יעקב רייניץ, 'בקהילה'

זו כבר מגפה של ממש: שוב ושוב נחשפים מקרים של מאות אברכים שנפלו בפח עסקאות נדל"ן כשהם מותירים מאחוריהם חובות של מאות אלפי דולרים.
מחלום התעשרות קלה, הם נאלצים לעמוד מול המציאות הכואבת ולראות כיצד כספם, עליו יגעו הוריהם והם שנים רבות, ירד לטמיון מתוך אשליה מתוקה שהתנפצה בפניהם.

משום מה, בכל פעם, המשקיעים משוכנעים כי למרות שרבים וטובים נפלו עד היום בעסקאות כאלו, הם לא ייפלו.

קשה לאמוד את הגיל המדויק בו אברכים מתחילים להשקיע, אבל בסביבות גיל 28-30, כשרואה האברך את ילדיו גדלים והוא מתחיל להפנים שבעוד עשר שנים הוא צריך לחתן אותם, הוא מנסה את מזלו בעסקאות הללו, אבל לא רק.

בחודש האחרון נפלו עוד שלוש מאות אברכים בעסקאות נדל"ן מפוקפקות ברומניה. בעקבות המקרה הסביר והורה הגאון רבי מנדל שפרן מבני ברק, דיין בבית דינו של הגרמי"ל לנדא וראש ישיבת 'נועם התורה', כדי להבין מדוע אסור להשקיע במקומות אלו וכיצד ניתן להיזהר מכאן ולהבא.

אמרו חז"ל כי התורה חסה על ממונן של ישראל ואין פלא שגדולי ישראל כואבים את כאב האברכים הנופלים שוב ושוב בבור ההשקעות. יתרה מכך, אצל אברכים שלעתים מדובר בדיני נפשות ממש, כאשר הם כושלים בחובות עצומים בשל ההשקעות המפוקפקות והעול הכבד גורם להם למתח נפשי נורא ולסכנת חיים.

המצב הנורא עורר שורה של רבנים ודיינים שהתופעה ותוצאותיה הגיעו אל פתחם, לעורר על הנושא ולהזעיק את האברכים לשים לב ולנהוג בזהירות כדי לא ליפול בבור ללא תחתית.

במשך עשרות שנים בהן יושב הגר"מ שפרן על מדין, או כפי שהוא מכונה בפי כול, 'ר' מנדל'. כבר בשנת תשס"ד כאשר התופעה החלה להתפשט פנה אל הגר"מ אחד מחשובי הפוסקים בצפון אמריקה לפרסם ולעורר את הציבור על נושא ההשקעות בחו"ל כדי להציל אברכים תמימים מאיבוד הונם.

בעקבות זאת נענה אכן הגר"מ לבקשה וניסח הודעה לפרסום פומבי בעיתונות היומית תחת הכותרת "הצלת ממון ישראל" שעוררה עניין רב והיא אקטואלית עד היום:

"בעיתונות ובמודעות רחוב", כתב הגר"מ בזמנו, "מתפרסמות השקעות מפתות בחו"ל כולל ארה"ב וקנדה, מזרח ומערב אירופה. בחלק גדול מהשקעות אלו ההפסד בטוח מראש. שיקולים מוטעים רמאויות ונוכלויות באופנים שונים וגם בין אלו שפרסומיהם משכנעים מאוד בצירוף סכומי ואחוזי רווחים שחולקו בעבר. איננו מזכירים את שידוע לנו שהפסדם בטוח כדי שלא ישתמע שהאחרים בטוחים או כדאיים".

אין ספק שהדברים הללו, כפי שמעידים היום רבנים רבים, מדויקים עד היום ואולי אף ביתר שאת מפאת המצב החמור היום עוד יותר.


אל תאמינו לכוכבים

איך בעצם קורה הדבר שאברכים נופלים שוב ושוב בעסקאות הנדל"ן המפוקפקות הללו. התשובה היא כפי שמעידים העוסקים בתחום נעוצה בהבטחות השווא והפיתויים החלקלקים אותם מציעים אותם נוכלים.

"למעשה", אומר הגר"מ, במסגרת שורה של כללים שהוא ניאות להציע לתועלת הכלל עבור קוראי 'בקהילה', "לפני שניגשים להשקעת נדל"ן, או כל עסקה אחרת, צריך לדעת כמה כללים בסיסיים. א. אם הסוחר אומר לך שמדובר בעסקה סודית ומזהיר אותך שלא לדבר על כך עם איש, ככל הנראה מדובר בנוכלות. ב. אם הלה מבטיח לך שבטוח יהיו רווחים, עליך להיות בטוח שלא יהיו רווחים. ג. אם הוא מבטיח רווחים של אחוזים גדולים ולא סבירים, אל תתקרב לזה. רווחים גדולים יש רק בעסקאות נשק וסמים, וגם זה תקף עד שתופסים אותך.

"שיהיה ברור, אם בעסקה הזו יש באמת רווחים גדולים, הסוחר לא היה מחפש את האברך מבני ברק כדי לקחת ממנו את שלושים אלף הדולר. לפעמים הסוחר לוקח כסף מאברך על השקעה וכעבור חודש הוא כבר מביא לו תשואה של כמה מאות דולרים, וכך הוא עושה כמה פעמים. במקרה כזה, דע לך שהכסף שהוא נותן לך זו השקעה שלו ולא שלך. כי על-ידי נתינת הכסף הוא קונה את האמון שלך, ואז בפעם השלישית כשאתה משקיע אצלו סכום כסף רציני, באה הנפילה והכסף מתאדה.

"אם מישהו מביא עסקאות מחו"ל והוא גם עושה רושם טוב, אז זה בוודאי לא עסקה טובה. שוב: אם יש כאן רווח טוב אז הוא לא היה צריך את השנוררים מבני ברק וירושלים. הבנק היה נותן לו את כל הכסף.

הגר"מ מדגיש שצריך גם להיזהר מ'כוכבים חדשים', כלומר אלו שביום בהיר קונים לעצמם רכב חדש, מתחילים לחלק צדקה וכדומה. אלו משקיעים בדברים הללו כדי לשכנע אנשים להשקיע אצלם כסף".

כזה הוא, למשל, מקרה שהגיע לשולחן המערכת על גוי שהתחזה לבעל תשובה ותרם ארון קודש בבית כנסת בקהילה חרדית בצפון על מנת לקנות את אמון הציבור. ארון הקודש עלה לו מאה אלף דולר, אבל על חשבון זה הוא התעשר פי כמה וכמה ונעלם.


היזהרו מן הסודות

"דבר נוסף", אומר הגר"מ שפרן, לעולם אל תשקיע בהצעות עסקאות שאברך בגיל העשרים פלוס מציע לך. כמו שאתה לא תשקיע בהצעות של אנשים מפוקפקים וכדומה, גם אם הם מופיעים בצורה מהודרת ועניבה יפה, כך אל תשקיע אצל אברכים צעירים. הם לא מבינים בעסקים, הם בעלי דמיון. אבל גם אם אדם מבוגר מגיע אליך עם הצעה לעסקה טובה, שמור ממנו מרחק. אם הוא באמת סוחר טוב, למה הוא לא עדיין לא עשיר ולמה הוא צריך את שלושים אלף הדולר הללו".

הדבר הזה נכון גם למי שטוען כי יש לו בעיות עם תזרים של מזומנים: "אם יש לו בעיה עם מזומנים", אומר הגר"מ, "ויש לו עסקה טובה ביד, הבנק ישמח לתת לו את הכסף. או שגבירים ייתנו לו את הכסף. עצם הפנייה לאברכים צעירים, מעוררת חשד.
"אלו שמצליחים ועושים עסקאות ענק לא מעוניינים בכסף של האברך מהסיבה הפשוטה שאותו אברך חרד על כספו ומתקשר כל שבועיים לברר מה קורה עם הכסף. זה עלה, זה ירד, הוא מודאג כל היום. סוחר כזה, מחזיר לאברך את הכסף מיידית. הוא צריך משקיעים שישנים טוב בלילה גם אם הם לא יודעים מה קורה עם כספם בכל רגע נתון.

נוסף על כך: "יש להקפיד על ניסוח ההסכמים. הקונה קרקע באריזונה או באפריקה ויהיו לו בעיות עם הקרקע, לא ייסע לשם למשך שנתיים לדיונים בבית המשפט בשביל שלושים אלף דולר.

"זכור", מדגיש הגר"מ, "הרוצה לשקר ירחיק הצעתו, ואין פלא שמברכים את בעל הבית שיהיו נכסיו קרובים לעיר".

ועוד מספר כללים: "אם מצאת סתירה, חור או טיוח בדברי בעל ההשקעה, או אם הוא אומר 'אתה לא תבין', מדובר ברמאי. גם סוחר ידוע שפתאום מציע השקעות, כנראה נקלע לקשיים ומנצל את הרקורד והשם שלו. אם מעורב בעסקה אפילו אדם אחד מפוקפק, לא משנה איך, תברח מיד. אל לך לחשוב גם שתרוויח יחד עמו מהגניבה, הוא יגנוב אותך, וכן: כאשר הלה לוחש על אוזניך 'אל תגיד לאף אחד' 'זה סוד' עליך לברוח מיד מהעסקה".

אין זה אומר שלא ניתן להצליח בהשקעות. אפשר, למשל להשקיע במניות סולידיות. לא במניות סיכון. התשואה אמנם לא כל כך גבוהה, אבל אין הרבה סיכונים להפסד בטווח הארוך. אם-כי גם כאן יש להיזהר אומר הגר"מ: "סוחרים (משחקים, מהמרים) במניות בבורסה – תתרחק מהם בכל מישור שהוא. אנשים עם 'מידע פנימי' על 'מניה פלונית' שבויים באמונות מוטעות. אם זה נכון, אינם צריכים אותו ואותך".


רק בדברים בטוחים

יש גם השקעות נדל"ן טובות שראוי להתעניין בהן: "יש השקעות נבונות, אבל צריך לדעת איפה ומה. אם למישהו יש אפשרות לשים כסף בצד, שישקיע את זה בדברים בטוחים גם אם הרווחים לא גדולים. תקפיד תמיד שהנכס יהיה רשום על שמך, לא על שם חמיך או חמותך או כל מישהו אחר".

ועוד עצה חשובה ביותר: "קודם כול, כמובן, חשוב לשאול גם את דעת האישה שבינה יתרה ניתנה לה. אל תעשה עסקה שאשתך שוללת אותה. מעבר לכך אף פעם אל תעשה שום עסקה בלי להתייעץ עם מבין בעניין שאין לו אינטרסים: רב, רבי, ידיד טוב". בהקשר זה, מעיר הגר"מ כי "הוא בוודאי יפסול בצדק 90 אחוז מההצעות.
"אם רבך", מוסיף הגר"מ, "שלל עם נימוק, אין הנימוק צריך להיות נכון, עצם השלילה הוא הנכון, גם אם לא תמיד הוא יכול להגיד לך את הנימוק האמיתי".

מקרה מסוים שלאחרונה הגיע ל'בקהילה' ממחיש את הדברים. לאחד הרבנים הגיע לייעוץ אברך שהתעניין בקשר להשקעה באחת ממדינות צפון אמריקה. שם בעיר משפצים דירות בשכונות עוני ומבטיחים רווחים גדולים. בהכירו את הנפשות הפועלות העומדות מאחורי ההצעה המליץ הרב לאברך למשוך במהירות את כספו.

האברך אכן עשה זאת והודיע למתווך שבהמלצת הרב אינו מעוניין בעסקה אבל המתווך התעקש ונענה: "תגיד לרב שאני עומד מאחורי העסקה. והוא ודאי יסכים". המתווך כנראה סמך על כך שאותו רב לא ישמיץ אותו באוזני זרים. הרב בחכמתו ייעץ לאברך כי בכל אופן מומלץ שישקיע בדבר אחר. "אם תשקיע אצל המתווך, לא תגדל בצורה משמעותית. קנה דירה פה בארץ, שפץ, מכור, תגלגל. ואז יש לך סיכוי לגדול יותר". האברך נשמע לעצת רבו ולא נענה לפיתוי. העסקה בחו"ל אכן פשטה את הרגל.


חברה ללא כתובת

אם מדברים על עסקאות בחו"ל יש כאלו שמשקיעים בשווייץ כאשר הדירה רשומה על שם אזרח שוויצרי ולא על שמם. אך גם כאן העניין כלל אינו בטוח. כך למד למשל על בשרו א., יהודי בן תורה, אשר קנה נכס בשווייץ שהיה רשום על שמו של אזרח שוויצרי. אך אותו אזרח, אף שהיה גם הוא יהודי חרדי, השקיע בעסקה פרטית מאות אלפי דולרים ושעבד את הבניין כדי לקבל הלוואה מהבנק.

הלה סבר לתומו כי מדובר ב'זה נהנה וזה לא חסר' שכן מה אכפת לו לבעלים שהוא משעבד את הנכס שלו על עסקה בטוחה ללא שום סיכון. הלה אכן ללא כוונת גניבה נכשל משום שהעסקה לא הצליחה, הבנק מימש את הערבות ומכר את הבניין, והמשקיע הפסיד את כל כספו.

כך גם התפרסם בבתי הדין מקרה שבו מלמד בן תורה, באחת ממדינות אירופה שקנה דירה, אך היות ורצה לקבל הטבות כספיות מהממשלה, שאינן ניתנות לבעלי נכס פרטי, הוא רשם את הדירה על שמו של גביר מפורסם. לאחר כמה שנים הגביר התגרש, ואשתו הוציאה עיקול על הדירה. הסיפור המורכב הזה העסיק שנים ארוכות את בתי הדין בחו"ל ובארץ.

אך כאמור הנפילה הגדולה האחרונה אירעה על רקע השקעות ברומניה ובאנגליה. רבים המצויים בסוד העניין מסכימים כי "שומר נפשו ירחק מהם".

כפי שהגדיר זאת לפנינו אחד מהמצויים בתחום: "הממשלה כאן ברומניה נותנת אישורי בנייה גם על שטחים בלב המדבר ללא שום תשתיות".

לכן מציע הגר"מ: "הכי טוב זה להשקיע ליד הבית במקום שמוכר לך. כבר אמרו חז"ל בתפילה, יהיה רצון שיהיו נכסינו קרובים לעיר. כשזה קרוב אתה יכול לפקח. ברומניה, או בכל מקום אחר שאתה לא מכיר את החוקים, אי אפשר לפקח.

כך גם אנשים לא יודעים לקרוא חוזים. אני כבר לא מדבר על סעיפים מסובכים, אלא על המינימום.

כך, למשל, מספר אחד הרבנים שאברך הגיע אליו לייעוץ: "רק לפני שבועיים הגיע אלי מישהו עם חוזה, ופסלתי אותו מיידית. הלה תמה על כך, ואז אמרתי לו שאמנם עוד לא עברתי על כל החוזה, אבל כשאני רואה באיזה שגיאות כתיב הם כותבים את השם שלך, אני מסיק מיד כי זו לו חברה אמינה. זה כמו שבארץ הייתה חברה כותבת את השם משה יעקב בצורה הבאה: מווישע יאכוו. הרי היית בורח מהם כי זה מראה לך מי הם האנשים".

יש חוזים בהם מצוין שם החברה ללא כתובת. או גרוע מכך, כתוב שהנכס המוצע למכירה נמצא ברחוב פלוני בלי לציין באיזה עיר מדובר.

לכן קובע הגר"מ: "אם יש טעויות בחוזה בכתיב או בכללי הכתיבה (וגם זניחות) באנגלית אין צורך לחקור יותר. אלא יש להתרחק. כך גם אין השקעה בלי מסמכים, אין תורה שבעל פה בעסקים.

לכן צריך לקחת עו"ד שייצג אותך ולא להסתמך על העו"ד של החברה. יש להקפיד שהעו"ד יהיה מומחה בקרקעות, הרבה עורכי דין לא מבינים כלל בעניינים אלו. אל תחתום עסקה בלי עורך דין מטעמך ולא מי שהוא מציע, ולא כל עו"ד מבין ויודע מה לבדוק".

וגם אחרי הכול כמשנה זהירות: "לעולם אל תחתום לפני שיעברו כמה ימים אפילו אם 'העסקה ודאי תברח לך', לפחות הכסף יישאר אצלך".

מדהים לחשוב שידוע באופן ברור על מתווכים המפילים אנשים בעסקאות מפוקפקות ביודעין, אבל אכן העיד הגר"מ, "יש ויש כאלה. אני תמיד אומר שבמקרים כאלו גם עכברא גנב וגם חורא גנב". יתרה מזו: "גם אם יש עו"ד טוב והוא מאשר, אין להשקיע שכן העו"ד זה רק לחלק המשפטי. החלק הכלכלי זה משהו נפרד ויש לברר לגופו של עסקה".

אין ספק כי אסור לאדם להסתמך על הזולת ועל יושרו יתר על המידה. לעתים חושבים המשקיעים לעצמם שוודאי מתווך מאנ"ש לא יעיז לעקוץ אברכים בעשרות אלפי דולרים, שכן כיצד ילך מחר ברחוב בלא אימת הדין עליו.

לכך מוסיף הגר"מ משל: "יש סיפור על שלושה אנשים שעמדו ליד חמור וניסו לחשוב מה החמור חושב ברגעים אלו. זה אומר בכה וזה אומר בכה. נענה השלישי ואמר, החמור לא חושב כלום. הוא חמור. גם אותו מתווך לא חושב כלום. הוא עושה לעצמו חשבון קר, עכשיו יש לי הזדמנות לעשות שלושים אלף דולר, אז הוא עושה. הוא לא חושב מה יהיה מחר. מקסימום, הוא יחזיר קצת לזה, יסובב את זה ועוד יישאר לו משהו בכיס.

ועוד הוסיף הגר"מ כי אסור למתווך לבקש מהקונה עבור הדירה סכום גבוה יותר ללא ידיעת המוכר, כשאת ההפרש הוא נוטל לעצמו. "מבחינה הלכתית זו גניבה. בארה"ב המתווך מאבד את הרישיון על דבר כזה ובבורסת היהלומים מסלקים אותו מהבורסה כשנתפס".


השקר הגדול

יש תופעה נוספת ידועה, בה רוב עסקאות הנדל"ן בחו"ל נעשות על-ידי סוכנים. יש מנהל שהקרקע שייכת לו והוא מפעיל סוכנים שמשווקים את הקרקע לאברכים. אותם סוכנים כלל לא יודעים שיש איזושהי בעייתיות בקרקע. וגם לכך התייחס הגר"מ: "שיווק קרקע על-ידי סוכנים זו רמאות, משום שכל אחד מהם צריך להרוויח. למשל, אחד רוצה להשקיע עשרים אלף דולר בקרקע של הסוחר הגדול. אבל הוא לא יכול לגשת אליו ישירות ואזי הוא צריך להגיע קודם אל הסוכנים.

"אבל גם אצל הסוכנים זה לא עובד חלק. יש סוכנים, סוכני משנה וכו'. כל אחד מהם צריך להרוויח כמה אלפי דולרים. זאת אומרת, כשאני משקיע עשרים אלף דולר אצל סוכן, הכסף ממשיך להתגלגל לעוד כמה סוכנים, כשכל אחד מפריש לעצמו בדרך את האחוזים שלו, ועד שהכסף מגיע לבעלים נשארים בסך הכול עשרת אלפים דולר, ועל זה הסוחר עוד מבטיח לך אחוזים של שלושים אלף דולר...".

מתוך הדברים גם מציין הגר"מ שסכום התשואה מהווה פקטור שבאמצעותו ניתן להבין שהמדובר בנוכל: "יש שמציינים סכום בשמו של הרבי מבעזלא זצוק"ל, איני זוכר במדויק את הסכום. אבל כידוע שעשרים אחוז זה וודאי לא סביר. כשמבטיחים אחוזי רווח גדולים לא צריך לעשות היתר עסקה על הריבית, כי גם את הקרן לא יראו בחזרה. אבל כבר היו מקרים של חמישה-עשר אחוזי רווח שהכסף הלך לטמיון".

בשל ריבוי המקרים הללו הועלתה הצעה לפיה בדירות של זוגות צעירים נרשמת הערת אזהרה על שם ההורים, דבר שיגביל את הצעירים מלמשכן את הדירה להשקעות מפוקפקות, אבל על כך קובע הגר"מ כי כתקנה קולקטיבית זה בוודאי לא מציאותי. "אבל במקרה שמזהים אצל האברך שיש לו חלומות להתעשר בתוך חודשים ספורים עם השקעות כאלו, יש לשקול דבר כזה. אבל למען האמת, ברוב הפרשיות שאנשים נפלו, לא היו הרבה אברכים צעירים שמשכנו את הדירה. אברכים צעירים מסתבכים בעיקר עם יתרת חובה בבנק, אבל לא בכאלו השקעות".


הכוכבים החדשים

כפי שהתפרסם ב'בקהילה' ישנם עסקנים שהודיעו כי מי שישקיע בנדל"ן ברומניה הם לא יעזרו להם במידה והוא ייפול, בנימוק שהלה במודע שם את כספו על קרן הצבי. הגר"מ אינו תומך לגמרי בגישה הזו: "צריך לבדוק אם השיטה הזו אכן פועלת את פעולתה. בחומש דברים מגדירה התורה שלוש סיבות לענישה: א. וביערת הרע מקרבך. הלה פשוט מסוכן, ולכן הדין הוא שאם אי אפשר להורגו במיתה הכתובה בתורה, הורגים אותו בכל מיתה אחרת. ב. למען ישמעו וייראו. דהיינו, הרתעה. ג. וכן שמגיע לו להיענש על העבירה ללא קשר לאחרים.

"במקרה של אחד שנפל בעסקאות כאלו, זה ברור שצריך לעזור לו. הכוונה לעזור הוא לא לשלם את הכסף לבעלי החובות. אלא לדאוג לזה שנפל.

מסופקני האם בזה שנעניש את זה שנפל ולא נעזור לו רק למען ישמעו וייראו, נשיג את אפקט ההתרעה ואחרים אכן לא ילכו להשקיע.

"צריך להבין דבר בסיסי, כל אחד שמשקיע את כספו במקומות כאלו חושב לעצמו, אמנם הרבה נפלו כבר בדברים כאלו, אבל העסקה הזו שונה מכולם והיא תניב רווחים של מאות אחוזים. כך שבפועל זה לא ירתיע אף אחד ולכן איננו חושב שיש מקום להעניש את זה שנפל".

כיצד אם כך ניתן למנוע את הנפילות הללו? לשם כך קובע אחד מגדולי התורה שעמם שוחחנו במהלך הכנת הכתבה: "רק על-ידי חינוך. לכל גיל יש הניסיונות והנפילות שלו. ילד מחנכים שלא ייפול על דברים שייכים לגיל שלו, בחור מחנכים שלא ייפול בדברים שלו ואברכים צריכים לחנך שלא ייפלו בדברים שלהם, שאחד המרכיבים העיקריים זה הכסף. כסף זה בעצם רק אחד הפרטים שצריך לחנך איך להתייחס אליו.
"צריך לכתוב על הנושא הזה שוב ושוב, כך הדברים ייכנסו לראש. עצם הדבר שאנחנו יושבים כאן עכשיו ומדברים על הנושא הזה, זה מראה שהנושא כואב לכולם. כל כתבה בנושא הזה מרתיעה עוד ועוד אנשים מלהשקיע בעסקאות כאלו.

"כך גם לפרסומים בעיתונות יש חלק נכבד בשכנוע אברכים להשקיע. עיתון ובפרט עיתונות יומית שאנשים מתייחסים אליה בכבוד, כשהוא מפרסם מודעות ענק בעמוד הראשון על השקעות נדל"ן בחו"ל, זה יוצר אמון".

בהתייחס לכך עלו לדיון גם מודעות הלוח, שכן יש לא מעט הצעות עסקיות במודעות הלוח של העיתונות היומית גם לגבי הצעות אלו קבע הגר"מ כי: "אסור להאמין לעסקאות במודעות הלוח. השקעות המוצעות בעיתונים בפיתויי פרסומת או מודעות קטנות, מדורגים מחשודים מאוד ועד וודאי רמאות".

כך, למשל, התפרסם לאחרונה בבתי הדין מקרה על אחד שפרש לפנסיה בגיל חמישים, וקיבל פיצויים חמישים אלף דולר. כתוצאה מפרסום בלוח של המודיע, עיתון שנחשב לאמין, ובלי הרבה שאלות השקיע את כל הכסף כשהוא קיווה לחתן ברווחים שתניב העסקה, את בתו היחידה. אחרי שנה כשהתברר לו גודל הנפילה הוא הגיע לדין תורה. הדיינים התפלאו עליו. איך ניתן ללכת כסומא בארובה ולהשקיע כסף על סמך מודעה בעיתון?".


למה רק אצלנו

הבעיה בציבור החרדי הוא האמון הטבעי שאדם חרדי נותן בחרדי אחר". בציבור החרדי יש חסך בחינוך לחשדנות. יש אמון חזק מדי באנשים". בציבור החילוני יש פחות נפילות בעסקאות הללו: "קח למשל את הפירמידות, מי שנופלים בזה הם תמיד הערבים, המזרחים והחרדים. לא כי אלו מגזרים עניים, אלא בגלל שיש להם אמון באנשים. כשהם שומעים ממרצה בקורס שניתן להרוויח אלפי דולרים בקלות, וצריך רק לחתום, הם מתפתים וחותמים. הם לא מאמינים שמישהו אכן מפיל אותם וצוחק מאחורי גבם.

"סתם כך טוב שכל אחד יהיה לו כלל ברזל בחיים: לא לחתום במקום. תמיד כדאי לבקש את המסמכים לעיין בזה במשך הלילה. משה רבנו אמר, בוקר ויודע ה'. תמיד טוב לחכות עוד יום.

"אגב בעולם נפוצים עיתוני צרכנות המבקרים את החברות. הם לוקחים חברות מסוימות ומבקרים את הפעילות שלהם. צריך להקים מדור כזה בעיתונות החרדית שניתן יהיה לבקר עסקאות כאלו ואחרות. צריך כמובן להיזהר שלא לפרסם שמות ולבדוק את אמיתות הטענות.

"אך לא ניתן לאסור באופן גורף", אומר הגר"מ, "אי אפשר לעשות עוול לעסקאות נדל"ן אמינות ויש כאלו. יש כאן גבול מאוד דק שצריך מאוד להיזהר. אבל במידה והתריעו בפני בעלי העיתון והוכיחו כי מאחורי מודעות מסוימות עומדים נוכלים, יש איסור על העיתון לפרסם את המודעות כדי שלא להכשיל אנשים. כמו ששום עיתון לא יפרסם פרסומת על בריכה מעורבת, כך גם אסור לפרסם מודעות כאלו. שני הפרסומים מכשילים אנשים".

חובה, אם כן, לבדוק היטב את הכללים האמורים, בייחוד לאור היותם נאמרים מפי בר-סמכא ובעל ניסיון.


דרך טובה שיבור לו האדם

עצות בטוחות לעסקים מאת הגאון רבי מנחם מנדל שפרן, כפי שמסרן ל'בקהילה' * על רגל אחת

• אם אמרו לך "אל תגיד לאף אחד" או "זה סוד" – ברח מיד מהעסקה.

• כל ההבטחות בנוסח "רווחים בטוחים", "אפס סיכונים", הן במקרה הטוב דמיונות.

• הבטחות על "רווחים גדולים" הם דמיונות או רמאות (דברים כאלו יכולים להתרחש רק בעסקאות סמים או נשק ולשם כך הם לא צריכים אותך).

• זכור, הרוצה לשקר ירחיק הצעתו (מברכים את בעה"ב שיהיו נכסיו קרובים לעיר).

• השקעות המוצעות בעיתונים בפיתויי פרסומת או מודעות קטנות, מדורגות מחשודות מאוד ועד וודאי רמאות.

• אם מצאת סתירה, חור או טיוח בדבריו של מציע העסקה או משפט בנוסח 'אתה לא תבין', הוא רמאי.

• אף פעם אל תשקיע אצל אברך צעיר בשנות העשרים.

• גם סוחר ידוע שפתאום מציע השקעות כנראה נקלע לקשיים ומנצל את הרקורד והשם שלו.

• לעולם תברח ממטאור פתאומי שמתחיל לתת סכומים גדולים לצדקה או נוסע ברכב יוקרתי.

• אם מעורב בעסקה אפילו באדם אחד מפוקפק, לא משנה באיזו צורה, ברח ממנה מיד. אל תחשוב שתרוויח יחד עמו מאיזו רמאות, מעילה או גניבה. הוא יגנוב אותך.

• מי שצריך להגיע למשקיעים קטנים כמוך, הוא בקשיים.

• גם אם אחרים כבר הרוויחו ממנו, זו עדיין "ההשקעה שלו" או בתהליך ההסתבכות שלו.

• אם יש טעויות בחוזה בכתיב או בכללי הכתיבה (גם זניחות) באנגלית, אין צורך לחקור יותר.

• אין השקעה בלי מסמכים, אין תורה שבעל פה בעסקים.

• אל תחתום עסקה בלי עורך דין אמין מטעמך ולא עו"ד שהוא מציע. לא כל עו"ד מבין ויודע מה לבדוק.

• לעולם אל תחתום לפני שיעברו כמה ימים אפילו אם "העסקה בוודאי תברח לך". לפחות הכסף יישאר אצלך.

• אל תעשה עסקה שאשתך שוללת אותה.

• אף פעם אל תעשה שום עסקה בלי להתייעץ עם מבין בעניין שאין לו אינטרסים: רב, רבי, ידיד טוב (הוא בוודאי יפסול בצדק 90 אחוז מההצעות).

• אם רבך שלל עם נימוק, אין הנימוק צריך להיות נכון, עצם השלילה הוא הנכון (לא תמיד הוא יכול להגיד לך את הנימוק האמיתי).

• סוחרים (משחקים, מהמרים) במניות בבורסה – התרחק מהם בכל מישור שהוא.

• אנשים עם "מידע פנימי" על "מניה פלונית" שבויים באמונות מוטעות. אם זה נכון, אינם צריכים אותו ואותך.

• חשב אם יכול להיות: בהשקעה של 20 אלף דולר שלך, עד שהכסף מגיע ליעדו, דרך הסוכן וסוכן המשנה וכו', נשארים עשרת אלפים דולר לעצם ההשקעה. אם הצפי הוא 100 אחוז, כלומר 40 אלף דולר, הוא להרוויח 400 אחוז (שכן לעסק הגיע רק 10 אלפים דולר). כל זה אחרי מסים (35-40 אחוז), היטלים, החלפות מטבע, הוצאות ניהול משרד, רו"ח, עורכי דין ורווחים ש'הסוחר הגדול' צריך להרוויח. כלומר, מדובר בלא פחות מ-800 אחוז. האם זה יכול להיות?!