'משפט המס': דיני עבודה, קופות גמל, ודיני המס
קופות גמל:
עובדת שיוצאת לחופשת לידה, זכאית להפרשות המעביד לקופת גמל ולקרן השתלמות על ידי מעבידה
חוק עבודת נשים קובע כי מעביד יהיה חייב בהפרשות לקופת גמל עבור העובדת, גם בתקופה בה היא שוהה בחופשת לידה. זאת באם העובדת עבדה לפחות 6 חודשים לפני ההיריון ובמהלכו וכן העובדת הביעה את רצונה להמשיך ולחסוך כספים בקופת הגמל בגין תקופת חופשת הלידה.
עובדת שמעבידה נוהג להפריש לה כספים לקרן השתלמות, תהיה זכאית גם להפקדות אלו בתקופת חופשת הלידה שלה, אם התקיימו התנאים הנ"ל.
לגבי הפרשות לקופת גמל - כיום החוק עורך הבחנה בין עובדת שהמעביד מפקיד עבורה כספים לפנסיה (למטרת קבלת קצבה חודשית בעת הפרישה) לבין עובדת שהמעביד מפקיד עבורה כספים לקופת גמל אחרת (למשל: ביטוח מנהלים הוני – שהכספים יתקבלו ממנו בעתיד בסכום חד-פעמי). בתחילת שנת 2004 פורסם תיקון לחוק שמבטל את ההבחנה הזו אך הוא מתנה את זה בהתקנת תקנות על ידי השר הממונה. תקנות אלו טרם הותקנו ולכן התיקון טרם נכנס לתוקפו.
תקנות עבודת נשים קובעות שעל העובדת להפקיד את חלקה תוך 60 ימים מתום חופשת הלידה.
בפסקי דין שונים נקבע כי המעביד לא יוכל להימלט מחובה זו בטענה שהעובדת לא הודיעה כאמור ולא הפקידה את חלקה כנדרש, אם לא יידע אותה בדבר זכותה זו.
דיני עבודה:
מתי זכאי האב לצאת לחופשת לידה ולקבל דמי לידה במקום האם היולדת?
קיים שוני בין זכותו של האב לצאת לחופשת לידה, לבין זכאותו לדמי לידה.
זכאות לצאת לחופשת לידה פירושה, שהמעביד לא יוכל להתנגד ליציאה לחופשה כזו, ולא תקום עילת פיטורין אם האב רוצה לנצל זכות זו. הזכות מוענקת לאב ע"פ חוק עבודת נשים (סעיף 6(ח)).
זכאות לדמי לידה משמעותה, שהאב יהיה זכאי לקבל דמי לידה מהמוסד לביטוח לאומי בגין חופשת לידה שלקח. זכות זו מוענקת לאב בהתאם לחוק הביטוח הלאומי.
החוקים האמורים דורשים התקיימות תנאים מסוימים כדי שתתקיימנה הזכויות שהם מעניקים.
זכות לחופשת לידה תהיה לאב, רק לאחר שאשתו ניצלה חופשה של 6 שבועות לפחות (החל מיום הלידה), היא זכאית לחופשת לידה, היא הסכימה בכתב לוותר על חלק מחופשה זו והיא חזרה לעבוד בתקופה שהוא יצא לחופשת הלידה.
זכות לדמי לידה תהיה לאב (שכיר או עצמאי), רק אם הוא יצא בפועל לחופשת לידה ושולמו עבורו דמי ביטוח לאומי בעד תקופה של 10 חודשים מתוך 15 או 14 חודשים מתוך 22 החודשים שקדמו ליום שיצא לחופשה (אך לא לפני תום 6 שבועות מיום הלידה). תנאי נוסף הוא שאם אשתו הייתה יוצאת לחופשת לידה בתקופה זו, היא הייתה זכאית לקבל דמי לידה עבורה.
לגבי אישה שאיננה שכירה אך היא בעלת עסק עצמאי – גם היא זכאית לצאת לחופשת לידה. אך (לפי עמדת משרד התמ"ת) בעלה לא יהיה זכאי לנצל חופשת לידה במקומה (ובשל כך, כנראה שגם לא יהיה זכאי לדמי לידה).
דיני המס:
המדינה לא שילמה כסף לחברה ולכן החברה לא העבירה למס הכנסה כספים. מה דינו?
בפס"ד מעניין שניתן לאחרונה בביהמ"ש השלום (אשר מצטרף למספר פסקי דין דומים), נידון מצב בו חברה (מירפוליס) לא העבירה לרשויות המס את הכספים שהיא ניכתה מעובדיה וספקיה. טענתה של החברה הייתה שהיא סיפקה שירותים רבים למוסדות המדינה, אשר לא שילמו לה את חובותיהם כלפיה ולכן איננה מעבירה למדינה את הכספים המגיעים לה.
השופט (דן מור) קבע כי חובתה של המדינה לפעול בתום לב כלפי אזרחיה, מטילה עליה חובה כפולה ומכופלת לשלם את חובותיה לאזרח ולא להביא להתמוטטותו הכלכלית (אפי' אם נקלע למצוקה גם בעקבות חובות של אחרים כלפיו).
לדברי השופט, לא היה מקום להגשת כתב אישום נגד החברה ואף יש מקום לשקול טענה של "הגנה מן הצדק". הוא מתקשה למצוא את החומרה שבמעשה הנאשם בנסיבות האמורות, שכן אם המדינה הייתה משלמת לו את חובותיה, הוא אכן היה יכול להעביר לרשויות המס את הכספים המגיעים לה.
לכן הוא קבע עונש של שקל אחד לחברה ושקל אחד למנהלה.
ייעוץ ומידע
לעצמאים ולשכירים
אבי קדוש - [email protected] E-Mail:
לגליון השני ולשאלות ותשובות עם אבי קדוש: לחצו כאן
מאפשרים לכם לקבל
