המגזין מתפרסם באדיבות 'תורתך שעשועי' – השבועון לילדי ישראל
בהוצאת המרכז חינוכי חסידותי של צעירי-חב"ד.
להצטרפות למשפחת המנויים, טל: 02-5000770, פקס: 02-5001770
[email protected]

(C) כל הזכויות שמורות לצעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר)

השבוע היהודי

פָּרָשַׁת שְׁמוֹת

"וַיֹּאמֶר בִּי ה' שְׁלַח נָא בְּיַד תִּשְׁלָח". (שמות ד,יג)

יוֹשֵׁב לוֹ יֶלֶד קָטָן וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה וּמִצְווֹתֶיהָ. הַאִם הוּא יוֹדֵעַ שֶׁלַּמַּעֲשֶׂה הַזֶּה שֶׁלּוֹ, יֶשְׁנָהּ הַשְׁפָּעָה כְּלָלִית עַל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ?

כַּאֲשֶׁר מֹשֶׁה רַבֵּנוּ שָׁמַע לָרִאשׁוֹנָה עַל הַתַּפְקִיד שֶׁהֻטַּל עָלָיו, לִגְאֹל אֶת עַם-יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, הוּא נִסָּה לְהִתְחַמֵּק: "שְׁלַח נָא בְּיַד תִּשְׁלָח". אוֹמֵר הַמִּדְרָשׁ שֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ בְּעֶצֶם בִּקֵּשׁ: שְׁלַח נָא בְּיַד מָשִׁיחַ שֶׁעָתִיד לְהִגָּלוֹת.

[בְּפֹעַל, קָבַע הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא שֶׁמֹּשֶׁה יִהְיֶה הַשָּׁלִיחַ לְהוֹצִיא אֶת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, וְאִלּוּ מָשִׁיחַ, יִהְיֶה הַשָּׁלִיחַ לִגְאֹל אֶת עַם-יִשְׂרָאֵל מִן הַגָּלוּת הָאַחֲרוֹנָה].

וּבְכָל זֹאת, קַיָּם קֶשֶׁר הָדוּק בֵּין מֹשֶׁה וּמָשִׁיחַ, כְּפִי שֶׁאָנוּ מְבִינִים מִמַּאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם-לִבְרָכָה: "מֹשֶׁה הוּא גּוֹאֵל רִאשׁוֹן, הוּא גּוֹאֵל אַחֲרוֹן". בָּרוּר שֶׁאֵין הַכַּוָּנָה שֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ בְּגוּפוֹ וּבְעַצְמוֹ יִהְיֶה הַגּוֹאֵל הָאַחֲרוֹן, שֶׁהֲרֵי מֹשֶׁה מִשֵּׁבֶט לֵוִי, וּמָשִׁיחַ מִשֵּׁבֶט יְהוּדָה. אֶלָּא, שֶׁהַגּוֹאֵל הָרִאשׁוֹן, מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, הוּא זֶה שֶׁבְּכוֹחוֹ וְעַל-יָדוֹ יָבוֹא הַמָּשִׁיחַ, הַגּוֹאֵל הָאַחֲרוֹן.

אֵיךְ? כַּמּוּבָן, בִּזְכוּת הַתּוֹרָה, "תּוֹרַת מֹשֶׁה", שֶׁנִּתְּנָה לִבְנֵי-יִשְׂרָאֵל עַל-יְדֵי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ. הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, הִיא הַמְּזַכֶּכֶת אֶת הָעוֹלָם וּמְכִינָה אוֹתוֹ לַגִּלּוּי הָאֱלֹקִי שֶׁל יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ. לָכֵן, גַּם הַמַּעֲלָה הָרִאשׁוֹנָה וְהָעִקָּרִית בְּמֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ הִיא, שֶׁיִּהְיֶה "הוֹגֶה בַּתּוֹרָה".

וְאֶת כָּל זֹאת נִתָּן לְסַכֵּם בְּחֶשְׁבּוֹן גִּימַטְרִיָּא פָּשׁוּט – "שִׁילֹה" = "מֹשֶׁה" (345). "יָבֹא שִׁילֹה" = "מָשִׁיחַ" (358). כְּלוֹמַר, בִּיאָתוֹ שֶׁל שִׁילֹה הִיא מִכּוֹחוֹ שֶׁל מֹשֶׁה.

(על-פי לקוטי שיחות, חלק יא)

שְׁמוּאֵל הֵרִים אֶת אֲפַרְכֶּסֶת הַטֶּלֶפוֹן, וְשָׁמַע אֶת קוֹלוֹ הָאִכְפַּתִּי וְהַחַם שֶׁל ר' לֵיְבּ מֵעֵבֶר לַקַּו: "אֲנִי מְאוֹד מְקַוֶּה שֶׁנִּרְאֶה אוֹתְךָ בַּשִּׁעוּר מָחָר בָּעֶרֶב. בַּשָּׁבוּעַ שֶׁעָבַר חָסַרְתָּ לָנוּ..."

שְׁמוּאֵל נֶהֱנָה מִתְּשׂוּמַת-הַלֵּב הָאִישִׁית. הוּא הִבְטִיחַ לְהַגִּיעַ לְשִׁעוּר הַתּוֹרָה שֶׁיִּתְקַיֵּם מָחָר, וְהִתְנַצֵּל שֶׁבַּשָּׁבוּעַ שֶׁעָבַר נֶעֱדַר בִּגְלַל שִׂמְחָה מִשְׁפַּחְתִּית.

פִּתְאוֹם עָלָה בְּדַעְתּוֹ לְהָקֵל מְעַט עַל ר' לֵיְבּ הַמָּסוּר: "מָה דַּעְתְּךָ לָתֵת לִי חֵלֶק מִן הַטֶּלֶפוֹנִים שֶׁעוֹד נוֹתְרוּ לְךָ לַעֲשׂוֹת? אֵין לִי בְּעָיָה לְהַשְׁאִיר כַּמָּה הוֹדָעוֹת תִּזְכֹּרֶת בְּבָתֵּיהֶם שֶׁל הַיְּדִידִים, מִשְׁתַּתְּפֵי הַשִּׁעוּר".

ר' לֵיְבּ שָׁקַל אֶת הַדָּבָר רֶגַע בְּדַעְתּוֹ, וְאָז עָנָה לְלֹא הִסּוּס: "אֲנִי מְאוֹד מוֹדֶה לְךָ עַל הָרָצוֹן הַטּוֹב. אֲבָל יֵשׁ לִי רַעְיוֹן קְצָת שׁוֹנֶה: הֲרֵי שְׁנֵינוּ רוֹצִים לְזָרֵז וּלְמַהֵר אֶת בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ. לָכֵן אֲנִי אֶעֱשֶׂה אֶת הַטֶּלֶפוֹנִים הַקְּבוּעִים שֶׁלִּי וְאַתָּה תְּנַסֶּה לְהָרִים טֶלֶפוֹנִים לְכַמָּה מִיְּדִידֶיךָ שֶׁעֲדַיִן אֵינָם מִשְׁתַּתְּפִים בְּשׁוּם שִׁעוּר. נַסֵּה לְהַזְמִין אוֹתָם לְהִצְטָרֵף אֵלֵינוּ. כָּךְ בְּיַחַד – נַעֲשֶׂה וְנַצְלִיחַ".

שְׁמוּאֵל הֶאֱזִין לְדִבְרֵי הָרַב, שֶׁאוֹתוֹ הוּא מְכַבֵּד כָּל-כָּךְ, וְאָז צָץ בְּרֹאשׁוֹ רַעְיוֹן נוֹסָף וְהוּא מִהֵר לְהַצִּיעַ אוֹתוֹ בִּפְנֵי ר' לֵיְבּ: "אֲנִי רוֹאֶה שֶׁאַתָּה מַשְׁקִיעַ זְמַן וּמַאֲמָץ, בְּלִי סוֹף, בַּשִּׁעוּר שֶׁלָּנוּ וּבְשִׁעוּרִים נוֹסָפִים. נִסִּיתָ לַחְשֹׁב עַל כָּךְ שֶׁאוּלַי יֵשׁ דְּרָכִים נוֹסָפוֹת, יוֹתֵר מַעֲשִׂיּוֹת, לְזָרֵז אֶת בּוֹא הַגְּאֻלָּה?".

ר' לֵיְבּ הָיָה מְסֻקְרָן: "כֵּן, אֵיךְ לְמָשָׁל?".

לִשְׁמוּאֵל לֹא הָיְתָה תָּכְנִית בְּרוּרָה, רַק כִּוּוּן כְּלָלִי: "לְמָשָׁל, לְנַסּוֹת לְקַבֵּץ אֶת כָּל הַיְּהוּדִים אֶל אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, לִמְצֹא הֶסְדֵּר שֶׁיִּתֵּן בְּיָדֵינוּ אֶת הַר-הַבַּיִת, אֲפִלּוּ לְהָכִין תָּכְנִיּוֹת אַדְרִיכָלִיּוֹת לִבְנִיַּת בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ..."

ר' לֵיְבּ חִיֵּךְ חִיּוּךְ רָחָב, וְהַחִיּוּךְ עָבַר דֶּרֶךְ קַוֵּי הַטֶּלֶפוֹן וְהִגִּיעַ עַד לִשְׁמוּאֵל. "הַתָּכְנִיּוֹת הֲכִי מְפֹרָטוֹת לִבְנִיַּת בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ נִמְצָאוֹת בַּשִּׁעוּרִים שֶׁלָּנוּ וּבְשִׁעוּרֵי הַתּוֹרָה הַנּוֹסָפִים. כִּי הַתּוֹרָה, הִיא זוֹ שֶׁעוֹשָׂה עֲבוּרֵנוּ אֶת הָעֲבוֹדָה. כְּכָל שֶׁיֵּשׁ יוֹתֵר תּוֹרָה בָּעוֹלָם, הָעוֹלָם מִזְדַּכֵּךְ יוֹתֵר וְיוֹתֵר, עַד שֶׁנָּגִיעַ לְמַצָּב שֶׁבּוֹ הָעוֹלָם מוּכָן לַהִתְגַּלּוּת הָאֱלֹקִית וּמִיָּד יָבוֹא מָשִׁיחַ".

בְּאוֹתוֹ שָׁבוּעַ יָצָא שְׁמוּאֵל אֶל הַשִּׁעוּר בְּמַצַּב-רוּחַ מְרוֹמָם בִּמְיֻחָד. הוּא יָדַע שֶׁהוּא כָּעֵת עוֹשֶׂה דָּבָר טוֹב בֶּאֱמֶת עֲבוּר הָעוֹלָם כֻּלּוֹ.

הסיפור השבועי

הָרַבִּי שֶׁל הָרַבִּי

אֶחָד מֵחֲסִידָיו שֶׁל רַבֵּנוּ הַזָּקֵן, רַבִּי שְׁנֵיאוֹר-זַלְמָן מִלַּאדִי, בַּעַל הַ'תַּנְיָא' וְ'הַשֻּׁלְחָן-עָרוּךְ', הָיָה 'מְלַמֵּד' בִּכְפָר קָטָן. הוּא לִמֵּד קְרִיאָה וּקְצָת תּוֹרָה וּתְפִלָּה אֶת יְלָדָיו שֶׁל אַחַד הַכַּפְרִיִּים. הַיְּהוּדִי הַזֶּה הָיָה אִישׁ פָּשׁוּט בְּתַכְלִית, וּמֵרֹב בַּעֲרוּתוֹ גַּם לֹא יָדַע לְהַקְפִּיד עַל קִיּוּם הַמִּצְווֹת, אַךְ רָצָה שֶׁיְּלָדָיו יְקַבְּלוּ חִנּוּךְ יְהוּדִי. הוּא שִׁלֵּם לַ'מְּלַמֵּד' שָׂכָר הוֹגֵן בַּעֲבוּר עֲבוֹדָתוֹ, וְנוֹסָף עַל כָּךְ הֶעֱנִיק לוֹ אֵשֶׁ"ל מָלֵא.

הַסִּכּוּם מֵרֹאשׁ הָיָה כִּי הַמְּלַמֵּד נוֹסֵעַ לְבֵיתוֹ פַּעֲמַיִם בְּשָׁנָה, כְּדֵי לְהִמָּצֵא עִם בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ וְלִמְסֹר לָהֶם אֶת שְׂכַר עֲבוֹדָתוֹ. אַךְ הִנֵּה בָּאוּ הַיָּמִים הַנּוֹרָאִים, וְהַ'מְּלַמֵּד' הִפְתִּיעַ אֶת מַעֲסִיקוֹ בְּבַקָּשָׁה חֲרִיגָה – לִנְסֹעַ אֶל רַבּוֹ.

תְּחִלָּה הִתְקַשָּׁה הַכַּפְרִי לְעַכֵּל אֶת הַבַּקָּשָׁה. רֵאשִׁית, הוּא רָצָה שֶׁהַ'מְּלַמֵּד', שֶׁהָיָה הַיְּהוּדִי יוֹדֵעַ-הַסֵּפֶר הַיָּחִיד בַּסְּבִיבָה, יִמָּצֵא בַּכְּפָר בִּתְקוּפַת הַחַגִּים וְיַנְהִיג אֶת הַתְּפִלּוֹת בְּבֵית-הַכְּנֶסֶת הַמְּקוֹמִי, שֶׁבּוֹ הָיוּ נֶאֱסָפִים הַיְּהוּדִים הַכַּפְרִיִּים מִכָּל הָאֵזוֹר. שֵׁנִית, הַכַּפְרִי שֶׁרָאָה בַּ'מְּלַמֵּד' תַּלְמִיד-חָכָם וְאַף קָרָא לוֹ 'רַבִּי', הִתְקַשָּׁה לְהָבִין לְשֵׁם-מָה צָרִיךְ הָ'רַבִּי' שֶׁלּוֹ לִנְסֹעַ לְרַבִּי אַחֵר...

הַ'מְּלַמֵּד', שֶׁכָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה הִתְאַמֵּץ לִמְצֹא מְסִלּוֹת לְמוֹחָם וְלִבָּם שֶׁל יַלְדֵי הַכַּפְרִי, נִסָּה עַתָּה אֶת כּוֹחַ הַהַסְבָּרָה שֶׁלּוֹ עַל אֲבִיהֶם. הוּא הִסְבִּיר לַכַּפְרִי הַפָּשׁוּט כִּי הָרַבִּי שֶׁלּוֹ אֵינוֹ 'מְלַמֵּד' אָלֶ"ף-בֵּי"ת לִילָדִים, אֶלָּא עֲנָק בַּתּוֹרָה וְאִישׁ קָדוֹשׁ, שֶׁאֲלָפִים מִכָּל קְצוֹת הָאָרֶץ נוֹהֲרִים אֵלָיו וּמְבַקְּשִׁים לְהִסְתּוֹפֵף בְּצִלּוֹ. כָּךְ כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה וּבִמְיֻחָד בַּיָּמִים הַנּוֹרָאִים.

הִתְקַשָּׁה הַכַּפְרִי לָרֶדֶת לְסוֹף דַּעְתּוֹ שֶׁל הַ'מְּלַמֵּד', אֲבָל הֶסְבֵּרָיו וְתֵאוּרָיו עַל הָרַבִּי הַצַּדִּיק עוֹרְרוּ בּוֹ חֵשֶׁק לְהִצְטָרֵף לַנְּסִיעָה אֶל אוֹתוֹ רַבִּי, שֶׁאֲפִלּוּ הָ'רַבִּי' שֶׁלּוֹ מַעֲרִיץ כָּל-כָּךְ.

רְצוֹנוֹ שֶׁל הַכַּפְרִי לְהִצְטָרֵף אֵלָיו שִׂמֵּחַ מְאוֹד אֶת הַ'מְּלַמֵּד', מִפְּנֵי שֶׁהוּא-עַצְמוֹ הָיָה עָנִי מִכְּדֵי לִשְׂכֹּר סוּס וַעֲגָלָה, וּכְבָר הִתְכּוֹנֵן לִצְעֹד בָּרֶגֶל אֶל חֲצַר הָרַבִּי. כָּעֵת, יָדַע, יִזְכֶּה לְהַגִּיעַ אֶל הָרַבִּי בְּעֶגְלַת הַכַּפְרִי הָרְתוּמָה לִשְׁנֵי סוּסִים. וְאָמְנָם כָּךְ הָיָה. הַדֶּרֶךְ עָבְרָה עֲלֵיהֶם בִּמְהִירוּת וּבְנוֹחוּת. גַּם צֵידָה לַדֶּרֶךְ לֹא חָסְרָה לָהֶם, בִּזְכוּת הִצְטָרְפוּתוֹ שֶׁל הַכַּפְרִי לַנְּסִיעָה.

בְּהַגִּיעָם לַחֲצַר הָרַבִּי רָאָה הַכַּפְרִי כִּי רַבִּים לוֹחֲצִים בְּחֹם אֶת יָדוֹ שֶׁל הַ'מְּלַמֵּד' וּמִתְעַנְיְנִים בִּשְׁלוֹמוֹ, בְּעוֹד הוּא-עַצְמוֹ, בִּהְיוֹתוֹ דְּמוּת בִּלְתִּי-מֻכֶּרֶת בֶּחָצֵר, זָכָה לְהִתְעַנְיְנוּת מוּעָטָה. בְּעִקְּבוֹת זֹאת חָשׁ הַכַּפְרִי עֶלְבּוֹן וּמְרִירוּת.

לְאַחַר שֶׁהִתְגַּבֵּר עַל רִגְשׁוֹתָיו הֶחְלִיט הַכַּפְרִי לַעֲקֹב אַחַר מַעֲשֵׂי הַחֲסִידִים וְלִנְהֹג כְּמוֹתָם. יוֹם אֶחָד רָאָה כִּי הַחֲסִידִים נֶעֱמָדִים בְּפֶתַח חַדְרוֹ שֶׁל הָרַבִּי וּמִתְכּוֹנְנִים לְהִכָּנֵס לִ'יחִידוּת'. הוּא לֹא יָדַע דָּבָר וַחֲצִי-דָּבָר עַל מַהוּתָהּ שֶׁל הַ'יְּחִידוּת', אַךְ נֶאֱמָן לְהַחְלָטָתוֹ, עָמַד בֵּין הַחֲסִידִים וְהִמְתִּין לְתוֹרוֹ לְהִכָּנֵס פְּנִימָה.

הוּא שִׁעֵר כִּי הַחֲסִידִים מְבַקְּשִׁים מֵהַצַּדִּיק בְּרָכוֹת בְּעִנְיָנִים הַחֲסֵרִים לָהֶם, וְהֵחֵל גַּם-כֵּן לְהָכִין אֶת בַּקָּשׁוֹתָיו מֵהָרַבִּי.

לְאַחַר שָׁעָה אֲרֻכָּה שֶׁל הַמְתָּנָה נִפְתְּחָה הַדֶּלֶת וְהוּא מָצָא אֶת עַצְמוֹ פּוֹסֵעַ פְּנִימָה. הַדְרַת-פָּנָיו שֶׁל רַבֵּנוּ הַזָּקֵן וְעֵינָיו הַחוֹדְרוֹת בִּלְבְּלוּ אֶת מַחְשְׁבוֹתָיו שֶׁל הַכַּפְרִי וְשִׁתְּקוּ אֶת לְשׁוֹנוֹ.

"נוּ?", פָּנָה אֵלָיו הָרַבִּי. הַכַּפְרִי הַנָּבוֹךְ שָׁתַק. "נוּ?", דָּחַק בּוֹ הָרַבִּי פַּעַם נוֹסֶפֶת. הַכַּפְרִי אִבֵּד אֶת שַׁלְוָתוֹ. "מָה 'נוּ'!", הֵשִׁיב בְּגַסּוּת, הָאָפְיָנִית לְמִי שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא קָרָא וְלֹא שָׁנָה.

"מָה 'נוּ'?!", הֵשִׁיב לוֹ הָרַבִּי בְּנַחַת. "וּבְכֵן, קוֹרֶה שֶׁיְּהוּדִי כּוֹשֵׁל וְנוֹפֵל לְשֵׁפֶל הַמַּדְרֵגָה. פְּעָמִים הוּא נִכְשָׁל בְּחֵטְא זֶה וּפְעָמִים בְּחֵטְא זֶה; יֵשׁ שֶׁהוּא נִכְשָׁל בְּעָווֹן פְּלוֹנִי וְיִתָּכֵן כִּי הָלַךְ אַחַר יִצְרוֹ בַּעֲבֵרָה כָּזֹאת וְכָזֹאת". בְּתוֹךְ כָּךְ פֵּרֵט הָרַבִּי שׁוּרָה שֶׁל עֲבֵרוֹת בְּדַרְגוֹת חֻמְרָה מִשְׁתַּנּוֹת.

דָּמוֹ שֶׁל הַכַּפְרִי הֵצִיף אֶת פָּנָיו. הוּא לֹא הֵנִיחַ לָרַבִּי לְהַשְׁלִים אֶת דְּבָרָיו, פָּנָה לְאָחוֹר, פָּתַח אֶת הַדֶּלֶת בִּתְנוּפָה וְהִסְתַּלֵּק מֵהַחֶדֶר. הוּא רָתַח מִזַּעַם עַל הַ'מְּלַמֵּד' וְחִפֵּשׂ אַחֲרָיו בְּכָל מָקוֹם. כְּשֶׁמָּצָא אוֹתוֹ, שָׁפַךְ עַל רֹאשׁוֹ קִיתוֹנוֹת שֶׁל רוֹתְחִין. "אֵינְךָ מִתְבַּיֵּשׁ?! הֲלוֹא אַתָּה אוֹכֵל כָּל הַשָּׁנָה מִכַּף-יָדִי; אֵיךְ הֵעַזְתָּ לָרוּץ וּלְסַפֵּר לָרַבִּי שֶׁלְּךָ עַל כָּל חֲטָאַי!".

הַ'מְּלַמֵּד' הֶהָמוּם הִתְקַשָּׁה לִבְרֹר אֶת מִלּוֹתָיו, וְנִסָּה לְשַׁכֵּךְ אֶת חֲמַת מַעֲסִיקוֹ. הַכַּפְרִי סֵרֵב לְהַאֲמִין לְדִבְרֵי הַ'מְּלַמֵּד' כִּי מֵעוֹלָם לֹא דִּבֵּר עָלָיו עִם הָרַבִּי. "לֹא יִתָּכֵן!", צָרַח עָלָיו בְּזַעַם.

הַ'מְּלַמֵּד' הַמִּסְכֵּן נֶאֱלַץ לְהִכָּנֵס אֶל הָרַבִּי וּלְגוֹלֵל לְפָנָיו אֶת הִשְׁתַּלְשְׁלוּת הַדְּבָרִים. בְּעִקְּבוֹת זֹאת הִזְמִין רַבֵּנוּ הַזָּקֵן אֶת הַכַּפְרִי אֵלָיו שֵׁנִית. "יָכוֹל אַתָּה לְהַאֲמִין לְדִבְרֵי הַ'מְּלַמֵּד' כִּי מֵעוֹלָם לֹא הִזְכִּיר אֶת שִׁמְךָ בְּאָזְנַי", אָמַר הָרַבִּי לַכַּפְרִי. "הָסֵר מִלִּבְּךָ כָּל כַּעַס עָלָיו".

הַכַּפְרִי הֶאֱמִין לָרַבִּי. "אִם-כֵּן מִנַּיִן יָדַע הָרַבִּי לִמְנוֹת בְּפֵרוּט כָּזֶה אֶת כָּל חֲטָאַי?!", שָׁאַל בִּתְמִימוּת אֲמִתִּית. הַפַּעַם נָתַן רַבֵּנוּ הַזָּקֵן בַּכַּפְרִי מַבָּט רַחוּם. "וְכִי אָמַרְתִּי שֶׁאֵלֶּה הָעֲבֵרוֹת שֶׁלְּךָ?! רַק צִיַּנְתִּי בְּאָזְנֶיךָ בַּמֶּה יָכוֹל יְהוּדִי לְהִכָּשֵׁל וְעַד אֵיזוֹ דַּרְגָּה עָלוּל הוּא לְהִדַּרְדֵּר".

הָרַבִּי הִשְׁתַּתֵּק לְרֶגַע. הַכַּפְרִי בָּלַע אֶת רֻקּוֹ וְעֵינָיו זָעוּ מִצַּד לְצַד. נִרְאֶה הָיָה כִּי מֻשָּׂג כָּלְשֶׁהוּ עַל גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל הָרַבִּי מַצְלִיחַ לְפַלֵּס דֶּרֶךְ אֶל תּוֹךְ מוֹחוֹ הַגַּס וַהֲבָנָתוֹ הָרְדוּדָה.

"אַךְ מִכֵּיוָן שֶׁבְּמוֹ-פִּיךָ הוֹדֵיתָ כִּי נִכְשַׁלְתָּ בָּעֲבֵרוֹת הָאֵלֶּה", הִמְשִׁיךְ הָרַבִּי, "מֻכְרָח אַתָּה לַעֲשׂוֹת עֲלֵיהֶן תְּשׁוּבָה". קִבֵּל הַכַּפְרִי אֶת עֲצַת הָרַבִּי וְהֶחְלִיט לְנַסּוֹת לְכַפֵּר עַל מַעֲשָׂיו. הוּא נִשְׁאַר בַּחֲצַר הָרַבִּי פֶּרֶק-זְמַן נוֹסָף, חָזַר בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה וְאַט-אַט נִפְקְחוּ מוֹחוֹ וְלִבּוֹ לַתּוֹרָה וְלַחֲסִידוּת.

מבט לגאולה  |  עם טיול קסום ברקיע השלישי  |  מעובד על-פי מקורות

תַּקְצִיר הַפֶּרֶק הַקּוֹדֵם: אִיצִ'י וּפִיצִ'י נֶחְרָדִים לִרְאוֹת שֶׁכָּל הַמַּצֵּבוֹת בְּהַר הַזֵּיתִים שְׁבוּרוֹת. גּוּנִי מִתְנַדֵּב לְהַסְבִּיר לָהֶם שֶׁכָּל הַמֵּתִים מִכָּל הַדּוֹרוֹת קָמוּ לִתְחִיָּה.

פֶּרֶק תְּשִׁיעִי:

לָמָּה בְּנֵי אָדָם מֵתִים?

"וַואוּ, זֶה הֲמוֹן יְהוּדִים!" פָּלַט פִיצִ'י. "אֵיךְ הֵם יָקוּמוּ כֻּלָּם בְּבַת-אַחַת?".

"אָכֵן, זֶה לֹא בְּבַת-אַחַת". הִסְבִּיר גּוּנִי בִּנְעִימוּת. "קֹדֶם כֹּל קָמִים כָּל הַצַּדִּיקִים, וְאַחֲרֵיהֶם כָּל שְׁאָר בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל. אֲבָל גַּם בָּזֶה יֵשׁ סֵדֶר. כֻּלָּם יָקוּמוּ לְפִי סֵדֶר א-ב, בְּדִיּוּק כְּפִי שֶׁמּוֹפִיעִים בְּסֵפֶר טֶלֶפוֹנִים... וְכָךְ לְבַסּוֹף יָקוּמוּ כֻּלָּם, גַּם אֵלּוּ שֶׁקּוֹרְאִים לָהֶם 'תִּתְלוֹבִיץ'.

"כַּמּוּבָן שֶׁאֵלֶּה שֶׁקָּמִים יֵשׁ בֵּינֵיהֶם חוֹלִים, זְקֵנִים, צוֹלְעִים וְגִדְּמִים, פִּסְחִים וְעִוְּרִים. אוֹמֵר הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא: יָקוּמוּ כֻּלָּם כְּמוֹ שֶׁהֵם, וְאַחַר-כָּךְ אֲנִי מְרַפֵּא אוֹתָם, וְאָכֵן, מִיָּד לְאַחַר תְּחִיַּת הַמֵּתִים יִתְרַפְּאוּ כֻּלָּם וְיִהְיוּ בְּרִיאִים לְגַמְרֵי...

"זֶה עוֹנֶה עַל הַשְּׁאֵלָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁשְּׁאַלְתֶּם לְגַבֵּי הַגֹּלֶם מִפְּרָג: הַגֹּלֶם אָכֵן יָקוּם לִתְחִיָּה – אִלֵּם, וְאַחַר-כָּךְ ה' יְרַפֵּא אוֹתוֹ וְהוּא יַתְחִיל לְדַבֵּר, לָרִאשׁוֹנָה מֵאָז יְצִירָתוֹ עַל-יְדֵי הַמַּהֲרַ"ל"...

"וְלָמָּה בֶּאֱמֶת הַגֹּלֶם קָם לִתְחִיָּה?", שָׁאַלְתִּי. "הַאִם הוּא יְהוּדִי?".

גּוּנִי שָׂמַח לְהַסְבִּיר. "הָאֱמֶת הִיא שֶׁאַתֶּם צוֹדְקִים. לַגֹּלֶם לֹא הָיְתָה נְשָׁמָה, וְלֹא הָיְתָה סִבָּה שֶׁהוּא יָקוּם לִתְחִיָּה. עוֹלַם הַתְּחִיָּה הוּא שָׂכָר רַק לְנִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל בִּלְבַד! אַךְ בְּתוֹר שָׂכָר עַל עֶזְרָתוֹ הָרַבָּה שֶׁל הַגֹּלֶם לְמַעַן עַם-יִשְׂרָאֵל וּמְסִירוּתוֹ לְמַעַן הַצָּלָתָם שֶׁל הַיְּהוּדִים בִּשְׁעָתָם הַקָּשָׁה בַּתְּקוּפוֹת הַמָּרוֹת בַּגָּלוּת – זוֹכֶה הוּא לִנְחֹל שָׂכָר בְּיַחַד אִתָּם בַּגְּאֻלָּה! מִפֹּה רוֹאִים אָנוּ עַד כַּמָּה שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אֵינוֹ מְקַפֵּחַ שְׂכַר כָּל בְּרִיָּה!

"מִלְּבַד הַשָּׂכָר עֲבוּר הַגֹּלֶם, יֵשׁ בִּתְחִיָּתוֹ גַּם עִנְיָן נוֹסָף וְסִמְלִי: הַגֹּלֶם גָּרַם תְּשׁוּעָה פְּרָטִית לְעַם-יִשְׂרָאֵל, וְלָכֵן הוּא גַּם נוֹטֵל חֵלֶק בַּתְּשׁוּעָה הַכְּלָלִית וְהַסּוֹפִית שֶׁל הָעָם – בַּגְּאֻלָּה הַשְּׁלֵמָה. לָכֵן הַגֹּלֶם הוּא הַסֵּמֶל שֶׁל תְּחִיַּת הַמֵּתִים הַמֻּשְׁלֶמֶת, כִּתְשׁוּעָה וּכְשָׂכָר עַל כָּל הַמִּצְווֹת!".

הַדְּבָרִים הַקְּסוּמִים גָּרְמוּ לָנוּ לְהִצְטַמְרֵר... לַחְשֹׁב עַל זֶה שֶׁכָּל הָאֲנָשִׁים מֵהַדּוֹרוֹת הַקּוֹדְמִים חַיִּים שׁוּב, בְּרִיאִים וּשְׁלֵמִים, זֶה מְשַׂמֵּחַ וּמַרְטִיט כְּאֶחָד!

אֲנִי הִרְהַרְתִּי עַל סַבָּא שֶׁלִּי שֶׁנִּפְטַר כְּשֶׁהָיִיתִי קָטָן. אֲנִי זוֹכֵר אוֹתוֹ מַמָּשׁ מְעַט מְאוֹד, מְחַיֵּךְ בִּזְמַן הַ'אָפְּשֶׁערֶענִישׁ' שֶׁלִּי, וּבַחֲתֻנָּה שֶׁל אֲחוֹתִי הַגְּדוֹלָה. הַתְּמוּנוֹת עוֹזְרוֹת לִי לִזְכֹּר יוֹתֵר טוֹב אֵיךְ הוּא הָיָה נִרְאֶה... אָז עַכְשָׁו בַּגְּאֻלָּה הוּא יָקוּם לִתְחִיָּה וְאוּכַל לִרְאוֹת אוֹתוֹ שׁוּב וְלֹא נִפָּרֵד אַף פַּעַם...

קוֹלוֹ שֶׁל גּוּנִי נִתֵּק אֶת חוּט מַחְשְׁבוֹתַי: "יֵשׁ לָכֶם עוֹד שְׁאֵלוֹת?". לֹא הָיוּ לִי שְׁאֵלוֹת נוֹסָפוֹת בְּאוֹתוֹ רֶגַע. מְשֻׁנֶּה, תָּמִיד כְּשֶׁשּׁוֹאֲלִים אִם יֵשׁ שְׁאֵלוֹת אֲנִי שׁוֹכֵחַ אֶת כָּל הַשְּׁאֵלוֹת שֶׁרָצִיתִי לִשְׁאֹל.

"לָמָּה בְּעֶצֶם אֲנָשִׁים בִּכְלָל מֵתִים? בִּשְׁבִיל מָה לָמוּת אִם אַחַר-כָּךְ קָמִים שׁוּב לִתְחִיָּה?", שָׁאַל פִיצִ'י שְׁאֵלָה מְעַנְיֶנֶת בְּצוּרָה קְצָת מַצְחִיקָה, כְּאִלּוּ שֶׁאֲנָשִׁים בּוֹחֲרִים הַאִם לָמוּת אוֹ לֹא... – "שְׁאֵלָה מוּזָרָה", לָחַשְׁתִּי לְפִיצִ'י בָּאֹזֶן.

"שְׁאֵלָה טוֹבָה מְאוֹד!", שִׁבֵּחַ גּוּנִי לְעֻמָּתִי. "לָמָּה ה' עָשָׂה שֶׁיִּצְטָרְכוּ לָמוּת לִפְנֵי כֵן? וְהַתְּשׁוּבָה הִיא, כְּדֵי לְטַהֵר אֶת הַגּוּף וּכְדֵי שֶׁהוּא יִהְיֶה כְּלִי לַגִּלּוּיִים וְהָאוֹרוֹת שֶׁל יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ! הַגּוּף עַצְמוֹ מְגֻשָּׁם וְקָשׁוּר לָעוֹלָם-הַזֶּה, שֶׁאֵינוֹ מְזֻכָּךְ. וּכְדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לְקַבֵּל אֶת הַגִּלּוּיִים בְּיַחַד עִם הַגּוּפִים וְלֹא רַק לַנְּשָׁמוֹת בִּלְבַד, חַיָּב הַגּוּף לַעֲבֹר אֶת תַּהֲלִיךְ הַטִּהוּר הַזֶּה, שֶׁאֲנַחְנוּ רְגִילִים לִקְרֹא לוֹ 'מִיתָה'".

"אָז מָה אִתָּנוּ?", שָׁאַלְתִּי מִיָּד. "אֵיךְ אֲנַחְנוּ, דּוֹר הַגְּאֻלָּה, נִהְיֶה כֵּלִים לְקַבָּלַת הָאוֹר הַגָּדוֹל אִם אָנוּ נִחְיֶה לָנֶצַח וְלֹא נָמוּת?"...

"מִי אָמַר שֶׁתִּחְיוּ לָנֶצַח?", עָנָה גּוּנִי כְּדַרְכָּם שֶׁל יְהוּדִים – בִּשְׁאֵלָה (וְעַכְשָׁו יָכֹלְתִּי לָדַעַת שֶׁאָכֵן עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים הֵם יְהוּדִים אֲמִתִּיִּים...). "הָאֱמֶת הִיא שֶׁכָּתוּב בַּסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁגַּם דּוֹר הַגְּאֻלָּה יָמוּת לְרֶגַע וְיָקוּם מִיָּד כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְהִזְדַּכֵּךְ וּלְקַבֵּל אֶת הַגִּלּוּיִים, כְּדֵי לְקַיֵּם מָה שֶׁכָּתוּב 'וְאֶל עָפָר תָּשׁוּב'. לָכֵן חַיָּבִים כֻּלָּם לָשׁוּב לֶעָפָר".

"מָה, אָז גַּם אֲנַחְנוּ נָמוּת?", שָׁאַלְתִּי בְּעֶצֶב.

"לֹא!", שָׂמַח גּוּנִי לְבַשֵּׂר. "זֶה מָה שֶׁכָּתוּב בַּסְּפָרִים הַקַּדְמוֹנִיִּים. אַךְ הָרַבִּי מְחַדֵּשׁ חִדּוּשׁ גָּדוֹל, שֶׁאַתֶּם – דּוֹר הַגְּאֻלָּה – לֹא תָּמוּתוּ וְתִזְכּוּ לְחַיִּים נִצְחִיִּים. וּמָה יִהְיֶה עִם 'וְאֶל עָפָר תָּשׁוּב'? אֶפְשָׁר לְקַיֵּם אֶת זֶה עַל-יְדֵי שֶׁמִּתְבַּטְּלִים לַזּוּלַת, 'וְנַפְשִׁי כְּעָפָר לַכֹּל תִּהְיֶה', וְכָךְ זוֹכִים לְחַיִּים נִצְחִיִּים!"...

שָׁקַעְנוּ בְּמַחְשָׁבוֹת כַּמָּה דַּקּוֹת, וּלְפֶתַע שָׁאַל פִיצִ'י: "רֶגַע, כָּאן זֶה הַר הַזֵּיתִים, נָכוֹן?".

- "נָכוֹן".

- "אָז לָמָּה אֲנִי לֹא רוֹאֶה כָּאן מִמּוּל אֶת בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ?".

סיפורי חסידים

הַסְּנֶה בּוֹעֵר

רַבֵּנוּ הַזָּקֵן, רַבִּי שְׁנֵיאוֹר-זַלְמָן מִלַּאדִי, בַּעַל הַ'תַּנְיָא' וְ'הַשֻּׁלְחָן-עָרוּךְ', הִתְיַצֵּב לְוִכּוּחַ פֻּמְבִּי בָּעִיר מִינְסְק עַל שִׁיטַת הַחֲסִידוּת. אַחַת הַשְּׁאֵלוֹת שֶׁהֻפְנוּ לְעֶבְרוֹ הִיא, מַדּוּעַ הַחֲסִידוּת מְרוֹמֶמֶת אֶת מַעֲלָתָם שֶׁל הָאֲנָשִׁים הַפְּשׁוּטִים, דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ פְּגִיעָה בִּכְבוֹד הַתּוֹרָה.

הֵשִׁיב רַבֵּנוּ הַזָּקֵן: שִׁיטַת הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב מְיֻסֶּדֶת עַל הַהִתְגַּלּוּת הָאֱלֹקִית הָרִאשׁוֹנָה לְמֹשֶׁה רַבֵּנוּ, בְּלַבַּת אֵשׁ מִתּוֹךְ הַסְּנֶה. אִילָנוֹת-מַאֲכָל מְסַמְּלִים אֶת תַּלְמִידֵי-הַחֲכָמִים, כְּפִי שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה", וְהַגְּמָרָא מְפָרֶשֶׁת שֶׁהַכַּוָּנָה לְתַלְמִידֵי-חֲכָמִים; אוּלָם לַבַּת הָאֵשׁ, שֶׁל צִמָּאוֹן אֵין-סוֹפִי לַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, מוֹפִיעָה דַּוְקָא בַּ'סְּנֶה' וְלֹא בְּאִילַן-מַאֲכָל.

זֶה הַדָּבָר, סִיֵּם רַבֵּנוּ הַזָּקֵן, שֶׁהֶרְאוּ לְמֹשֶׁה רַבֵּנוּ, מַנְהִיגָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל. הֶרְאוּ לוֹ אֶת מַעֲלָתָם שֶׁל הַיְּהוּדִים הַפְּשׁוּטִים, שֶׁדַּוְקָא בְּלִבָּם בּוֹעֶרֶת 'לַבַּת הָאֵשׁ', בִּבְחִינַת 'הַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אֻכָּל'.

(C) כל הזכויות שמורות לצעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר)