מערכת COL | יום כ"ד כסלו ה׳תשס״ח 04.12.2007

אותו ויכוח, אותם טיעונים ● מאמר דעה

הדור הראשון של המתייוונים ניסה לשלב את התרבות היוונית עם המסורת היהודית. הדור השלישי כבר בעט ביהדות, בז לה ושאף להיות יווני לכל דבר ועניין • מאמרו השבועי של הרב מנחם ברוד המתפרסם ב'שיחת השבוע' בהוצאת צעירי-חב"ד • למאמר דעות ב-COL   
אותו ויכוח, אותם טיעונים  ● מאמר דעה

התרבות של ימינו מפתחת מידה מסויימת של זלזול בדור הקודם. הצעירים המפעילים מחשבים במיומנות מסחררת נוטים ללעוג למבוגרים, שבקושי מעיזים להתקרב למכשיר המפחיד הזה. אין ספק שצעירים מיטיבים לקלוט את חידושי הטכנולוגיה, אך האם זה מצדיק יחס של זלזול במבוגרים?

אותה הרגשה קיימת בדור הצעיר בכלל. הוא מרגיש חדשני, מתקדם, מודרני, בעוד אבותיו נתפסים בעיניו מיושנים. הצעירים משוכנעים שהם הראשונים שהצליחו להרים את הראש מתוך אלפי שנות היסטוריה מיושנת ולראות את האור הגדול. הם רק שוכחים, שבדיוק כך הרגישו אבותיהם וסביהם במשך כל הדורות. גם הם, ה'מיושנים', האמינו שהם שיא הקדמה והחדשנות. אז אולי אין זו אלא אשליה?


טענה עתיקה

דפדוף בדפי ההיסטוריה מבהיר עד כמה אין בסיס לתחושת העליונות של הדור הצעיר. הסִסמאות והרעיונות שבהם דוגלים הצעירים ה'מתקדמים', זהים לחלוטין לאלה שבהם השתמשו אבותיהם לפני מאה, אלף ואלפיים שנה. לא רק התכנים זהים, גם המילים ממש.

אנחנו רגילים לשמוע בימינו טענות שהדת 'מיושנת', ושעלינו להיות חלק מהעולם הגדול והנאור. זו נשמעת טענה מודרנית ומתקדמת, אבל אנחנו שוכחים שזו עמדה מיושנת ועתיקת-יומין. בדיוק אותה טענה נשמעה מפי אנשי היבסקצייה ברוסיה הקומוניסטית ומפי המתבוללים בגרמניה. אותה סִסמה הניפו המשכילים לפני מאתיים שנה והמתנצרים בספרד לפני חמש-מאות שנה. אותם רעיונות היו בפיהם של המתייוונים לפני אלפיים שנה ושל עובדי הבעל והעשתורת לפני שלושת-אלפים שנה.

היהדות, שדגלה בססמה "עם לבדד ישכון", עמדה מאז היווסדה במאבק מתמיד מול מגמות של התבוללות והתערות בתוך העולם הגדול. תמיד היה הפיתוי גדול. במקום להיות עם קטן ונבדל, אפשר היה להיות חלק מהתרבות האנושית הכללית של אותם ימים. מאז ומעולם היו צעירים שחשבו כי 'קִדמה' פירושה לבעוט בערכים המסורתיים ה'ישנים' וללכת אחרי הזרמים השולטים בעולם.

אם אנחנו חיים וקיימים כיהודים, אין זה בזכות אותם צעירים 'חדשניים', אלא למרות מעשיהם ומעלליהם. הם אבדו בתוך ההיסטוריה ולא נותר מהם שריד ופליט. אנחנו נשארנו יהודים דווקא בגלל יהודים 'מיושנים', עקשנים וסרבנים, שלא רצו לראות את ה'אור' המופלא של העולם המודרני ובחרו להחזיק בדתם ובמורשתם.


הלקח הנצחי

זו בעצם תמציתם של ימי החנוכה. המאבק באותם ימים לא ניטש בין יהודים ליוונים בלבד. אפשר לומר שעיקר המאבק התנהל בתוך העם היהודי, מול המתייוונים. אלה היו צעירים יהודים מודרניים ומתקדמים, שהאמינו כי לעם מתבדל, דבק בנושנות, אין עתיד בעולם המודרני. הם ביקשו ליצור חיבור בין התרבות ההלניסטית המודרנית ובין היהדות.

אבל מהר מאוד התברר כי דרך זו מוליכה בכיוון אחד בלבד – מן היהדות החוצה. הדור הראשון של המתייוונים ניסה לשלב את התרבות היוונית עם המסורת היהודית. הדור השלישי כבר בעט ביהדות, בז לה ושאף להיות יווני לכל דבר ועניין. עובדה היא שלא נותר מהם זכר. או שחזרו להיות יהודים שלמים, או שהתבוללו לחלוטין ואבדו לעם היהודי.

כשאנו מדליקים את נרות החנוכה, כדאי שנזכור את הלקח הנצחי. מפתה מאוד להיות חלק מהעולם הגדול, אבל הקיום היהודי תלוי דווקא בשמירת הייחודיות היהודית ובעמידה עיקשת על הדבקות בתורת ישראל ובמצוותיה. הערכים האנושיים משתנים ומתחלפים, אבל ערכי היהדות נשארים לנצח, ועמם אנחנו, העם הנצחי.

הוסף תגובה
0 תגובות
נצפה באתר
עוד באתר
 
העלאת תמונה
x
גרור תמונה לכאן
או
העלה תמונה
ביטול
תייג
טוען תמונות...
שגיאה!
    אישור
    מעלה תמונות...
    התמונות הועלו בהצלחה
    ויפורסמו לאחר אישורן
    התמונות תויגו בהצלחה
    ויוצגו במערכת התמונות
    המשך
    מתוך
    x
    תודה שנרשמת!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    עדכון הנתונים נשמר בהצלחה!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    קיבלנו את בקשתך, לא נשלח יותר הודעות...
    באפשרותך תמיד להתחבר חזרה ולהינות מהעדכונים המעניינים ביותר.