֵל לְהַסְבִּיר. "יֶשְׁנָם חֲמִשָּׁה הֶבְדֵּלִים כְּלָלִים וּבוֹלְטִים בֵּין בַּיִת שְׁלִישִׁי לְבַיִת שֵׁנִי:

"א) בְּבַיִת שְׁלִישִׁי, הַר-הַבַּיִת מִסָּבִיב הוּא גָּדוֹל בְּהַרְבֵּה – קִילוֹמֶטֶר וָחֵצִי עַל קִילוֹמֶטֶר וָחֵצִי, לְעֻמַּת 250 מֶטֶר-רָבוּעַ בְּבַיִת שֵׁנִי. ב) בְּבַיִת שְׁלִישִׁי, 'עֲזָרַת הַנָּשִׁים' מַקִּיפָה אֶת כָּל הַבִּנְיָן וְלֹא רַק מִפָּנָיו הַקִּדְמִיּוֹת. ג) בְּבַיִת שְׁלִישִׁי, לַחֲצֵרוֹת יֵשׁ אוּלַמּוֹת כְּנִיסָה בַּצָּפוֹן, בַּדָּרוֹם וּבַמִּזְרָח. ד) בְּבַיִת שְׁלִישִׁי, בְּפִנּוֹת הֶחָצֵר יֵשׁ אַרְבַּע לְשָׁכוֹת – 'בֵּית הַמְּבַשְּׁלִים' – שָׁם אוֹכְלִים אֶת בְּשַׂר הַקָּדָשִׁים הַקַּלִּים, וּמִסָּבִיב יֵשׁ עוֹד אַרְבַּע לְשָׁכוֹת לַאֲכִילַת קָדְשֵׁי-קָדָשִׁים. ה) בְּבַיִת שְׁלִישִׁי, יֵשׁ שְׁלֹשִׁים וּשְׁלֹשָׁה תָּאִים מִסְּבִיב קֹדֶשׁ-הַקָּדָשִׁים, לְעֻמַּת שְׁלֹשִׁים וּשְׁמוֹנָה בְּבַיִת שֵׁנִי.

"אִם תֵּדְעוּ זֹאת הֵיטֵב, תִּהְיוּ מוּכָנִים לְהִתְגַּלּוּת בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ גַּם לְמַטָּה, שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא הִבְטִיחַ לִיחֶזְקֵאל הַנָּבִיא, בְּשָׁעָה שֶׁהֶרְאָה לוֹ אֶת מַרְאֵה בַּיִת שֵׁנִי – שֶׁאִם יִלְמְדוּ בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל אֶת תּוֹרַת הַבַּיִת הַשְּׁלִישִׁי וְאֶת צוּרָתוֹ, הֲרֵי שֶׁהוּא מַעֲלֶה עֲלֵיהֶם כְּאִלּוּ הֵם בּוֹנִים אֶת בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ, וְזֶה גַּם מָה שֶׁיָּבִיא אֶת יְרִידָתוֹ לְמַטָּה", סִיֵּם בֶּן-לֵוִי.

תּוֹךְ כְּדֵי דִּבּוּר, עָצַר לְיָדֵינוּ עוֹד אֶחָד מִבְּנֵי לֵוִי. "אֲנִי עוֹלֶה לִלְמַעְלָה, לְבֵית-הַמִּקְדָּשׁ", אָמַר לַחֲבֵרוֹ, זֶה שֶׁלִּוָּהּ אוֹתָנוּ. "בְּהַצְלָחָה!", עָנָה לוֹ מְלַוֵּנוּ.

הַמַּחֲזֶה שֶׁרָאִינוּ בְּאוֹתוֹ רֶגַע הִכָּה אוֹתָנוּ בְּהֶלֶם: אוֹתוֹ אָדָם פָּשׁוּט קָפַץ לַגֹּבַהּ, פָּרַשׂ אֶת יָדָיו לִשְׁנֵי הַצְּדָדִים כְּמוֹ כְּנָפַיִם, וְ... הִתְעוֹפֵף כְּצִפּוֹר לְכִוּוּן בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ!!!

"מְמְמ... מָה זֶה?", גִּמְגַּמְנוּ.

בֶּן-לֵוִי חִיֵּךְ. הוּא קָפַץ גַּם-כֵּן לָאֲוִיר וְהִדְגִּים לָנוּ תְּעוּפָה קְצָרָה מֵעַל רֹאשֵׁנוּ.

"בִּימוֹת הַמָּשִׁיחַ", הִסְבִּיר מִיָּד כְּשֶׁחָזַר לַקַּרְקַע, "יוּכְלוּ כֻּלָּם לָעוּף לְבֵית-הַמִּקְדָּשׁ! הַגְּמָרָא אוֹמֶרֶת שֶׁיְּרוּשָׁלַיִם תִּהְיֶה בְּגֹבַהּ שֶׁל שְׁלֹשֶׁת-אֲלָפִים אַמָּה. וּמִיָּד שׁוֹאֶלֶת הַגְּמָרָא: אִם-כֵּן יִהְיֶה טֹרַח לְכֻלָּם לַעֲלוֹת וּלְטַפֵּס לְבֵית-הַמִּקְדָּשׁ? עוֹנָה הַגְּמָרָא: תַּלְמוּד לוֹמַר, 'מִי אֵלֶּה כָּעָב תְּעוּפֶינָה וְכַיּוֹנִים אֶל אֲרֻבֹּתֵיהֶם', שֶׁכֻּלָּם יוּכְלוּ לָעוּף וּלְהַגִּיעַ לְבֵית-הַמִּקְדָּשׁ!".

"וַואוּ!", הִתְרַגַּשְׁנוּ. אֲנִי כְּבָר הִתְחַלְתִּי לְדַמְיֵן כֵּיצַד נַעֲרֹךְ תַּחֲרוּת תְּעוּפָה בִּשְׁמֵי יְרוּשָׁלַיִם.

קוֹלוֹ שֶׁל פִיצִ'י קָטַע אֶת דִּמְיוֹנוֹתַי. "הַאִם יִהְיוּ עוֹד שִׁנּוּיִים בַּגּוּף שֶׁלָּנוּ לֶעָתִיד לָבוֹא?", שָׁאַל פִיצִ'י.

"כֵּן", עָנָה בֶּן-לֵוִי. "יֵשׁ עוֹד דָּבָר. לֶעָתִיד לָבוֹא כֻּלָּם יִהְיוּ גְּבוֹהִים עֲשָׂרָה מֶטְרִים, כִּשְׁתֵּי קוֹמוֹת שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן – כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּפָּסוּק: "וָאוֹלֵךְ אֶתְכֶם קוֹמְמִיּוּת", 'קוֹמְמִיּוּת' מִלְּשׁוֹן שְׁתֵּי קוֹמוֹת, וְלָכֵן כֻּלָּם יִהְיוּ בְּגֹבַהּ עֲשָׂרָה מֶטְרִים"...

תַּחֲרוּת הַתְּעוּפָה אוֹתָהּ דִּמְיַנְתִּי קָרְמָה עוֹר וְגִידִים. עַכְשָׁו זֶה כְּבָר לֹא הָיָה שֶׁל מְטוֹסִים קְטַנִּים, אֶלָּא שֶׁל יְלָדִים, שֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶם יִהְיֶה בְּגֹבַהּ עֲשָׂרָה מֶטְרִים! זֶה בְּהֶחְלֵט יִהְיֶה הַרְבֵּה יוֹתֵר מְעַנְיֵן...

הִמְשַׁכְנוּ לִסְקֹר אֶת אַלְפֵי בָּתֵּי-הַכְּנֶסֶת, מֵהֶם הָיוּ מֻכָּרִים לָנוּ – כָּל מִינֵי בָּתֵּי-חַבַּ"ד בָּעוֹלָם שֶׁרָאִינוּ בַּתְּמוּנוֹת... וּפִתְאוֹם רָאִינוּ הַר מִזְדַּקֵּר מִתּוֹךְ כָּל בָּתֵּי-הַכְּנֶסֶת. בְּרֹאשׁ הָהָר הָיוּ מֻנָּחִים לוּחוֹת הַבְּרִית זוֹהֲרִים בְּאוֹר יְקָרוֹת...

"הַר סִינַי!!!", קָרָאתִי. "הֲרֵי הוּא נִצָּב בְּמִדְבַּר סִינַי! מָה הוּא עוֹשֶׂה פֹּה?!".

סיפורי חסידים

הַבְּגָדִים שֶׁעָשׂוּ שַׁבָּת

שְׁנֵי הָאַחִים הַקְּדוֹשִׁים, רַבִּי זוּשָׁא מֵאֲנִיפּוֹלִי וְרַבִּי אֱלִימֶלֶךְ מִלִּיזֶ'נְסְק אָהֲבוּ בְּיוֹתֵר אֶת הַשַּׁבָּת, שֶׁכֵּן הֵם הִרְגִּישׁוּ בָּהּ הִתְעַלּוּת רוּחָנִית מְיֻחֶדֶת וּקְדֻשָּׁה שֶׁאוֹפֶפֶת וְעוֹטֶפֶת אוֹתָם. "הַאִם הַרְגָּשַׁת הַשִּׂמְחָה וְהַהִתְעַלּוּת שֶׁלָּנוּ בַּיּוֹם הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה אָכֵן אֲמִתִּית וְנוֹבַעַת מֵעֶצֶם קְדֻשַּׁת וְעָצְמַת הַשַּׁבָּת, אוֹ שֶׁתְּחוּשָׁה זוֹ בָּאָה רַק בְּעִקְּבוֹת הַצִּפִּיָּה וְהַהֲכָנוֹת שֶׁלָּנוּ לִקְרָאתָהּ?" – שָׁאֲלוּ אֶת עַצְמָם לֹא פַּעַם וְלֹא הִצְלִיחוּ לַעֲנוֹת עַל שְׁאֵלָתָם.

בְּאַחַת הַפְּעָמִים שֶׁדָּנוּ בִּשְׁאֵלָה זוֹ, שֶׁהִטְרִידָה אוֹתָם, הֶחְלִיטוּ הָאַחִים לַעֲרֹךְ נִסָּיוֹן: בְּאֶחָד מִיְּמֵי הַחוֹל הֵם יִלְבְּשׁוּ בִּגְדֵי שַׁבָּת, יַעַרְכוּ שֻׁלְחַן-שַׁבָּת וְיִתְכּוֹנְנוּ כְּמוֹ לְכָל שַׁבָּת רְגִילָה. וְהָיָה... אִם הֵם יַרְגִּישׁוּ תְּחוּשַׁת קְדֻשָּׁה שֶׁל שַׁבָּת, אֲזַי יֵדְעוּ שֶׁהַרְגָּשָׁתָם בְּשַׁבָּת כַּנִּרְאֶה אֵינָהּ אֲמִתִּית וְהִיא נוֹבַעַת רַק מֵהַהִתְרַגְּשׁוּת וְהַהֲכָנוֹת שֶׁלָּהֶם לִפְנֵי וְלֹא מֵעֶצֶם קְדֻשַּׁת יוֹם הַשַּׁבָּת.

וְאָכֵן, כָּךְ עָשׂוּ. בְּאֶחָד מִיְּמֵי הַחוֹל הֵחֵלּוּ לְהִתְכּוֹנֵן כְּמוֹ שֶׁהֵם מִתְכּוֹנְנִים לְשַׁבָּת. טָבְלוּ בַּמִּקְוֶה, לָבְשׁוּ בִּגְדֵי-שַׁבָּת וַאֲפִלּוּ עָרְכוּ אֶת הַשֻּׁלְחָן עִם הַחֲסִידִים – מַמָּשׁ כְּמוֹ בְּכָל שַׁבָּת. וְהִנֵּה... הֵם הִרְגִּישׁוּ אֶת אוֹתָהּ הִתְעַלּוּת רוּחָנִית וּקְדוֹשָׁה אוֹתָהּ הֵם מַרְגִּישִׁים בְּכָל שַׁבָּת.

בְּחִיל וּרְעָדָה הָלְכוּ הָאַחִים הַקְּדוֹשִׁים לְרַבָּם – הַמַּגִּיד מִמֶּזְרִיטְשׁ, וְסִפְּרוּ לוֹ עַל תּוֹצְאוֹת נִסְיוֹנָם.

"הַאִם לְבַשְׁתֶּם אֶת בִּגְדֵי הַשַּׁבָּת?" – שָׁאַל אוֹתָם הָרַבִּי.

"אָכֵן, כֵּן" – הֵשִׁיבוּ הַשְּׁנַיִם.

"אָה... עַכְשָׁו מוּבֶנֶת הַרְגָּשַׁת הַשַּׁבָּת שֶׁלָּכֶם" – חִיֵּךְ אֲלֵיהֶם הַמַּגִּיד וְהִסְבִּיר:  "הֲרֵי לְבִגְדֵי-שַׁבָּת יֵשׁ כּוֹחַ לְהַמְשִׁיךְ אֶת אוֹר קְדֻשַּׁת הַשַּׁבָּת אֲפִלּוּ לִימֵי הַחוֹל, וּבִזְכוּת לְבִישָׁתָם הִרְגַּשְׁתֶּם אֶת אוֹתָהּ הַקְּדֻשָּׁה הַשַּׁבַּתִּית הָאֲמִתִּית!".

כְּשֶׁיּוֹם חוֹל נִהְיָה לְשַׁבָּת

בְּאֶחָד מִיְּמֵי הַשָּׁבוּעַ עָצְרָה עֲגָלָה נוֹשָׁנָה לְיַד בֵּיתוֹ שֶׁל הָאַדְמוֹ"ר הָרַיַּי"צ וּמִתּוֹכָהּ יָרַד חָסִיד נִרְגָּשׁ בְּיוֹתֵר. הִנֵּה הוּא זָכָה סוֹף-סוֹף, לְאַחַר תְּקוּפָה אֲרֻכָּה לְהַגִּיעַ לָרַבִּי וְלַחְזוֹת בְּאוֹר פָּנָיו. הוּא גָּר בְּמֶרְחָק עָצוּם וְאֵין בְּאֶפְשָׁרוּתוֹ לָבוֹא לָרַבִּי לְעִתִּים קְרוֹבוֹת וְעַכְשָׁו זְכוּת גְּדוֹלָה נָפְלָה בְּחֶלְקוֹ. וּמָה רַבָּה שִׂמְחָתוֹ כַּאֲשֶׁר לְאַחַר זְמַן מוּעָט בְּיוֹתֵר נִתְּנָה לוֹ הָאֶפְשָׁרוּת לָגֶשֶׁת לָרַבִּי.

"אָנָּא רַבִּי" – הוּא פָּנָה לָרַבִּי הָרַיַּי"צ, "זַכֵּנִי לִשְׁמֹעַ מִפִּי קָדְשׁוֹ מַאֲמַר חֲסִידוּת".

 "מַאֲמַר חֲסִידוּת, הַיּוֹם?" – הִתְפַּלֵּא הָרַבִּי לְשֶׁמַע הַבַּקָּשָׁה הַחֲרִיגָה – "אֲנִי אוֹמֵר מַאַמְרֵי חֲסִידוּת בְּשַׁבָּת".

אוּלָם הֶחָסִיד שֶׁהִגִּיעַ מִמֶּרְחָק לֹא יָכֹל הָיָה לְהִתְאַפֵּק וְאָמַר לָרַבִּי: "רַבִּי, יוֹם בּוֹ אֲנִי זוֹכֶה לְהַגִּיעַ לָרַבִּי נֶחְשָׁב אֶצְלִי מַמָּשׁ כְּמוֹ יוֹם שַׁבָּת!".

וְהָרַבִּי בְּחִיּוּךְ קִבֵּל אֶת בַּקָּשָׁתוֹ וְאָמַר לְפָנָיו מַאֲמַר חֲסִידוּת.

(C) כל הזכויות שמורות לצעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר)