ילדים ב-COL: פרשת ויחי
המגזין מתפרסם באדיבות 'תורתך שעשועי' – השבועון לילדי ישראל
בהוצאת המרכז חינוכי חסידותי של צעירי-חב"ד.
להצטרפות למשפחת המנויים, טל: 02-5000770, פקס: 02-5001770
[email protected]
(C) כל הזכויות שמורות לצעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר)
השבוע היהודי
פָּרָשַׁת וַיְחִי
"וַיְכַל יַעֲקֹב לְצַוֹּת אֶת בָּנָיו . . וַיִּגְוַע וַיֵּאָסֶף אֶל עַמָּיו". (בראשית מט,לג)
הִסְתַּכְּלוּ-נָא עַל הָאָדָם, הַזּוֹרֵעַ בָּאֲדָמָה זֶרַע קָטָן. לְמָה הוּא מְצַפֶּה? שֶׁמֵהַזֶּרַע הַזֶּה יִצְמְחוּ פֵּרוֹת לְתִפְאֶרֶת, פֵּרוֹת שֶׁנִּתָּן לֵהָנוֹת מֵהֶם וְאַף לְהַצְמִיחַ בְּעֶזְרָתָם פֵּרוֹת נוֹסָפִים.
כָּל יְהוּדִי, צָרִיךְ לִזְרֹעַ בְּתוֹךְ הָעוֹלָם מַעֲשִׂים טוֹבִים, מַעֲשִׂים כָּאֵלּוּ שֶׁיֵּשׁ לָהֶם תְּכוּנוֹת שֶׁל צְמִיחָה וִיכֹלֶת לַעֲשׂוֹת פֵּרוֹת טוֹבִים גַּם לְאַחַר זְמַן. הָעוֹלָם נִקְרָא בִּלְשׁוֹן חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם-לִבְרָכָה "אֶרֶץ חֵפֶץ" (אֲדָמָה מְלֵאָה בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת). כְּלוֹמַר, שֶׁכָּל זְרִיעָה שֶׁל דָּבָר טוֹב בָּאָרֶץ הַמְּיֻחֶדֶת הַזֹּאת, יְכוֹלָה לְהַצְמִיחַ פֵּרוֹת נִפְלָאִים וְיַהֲלוֹמִים נֶהְדָּרִים.
הַמַּעֲשִׂים הַטּוֹבִים, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם יְכֹלֶת טוֹבָה לְהִקָּלֵט בְּ"אֶרֶץ חֵפֶץ" וּלְהַצְמִיחַ פֵּרוֹת, הֵם אֵלּוּ שֶׁיֵּשׁ לָהֶם הַשְׁלָכוֹת חִיּוּבִיּוּת גַּם לֶעָתִיד, שֶׁהֵם בּוֹנִים נִדְבָּכִים טוֹבִים בָּעוֹלָם וְשֶׁיֵּשׁ לָהֶם הַשְׁפָּעָה מִתְגַּלְגֶּלֶת עַל אֲנָשִׁים וְאֵרוּעִים נוֹסָפִים.
אוֹמְרִים חֲזַ"ל עַל יַעֲקֹב אָבִינוּ: "יַעֲקֹב אָבִינוּ לֹא מֵת... מַה זַּרְעוֹ בַּחַיִּים, אַף הוּא בַּחַיִּים". הַנִּצְחִיּוּת שֶׁל 'יַעֲקֹב', הַיְּהוּדִי, שֶׁבִּגְלָלָהּ הוּא "לֹא מֵת", כְּלוֹמַר אֵינוֹ עוֹזֵב אֶת הָעוֹלָם, הִיא בִּזְכוּת שֶׁ"זַּרְעוֹ בַּחַיִּים".
זְרִיעַת מַעֲשִׂים טוֹבִים בְּתוֹךְ הָעוֹלָם, מוֹסִיפָה אִם-כֵּן חַיִּים מַמָּשִׁיִּים, גַּם לְאֵלּוּ שֶׁלִּכְאוֹרָה חַיִּים כְּבָר בָּעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים. שֶׁהֲרֵי "מַה זַּרְעוֹ בַּחַיִּים אַף הוּא בַּחַיִּים". הוֹסָפַת חַיִּים לְעַם-יִשְׂרָאֵל כֻּלּוֹ וּלְכָל יְהוּדִי בִּפְרָט.
וְכַמּוּבָן, שֶׁאִם מוֹסִיפִים וְעוֹסְקִים בַּפְּעֻלּוֹת שֶׁל נְשִׂיא הַדּוֹר, בְּאֹפֶן שֶׁל 'זְרִיעָה', בְּצוּרָה אֵיתָנָה וּמַצְמִיחַת פֵּרוֹת, מְחַזְּקִים אֶת הִמָּצְאוּתוֹ שֶׁל נְשִׂיא הַדּוֹר בְּגַשְׁמִיּוּת הָעוֹלָם.
( משיחת ש"פ ויחי תשנ"ב)
חֲמִשָּׁה יְלָדִים יָשְׁבוּ עַל הַסַּפְסָל שֶׁבַּחֲצַר הַתַּלְמוּד-תּוֹרָה. הֵם יָשְׁבוּ וְשָׁתְקוּ. לֹא מִפְּנֵי שֶׁאֵינָם אוֹהֲבִים לְדַבֵּר... אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁהֵם כֻּלָּם נִסּוּ לְהִתְאַמֵּץ וְלַחְשֹׁב, עַל רַעְיוֹן מֻצְלָח, עַל תָּכְנִית מְיֻחֶדֶת בְּמִינָהּ.
לִכְבוֹד מָה? כַּמּוּבָן לִכְבוֹד י' שְׁבָט. אָמְנָם נִשְׁאַר כִּמְעַט חֹדֶשׁ עַד לַתַּאֲרִיךְ הַגָּדוֹל, אֲבָל הַמּוֹרֶה אָמַר שֶׁהוּא מְאוֹד יִשְׂמַח לִשְׁמֹעַ, רַעְיוֹנוֹת מְעַנְיְנִים וּדְרָכִים מְגֻוָּנוֹת, שֶׁבָּהֶן הַתַּלְמִידִים שֶׁלּוֹ מִתְכּוֹנְנִים לְי' שְׁבָט.
וַחֲמֵשֶׁת הַיְּלָדִים הָאֵלּוּ, שֶׁעֲלֵיהֶם אֲנַחְנוּ מְסַפְּרִים (הַמְּכֻנִּים בְּפִי כֹּל הַ'חֲמִישִׁיָּה' עַל שׁוּם שְׁמוֹתֵיהֶם: חַיִּים, מֶענְדִי, שִׁמְשׁוֹן, יוֹסִי, הִלֵּל) הֶחְלִיטוּ בְּכָל מְחִיר לִמְצֹא אֶת הָרַעְיוֹן הַטּוֹב מִכֻּלָּם.
אֶלָּא שֶׁלַּמּוֹרֶה הָיָה תְּנַאי, וְהַתְּנַאי הָיָה קְצָת קָשֶׁה... הַמּוֹרֶה בִּקֵּשׁ שֶׁהָרַעְיוֹנוֹת לֹא יִהְיוּ 'חַד-פַּעֲמִיִּים', מֵהַסּוּג שֶׁל 'בּוּם' וְגָמַרְנוּ... לֹא מִבְצָעִים שֶׁהַהִתְלַהֲבוּת שֶׁבָּהֶן גְּדוֹלָה עַד מְאוֹד, אֲבָל אַחֲרֵי חָדְשַׁיִם אַף אֶחָד לֹא זוֹכֵר, מָה עָשִׂינוּ וְעַל מָה הָיְתָה כָּל הַמְּהוּמָה.
הַ'חֲמִישִׁיָּה' יָדְעָה בְּדִיּוּק לְמָה הַמּוֹרֶה מִתְכַּוֵּן. לִפְנֵי שָׁנָה בְּתַאֲרִיךְ אַחֵר, הֵם יָזְמוּ אֶת מִבְצַע "הַלַּמְדָנִים הַצְּעִירִים". יוֹם תָּמִים שֶׁבּוֹ כָּל יַלְדֵי הַתַּלְמוּד-תּוֹרָה הוֹפְכִים לְלַמְדָנִים! יוֹם שָׁלֵם הִסְתּוֹבְבוּ כֻּלָּם, אַגוּדְלֵיהֶם מִתְנַפְנְפִים בְּמֶרֶץ, לוֹמְדִים בְּקוֹלֵי-קוֹלוֹת מִכָּל הַבָּא לַיָּד, מִתְוַכְּחִים בְּלַהַט וּמְחַדְּשִׁים 'חִדּוּשִׁים'. מָה יָצָא מִזֶּה? לֹא בָּרוּר, אֲבָל הַרְבֵּה לַמְדָנִים כַּנִּרְאֶה לֹא יָצְאוּ מֵאוֹתוֹ יוֹם...
יָשְׁבָה הַ'חֲמִישִׁיָּה' וְחָשְׁבָה, עַד שֶׁלְּבַסּוֹף הִצִּיעַ שִׁמְשׁוֹן בְּהִסּוּס: "אוּלַי נַחְלִיט לִגְרֹם לְכָל הַיְּלָדִים בְּבֵית-הַכְּנֶסֶת, לוֹמַר 'אָמֵן' בְּקוֹל וְלֹא לְדַבֵּר בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה".
חַיִּים הִתְלַהֵב מִיָּד: "מְצֻיָּן! בַּשַּׁבָּת הַקְּרוֹבָה נִדְאַג שֶׁקְּרִיאַת הָ'אָמֵן' שֶׁל כָּל הַיְּלָדִים תְּהַדְהֵד עַל פְּנֵי כָּל הַשְּׁכוּנָה! וְהַדְּמָמָה בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה תִּהְיֶה פָּשׁוּט מֻחְלֶטֶת. נַבְטִיחַ לְכָל יֶלֶד שְׁנֵי קְרֶמְבּוֹאִים וְעוֹד מִשְׂחָק, אִם הוּא יַעֲמֹד בַּמְּשִׂימָה בִּשְׁלֵמוּת!".
הַ'חֲמִישִׁיָּה' הִקְשִׁיבָה בְּעִנְיָן, חֵלֶק בַּהֲנָאָה וְחֵלֶק בְּהִסְתַּיְּגוּת. הִלֵּל הָיָה זֶה שֶׁהֶחְזִיר אֶת הַדִּיּוּן לַמָּקוֹם הַנָּכוֹן: "שְׁכַחְתֶּם שֶׁהַמּוֹרֶה בִּקֵּשׁ פְּעֻלּוֹת שֶׁיֵּשׁ לָהֶן חַיִּים אֲמִתִּיִּים, שֶׁיֵּשׁ לָהֶן הֶמְשֵׁכִיּוּת וְתֹקֶף? הָרַעְיוֹן שֶׁל שִׁמְשׁוֹן הוּא טוֹב, אֲבָל צָרִיךְ לַחְשֹׁב עַל דְּרָכִים אֲחֵרוֹת, לְגַמְרֵי לֹא 'חַד-פַּעֲמִיּוֹת'. הַמַּטָּרָה שֶׁלָּנוּ צְרִיכָה לִהְיוֹת: לְהַצְלִיחַ מַמָּשׁ לְחַנֵּךְ וּלְהַרְגִּיל אֶת יַלְדֵי בֵּית-הַכְּנֶסֶת, לוֹמַר 'אָמֵן' יָפֶה וְלִהְיוֹת בְּשֶׁקֶט בִּזְמַן הַתְּפִלָּה"...
עַכְשָׁו, נָצְצוּ עֵינָיו שֶׁל מֶענְדִי: "הִלֵּל צוֹדֵק. אַתֶּם זוֹכְרִים אֶת שְׁמֶרְ'ל הַגַּבַּאי שֶׁהָיָה מְחַלֵּק לְכָל יֶלֶד שְׁתֵּי סֻכָּרִיּוֹת, אַחַת עַל אֲמִירַת הָ'אָמֵן' שֶׁלּוֹ, וְאַחַת עַל מְנַת שֶׁיִּתֵּן לְחָבֵר שֶׁאָמַר אָמֵן. אֲנִי מַצִּיעַ שֶׁנַּעֲשֶׂה אוֹתוֹ דָּבָר! נְחַלֵּק אֶת בֵּית-הַכְּנֶסֶת לַחֲמִשָּׁה אֲזוֹרִים. כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ יִהְיֶה אַחֲרַאי לְאֵזוֹר אֶחָד וִיקַבֵּל שַׂקִּית עִם מַמְתַּקִּים אוֹ הַפְתָּעוֹת. בְּסִיּוּם הַתְּפִלָּה, נְחַלֵּק מִן הַשַּׂקִיּוֹת לְכָל הַיְּלָדִים הַטּוֹבִים, וְהֵם גַּם יְחַלְּקוּ לִילָדִים טוֹבִים נוֹסָפִים. אִם נַעֲשֶׂה כָּךְ עַל פְּנֵי תְּקוּפָה אֲרֻכָּה, כָּל הָאֲוִירָה בְּבֵית-הַכְּנֶסֶת תִּשְׁתַּנֶּה... אֲנִי בָּטוּחַ שֶׁזּוֹ בְּדִיּוּק פְּעֻלָּה מְצֻיֶּנֶת, שֶׁמַּתְאִימָה לִתְקוּפַת י' שְׁבָט".
הסיפור השבועי
חֲשָׁד וּשְׂכָרוֹ
שְׁמוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן רַבִּי שְׁמוּאֵל שְׁטְרָשׁוֹן מִוִּילְנָה הָלַךְ לְפָנָיו, לֹא רַק בְּשֶׁל לַמְדָנוּתוֹ הַמֻּפְלֶגֶת, אֶלָּא גַּם בִּזְכוּת הֱיוֹתוֹ גּוֹמֵל חֲסָדִים גָּדוֹל. הוּא נִהֵל קֶרֶן גְּמַ"ח, שֶׁבְּאֶמְצָעוּתָהּ סִיֵּעַ לְנִזְקָקִים רַבִּים. רַבִּי שְׁמוּאֵל הָיָה מְסֻדָּר וְדַקְדְּקָן, וְהִקְפִּיד מְאוֹד עַל תַּשְׁלוּם הַהַלְוָאוֹת בַּמּוֹעֵד. הוֹדוֹת לְכָךְ לֹא הִתְרוֹקְנָה מֵעוֹלָם קֻפַּת הַגְּמַ"ח שֶׁלּוֹ וְרַק הוֹסִיפָה וְצָמְחָה.
יוֹם אֶחָד לָוָה יְהוּדִי תּוֹשַׁב וִילְנָה, אָדָם פָּשׁוּט וְצָנוּעַ, מֵאָה רוּבָּל מִקֻּפַּת הַגְּמַ"ח שֶׁל רַבִּי שְׁמוּאֵל, עַל-מְנַת לְהַחְזִירָם כַּעֲבֹר כַּמָּה חֳדָשִׁים. בְּהַגִּיעַ יוֹם הַפֵּרָעוֹן, בָּא הַיְּהוּדִי לְבֵיתוֹ שֶׁל רַבִּי שְׁמוּאֵל, כְּדֵי לְהַחְזִיר אֶת חוֹבוֹ, אַךְ נֶאֱמַר לוֹ כִּי הָרַב נִמְצָא בְּבֵית-הַמִּדְרָשׁ.
הֱיוֹת וְיָדַע עַד כַּמָּה מַקְפִּיד רַבִּי שְׁמוּאֵל עַל הֶחְזֵר הַחוֹבוֹת בִּזְמַנָּם, מִהֵר וּפָנָה לְבֵית-הַמִּדְרָשׁ, שָׁם מָצָא אֶת הַגָּאוֹן רָכוּן עַל הַגְּמָרָא, שָׁקוּעַ בְּסוּגְיָה כָּלְשֶׁהִי. נִגַּשׁ אֵלָיו הַיְּהוּדִי, הֵנִיחַ אֶת הַכֶּסֶף עַל הַגְּמָרָא וְאָמַר: "בָּאתִי לְשַׁלֵּם אֶת חוֹבִי לְקֻפַּת הַגְּמַ"ח. הִנֵּה הַכֶּסֶף".
רַבִּי שְׁמוּאֵל הָיָה שָׁקוּעַ בְּלִמּוּדוֹ. הוּא נִעְנֵעַ בְּרֹאשׁוֹ לְעֵבֶר הָאִישׁ, כִּמְאַשֵּׁר אֶת דְּבָרָיו. הָאִישׁ רָאָה בְּכָךְ סוֹף-פָּסוּק וְיָצָא מִבֵּית-הַמִּדְרָשׁ. לְמַעֲשֶׂה, הָיָה רַבִּי שְׁמוּאֵל שָׁקוּעַ בְּעָמְקָהּ שֶׁל סוּגְיָה, וְכִמְעַט לֹא הִבְחִין בָּאִישׁ וְעֵינָיו לֹא רָאוּ אֶת הַכֶּסֶף שֶׁהוּנַח לְפָנָיו.
לִמּוּדוֹ שֶׁל רַבִּי שְׁמוּאֵל נִמְשַׁךְ עוֹד זְמַן רַב. בְּתוֹךְ כָּךְ כִּסָּה אֶת הַדַּף שֶׁעָלָיו הֵנִיחַ הָאִישׁ אֶת הַשְּׁטָרוֹת. כְּשֶׁסִּיֵּם לִלְמֹד סָגַר אֶת הַגְּמָרָא, הַכֶּסֶף בִּפְנִים, וּלְקָחָהּ, עִם סְפָרִים נוֹסָפִים, לְבֵיתוֹ.
מִדֵּי עֶרֶב הָיָה הַגָּאוֹן מְעַיֵּן בִּרְשִׁימַת הַלּוֹוִים מֵהַגְּמַ"ח, כְּדֵי לִרְאוֹת אִם הִגִּיעַ זְמַן הַפֵּרָעוֹן שֶׁל מִי מֵהֶם, וְאִם הָיָה הַלּוֹוֶה מִתְמַהְמֵהַּ, מִיָּד שָׁלַח אֵלָיו שָׁלִיחַ לִגְבּוֹת אֶת הַחוֹב. כְּדַרְכּוֹ, גַּם הַפַּעַם עִיֵּן רַבִּי שְׁמוּאֵל בִּרְשִׁימַת הַלּוֹוִים. כְּשֶׁרָאָה כִּי זְמַנּוֹ שֶׁל אוֹתוֹ יְהוּדִי לִפְרֹעַ אֶת חוֹבוֹ הִגִּיעַ, שָׁלַח לְהוֹדִיעוֹ כִּי עָלָיו לִפְרֹעַ אֶת חוֹבוֹ בַּהֶקְדֵּם הָאֶפְשָׁרִי.
בֶּהָלָה אָחֲזָה בַּיְּהוּדִי אֲשֶׁר מִהֵר לְהִתְיַצֵּב בְּבֵית הַגָּאוֹן: "רַבִּי", קָרָא, "הֲלוֹא הַיּוֹם בַּצָּהֳרַיִם שִׁלַּמְתִּי לִכְבוֹדוֹ אֶת חוֹבִי!".
רַבִּי שְׁמוּאֵל הָיָה מְשֻׁכְנָע כִּי הָאִישׁ מִתְלוֹצֵץ. "אֵלֶּה כַּסְפֵּי צִבּוּר וְאֵין כָּאן שׁוּם מָקוֹם לַהֲלָצוֹת", גָּעַר בּוֹ. הַלּוֹוֶה הַמִּסְכֵּן עָמַד אוֹבֵד-עֵצוֹת, אַךְ לֹא זָז מִטַּעֲנָתוֹ כִּי הֶחְזִיר אֶת הַכֶּסֶף.
הֶחְלִיט הַגָּאוֹן לִתְבֹּעַ אֶת הַלּוֹוֶה בְּדִין-תּוֹרָה. כְּשֶׁהִתְפַּרְסֵם הָעִנְיָן, רָעֲשָׁה כָּל וִילְנָה מֵהֶעָזָתוֹ שֶׁל הָאִישׁ הַפָּשׁוּט לְכַחֵשׁ מוּל פָּנָיו שֶׁל רַבִּי שְׁמוּאֵל. הָרֹב הַמֻּחְלָט נָטָה, מִטֶּבַע הַדְּבָרִים, לְצִדּוֹ שֶׁל הָרַב. "בָּרוּר שֶׁאֶחָד מִשְּׁנֵיהֶם אֵינוֹ דּוֹבֵר אֱמֶת, וְאֵין זֶה הַגָּאוֹן", אָמְרוּ הָאֲנָשִׁים זֶה לָזֶה.
בְּתוֹךְ כָּךְ נֶחְשַׂף הָאִישׁ הַפָּשׁוּט לְמַסָּע בִּלְתִּי-פּוֹסֵק שֶׁל עֶלְבּוֹנוֹת וְהַשְׁמָצוֹת. אֲנָשִׁים בָּרְחוֹב הִצְבִּיעוּ עָלָיו וְעַל בְּנֵי-בֵּיתוֹ, וְדִבְּרוּ עֲלֵיהֶם כְּאִלּוּ הָיוּ גַּנָּבִים שְׁפָלִים וַעֲלוּבִים.
בְּנוֹ הַצָּעִיר שֶׁל הַלּוֹוֶה, בָּחוּר כְּבֵן עֶשְׂרִים, לֹא הָיָה מְסֻגָּל לַעֲמֹד בְּמַסֶּכֶת הַהַשְׁפָּלוֹת. כַּעֲבֹר יָמִים אֲחָדִים קָם וְעָזַב אֶת הָעִיר.
בֵּינְתַיִם הִתְקַיֵּם הַדִּיּוּן בְּבֵית-הַדִּין וּבְסוֹפוֹ הֶעֱנִיקוּ הַדַּיָּנִים לַלּוֹוָה אַרְכָּה כְּדֵי לִשְׁקֹל פַּעַם נוֹסֶפֶת אֶת טַעֲנָתוֹ כִּי הֵשִׁיב אֶת הַחוֹב.
לֹא אָרְכוּ הַיָּמִים וְרַבֵּי שְׁמוּאֵל נִזְקַק שׁוּב לְאוֹתָהּ גְּמָרָא שֶׁאָחַז בָּהּ בְּאוֹתוֹ יוֹם, בְּעֵת שֶׁלָּמַד בְּבֵית-הַמִּדְרָשׁ. תּוֹךְ כְּדֵי דִּפְדּוּף בַּגְּמָרָא, מָצָא לְפֶתַע אֶת שְׁטָרוֹת הַכֶּסֶף. הוּא לֹא הָיָה זָקוּק לְיוֹתֵר מִשְּׁנִיָּה אַחַת כְּדֵי לִקְלֹט בַּמֶּה מְדֻבָּר. לִבּוֹ הֶחְסִיר פְּעִימָה וְזַעֲזוּעַ עָמֹק טִלְטֵל אוֹתוֹ.
הוּא הֵרִיץ שָׁלִיחַ אֶל בֵּיתוֹ שֶׁל הַלּוֹוֶה, וּבִקְּשׁוֹ לָחוּשׁ אֵלָיו. כְּשֶׁהִגִּיעַ הַיְּהוּדִי הַמְּבֹהָל אֶל בֵּיתוֹ, קָם רַבִּי שְׁמוּאֵל מִכִּסְּאוֹ וְאָמַר: "בַּמֶּה אֲפַיֵּס אוֹתְךָ עַל כָּל הַצַּעַר וְהַבִּזָּיוֹן שֶׁהֵסַבְתִּי לְךָ, עַל עָגְמַת-הַנֶּפֶשׁ שֶׁגָּרַמְתִּי לִבְנֵי מִשְׁפַּחְתְּךָ, עַל הַבּוּשָׁה; בַּמֶּה אֲכַפֵּר עַל כָּל אֵלֶּה?". בְּאוֹתוֹ רֶגַע קִבֵּל עָלָיו רַבִּי שְׁמוּאֵל לְהִתְנַצֵּל לִפְנֵי הָאִישׁ הַפָּשׁוּט קֳבָל עַם וְעוֹלָם, בְּבֵית-הַכְּנֶסֶת, בְּנוֹכְחוּת כָּל בְּנֵי הַקְּהִלָּה, וּלְסַפֵּר לָהֶם אֶת הַסִּפּוּר כַּהֲוָיָתוֹ.
אֲבָל הַיְּהוּדִי הַפָּשׁוּט, שֶׁהַצַּעַר הַמִּתְמַשֵּׁךְ נָתַן בּוֹ אֶת אוֹתוֹתָיו, לֹא הָיָה מוּכָן לְהִסְתַּפֵּק בְּכָךְ: "וְכִי מָה יֹאמְרוּ הַבְּרִיּוֹת? רַבִּי שְׁמוּאֵל, בְּרֹב צִדְקוּתוֹ וְעַנְוְתָנוּתוֹ, נִכְמְרוּ רַחֲמָיו עַל הַיְּהוּדִי הֶעָלוּב וְלָכֵן הֶחְלִיט לְפַיְּסוֹ בָּרַבִּים, אוּלָם הַשֵּׁם שֶׁכְּבָר יָצָא לִי כְּשַׁקְרָן וְגַנָּב, שֵׁם זֶה לֹא יִמָּחֶה עוֹד. וּמִלְּבַד זֹאת, בַּקָּשַׁת הַסְּלִיחָה לֹא תַּחְזִיר אֵלַי אֶת בְּנִי שֶׁבָּרַח מִבֵּיתִי וְנִמְלַט מִוִּילְנָה מֵחֲמַת הַבּוּשָׁה".
הִתְעַמֵּק הַגָּאוֹן בִּדְבָרָיו שֶׁל הָאִישׁ וּמָצָא אוֹתָם צוֹדְקִים וּנְכוֹנִים. מַצְפּוּנוֹ יִסְּרוֹ מְאוֹד. הוּא שָׁקַע בְּהִרְהוּרִים, בְּחַפְּשׂוֹ אַחַר דֶּרֶךְ טוֹבָה לְסַיֵּעַ לַיְּהוּדִי לְהֵחָלֵץ מִמְּצוּקָתוֹ וּלְהָשִׁיב לוֹ אֶת כְּבוֹדוֹ הָאָבוּד.
לְפֶתַע הִבְרִיק רַעְיוֹן בְּמוֹחוֹ: "שְׁלַח-נָא וּקְרָא לְבִנְךָ לָשׁוּב לְוִילְנָה", אָמַר. "אֲנִי אֶקַּח אוֹתוֹ לְחָתָן בַּעֲבוּר בִּתִּי. אִישׁ לֹא יָטִיל בְּךָ עוֹד כָּל דֹּפִי".
לְמִשְׁמַע הַדְּבָרִים נֶאֱלַם הָאִישׁ דּוֹם. לְהַצָּעָה מְרַגֶּשֶׁת כָּזֹאת לֹא צִפָּה. וְאָמְנָם כַּעֲבֹר יָמִים אֲחָדִים בָּאוּ בִּתּוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן רַבִּי שְׁמוּאֵל שְׁטְרָשׁוֹן וּבְנוֹ שֶׁל הַיְּהוּדִי הַפָּשׁוּט, תּוֹשַׁב וִילְנָה, בְּקִשְׁרֵי הַשִּׁדּוּכִים. הַשִּׂמְחָה הַגְּדוֹלָה שֶׁל בְּנֵי מִשְׁפַּחַת הֶחָתָן, הִשְׁכִּיחָה מֵהֶם בְּאַחַת אֶת כָּל הַתְּקוּפָה הַקָּשָׁה שֶׁעָבְרָה עֲלֵיהֶם.
מבט לגאולה | עם טיול קסום ברקיע השלישי | מעובד על-פי מקורות
תַּקְצִיר הַפֶּרֶק הַקּוֹדֵם: בֵּין כָּל עוֹבְדֵי הָרָקִיעַ הַשְּׁלִישִׁי – מֵעֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים – מְזַהִים אִיצִ'י וּפִיצִ'י פַּרְצוּף מֻכָּר.
פֶּרֶק שְׁמִינִי:
הַגֹּלֶם שֶׁקָּם לִתְחִיָּה
"פִיצִ'י, הָאִישׁ הַזֶּה מֻכָּר לִי מֵאֵיפֹה שֶׁהוּא", לָחַשְׁתִּי לִידִידִי הַטּוֹב.
- "אֲנִי גַּם חוֹשֵׁב שֶׁרָאִיתִי אוֹתוֹ פַּעַם. בְּעֶצֶם, אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ אִם רָאִיתִי אוֹתוֹ מַמָּשׁ, וּבְכָל זֹאת הוּא כָּל-כָּךְ מֻכָּר לִי... הַכּוֹבַע, הַזָּקָן וְהַשֵּׂעָר, הַגֹּדֶל וְהַכּוֹבַע".
- "אָז אוּלַי פָּשׁוּט נִשְׁאַל אוֹתוֹ וְזֶהוּ?".
"סְלִיחָה אֲדוֹנִי, אֵיךְ קוֹרְאִים לְךָ?", פָּנִיתִי בְּהִסּוּס לָאָדָם הָעֲנָק וְהַלָּבָן.
"יוֹסַלֶּה", הֵשִׁיב הָאִישׁ בְּחִיּוּךְ.
יוֹסַלֶּה? הִסְתּוֹבַבְתִּי חֲזָרָה לְכִוּוּן פִיצִ'י לְהִתְיָעֲצוּת חֲשָׁאִית. הַשֵּׁם הַזֶּה אוֹמֵר לְךָ מַשֶּׁהוּ? אֵיזֶה יוֹסַלֶּה זֶה יָכוֹל לִהְיוֹת?...
"סְלִיחָה, אָדוֹן יוֹסַלֶּה", פָּנִיתִי אֵלָיו שׁוּב, "סְלִיחָה שֶׁאֲנִי מַפְרִיעַ לְךָ יוֹתֵר מִדַּי. אֲבָל תּוּכַל לְהַגִּיד לָנוּ גַּם מָה שֵׁם הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלְּךָ?".
חִיּוּכוֹ שֶׁל הָעֲנָק הִתְרַחֵב. "כֵּן, בְּבַקָּשָׁה", אָמַר. "שֵׁם הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלִּי הוּא... הַגֹּלֶם!" - - -
"יוֹסַלֶּה הַגֹּלֶם!", קָרָאנוּ שְׁנֵינוּ בְּבַת-אַחַת. "הַגֹּלֶם מִפְּרָג!!!".
"אָכֵן, אָכֵן...", הִמְהֵם יוֹסַלֶּה הַגֹּלֶם מִפְּרָג מִתַּחַת לִשְׂפָמוֹ הֶעָבוֹת.
עַכְשָׁו הֵבַנּוּ מֵהֵיכָן הוּא מֻכָּר לָנוּ – מֵהַסִּפּוּרִים הַמֻּכָּרִים לְכָל יֶלֶד עַל הַמַּהֲרַ"ל מִפְּרָג שֶׁחַי לִפְנֵי אַרְבָּעָה-עָשָׂר דּוֹרוֹת, שֶׁיָּצַר גֹּלֶם עֲנָק מֵחֵמָר, וְעַל-יְדֵי שֵׁמוֹת קְדוֹשִׁים הִכְנִיס בּוֹ רוּחַ-חַיִּים כְּדֵי שֶׁיְּסַיֵּעַ לוֹ בְּמִלְחֲמוֹתָיו נֶגֶד עֲלִילוֹת הַדָּם שֶׁפָּשְׁטוּ בְּאוֹתָהּ תְּקוּפָה. לְאַחַר שֶׁהַכֹּמֶר הָרָשָׁע טָדֵיאוּס הֻפְלַל בְּעֶזְרַת הַגֹּלֶם, לֹא הָיָה בּוֹ יוֹתֵר צֹרֶךְ וְהַמַּהֲרַ"ל הוֹצִיא מִמֶּנּוּ אֶת רוּחַ הַחַיִּים, וְגָנַז אוֹתוֹ בַּעֲלִיַּת הַגַּג שֶׁל בֵּית-הַכְּנֶסֶת 'אַלְטְנוֹי-שׁוּל' שֶׁבִּפְרָג.
מַמָּשׁ לֹא הֵבַנְתִּי אֵיךְ הִגִּיעַ הַגֹּלֶם מִפְּרָג לַגְּאֻלָּה. וּמָה הַקֶּשֶׁר בֵּינוֹ לְבֵין יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ. בְּסַךְ-הַכֹּל, כְּפִי שֶׁכָּל יֶלֶד יוֹדֵעַ, לַגֹּלֶם מִפְּרָג לֹא הָיְתָה נְשָׁמָה, וְהוּא לֹא נוֹלַד לְאֵם יְהוּדִיָּה... אָז אֵיךְ הוּא נָפַל וְהִגִּיעַ לִזְמַן הַגְּאֻלָּה?
הַגֹּלֶם רָאָה כַּנִּרְאֶה אֶת סִימָנֵי הַשְּׁאֵלָה הַמְּרַצְּדִים בְּעֵינֵינוּ, וְהוּא חִיֵּךְ חִיּוּךְ בַּיְשָׁנִי וּמִתְנַצֵּל. "אֲנִי לֹא כָּל-כָּךְ מֵבִין וְיוֹדֵעַ בְּכָל מָה שֶׁקּוֹרֶה פֹּה, תִּשְׁאֲלוּ אֶת הַמְּלַוֶּה שֶׁלָּכֶם וְהוּא יַסְבִּיר לָכֶם"...
"כֵּן", יָכִין שׁוּב צָץ לְיָדֵינוּ. "מָה לֹא מוּבָן לָכֶם?".
"דָּבָר רִאשׁוֹן", שָׁאַלְתִּי. "הַגֹּלֶם מִפְּרָג לֹא הָיָה אִלֵּם?". – "דָּבָר שֵׁנִי", קָפַץ פִיצִ'י. "לָמָּה גֹּלֶם קָם בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים?". – "דָּבָר שְׁלִישִׁי", שׁוּב אֲנִי. "הַאִם הַגֹּלֶם יְהוּדִי בִּכְלָל?".
יָכִין הִקְשִׁיב בְּסַבְלָנוּת. "בּוֹאוּ", הִצִּיעַ, "וְנַעֲזֹב אֶת הַמִּטְבָּח כָּאן, וְלֹא נַפְרִיעַ לָעוֹסְקִים בַּמְּלָאכָה. תַּעַבְרוּ לְאֵזוֹר תְּחִיַּת הַמֵּתִים. וְשָׁם יַסְבִּירוּ לָכֶם אֶת כָּל הַפְּרָטִים הַקְּשׁוּרִים לִתְחִיַּת הַמֵּתִים".
יָכִין סִמֵּן בְּיָדוֹ לְאַחַד הָעוֹבְדִים, וְהַלָּה חָזַר נוֹהֵג בְּרֶכֶב קָטָן וּמְשֻׁכְלָל, בְּצֶבַע יָרֹק בָּהִיר. "בּוֹאוּ וְהִכָּנְסוּ", הוֹרָה לָנוּ בַּאֲדִיבוּת. הִתְרַוַּחְנוּ עַל הַכִּסְּאוֹת הַנּוֹחִים, וְגִלִּינוּ שֶׁמּוּל כָּל מוֹשָׁב מֻנָּח מָסָךְ דַּק מְרַצֵּד, וּבוֹ הַחִתַּ"ת וְהָרַמְבַּ"ם שֶׁל אוֹתוֹ יוֹם, עִם תַּפְרִיט שֶׁבּוֹ נִתָּן לִבְחֹר בֵּין מַאֲמָרִים עֲמֻקִּים בַּחֲסִידוּת, לְבֵין שִׂיחוֹת הָרַבִּי בְּהַסְבָּרַת פֵּרוּשׁ רַשִׁ"י עַל הַתּוֹרָה, אוֹ לַמְּעֻנְיָנִים – שִׁדּוּר חַי מִבֵּית-הַמִּקְדָּשׁ.
הַנְּסִיעָה הִתְנַהֲלָה עַל מֵי-מְנוּחוֹת. מֵרֹב שֶׁהִתְרַכַּזְנוּ בַּשִּׁכְלוּלִים, שָׁכַחְנוּ לִשְׁאֹל אֶת הַנֶּהָג הַשַּׁתְקָן לְאָן מוּעָדוֹת פָּנֵינוּ. רַק כְּשֶׁהָרֶכֶב נֶעֱצַר וַאֲוִיר הָרִים צָלוּל חָדַר פְּנִימָה, נִזְכַּרְנוּ לְהִסְתַּכֵּל מֵהַחַלּוֹנוֹת לִבְדֹּק לְהֵיכָן הִגַּעְנוּ.
הַנּוֹף הָיָה חָבִיב וּמֻכָּר – הֲלוֹא זֶהוּ הַר-הַזֵּיתִים שֶׁאוֹתוֹ אָנוּ רוֹאִים בְּכָל נְסִיעָה לַכֹּתֶל בְּצַד שְׂמֹאל – אֲבָל אוֹיָה! כַּמָּה שֶׁהָהָר הִשְׁתַּנָּה – לֹא הָיְתָה בּוֹ שׁוּם מַצֵּבָה שְׁלֵמָה, רַק מְעַט שִׁבְרֵי מַצֵּבוֹת מְגֻלְגָּלִים בַּפִּנּוֹת...
"מָה קָרָה?", נֶחְרַדְנוּ. "הַאִם שׁוּב חִלְּלוּ הָרְשָׁעִים אֶת הַקְּבָרִים בְּהַר-הַזֵּיתִים?".
הַנֶּהָג פָּצָה לָרִאשׁוֹנָה אֶת פִּיו. "קֹדֶם כֹּל, שָׁלוֹם לָכֶם. קוֹרְאִים לִי גּוּנִי, וְגַם אֲנִי מִבְּנֵי שֵׁבֶט נַפְתָּלִי". הוּא חִיֵּךְ, וְהִתְבָּרֵר שֶׁלְּכָל הָאֲנָשִׁים בַּגְּאֻלָּה יֵשׁ אֶת אוֹתוֹ חִיּוּךְ – שָׂמֵחַ וּמְאֻשָּׁר וּנְטוּל דְּאָגוֹת.
"אֵין לָכֶם מָה לִדְאֹג", הוֹסִיף גּוּנִי", בִּזְמַן הַגְּאֻלָּה אַף אֶחָד לֹא מַשְׁחִית כְּלוּם. אֲפִלּוּ הַחַיּוֹת לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ, וְכָל-שֶׁכֵּן בְּרוּאִים בְּצֶלֶם אֱנוֹשׁ. וּבְקֶשֶׁר לַמַּצֵּבוֹת – פָּשׁוּט מְאוֹד. מִיָּד לְאַחַר שֶׁמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ מִתְגַּלֶּה, קָמִים כֻּלָּם לִתְחִיָּה. כְּשֶׁמָּשִׁיחַ מִתְגַּלֶּה נִבְקָע הַר-הַזֵּיתִים לִשְׁנַיִם, וְכָל הַמֵּתִים הַקְּבוּרִים בּוֹ יוֹצְאִים הַחוּצָה... כָּל הַיְּהוּדִים מִכָּל הַדּוֹרוֹת, כֻּלָּם קָמִים וְעוֹמְדִים שְׁלֵמִים וּבְרִיאִים"...
"וַואוּ, זֶה הֲמוֹן יְהוּדִים!", הִתְלַהֵב פִיצִ'י. "אֵיךְ הֵם יָקוּמוּ כֻּלָּם בְּבַת-אַחַת?".
סיפורי חסידים
חוֹב שֶׁל גְּבִיר
הָרַב יְחֶזְקֵאל לִיפְשִׁיץ, שְׁלִיחַ הָרַבִּי בְּקַטְמַנְדוּ שֶׁבְּנֵפָּל, מְסַפֵּר:
הַסִּפּוּר אֵרַע זְמַן קָצָר לְאַחַר צֵאתִי לְנֵפָּל. צָרִיךְ לִזְכֹּר שֶׁבְּנִגּוּד לִמְקוֹמוֹת רַבִּים אֲחֵרִים בָּעוֹלָם שֶׁבָּהֶם יֵשׁ לַשְּׁלוּחִים אֶת הַסִּיּוּעַ שֶׁל חַבְרֵי הַקְּהִלָּה – בִּקְהִלָּתִי, הַמַּצָּב הַפִינַנְסִי הוּא גָּרוּעַ בְּיוֹתֵר. נֵפָּל הִיא מְדִינָה נֶחֱשֶׁלֶת מְאוֹד שֶׁתּוֹשָׁבֶיהָ עֲנִיִּים מְרוּדִים. בַּתְּחִלָּה הָיוּ לִי כַּמָּה נִסְיוֹנוֹת לֶאֱסֹף כְּסָפִים בְּצוּרוֹת שׁוֹנוֹת אַךְ אֵלּוּ לֹא עָלוּ יָפֶה וּבָרוּר שֶׁלֹּא סִיְּעוּ לְכַסּוֹת אֶת הָעֲלֻיּוֹת הָרַבּוֹת שֶׁל הַפְּעִילוּת.
הֱיוֹת וְכָךְ הֶחְלַטְתִּי לָצֵאת לְאַנְגְלִיָּה וְלֶאֱסֹף סְכוּם מְכֻבָּד שֶׁיְּאַפְשֵׁר לִי לְהַמְשִׁיךְ בַּפְּעִילוּת. בְּהַגִּיעִי לְלוֹנְדוֹן נִכְנַסְתִּי אֶל אַחַד הַגְּבִירִים הַיְּהוּדִים, שֶׁשָּׁמַעְתִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ לֵב יְהוּדִי חַם מְאוֹד. סִפַּרְתִּי לוֹ הֵיכָן אֲנִי נִמְצָא וּבִשְׁלִיחוּתוֹ שֶׁל מִי, וּבִקַּשְׁתִּי אֶת סִיּוּעוֹ. אוֹתוֹ גְּבִיר הִקְשִׁיב קֶשֶׁב רַב לִדְבָרַי וְנִרְאָה שֶׁהַדְּבָרִים עָשׂוּ עָלָיו רֹשֶׁם רַב. בְּסִיּוּם הַשִּׂיחָה הֵישִׁיר אֵלֵי מַבָּט וְאָמַר בְּכֵנוּת: "רְאֵה, כַּיּוֹם אֵין בְּאֶפְשָׁרוּתִי לְסַיֵּעַ לְךָ מִכֵּיוָן שֶׁכָּל כַּסְפִּי מֻשְׁקָע בְּהַשְׁקָעוֹת גְּדוֹלוֹת שֶׁאֶת פֵּרוֹתֵיהֶם אֶרְאֶה רַק בְּעוֹד תְּקוּפָה, אַךְ כֵּיוָן שֶׁאַתָּה שָׁלִיחַ שֶׁל הָרַבִּי מִלְּיוּבַּאוִויטְשׁ, אֶטְרַח וְאֶעֱשֶׂה כָּל שֶׁבִּיכָלְתִּי בִּכְדֵי לְסַיֵּעַ לְךָ".
מִלִּים אֵלּוּ תֻּרְגְּמוּ לְמַעֲשֶׂה – הוּא יָצָא בֶּאֱמֶת מִגִּדְּרוֹ כְּדֵי לְסַיֵּעַ לִי וְהִפְקִיד בְּיָדִי תְּרוּמָה נִכְבָּדָה. יֵצֶר הַסַּקְרָנוּת פִּעֵם בִּי בְּחָזְקָהּ וְחַשְׁתִּי שֶׁמֵּאֲחוֹרֵי עֶזְרָה זוֹ עוֹמֵד סִפּוּר מְסֻיָּם. בַּתְּחִלָּה, כְּשֶׁשָּׁטַחְתִּי בְּפָנָיו אֶת הַרְגָּשָׁתִי, הוּא הִתְחַמֵּק בַּאֲמַתְלָאוֹת שׁוֹנוֹת וּפָטַר אוֹתִי בְּלֹא כְּלוּם. אַךְ לְאַחַר שֶׁהִפְצַרְתִּי בּוֹ, הוּא נֵאוֹת לְהוֹדוֹת שֶׁאָכֵן מֵאֲחוֹרֵי עֶזְרָתוֹ לִי עוֹמֶדֶת הָעֻבְדָּה שֶׁחַיָּיו נִצְּלוּ פַּעֲמַיִם בִּזְכוּת בִּרְכָּתוֹ שֶׁל הָרַבִּי. הוּא בִּקֵּשׁ מִמֶּנִּי לָשֶׁבֶת וְהֵחֵל מְגוֹלֵל אֶת סִפּוּרוֹ...
"לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת הָיָה לִי שֻׁתָּף גּוֹי" – הֵחֵל הַגְּבִיר לְסַפֵּר לָרַב לִיפְשִׁיץ. "בְּאַחַד הַיָּמִים הוּא הִגִּיעַ אֵלַי כְּשֶׁבְּפִיו הַצָּעָה מְפַתָּה מְאוֹד – עִסְקָה גְּדוֹלָה שֶׁהֻצְּעָה לוֹ עַל-יְדֵי אַנְשֵׁי עֲסָקִים בְּאַחַת מִמְּדִינוֹת הָעוֹלָם הַשְּׁלִישִׁי. כְּשֶׁסִּפֵּר לִי עַל פְּרָטֵי הָעִסְקָה וְהַהוֹן הָרַב שֶׁנּוּכַל לִקְצֹר מִמֶּנָּה, הִתְלַהַבְתִּי וּבוֹ-בַּמָּקוֹם הֶחְלַטְנוּ לִרְכֹּשׁ כַּרְטִיס טִיסָה, לָטוּס לְאוֹתָהּ מְדִינָה וּלְבָרֵךְ עַל הַמֻּגְמָר.
"יָמִים סְפוּרִים לִפְנֵי הַטִּיסָה פָּגַשְׁתִּי אֶת יְדִידִי מִשֶּׁכְּבָר הַיָּמִים, חֲסִיד חַבַּ"ד, וְסִפַּרְתִּי לוֹ בְּהִתְלַהֲבוּת רַבָּה עַל הָעִסְקָה הַגְּדוֹלָה. לְאַחַר שֶׁהֶאֱזִין לַפְּרָטִים, הִצִּיעַ לִי לְהִתְיַעֵץ עַל כָּךְ עִם הָרַבִּי מִלְּיוּבַּאוִויטְשׁ. עֻבְדַּת הֱיוֹתוֹ שֶׁל הָרַבִּי צַדִּיק גָּדוֹל וּמְחוֹלֵל פְּלָאִים הָיְתָה יְדוּעָה לִי, וּמִיָּד הִסְכַּמְתִּי לְהַצָּעָתוֹ. בְּעֶזְרָתוֹ כָּתַבְתִּי מִכְתָּב וְשָׁלַחְתִּי לְמַזְכִּירוּת הָרַבִּי.
"תּוֹךְ זְמַן קָצָר הִגִּיעָה תְּשׁוּבַת הָרַבִּי. לְתַדְהֵמָתִי, כָּתַב הָרַבִּי שֶׁלְּדַעְתּוֹ לֹא כְּדַאי לְהִכָּנֵס לָעֵסֶק הַזֶּה. נִבְהַלְתִּי מְאוֹד מִן הַבְּהִירוּת בָּהּ נִכְתְּבוּ הַדְּבָרִים וְעַל-אַף הַפִּתּוּי הָרַב, לֹא הֵעַזְתִּי לְהַמְרוֹת אֶת פִּי הָרַבִּי. מִיָּד בִּטַּלְתִּי אֶת הַטִּיסָה וְהוֹדַעְתִּי לַחֲבֵרִי הַגּוֹי שֶׁאֲנִי מַדִּיר אֶת רַגְלַי מֵהָעִסְקָה. הַלָּה נִדְהַם, וְלֹא הֵבִין עַל מָה וְלָמָּה. סִפַּרְתִּי לוֹ עַל תְּשׁוּבַת הָרַבִּי וְהוּא חָשַׁב שֶׁנִּטְרְפָה עָלַי דַּעְתִּי.
"בַּתְּחִלָּה נִסָּה הַגּוֹי לְשַׁכְנֵעַ אוֹתִי לַחְזֹר בִּי מֵהַחְלָטָתִי, אַךְ שֶׁרָאָה שֶׁאֲנִי נָחוּשׁ בְּדַעְתִּי – הֶחְלִיט לְבַצֵּעַ אֶת הָעִסְקָה לְבַדּוֹ. יָמִים מִסְפָּר אַחֲרֵי טִיסָתוֹ הֵבַנְתִּי הֵיטֵב אֶת בַּקָּשָׁתוֹ שֶׁל הָרַבִּי שֶׁלֹּא אָטוּס: הַגּוֹי נָסַע לְאוֹתָהּ מְדִינָה, אַךְ רַק לְצַד אֶחָד. הָעִסְקָה לֹא הָיְתָה אֶלָּא תַּרְגִּיל נוֹכְלוּת שֶׁל אַנְשֵׁי הָעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן שֶׁרָצְחוּ אוֹתוֹ וְשָׁדְדוּ אֶת כָּל כַּסְפּוֹ... בְּאוֹתָם יָמִים לֹא הִפְסַקְתִּי לְהַלֵּל וּלְשַׁבֵּחַ אֶת הָרַבִּי שֶׁהִצִּיל אֶת חַיַּי".
(C) כל הזכויות שמורות לצעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר)
מאפשרים לכם לקבל
