מאת צבי יעקובזון, 'בקהילה'

בימי רביעי-חמישי שעבר אי-אפשר היה להימלט מ'פרשת' צא"ח. כל האמצעים – אמצעי התקשורת – עטו בחדווה גלויה בהחרותם אחר חוקרי המשטרה והמכס שפשטו בצהרי יום רביעי על משרדי עמותת צעירי אגודת חב"ד שבכפר-חב"ד. אתרי התקשורת בו-ברגע; מהדורות החדשות לסוגיהן בו-ביום; העיתונות הכתובה בו-ביממה. נראו תמונות 'בזמן-אמת' של החוקרים 'פושטים' על הבניין הענהקלות הלא נסבלת ובלתי נסלחתק בכפר-חב"ד שעל חזיתו נקבע: 'צעירי אגודת חב"ד – המרכז', בצירוף הסמל 'חב"ד' עם המשולש האדום והדרוך. עברתי על הפרסומים ומצאתי שכמניין צלמים ו'סרטנים' נלוו לשוטרים.

להלן מעט מהכותרות: "חשד: אנשי עסקים הלבינו הון באמצעות עמותת 'צעירי חב"ד'"; "חשד: מעילת ענק בעשרות מיליוני שקלים ועבירות מס במאות מיליונים ב'צעירי חב"ד'"; "מכבסת הכספים של צעירי חב"ד"; "חשד: מעילה של מאה מיליון שקלים בחב"ד"; "מסים ונפלאות בחב"ד". "בכירים בחב"ד נעצרו בחשד למעילת ענק", "חשד להעלמות מס במיליונים בעמותות חב"ד". מרביתם ציטטו את פרקליטם שטוען לעלילה, ומציין כי אדרבה – הם שהתלוננו בעבר נגד אחד שעבד אצלם.

אגב: כל התקציב השנתי של העמותה עומד על 30 מיליון שקל [שזה כ-7.5 מיליון דולר] כשרק 7 מיליון שקל הוא מתמיכות ממסדיות והיתר מתרומות. כלום, אפשר לגנוב תרומות? אם רצו יכלו כלל לא להפקידן! עכ"פ ל'מרכז' 220 סניפים ['בתי-חב"ד] בארץ, ו'שיחת השבוע' הידוע, כך שההוצאות אפוא רבות, אז היכן הסיפור הגדול?


ניסתי להבין איך אני 'כעיתונאי'
יכול להיות 'מחובר' למקורות
המשטרה ולדעת מראש על
פשיטה מעין זו. הוא ממלמל
משהו על קשר טוב עם
המשטרה, אבל אינו מעוניין
להרחיב את הדיבור

איני מצוי בחב"ד על ענפיה ורודפיה, מרבית מהלכיה זרים לי, כבר מן המפורסמות שעשייה רבתי יש שם. וכשחוטבים עצים ניתזים שבבים. אז אולי – אולי! – יימצא לבסוף כי שילמו למישהו שכר לא לבן. אולי. קרוב-לוודאי שיתברר למפרע שעמם הצדק, ונטפלה עלילה ו'עליהום' עליהם. על רודפיהם כמו על מחבביהם, למי שעצוב אתם ולמי ששמח לאידם – להמתין. חזינו בעבר היאך 'חקירה' שנפתחה בתרועה רעה תמה בדממה. לא אחת אלא כמה.

ואין דין, וכל דאלים – שוטר וחוקר. ומקום המשפט עוצם עין.

אם אינכם מאמינים שיש עשן בלי שום אש, אתם תמימים על גבול הסכלות או גדולי אמונה בצינורות וניצוצות המדינה. ואיני יודע מה פסול גדול מרעהו. כך או כך אחת היא: בחסות גופי שלטון מרכזיים, שהם ענפים מענפי שלטון החוק, נעשים מעשי נבלה!

בדידי הווא עובדה: באלול תשנ"א נעצרתי עם שלל יועציו של שר הפנים דאז. 'נחה דעתו' של 'כבוד השופט' מטענת המשטרה שיש חשד שגנבתי מאות אלפי שקלים ממשרד הפנים. טענה המופרכת מאליה – אי אפשר לגנוב ממשרד הפנים כסף! התיק, בנקוף חודשים רבים, כמובן נסגר.

המשטרה, ברוב עליבותה ונוולותה, חששה מ'מה יאמרו' וטפלה לי 'תיק' מכיוון שונה לחלוטין, אליו נחשפה משורת הקלסרים שהיו סדורים על שולחני: "שיחדתי קצין בצה"ל כדי שיסייע לבני ישיבה". טענה זו הופרכה בבית-המשפט אחת לאחת, הקצין עצמו [שהכול דיברו בשבחו ובדבר ישרותו!], סגן-אלוף ג'ורג' גרנטי, זוכה במשפטו, ועכ"ז הורשעתי כנותן שוחד לאותו קצין. מה השוחד? פנייתי לראש עיריית רמת-גן לבל תפוטר זוגתו על לא עוול בכפה. השופט היה ד"ר עודד מודריק, ידידו של שר המשטרה ומבכירי הליכוד דאז, רוני מילוא.

אולם לא נפליג למרחקים אלא נשוב לימינו-אנו:

כמה ימים לפני ראש-השנה עצרה המשטרה את יעקב פלהיימר. ולפי שהוא אדם נכבד ונודע בעירו פתח-תקווה גרר המעצר ידיעות ענק שכותרתן: "נעצר חבר מועצת העיר בחשד להלבנת הון". לזכותם ייאמר שנתנו גם לו פתחון-פה ועמדתו שנעשה לו עוול הובאה כראוי. 'החשוד'-'העצור' שהה כמה ימים בתאו, כולל בשבת-קודש, ושוחרר 'בתנאים'. הותר לו לשוב לעבודתו ב'עזר-מציון'. מעבר לביזיונות ולכאב, נאלץ פלהיימר לראות כיצד גוררים את זוגתו ואף את חמיו הישיש לחדרי החקירות.

יעקב פלהיימר הוא אחד האנשים הנערצים בפתח-תקווה ובכלל. הוא מוסד של חסד, פיו ולבו שווים, צנוע ומסור, איש של עשייה, חרוץ ופשוט. הוא, החובש כיפה-סרוגה, משמש גם כמנהל 'עזר-מציון' בפתח-תקוה. לפני שלוש שנים 'רץ' לראשות העיר ואילולי המועמדים אוחיון [ודהן], היה נבחר... אחוז המצביעים התפלג כך: אוחיון 60.9%, רפי דהן 18.04%, יעקב פלהיימר 15.85% ושרה אורן 5.21%. עכ"פ יותר מ-15% מוכיח על משקל לא מבוטל.

והנה בשבוע שעבר מצאתי ידיעה זניחה באתר זניח, ו'כולה' 35 מילים: "פרקליטות מחוז מרכז החליטה לסגור את התיק נגד חבר מועצת העיר פתח תקוה, יעקב פלהיימר, בשל חוסר אשמה. פלהיימר נעצר לפני כחודשיים בחשד כי גנב מיליוני שקלים מעמותת 'עזר מציון' בפתח תקווה בעת שעמד בראשה". ע"כ. אז יש עשן בלא אש; סדק ב'היכלי' הצדק', צחוק בשלטון החוק; פושעים במדי שוטרים!

אי לך מדינה ששוטרייך סוררים---


זכינו להודאה ברורה, שלנו
הייתה ידועה וברורה בלאו-הכי,
שהמשטרה מדווחת למקורביה
על פשיטה קודם לקיומה. וזו,
לכל הדעות, עבירה על החוק!

ושוב לצא"ח, ולגרורה נוספת של פשעי המשטרה: הצלמים שהתלוו לפשיטה לא יכלו לדעת על כך אלא מהחוקרים. ומסירת מידע על ידי פקיד מדינה שנודע לו תוך מילוי תפקידו למי שאינו מוסמך לכך היא עבירה. המשטרה מדליפה בקביעות ובמגמתיות נפשעת, ומכחישה. כאן יכול-לא-תוכל להכחיש: מי, להוציא את הגרעין המצומצם של בכירי החוקרים, יכול היה לדעת את מועד הפשיטה ולהדליפה?

הצילומים הללו טובים לחוקרים ולאגו שלהם ורעים לנחקרים שפניהם הולבנו. אלא שהכול הפקר, כולל דם העסקנים ובני משפחתם. מילא הצלמים, הם עושים את מלאכתם, אולם השוטרים האמונים על 'שלטון החוק' – מדוע לא ייענשו על פשעם זה?!

שוחחתי עם כמה מהצלמים. יהונתן שאול, צלם 'מעריב' מיהר להשיב ל'ביפר' ששלחתי. הוא עוד לא ראה את העיתון, ולא ידע איזו תמונה פורסמה, אולם בכל מקרה, הוא צילם רק בבית המשפט. "את אהרן [אהרונוב] יושב, ושוטר מביא מהרכב קלסר". בכפר-חב"ד לא היה. אני מעדכן אותו שנכנסה התמונה של אהרונוב, ועוד תמונה קטנה של 'מרכז העמותה' בכפר-חב"ד. את זה, אומר יהונתן, לא אני צילמתי. כך-או-כך, לפי דעתו: הכול עניין של מערכת יחסים בין הכתבים הפליליים לחוקרים. למשטרה יש עניין ביחסי ציבור... מטלפנים לכתבים ומודיעים: אנו פושטים בשעה 10, בואו... אותי, מסכם יהונתן שאול, זה [להיות בקשר עם המשטרה] לא מעניין. אני כתב מערכת. אותי מפעילים מהמערכת. כבר שנים אני עובד ככה.

המשוחח הבא היה ברקאי וולפסון, עוד צלם של 'מעריב'. הוא צילם בכפר-חב"ד, "אבל רק בערב. את הבניין". את הפשיטה עצמה, שהיא הרבה יותר 'צבעונית' ו'חדשותית' פספס.

למה לא היית בפשיטה?
"מה לעשות"...

ניסתי להבין איך אני 'כעיתונאי' יכול להיות 'מחובר' למקורות המשטרה ולדעת מראש על פשיטה מעין זו. הוא ממלמל משהו על קשר טוב עם המשטרה, אבל אינו מעוניין להרחיב את הדיבור.

השיחה הבאה, מרתקת לא פחות, הייתה עם צלם העיתונות יוסי זליגר שתמונותיו התנוססו בעיתון הכלכלי 'גלובס' וגם באתר התחקירים של העיתונאי יואב יצחק. הצגנו את עצמנו ככותבים ב'בקהילה'. הוא אישר כי צילם את הפשיטה. פתחנו בכבוד אכסנייה...

תסכים ש'בקהילה' יפרסם תמונה שלך?
"בוודאי... בכסף!".

כמה?
"350 לתמונה".

קצת גדול עלינו. איך אני יכול לדעת על פשיטה כזו בזמן אמת?
"זה צריך ... יש לכם כתב שמתעסק במשטרה?".

לא.
"תבקש שמישהו יהיה בקשר עם המשטרה".

כל מי שיבקש, המשטרה תודיע לו מראש על פשיטה?
"לא. אבל על הארכת המעצר יצאה הודעה".

הודעה מסודרת... מטעם הדוברות... זה ברור. אני מניח שכל כתב משטרה יקבל את ההודעות המסודרות, אבל אני רוצה את ההודעות הלא רשמיות... כמו הדלפה מראש על פשיטה כזו... איך אתה ידעת מראש?

"אני יודע את זה דרך הכתב. אם לא הכתב, לא הייתי יודע".

כתב משטרה?
"פלילים... משטרה... טוב, באיי"...

על-כל-פנים 350 שקל, לא פחות.
"נכון".

התמונה יקרה וניאלץ להתמודד עם היעדרה. אולם זכינו להודאה ברורה, שלנו הייתה ידועה וברורה בלאו-הכי, שהמשטרה מדווחת למקורביה על פשיטה קודם לקיומה. וזו, לכל הדעות, עבירה על החוק!