אמש נערכה בישיבת תומכי תמימים נחלת הר חב"ד התוועדות רבתי, לרגל היארצייט השישי של הרב החסיד ר' מרדכי קוזלינר ע"ה מייסד ומנהל הישיבה וחבר ועד נחלת הר חב"ד.

ההתוועדות שהחלה בשמונה בערב בהשתתפות תלמידי הישיבה, חסידים ותמימים שלמדו אצל הרב קוזלינר במשך השנים, מכיריו, בני משפחה ורבים מתושבי נחלת הר חב"ד, אשר הכירו מקרוב את פועלו המבורך של הרב קוזלינר לנחת רוח הרבי נשיא דורנו. בין המשתתפים המשפיע הרב יוסף יצחק פרידמן, והרב אברהם פרידלנד.

ראשון הדוברים היה הרב טוביה ליצמן מהנהלת הישיבה, שסיפר על אהבת ישראל ללא גבולות, בה ניחן הרב קוזלינר. אחריו נשא דברים הרב מרדכי שטיינברגר. הנואם הבא היה הרב יוסף לבנהרץ, שריגש את הנוכחים בספרו כי בא' השנים בתקופה בה הרב קוזלינר התגורר בצ'רנוביץ, הלך יחד עם המשפיע הרב ר' מענדל פוטרפס לטבול בנהר שוטף, והיתה סכנת טביעה.

בנו, הרב שמואל אלעזר קוזלינר מהנהלת הישיבה, העלה זכרונות מאביו הדגול, ומסירות נפשו למען מבצעיו והוראותיו של הרבי.

המשפיע הרב יוסף יצחק גנזבורג, תיאר את פועלו הרב של הרב קוזלינר למען כרם חב"ד, ולמען תיקון חוק מיהו יהודי, ובמסגרת המלחמה של הרבי למען שלימות ארץ הקודש. הרב גזנבורג חשף הוראות מיוחדות שקיבל הרב קוזלינר מהרבי בנוגע לישיבה.

המשתתפים שהתוועדות במשך שעות, האזינו ברוב קשב, לסיפורים אודות הרב קוזלינר, שהמשיכו להתגלגל עד השעה שלוש לפנות בוקר.


הרב החסיד מרדכי (ר' מוט'ל) קוזלינר ע"ה, קווים לדמותו

הרב החסיד מרדכי ע"ה הנקרא בפי כל ר' מוט'ל נולד באחרון של פסח תרפ"ט בעיר נעוועל שבאוקראינה,להוריו אנשי המסירות נפש-הרב החסיד חיים שניאור-זלמן קוזלינר ע"ה-הקרוי בפי החסידים בכינוי חז"ק ואמו מרת ציפא ע"ה.

ר' מוט'ל נולד לחיי מסירות נפש- שכן זמן קצר לאחר לידתו נאלץ אביו לברוח הרחק ממקום מגוריו כיון שהמשטרה החשאית רדפו אותו בשל היותו מראשי עסקני חב"ד באותם ימים.

בהיותו בן בכור הצטערה אמו על כך שחודש חלף והגיע זמן פדיון הבן ואביו אינו בבית. לא חלף זמן רב והיא קיבלה מברק מבעלה, בו כתב בשפת צופן כי במקום מסתורו ערך הוא פדיון הבן כדת וכדין.

כשהגיע לפרק האיש מקדש בא בברית הנישואין בג' תמוז תשי"ז עם מרת זלדה בת החסיד הרה"ח אברהם קפובסקי ונכדת הרה"ח שניאור זלמן חוסידוב מפולטבה מחשובי חסיד אדמו"ר הרש"ב.לאחר נישואיהם גרו בטשקנט.

ר' מוט'ל היה חסיד אמיתי חסיד פנימי ובעל מסירות נפש ופעל רבות למען חיזוק עניני היהדות.הוא דאג שבחורים יהודים המתגוררים בטשקנט ילמדו תורה בטשקנט או ייסעו לעיר הסמוכה סמרקנד ושם יתחזקו בתורה ומצוות בשיעורי תורה מחתרתיים שהיו באותה תקופה.

הוא נעצר פעמים רבות על ידי אנשי הק.ג.ב. אבל הם לא הפחידו אותו והוא המשיך לפעול למען היהדות ללא חת. פעם בכדי לתאר הרגשה מיוחדת סיפר שהיה בשבת במעצר ובהשקיפו מהחלון בתאו רואה הוא את הרה"ח מיכל רפופורט ע"ה ועוד חסיד חוזרים מתפילת השבת הולכים בניחותא ללא פחד שיתפסו על כך שהתפללו בבית הכנסת המחתרתי.

בשנת תשכ"א סגרו אנשי הק.ג.ב. את המקווה בבית הכנסת בעיר העתיקה של טשקנט.חסידי חב"ד שהתגוררו בעיר נאלצו לנסוע כמה שעות עד לעיר סמרקנד בכדי לטבול במקווה וזה היה מצב בלתי נסבל.איש מסירות הנפש חסיד ברסלב הרה"ח יעקב גלנט הוא שהסכים שבחצר ביתו תיבנה מקווה חדשה.ור' מוט'ל הוא שלקח על עצמו את פרויקט הבניה .

בניית המקווה נעשתה בחשאיות גמורה ובאותה תקופה של שלטון הקומוניסטי בכדי לרכוש כמות גדולה של חומרי בנייה היו צריכים להציג רישיונות בנייה, ומכיוון שהמקווה נבנה במחתרת נאלץ ר' מוטל לרכוש את החומרים בשוק השחור תוך שהוא משלם סכומי עתק שאסף בעצמו בין אנ"ש.

קשיים רבים עמדו בפניו בעת בניית המקווה אולם הוא לא ויתר על כך שתהיה מקווה מהודרת ביותר. מספר הרה"ח יעקב גלנט:"ר' מוט'ל השקיע את כל כוחותיו בבניית המקווה וביקש שתהיה מהודרת הוא הוסיף הידור ועוד הידור גם אם עלה לו הדבר בטרחה ובהון רב וגם אם ההידורים עיכבו את מהלך הבנייה. על אף שידע את דיני בניית המקווה על בוריין הוא לא סמך על עצמו והרבה להתייעץ עם רב קהילת חב"ד בטשקנט הרב זלמן [פבזנר] בובער ע"ה וביבלחט"א הרה"ח לוי פרסמן מחשובי החסידים בטשקנט [כיום בקרית מלאכי].

זכור לי שר' מוט'ל טרח ויגע עד שהצליח לבנות שני בורות-לאוצר הגשמים בכדי שבזמן שמרוקנים בור אחד- מידי כמה חודשים-הבור שהשני ישמש כמקווה.הוא לא רצה שיוצר מצב שיהודי טשקנט יהיו בלי מקווה אפילו לזמן קצר.באותה תקופה להתעסק בבניית מקווה היתה סכנת נפשות ור' מוטל עשה הכול במסירות נפש רבה".


כשנתיים לפני שעלה ארצה החל במבצע מיוחד. העברת כתבים לרבי. הוא חיפש בכל מקום אפשרי ספרי חסידות וכתבי יד של רבותינו נשיאינו.הוא חיפש בגניזות ובבתים של משפחות החסידים מדורות קודמים.וכשמצא שלח הכול בדרך לא דרך לרבי.

עם הגיעו ארצה מונה למשפיע בישיבת תומכי תמימים בקרית גת. אולם בתחילת תשל"ב הורה הרבי לרב קוזלינר לפתוח בנחלת הר חב"ד ישיבת תומכי תמימים בה ילמדו תלמידים עולים מברית המועצות. את הישיבה ניהל במסירות רבה מאז הקמתה ועד ליומו האחרון.

לפי הוראת הרבי איליו נלחם בכל מאודו למען תיקון חוק מיהו יהודי ולמען שלימות הארץ לשם כך נפגש עם שרים חברי כנסת רבנים ואדמורי"ם ידועי שם.