1. האם ראוי לאחר את הדלקת הנרות של הבחורים למען זיכוי הציבור? ובפרט שרוב בעלי החנויות מדליקים ג"כ בביתם ולכן כל האיחור הוא בשביל המעט.

תשובת הרב אפרים בוגרד שליט"א, ירושלים: אין באיחור הדלקת הנרות של הבחורים ולא כלום, וכל זמן שהם מדליקים עבדי שפיר.

שכן הלכה היא בסי' תער"ב סעי' ב ברמ"א: "י"א שבזמן הזה שמדליקין בפנים א"צ ליזהר להדליק קודם שתכלה רגל מן השוק (ד"ע וטור בשם התוספות) ומ"מ טוב ליזהר גם בזמן הזה".

ולא עוד אלא שגם ע"פ מ"ש הרמ"א שטוב ליזהר וכו' עבדי שפיר. שכן בימינו שלילה כיום יאיר כחשיכה כאורה שאור החשמל בבתים ברחובות ובשווקים זה יוצא וזה בא זמן ש"תכלה רגל מן השוק" הוא מאוחר יותר, ובפשטות יש לשערו ע"פ החנויות מתי נסגרים, ובמקומות רבים ישנם הרבה בתי עסק הפתוחים עד שעה מאוחרת מאוד.

ומקור לדברי הוא ה"בני יששכר" בחידושי מהרצ"א (דף ב' טור א') שמדייק מלשון הרמב"ם פ"ד דחנוכה ה"ה: "מדליק והולך עד שתכלה רגל מן השוק וכמה זמן זה כמו חצי שעה או יותר".

משמע, שחצי שעה לאו דוקא, וזמן שתכלה רגל מן השוק יכול להיות יותר מכך.

[ויש מרבני זמננו שכך כתבו להלכה מדילה ראה מועדים וזמנים ח"ב סי' קמ"א וח"ו סי' פ"ו ובתשובות והנהגות ח"א סי' ש"צ ואומנם בעל האור לציון חולק ע"ז אבל אין לנו אלא דברי ה"בני יששכר". ושמעתי מהגאון ר' זלמן נחמיה גולדברג שליט"א שכך היה דעתו של הבריסקר רב שהורה למעשה כי שיעור הדלקת נרות הוא ע"פ הבאים בשערי קולנוע אידסון שהיה סמוך לביתו]

ולכן עצם הליכת הבחורים למבצעים לפני הדלקת נ"ח עולה בקנה אחד עם ההלכה.

תשובת הרב משה הבלין שליט"א, קרית גת: יש ענין להדליק בחנויות מצד שיש כאלה שעוברים ולא מדליקים בבית. וגם מצד הפרסומי ניסא וכמו שמדליקים בחנוכיות ציבוריות. ואיחור בהדלקה זה מותר, וכמו שראינו שגם אצל כ"ק אדמו"ר נשיא דורינו איחרו הרבה פעמים בגלל חלוקת דולרים ושיחות וכן מצד שהיה באוהל.

תשובת הרב דוב טברדוביץ שליט"א, כפר חב"ד: יש טעם לאחר הדלקת הנרות של הבחורים מצד זיכוי הרבים בפרסומי ניסא. (וגם אפשרי שבעלי החנויות שאין מדליקים בבתיהם קיימו עכ"פ בדיעבד את המצוה ע"י הדלקה בחנותם).

אם ההדלקה מתעכבת עד אחר שעה 10 בלילה יש להדליק במעמד עוד בחור או כמה בחורים כדי שלא יהא חשש על הברכה אך וודאי שיש להשתדל להדליק בהקדם גם אם יביאו אח"כ עוד בחורים שיראו את ההדלקה.

תשובת הרב אברהם ברוך פעווזנער שליט"א, ירושלים: כאשר עוברים מבית לבית ומזכים יהודים בהדלקת נ"ח, או שנוסעים למחנה צבא ומזכים החיילים במצוה זו, (שזהו ביתם ושם חיובם להדליק ובזה מקיימים המצוה), יש מקום לאַחֵר [וגם זה דוקא כאשר אי אפשר לסדר באופן שגם המזכה ידליק בזמנו], משא"כ כאשר כל הזיכוי הוא בחנויות, שזהו רק מצות פרסומי ניסא, וברובא דרובא מדליקים בעלי החנויות אח"כ בבתיהם, שזה אינו אלא הידור בעלמא, אין שום מקום שזה ידחה את המנהג - (חב"ד שהוא ע"פ) ההלכה שברמ"א שטוב ליזהר להדליק בשקיעה לחוש לדעות שאחרי כליא ריגלא דתרמודאי - אין מקיימים המצוה (כנ"ל) [ואלה שמקום אכילתם ושינתם הוא בחנות, הם מיעוטא דמיעוטא דאפילו ר"מ לא חייש להו].

זאת ועוד: ההדלקה המאוחרת גורמת להרגשה של "למעלה מהזמן" כביכול. שלכן לדעתי צריך כל תמים לפני צאתו למבצע חנוכה להדליק הנרות בעצמו, בבחינת קשוט עצמך ואח"כ קשוט אחרים.

[ושמעתי שא' מרבני חב"ד אמר, שבדאי אפשר ידליק מפלג המנחה כו'. וזה ע"פ דעת היש מי שאומר בשו"ע ריש סי' תער"ב].

תשובת הרב יקותיאל פרקש שליט"א, ירושלים: בזמננו שמדליקים בפנים יש פוסקים שמתירים בפשטות להדליק מאוחר אבל מכיון שמנהגנו להקפיד על הזמן מן הראוי להשתדל עד כמה שאפשר שיצאו למבצעים אחר ההדלקה שהרי רוב החנויות פתוחות עד 7 בערב וזמן ההדלקה הוא ברבע לחמש!!

2. באם מדליק הוא גם בביתו האם צריך לברך עמו בחנות או שראוי שיברך בביתו, (ובמילא, האם חייבים להודיע לו שאינו יוצא בהדלקה בחנות והוי רק לפירסומא ניסא)?

תשובת הרב בוגרד: אלו שבשעה שנמצאים בחנות מדליקים בביתם, או שאחרי זה הם מדליקים בבית (וזה הרוב) – יש לומר להם להדליק בלא ברכה ויש להודיע כי בהדלקה זו אינו יוצא ידי חובה והוא רק לפרסומא דניסא. אולם כאמור לפנ"ז - למי שלא מדליק בביתו - יכול להדליק בחנות ובברכה.

וזה עדיף מכיכר העיר (שנוהגים לברך) כי בחנות אוכלים ג"כ וא"כ יש לו דין בית וכדמצינו לענין מזוזה. (אומנם לכתחילה יש להדליק בבית, כי שם עדיפי שגם אוכלים וגם יושנים).

ובפרט שדין הוא באכסנאי שאין מדליקים עליו בביתו שנותן פרוטה לבעה"ב או שמדליק בעצמו שאינו צריך "בית" לצורך הדלקת נרות חנוכה כמ"ש בעל ציץ אליעזר (חלק טו סי' כט), ובשו"ת אז נדברו (ח"ז סי' ס"ג) עי"ש והדין עימם, ואף אם נמצאים במדבר וכיו"ב חייבים בהדלקת נרות חנוכה בברכה.

תשובת הרב הבלין: צריכים להודיע לו שאינו יוצא וצריך להדליק בביתו וזה רק לפרסומי ניסא. כמובן, באם מדליקים בביתו מישהו אחר מבני הבית הוא יוצא ידי חובה גם בהדלקה בחנויות מצד הדין של הרואה נר חנוכה שזה חיוב גברא. דהיינו, מכיון שעד שישוב לביתו כבר יכבו הנרות, וראיית נר חנוכה הוא חובת גברא, על כן יוצא י"ח בנרות שבחנות (שאותם הרי רואה).

תשובת הרב טברדוביץ: בעל חנות אע"פ שמדליק בחנותו מחוייב להדליק בביתו ויש להבהיר זאת לבעלי החנויות. בעלי החנויות מדליקים בברכה אם נמצאים שם עשרה מישראל בעת ההדלקה [או עכ"פ שיהיה זה נראה בהמשך לעשרה מישראל] ואח"כ מדליקים בבתיהם בברכה [ורק בלילה הראשון אם הדליקו בחנות ובירכו שהחיינו אין מברכים שהחיינו בהדלקה בבית].

תשובת הרב פרקש: באם מדליק הוא גם בביתו - בשביל מה להדליק עמו בחנות!? הרי המבצעים מטרתם לזכות את מי שאינם מדליקים!?

3. כאשר מדליק נרות האם צריך בעל החנות להישאר בחנותו בעודם דולקים, והאם זה לעיכובא (אם אין ביכולתו להישאר מה הדין), וא"כ כמה זמן צריך לשהות ע"י הנרות?

תשובת הרב בוגרד: אמנם המנהג הוא לחכות חצי שעה, אבל שמעתי מהגרז"נ גולדברג שליט"א - כי כ"ז הוא דוקא כשמדליקים בפנים - אבל אם מדליקים באופן שנראים הנרות חנוכה בחוץ, אין צריך לחכות כלל, ולכן יש לראות להדליק עם בעל החנות באופן שיהיו הנ"ח נראות בחוץ. אם א"א לחכות חצי שעה, ובאם א"א להדליק כנ"ל, אין צורך לחכות חצי שעה (שהוא לא מעיקר הדין אלא מצד המנהג).

תשובת הרב הבלין: כמובן שצריך להיות דולק חצי שעה כמו בביכ"נ, אבל גם בביכ"נ הדין הוא שאם מכבים, מדליקים אח"כ ביום מה שנשאר כדי להשלים חצי שעה, וא"כ אפשר גם בחנויות לעשות כך.
תשובת הרב טברדוביץ: ראוי שבעלי החנויות ישארו עכ"פ מספר רגעים ליד הנרות אך אין עיכוב בדבר ובלבד שהנרות יראו לעשרה מישראל.

תשובת הרב פרקש: אין שום עיכוב להישאר עם הנרות שהרי בערב שבת כולנו לא נשארים ע"י הנרות.

4. האם לתמימים שיוצאים למבצע חנוכה מותר לאכול או לשתות אחר שקיעת החמה וקודם הדלקת הנרות לעצמם?

תשובת הרב בוגרד: הרי הבחורים לא התפללו עדין תפילת ערבית, ומי גרע מתפילת ערבית שאסור לאכול וכו' אתמהה!

תשובת הרב הבלין: בענין לאכול לפני ההדלקה צריך להעמיד שומר שיזכיר להדליק הנרות.

תשובת הרב טברדוביץ: היוצאים למבצע חנוכה ועדיין לא הדליקו בעצמם מותרים לטעום דהיינו פירות וכיו"ב ומזונות עד כביצה ואם אוכלים יותר עליהם למנות שומר שיזכיר להם להדליק אח"כ.

תשובת הרב פרקש: מן הדין יש מתירים לשתות ולאכול דברים שברכתם האחרונה בורא נפשות רבות. אבל סתימת לשון אדה"ז בריש הל' פסח, שאין לאכול כלום. ולכן בשעת הדחק והצורך הגדול יש לסמוך על המתירים.

להורדת קובץ בהלכות חנוכה: לחצו כאן