ילדים ב-COL: פרשת ויצא
המגזין מתפרסם באדיבות 'תורתך שעשועי' – השבועון לילדי ישראל
בהוצאת המרכז חינוכי חסידותי של צעירי-חב"ד.
להצטרפות למשפחת המנויים, טל: 02-5000770, פקס: 02-5001770
[email protected]
(C) כל הזכויות שמורות לצעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר)
השבוע היהודי
פָּרָשַׁת וַיֵּצֵא
"וְאַתֵּנָה יְדַעְתֶּן כִּי בְּכָל כֹּחִי עָבַדְתִּי אֶת אֲבִיכֶן". (בראשית לא,ו)
פּוֹעֵל מָסוּר הָיָה יַעֲקֹב אָבִינוּ אֵצֶל לָבָן. אַחֲרֵי שָׁנִים רַבּוֹת וּמְתוּקוֹת שֶׁל לִמּוּד תּוֹרָה בְּבֵית אָבִיו יִצְחָק וּבִישִׁיבַת שֵׁם וָעֵבֶר, כַּאֲשֶׁר יָצָא יַעֲקֹב אָבִינוּ לָעֲבוֹדָה, הוּא עָשָׂה זֹאת בְּכָל כִּשְׁרוֹנוֹתָיו וּבְכָל מִרְצוֹ.
עֲבוֹדָה לֹא פְּשׁוּטָה, הָיְתָה לוֹ לְיַעֲקֹב. אָמְנָם לִכְאוֹרָה נִרְאֶה שֶׁהוּא הָיָה רַק רוֹעֶה אֶת צֹאן לָבָן, אַךְ לְמַעֲשֶׂה, תַּפְקִידוֹ הָיָה לְהָאִיר בָּאוֹר הָאֱלֹקִי אֶת הַמָּקוֹם הַנָּחוּת בְּיוֹתֵר – 'חָרָן': חֲרוֹן אַף שֶׁל מָקוֹם (ה'). לְזַכֵּךְ וּלְעַדֵּן אֶת הַסְּבִיבָה הַהִיא, עַד שֶׁתִּכָּנֵס שָׁם הַהַכָּרָה בְּבוֹרֵא הָעוֹלָם.
יַעֲקֹב אָבִינוּ מֵעִיד עַל עַצְמוֹ בַּפָּרָשָׁה: "כִּי בְּכָל כֹּחִי עָבַדְתִּי אֶת אֲבִיכֶן".
הָרַמְבַּ"ם, לוֹמֵד לַהֲלָכָה מִן הַפָּסוּק הַזֶּה, מַהוּ הָאֹפֶן הַנָּכוֹן שֶׁבּוֹ צָרִיךְ כָּל שָׂכִיר, לְהִתְיַחֵס לַ'עֲבוֹדַת בַּעַל-הַבַּיִת'. שָׂכִיר הָגוּן צָרִיךְ לְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא לְבַטֵּל אַף רֶגַע מִזְּמַן הָעֲבוֹדָה. אַךְ בְּנוֹסָף לְכָךְ, עָלָיו לְהִשְׁתַּמֵּשׁ "בְּכָל כּוֹחוֹ" לְמַעַן הָעֲבוֹדָה, כְּלוֹמַר בְּכָל יְכוֹלוֹתָיו – בַּשֵּׂכֶל, בַּכִּשְׁרוֹנוֹת, בָּרְגָשׁוֹת...
הָעֲבוֹדָה שֶׁהָיְתָה מֻטֶּלֶת עַל יַעֲקֹב אָבִינוּ, הִיא גַּם הָעֲבוֹדָה הַמֻּטֶּלֶת עָלֵינוּ. גַּם אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לְהִתְמוֹדֵד עִם הָעוֹלָם וּלְהָאִיר אוֹתוֹ. לִפְגֹּשׁ שׁוּב וְשׁוּב בִּדְבָרִים הַנִּרְאִים כָּל-כָּךְ רְחוֹקִים מִקְּדֻשָּׁה, מִתּוֹרָה וּמִצְווֹת, וּבַעֲבוֹדָה קָשָׁה וִיסוֹדִית לַחְשֹׂף אֶת הַצַּד הַטּוֹב, הַטָּהוֹר וְהָאֱלֹקִי שֶׁבָּהֶם.
אֵיךְ עָלֵינוּ לְהִתְנַהֵג בָּעֲבוֹדָה הַזֹּאת? כְּמוֹ יַעֲקֹב אָבִינוּ! "בְּכָל כּוֹחֵנוּ" – בַּשֵּׂכֶל, בָּרְגָשׁוֹת... לִרְתֹּם אֶת כָּל הַיְּכוֹלוֹת, לְמַעַן הָעֲבוֹדָה הַקְּדוֹשָׁה. אוֹ-אָז נִזְכֶּה לְמָה שֶׁזָּכָה גַּם יַעֲקֹב אָבִינוּ "וַיִּפְרֹץ הָאִישׁ מְאֹד מְאֹד".
('לקוטי שיחות' חלק כה, ויצא, א)
הַמּוֹרֶה הִטִּיל עַל חֶזְקִי תַּפְקִיד חָשׁוּב וְאַחֲרָאִי. עַל חֶזְקִי לִלְמֹד בְּכָל יוֹם חֲצִי שָׁעָה 'חַבְרוּתָא' עִם יוֹסֵף.
יוֹסֵף הוּא עוֹלֶה חָדָשׁ, שֶׁקְּשָׁיֵי הַשָּׂפָה הָרִאשׁוֹנִיִּים, גָּרְמוּ לוֹ שֶׁלֹּא יִתְאַמֵּץ לְהָבִין אֶת הַנִּלְמָד בַּכִּתָּה. כָּךְ זֶה הָיָה כְּשֶׁהוּא רַק הִגִּיעַ לָאָרֶץ, וְכָךְ זֶה נִמְשַׁךְ גַּם כְּשֶׁהוּא כְּבָר יָדַע לְדַבֵּר עִבְרִית הֵיטֵב.
הַמּוֹרֶה בָּחַר בְּחֶזְקִי, מִפְּנֵי שֶׁחֶזְקִי הוּא יֶלֶד רְצִינִי וּמֻכְשָׁר. הוּא בְּקַלּוּת יוּכַל לְקַדֵּם קְצָת אֶת יוֹסֵף, גַּם בְּלִי לְהִתְאַמֵּץ יוֹתֵר מִדַּי.
חֶזְקִי קִבֵּל אֶת הַתַּפְקִיד בִּשְׁתִיקָה וְהַמּוֹרֶה לֹא יָדַע מָה הוּא חוֹשֵׁב וּמְתַכְנֵן לַעֲשׂוֹת. לְעֻמַּת זֹאת, כְּשֶׁהַחֲבֵרִים שָׁמְעוּ עַל הָעִנְיָן, הֵם נִדְּבוּ מִיָּד שֶׁפַע הַצָּעוֹת:
"אַתָּה יָכוֹל בְּקַלּוּת לְקַצֵּץ אֶת זְמַן הַלִּמּוּד לְרֶבַע שָׁעָה... יוֹסֵף רַק יוֹדֶה לְךָ עַל זֶה"; "אַתָּה יָכוֹל חֵצִי מֵהַזְּמַן לְפַטְפֵּט אִתּוֹ. יוֹסֵף יַרְאֶה לְךָ אֶת אֹסֶף הָעֵטִים שֶׁלּוֹ... יִהְיֶה לְךָ כֵּיף"; "תִּלְמַד לְעַצְמְךָ, תַּעֲשֶׂה 'חֲזָרָה' בְּקוֹל רָם. אִם הוּא יִרְצֶה, הוּא יַקְשִׁיב".
חֶזְקִי שָׁמַע אֶת חֲבֵרָיו וְשׁוּב שָׁתַק. כַּעֲבֹר דַּקָּה, הִצְלִיחַ לְהָסִיט אֶת נוֹשֵׂא הַשִּׂיחָה לְעִנְיָן אַחֵר.
וְהִנֵּה, עָבְרוּ שְׁבוּעַיִם וְהַמּוֹרֶה הוֹדִיעַ עַל מִבְחָן קָטָן. "הַאִם יֵשׁ סִכּוּי שֶׁיּוֹסֵף הַפַּעַם יֵדַע מַשֶּׁהוּ?" – שָׁאַל הַמּוֹרֶה אֶת עַצְמוֹ בְּסַקְרָנוּת. "הַאִם חֶזְקִי אָכֵן עוֹמֵד בַּמְּשִׂימָה שֶׁהֵטַלְתִּי עָלָיו?".
וְהִנֵּה, הִגִּיעַ הַמִּבְחָן וְהַמּוֹרֶה עָמַד נִדְהָם. מָה זֶה? הַאִם יִתָּכֵן שֶׁזֶּהוּ מִבְחָנוֹ שֶׁל יוֹסֵף?
הַמּוֹרֶה קָרָא לְיוֹסֵף, שׂוֹחֵחַ אִתּוֹ עַל הַחֹמֶר הַנִּלְמָד וְרָאָה שֶׁאָכֵן, יוֹסֵף מֵבִין וְיוֹדֵעַ יָפֶה.
לְלֹא שֶׁהַמּוֹרֶה בִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ, רָץ יוֹסֵף וְהֵבִיא לַמּוֹרֶה אֶת מַחְבַּרְתּוֹ. הַמּוֹרֶה דִּפְדֵּף, הִסְתַּכֵּל, וְלֹא הֶאֱמִין לְמַרְאֵה עֵינָיו. טַבְלָאוֹת צִבְעוֹנִיּוֹת הָיוּ שָׁם, קִטְעֵי סִכּוּם, שְׁאֵלוֹת חֲזָרָה, חִידוֹת וְשַׁעֲשׁוּעוֹנִים, וְהַכֹּל – בַּנּוֹשֵׂא הַנִּלְמָד.
בַּהַפְסָקָה קָרָא הַמּוֹרֶה לְחֶזְקִי לְשִׂיחָה שְׁקֵטָה: "יִישַׁר-כּוֹחַ, חֶזְקִי. עָשִׂיתָ עֲבוֹדָה מַפְלִיאָה... הָאֱמֶת הִיא, שֶׁלֹּא חָשַׁבְתִּי שֶׁתַּשְׁקִיעַ עַד-כְּדֵי-כָּךְ".
חֶזְקִי מָשַׁךְ בִּכְתֵפָיו. "הֶחְלַטְתִּי שֶׁאִם זֶה הַתַּפְקִיד שֶׁלִּי עַכְשָׁו, וְזֶה מָה שֶׁבְּ'הַשְׁגָּחָה פְּרָטִית' הֵטִילוּ עָלַי, אֲנִי לֹא רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת זֹאת רַק לָצֵאת יְדֵי חוֹבָה... אֲנִי רוֹצֶה 'לְהִכָּנֵס' לָזֶה לְגַמְרֵי".
הסיפור השבועי
מִלִּים סְתוּמוֹת
הַגָּאוֹן הֶחָסִיד הָרַב פֶּרֶץ חֵן, מִדְּמֻיּוֹת-הַפְּאֵר שֶׁל חֲסִידוּת חַבַּ"ד, הָיָה רַבָּן שֶׁל כַּמָּה עָרִים בְּרוּסְיָה. הוּא הָיָה קָשׁוּר בְּלֵב וָנֶפֶשׁ לְרַבּוֹ, רַבִּי דּוֹבֶּער מִלְּיוּבַּאוִויטְשׁ ('הָאַדְמוֹ"ר הָאֶמְצָעִי'. נוֹלַד וְנִסְתַּלֵּק בְּט' בְּכִסְלֵו).
הָרַבִּי הוֹרָה לוֹ לַעֲרֹךְ 'תִּקּוּן חֲצוֹת' מִדֵּי לַיְלָה, וְאָמְנָם כָּךְ עָשָׂה. פַּעַם אַחַת בָּא הָרַב פֶּרֶץ אֶל הָרַבִּי וְסָח לְפָנָיו אֶת לִבּוֹ: "לוֹמַר 'תִּקּוּן חֲצוֹת' כָּרָאוּי, בְּכָל הָאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם – אֵינִי מְסֻגָּל. וְאִלּוּ לַעֲשׂוֹת שֶׁקֶר בְּנַפְשִׁי – אֵינִי רוֹצֶה". הָרַבִּי שָׁתַק, וְהָרַב פֶּרֶץ הֵבִין זֹאת כְּהַסְכָּמָה.
בִּשְׁתַּיִם מִכְּהֻנּוֹתָיו הָרַבָּנִיּוֹת נִשְׁזְרוּ מִקְרִים שֶׁבָּהֶם בָּאוּ לִידֵי בִּטּוּי עֵינָיו הַצּוֹפִיּוֹת לְמֵרָחוֹק שֶׁל הָרַבִּי.
מִקְרֶה אֶחָד אֵרַע בִּמְקוֹם רַבָּנוּתוֹ הָרִאשׁוֹן – בְּיֶשִׁינְקוֹבִיץ. כְּשֶׁיָּצָא לְשָׁם הָרַב פֶּרֶץ, לְשַׁמֵּשׁ רַב הָעִיר, הִרְעִיף עָלָיו הָרַבִּי בְּרָכוֹת. בֵּין הַדְּבָרִים הִפְנָה אוֹתוֹ לְ'סִימָן' מְסֻיָּם בְּחֵלֶק יוֹרֵה-דֵּעָה שֶׁל הַשֻּׁלְחָן-עָרוּךְ. "לְמַד אוֹתוֹ בִּיסוֹדִיּוּת", הִמְלִיץ לוֹ הָרַבִּי, "זֶה יִהְיֶה לְךָ לְעֵזֶר בְּרַבָּנוּתְךָ".
בִּבְיֶשִׁינְקוֹבִיץ הִתְגּוֹרֵר יְהוּדִי חָסִיד וְגָדוֹל בַּתּוֹרָה, ר' אַהֲרֹן יָפֶה שְׁמוֹ. ר' אַהֲרֹן עָמַד בְּרֹאשׁ יְשִׁיבָה שֶׁבָּהּ מָסַר שִׁעוּרִים עֲמֻקִּים בְּיוֹתֵר. הַלָּה הִסְתַּיֵּג בְּמֻפְגָּן מֵרַבָּנוּתוֹ שֶׁל הָרַב פֶּרֶץ. לְמַעֲשֶׂה, תְּפִיסָתוֹ הָאִישִׁית שָׁלְלָה מִן הַיְּסוֹד אֶת כָּל עֶצֶם הַמֻּשָּׂג 'רַב עִיר'. "אֵיךְ יִתָּכֵן", טוֹעֵן הָיָה, "שֶׁאָדָם יְקַבֵּל עָלָיו אַחֲרָיוּת לְקִיּוּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת שֶׁל כָּל תּוֹשָׁבֵי הָעִיר".
זֶה הָיָה בְּעֶרֶב חַג-הַפֶּסַח הָרִאשׁוֹן לִכְהֻנָּתוֹ שֶׁל הָרַב פֶּרֶץ בָּעִיר. הוּא הָיָה טָרוּד בַּהֲכָנוֹת לַחַג הַקָּרֵב, כַּאֲשֶׁר הוֹפִיעַ בְּבֵיתוֹ שְׁלִיחוֹ שֶׁל ר' אַהֲרֹן וּבְפִיו שְׁאֵלָה סְבוּכָה בְּיוֹתֵר בְּהִלְכוֹת יוֹרֵה-דֵּעָה. בְּמִקְרֶה אַחֵר יִתָּכֵן שֶׁהָיָה הָרַב פֶּרֶץ זָקוּק לְעִיּוּן מְמֻשָּׁךְ כְּדֵי לַעֲנוֹת עַל שְׁאֵלָה כָּזֹאת, אֶלָּא שֶׁבְּעִנְיָן זֶה הָיְתָה תְּשׁוּבָתוֹ שְׁגוּרָה עַל לְשׁוֹנוֹ. וּמָה הַפֶּלֶא? הוּא שָׁאַב אוֹתָהּ מֵאוֹתוֹ סִימָן בְּשֻׁלְחָן-עָרוּךְ שֶׁהָרַבִּי הִמְלִיץ לְפָנָיו לִלְמֹד בִּיסוֹדִיּוּת. תְּשׁוּבָתוֹ הַחַדָּה וְהַמְּהִירָה שֶׁל הָרַב פֶּרֶץ הִרְשִׁימָה אֶת ר' אַהֲרֹן וְרִכְּכָה אֶת יַחֲסוֹ לָרַב הֶחָדָשׁ.
חָלְפוּ שָׁנִים, וְהָרַב פֶּרֶץ חֵן הֻזְמַן לִתְפֹּס אֶת מִשְׂרַת הָרַבָּנוּת שֶׁל הָעִיר צֶ'ְרנִיגוֹב. הַדָּבָר כְּבָר הָיָה לְאַחַר פְּטִירַת אַדְמוֹ"ר הָאֶמְצָעִי, וְהָרַב פֶּרֶץ בָּא לְהִוָּעֵץ עִם מְמַלֵּא מְקוֹמוֹ, הָאַדְמוֹ"ר הַ'צֶּמַח-צֶדֶק'.
בֵּרְכוֹ הָרַבִּי הַ'צֶּמַח-צֶדֶק' בְּהַצְלָחָה. בְּכָל-זֹאת הִסֵּס הָרַב פֶּרֶץ אִם לְקַבֵּל אֶת הַמִּשְׂרָה. בְּצֶ'ְרנִיגוֹב הִתְגּוֹרֵר בְּאוֹתָם יָמִים יְהוּדִי וּשְׁמוֹ ר' מֹשֶׁה. הוּא הָיָה אִישׁ קָשֶׁה וְתַקִּיף בְּדַעְתּוֹ, אַךְ תָּפַס עֶמְדָּה שֶׁל עַמּוּד-הַתָּוֶךְ בַּקְּהִלָּה הַמְּקוֹמִית. הַמִּנּוּי הַסּוֹפִי לְמִשְׂרַת רַב הָעִיר עָבַר דַּרְכּוֹ, וּכְבָר יוֹתֵר מִפַּעַם אַחַת פָּסַל ר' מֹשֶׁה אֶת מֻעֲמָדוּתָם שֶׁל רַבָּנִים.
"אַל דְּאָגָה", הִרְגִּיעַ הַ'צֶּמַח-צֶדֶק' אֶת הָרַב פֶּרֶץ, "אֶתֵּן לְךָ מִכְתַּב-הַמְלָצָה". כָּתַב הַ'צֶּמַח-צֶדֶק' מִכְתַּב-הַמְלָצָה קָצָר וּמְסָרוֹ לָרַב פֶּרֶץ כְּדֵי שֶׁיִּמְסְרֵהוּ לְר' מֹשֶׁה בְּצֶ'רְנִיגוֹב.
ר' מֹשֶׁה קִבֵּל אֶת מִכְתָּבוֹ שֶׁל הַ'צֶּמַח-צֶדֶק' וּמִיָּד הֵחֵל לַחְקֹר אֶת הָרַב פֶּרֶץ: "מֵהֵיכָן כְּבוֹדוֹ?".
– "מִנֶּעוְול", הֵשִׁיב הָרַב פֶּרֶץ.
– "וְהֵיכָן שִׁמֵּשׁ רַב קֹדֶם לָכֵן?".
– "בִּבְּיֶשִׁינְקוֹבִיץ".
– "וּמָתַי אֵפוֹא הָיָה בְּסָמִילְיַאן?".
– "קֹדֶם לָכֵן".
שְׁאֵלוֹתָיו אֵלֶּה שֶׁל ר' מֹשֶׁה הִתְמִיהוּ אֶת הָרַב פֶּרֶץ כְּמוֹ אֶת יֶתֶר פַּרְנְסֵי הָעִיר. אוּלָם רְאֵה זֶה פֶּלֶא, בְּתֹם דּוּ-שִׂיחַ קָצָר זֶה, נָתַן ר' מֹשֶׁה אֶת בִּרְכָּתוֹ לָרַב פֶּרֶץ וְהַמִּנּוּי יָצָא לַדֶּרֶךְ. יֶתֶר עַל כֵּן, ר' מֹשֶׁה אַף נִרְתַּם בִּמְלֹא מִרְצוֹ לְסַיֵּעַ לָרַב פֶּרֶץ בְּרַבָּנוּתוֹ. וַיְהִי הַדָּבָר לְחִידָה בְּעֵינֵי הָרַב פֶּרֶץ וּבְעֵינֵי כֻּלָּם.
יוֹם אֶחָד הִזְדַּמֵּן לָרַב פֶּרֶץ לְשׂוֹחֵחַ שִׂיחָה אִישִׁית עִם ר' מֹשֶׁה. "בַּמֶּה זָכִיתִי שֶׁלַּמְרוֹת תַּקִּיפוּתְךָ הַמְּפֻרְסֶמֶת, קִבַּלְתַּנִי בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת וְאַף אֵינְךָ חוֹסֵךְ טֹרַח וְעָמָל לְסַיֵּעַ לִי?", שָׁאַל הָרַב פֶּרֶץ.
לְמִשְׁמַע הַשְּׁאֵלָה הִשְׁתַּתֵּק ר' מֹשֶׁה וְעֵינָיו מָלְאוּ דְּמָעוֹת. מוּזָר הָיָה לִרְאוֹת אֶת ר' מֹשֶׁה בְּמַצָּב שֶׁל הִתְרַגְּשׁוּת. כַּעֲבֹר דַּקָּה פָּתַח אֶת פִּיו וְאָמַר: "מִשָּׁמַיִם נִתַּן לִכְבוֹדוֹ הַתַּפְקִיד, וְכֵיצַד יָכֹלְתִּי לְהִתְנַגֵּד לוֹ?".
כַּעֲבֹר רֶגַע הִמְשִׁיךְ: "הָעִנְיָן מַחְזִיר אוֹתִי כַּמָּה שָׁנִים לְאָחוֹר, אֶל הָרְגָעִים הַנּוֹרָאִים שֶׁל הִסְתַּלְּקוּת מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ (רַבִּי דּוֹבֶּער). אֲנִי נִמְנֵיתִי עִם קֹמֶץ הַחֲסִידִים שֶׁהִקִּיף אוֹתוֹ בְּנִיֶיזִ'ין, בָּרְגָעִים הָאַחֲרוֹנִים. אֶפְשָׁר הָיָה לִרְאוֹת בְּבֵרוּר כִּי הָרַבִּי מְשׁוֹטֵט בְּעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים. שְׂפָתָיו מִלְמְלוּ מִשְׁפָּטִים שֶׁרַק אָנוּ, תַּלְמִידָיו הַנֶּאֱמָנִים וְהַקְּרוֹבִים בְּיוֹתֵר, יָכֹלְנוּ לְהָבִין. כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ שָׁמַר בְּלִבּוֹ אֶת הַדְּבָרִים שֶׁכֻּוְּנוּ לְאָזְנָיו. וְהִנֵּה, בְּעוֹדִי מַטֶּה אָזְנִי לִקְלֹט אֶת מִלּוֹתָיו שֶׁל הָרַבִּי, שְׁמַעְתִּיו אוֹמֵר 'פֶּרֶץ מִסָּמִילְיַאן, אַבְרֵךְ טוֹב הוּא'. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה לֹא יָדַעְתִּי מִיהוּ 'פֶּרֶץ מִסָּמִילְיַאן' וְלֹא הֵבַנְתִּי לְמָה כֻּוְּנוּ הַדְּבָרִים.
"חָלְפוּ שָׁנִים וְהִנֵּה כְּבוֹדוֹ בָּא לְכָאן וּבְיָדָיו מִכְתַּב-הַמְלָצָה מֵאֵת חֲתָנוֹ שֶׁל הָרַבִּי (הַ'צֶּמַח-צֶדֶק'). קְרָאתִיו בְּעִיּוּן. בַּמִּכְתָּב הִתְבַּקַּשְׁתִּי לְסַיֵּעַ לְ'הָרַב פֶּרֶץ מִסָּמִילְיַאן'. לְמִקְרָא הַמִּלִּים הָאֵלֶּה הִבְרִיק בְּרֹאשִׁי זִכָּרוֹן עָמוּם. שָׁאַלְתִּי אֶת כְּבוֹדוֹ מֵהֵיכָן בָּא, וְאָז הִתְבָּרֵר לִי שֶׁעַל-פִּי הַהִגָּיוֹן הַיָּשָׁר רָאוּי הָיָה לְכַנּוֹתוֹ 'הָרַב פֶּרֶץ מִנֶּעוְול', אוֹ 'מִבְּיֶשִׁינְקוֹבִיץ', שֶׁכֵּן שָׁם שִׁמֵּשׁ רַב בַּשָּׁנִים הָאַחֲרוֹנוֹת. מַה פִּתְאוֹם 'פֶּרֶץ מִסָּמִילְיַאן', כַּאֲשֶׁר שָׁם חַי לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת?!
"פִּתְאוֹם הֵבַנְתִּי הַכֹּל וּבְשָׂרִי נַעֲשָׂה חִדּוּדִין-חִדּוּדִין. נִזְכַּרְתִּי בְּמִלּוֹתָיו שֶׁל רַבֵּנוּ – 'פֶּרֶץ מִסָּמִילְיַאן, אַבְרֵךְ טוֹב הוּא'. 'פֶּרֶץ מִסָּמִילְיַאן', אָמַר רַבֵּנוּ, וְגַם בְּנוֹ כִּנָּהוּ כָּךְ בְּמִכְתָּבוֹ אֵלַי. וּלְאַחַר שֶׁרָאִיתִי רוּחַ-קֹדֶשׁ גְּלוּיָה שֶׁכָּזוֹ, הֲיִפָּלֵא מִכֶּם שֶׁנִּרְתַּמְתִּי לְסַיֵּעַ לָכֶם כְּכָל הָאֶפְשָׁר?"...
מבט לגאולה | עם טיול קסום ברקיע השלישי | מעובד על-פי מקורות
תַּקְצִיר הַפֶּרֶק הַקּוֹדֵם: אִיצִ'י וּפִיצִ'י נוֹחֲתִים בְּרַחֲבַת עֲנָק. בַּמָּקוֹם מְקַבֵּל אוֹתָם אָדָם שֶׁעַל בִּגְדּוֹ כָּתוּב "יָכִין בֶּן שִׁמְעוֹן, הָרָקִיעַ הַשְּׁלִישִׁי".
פֶּרֶק רְבִיעִי:
סְעוּדָה בַּשְּׁחָקִים
"הָרָקִיעַ הַשְּׁלִישִׁי?!" - - -
אֲנִי עָמַדְתִּי לְהִתְעַלֵּף. פִיצִ'י לָקַח אֶת הָעִנְיָן רָחוֹק יוֹתֵר וְאָכֵן קָרַס עַל הָרִצְפָּה הָמוּם. הַמַּחְשָׁבוֹת הָיוּ כַּנִּרְאֶה זֵהוֹת: מִי הָיָה מַאֲמִין שֶׁאֲנַחְנוּ, שְׁנֵי יְלָדִים פְּשׁוּטִים, נֵצֵא מִתְּחוּמֵי כַּדּוּר הָאָרֶץ וְנַגִּיעַ עַד לָרָקִיעַ הַשְּׁלִישִׁי?
עַכְשָׁו כְּשֶׁהִסְתַּכַּלְנוּ כְּלַפֵּי מַעְלָה, גִּלִּינוּ אָכֵן שֶׁאֵין מֵעָלֵינוּ שָׁמַיִם כְּחֻלִּים כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ כְּשֶׁנִּמְצָאִים בְּכַדּוּר הָאָרֶץ. הַשָּׁמַיִם הַכְּחֻלִּים הַלָּלוּ שֶׁאָנוּ רוֹאִים בְּכַדּוּר הָאָרֶץ – יָדַעְנוּ – הֵם כְּתוֹצָאָה מֵהָאַטְמוֹסְפֶרָה. וְאִלּוּ כָּאן הָיוּ הַשָּׁמַיִם בְּצֶבַע לָבָן צַח וְטָהוֹר...
הָיָה מְשֻׁתָּף בֵּין שְׁנֵי הַשָּׁמַיִם הַלָּלוּ: גַּם כָּאן בְּמֶרְכַּז הַשָּׁמַיִם עָמְדָה שֶׁמֶשׁ, אֲבָל מַמָּשׁ לֹא הַשֶּׁמֶשׁ הַמֻּכֶּרֶת מִכַּדּוּר הָאָרֶץ הַקְּטַנְטַן שֶׁלָּנוּ. הָיְתָה זוֹ שֶׁמֶשׁ זוֹהֶרֶת פִּי כַּמָּה, שֶׁשָּׁפְכָה אוֹר יְקָרוֹת עַל כָּל הַמֶּרְחָבִים. פִּי כַּמָּה בְּדִיּוּק? אוּלַי פִּי שֶׁבַע, אוּלַי פִּי שִׁבְעִים וְשֶׁבַע וְאוּלַי פִּי שְׁבַע-מֵאוֹת שִׁבְעִים... (מְאֻחָר יוֹתֵר הִסְבִּיר לָנוּ יָכִין שֶׁיֵּשׁ פָּסוּק עַל לֶעָתִיד לָבוֹא: "וְהָיָה אוֹר הַחַמָּה שִׁבְעָתַיִם כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים", וְיֵשׁ בָּזֶה כַּמָּה דֵּעוֹת פִּי כַּמָּה הִיא זוֹרַחַת: יֵשׁ דֵּעָה הָאוֹמֶרֶת שֶׁהִיא תִּזְרַח פִּי שֶׁבַע וְיֵשׁ דֵּעָה שֶׁאוֹמֶרֶת פִּי שִׁבְעִים וְשֶׁבַע וְיֵשׁ הַסּוֹבֶרֶת פִּי שְׁבַע-מֵאוֹת שִׁבְעִים וָשֶׁבַע).
יָכִין הָיָה זֶה שֶׁנֶּאֱלַץ לִסְבֹּל אֶת הַתְקָפַת הַשְּׁאֵלוֹת שֶׁלָּנוּ: "כָּל-כָּךְ רָחוֹק הִגַּעְנוּ? וּמָה הַקֶּשֶׁר שֶׁלּוֹ לַדְּבָרִים שֶׁיִּהְיוּ בַּגְּאֻלָּה? וְאֵיךְ?.. וְלָמָּה?.. וְכַמָּה?.."
יָכִין נָשַׁם נְשִׁימָה אֲרֻכָּה וְאָמַר:
"אָכֵן יְלָדִים, הַשְּׁאֵלוֹת רַבּוֹת וַאֲנִי רוֹאֶה עַל פְּנֵיכֶם אֶת סִימָנֵי הַשְּׁאֵלָה, הַקְּרִיאָה וְהַפִּסּוּק... אֲנַסֶּה לְהַסְבִּיר לָכֶם בְּמִלִּים כְּלָלִיּוֹת וַאֲנִי מְקַוֶּה שֶׁתָּבִינוּ.
"הָרָקִיעַ הַשְּׁלִישִׁי הוּא אֶחָד מִתּוֹךְ שִׁבְעָה רְקִיעִים בַּעֲלֵי שֵׁמוֹת מְיֻחָדִים.
"הַשְּׁלִישִׁי מִתּוֹכָם, זֶה שֶׁבּוֹ אָנוּ נִמְצָאִים כָּעֵת, נִקְרָא 'שְׁחָקִים'. בְּרָקִיעַ זֶה מְכִינִים בִּזְמַן הַגָּלוּת אֶת כָּל הַדְּבָרִים שֶׁיִּהְיוּ בַּגְּאֻלָּה. מַדּוּעַ נִקְרָא שְׁמוֹ שֶׁל הָרָקִיעַ 'שְׁחָקִים'? – שָׁאַל יָכִין וְעָנָה מִיָּד – 'שְׁחָקִים' עַל שֵׁם הַדָּבָר הֲכִי מֶרְכָּזִי שֶׁנִּמְצָא בּוֹ, שֶׁהֵם הָרֵחַיִם הָעֲנָקִיּוֹת שֶׁשּׁוֹחֲקוֹת וְטוֹחֲנוֹת אֶת הַ'מָּן' – אוֹתוֹ לֶחֶם-נֵס שֶׁהָיָה בַּמִּדְבָּר – עֲבוּר הַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבוֹא. בִּשְׁאָר חֶלְקֵי רָקִיעַ זֶה, עוֹמְדִים וּמְכִינִים אֶת כָּל שְׁאָר הַדְּבָרִים שֶׁיִּהְיוּ לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבוֹא, וְאוֹתָם תּוּכְלוּ לִרְאוֹת כָּאן בְּסִיּוּרֵנוּ שֶׁיֶּאֱרַךְ מִסְפַּר יָמִים.
"יֵשׁ כָּל-כָּךְ הַרְבֵּה דְּבָרִים נִפְלָאִים שֶׁיִּהְיוּ לֶעָתִיד לָבוֹא, וְרַבִּים אֵינָם יוֹדְעִים מַהֵם. כֻּלָּנוּ יוֹדְעִים שֶׁיִּהְיֶה בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ, תְּחִיַּת הַמֵּתִים, קִבּוּץ גָּלֻיּוֹת וְהַדְּבָרִים הַלָּלוּ. אֵלּוּ אָמְנָם הַדְּבָרִים הַכְּלָלִים, אַךְ מִלְבַדָּם יֶשְׁנָם עוֹד אַלְפֵי דְּבָרִים מְיֻחָדִים וּבִלְתִּי-יְדוּעִים שֶׁיִּהְיוּ בַּגְּאֻלָּה. חֶלְקָם מוֹפִיעִים בַּגְּמָרָא, חֶלְקָם בְּמִדְרָשִׁים..."
"כָּל הַסְּפָרִים מְלֵאִים בְּנוֹשֵׂא זֶה", לֹא הִתְאַפַּקְתִּי מִלְּצַטֵּט מֵהַשִּׂיחָה שֶׁל הָרַבִּי.
"אָכֵן", חִיֵּךְ יָכִין. "הַסְּפָרִים מְלֵאִים, אֲבָל הָרֹאשׁ שֶׁלָּנוּ לֹא כָּל-כָּךְ – וַאֲנַחְנוּ בְּקֹשִׁי יוֹדְעִים עַל הַדְּבָרִים הַמְּיֻחָדִים הַלָּלוּ".
"אֵיזֶה דְּבָרִים לְמָשָׁל? תֵּן לָנוּ בְּבַקָּשָׁה אֵיזוֹ דֻּגְמָא!", דָּרַשׁ פִיצִ'י.
"חֲבָל לִי לַהֲרֹס לָכֶם אֶת הַהַפְתָּעָה!" – הִסְבִּיר יָכִין – "עָדִיף שֶׁתִּרְאוּ אֶת הַדְּבָרִים הַלָּלוּ בָּעֵינַיִם שֶׁלָּכֶם! בּוֹאוּ וְנַתְחִיל בַּסִּיּוּר, הִכּוֹנוּ לַהַפְתָּעוֹת!".
הִבַּטְנוּ שׁוּב בָּרְחָבָה הָעֲנָקִית שֶׁבְּתוֹכָהּ עָמַדְנוּ. הַדּוּד-טִיל-חֲלָלִית עֲדַיִן עָמַד לְיָדֵינוּ, כְּמוֹ תִּזְכֹּרֶת לָעוֹלָם שֶׁמִּמֶּנּוּ הִגַּעְנוּ. הַיֹּפִי הַמַּרְהִיב שֶׁנִּשְׁקַף מֵהָרְחָבָה הָיָה יֹפִי שֶׁלֹּא מֵהָעוֹלָם הַזֶּה. אָה, נָכוֹן – אֲנַחְנוּ בֶּאֱמֶת לֹא בָּעוֹלָם הַזֶּה! אֲבָל נִזְכַּרְתִּי שֶׁכָּל זֶה כֵּן יֵרֵד לָעוֹלָם הַזֶּה, בְּקָרוֹב מַמָּשׁ!
אֶת סוֹף הָרְחָבָה הָעֲנָקִית לֹא יָכֹלְנוּ לִרְאוֹת. לְכָל אָרְכָּהּ וְרָחֳבָהּ הָאֵינְסוֹפִי – הָיוּ מֻנָּחִים שֻׁלְחָנוֹת עֲגֻלִּים עֲרוּכִים כְּמוֹ לִסְעוּדָה. הָאֲנָשִׁים הַשְּׁחֻמִּים וְהַגְּבוֹהִים שֶׁהִסְתּוֹבְבוּ בֵּין הַסַּפְסָלִים, הֵנִיחוּ צַלָּחוֹת עַל הַשֻּׁלְחָנוֹת – סָלָטִים, מִטְבָּלִים, לַחְמָנִיּוֹת מַדִּיפוֹת נִיחוֹחַ טָרִי וּמְיֻחָד, פֵּרוֹת וִירָקוֹת עֲנָקִיִּים, הַכֹּל כְּמוֹ לְשִׂמְחַת חֲתֻנָּה.
הָרֵיחַ הַטּוֹב הִזְכִּיר לִי שֶׁלֹּא אָכַלְנוּ אֲרוּחַת בֹּקֶר עֲדַיִן... "מָה זֶה, לִכְבוֹד מָה הַסְּעוּדָה הַזּוֹ?", הִפְנֵיתִי שׁוּב שְׁאֵלָה לְיָכִין.
– "סְעוּדַת שׁוֹר הַבָּר כַּמּוּבָן!".
– "אָז אֵיפֹה הַבָּר, וְאֵיפֹה הַשּׁוֹר?"...
סיפורי חסידים
אֵימָתַי מַדְלִיקִין?
פְּעָמִים רַבּוֹת הָיְתָה הָרַבָּנִית חַיָּה-מוּשְׁקָא עָלֶיהָ-הַשָּׁלוֹם (אֵשֶׁת הָרַבִּי מִלְּיוּבַּאוִיטְשׁ) מְבַקֶּרֶת בְּסִפְרִיָּה בְמַנְהֶטְן. פַּעַם אַחַת, כַּאֲשֶׁר הַסַּפְרָנִית רָאֲתָה אֶת הַשֵּׁם 'שְׁנֵיאוֹרְסָאהן' עַל הַכַּרְטִיס, שָׁאֲלָה אוֹתָהּ: "הַאִם יֵשׁ לָךְ קֶשֶׁר לָרַבִּי הַמְּפֻרְסָם מִבְּרוּקְלִין?". הָרַבָּנִית הֵשִׁיבָה בְּחִיּוּב.
– "מָה הַקֶּשֶׁר בֵּינֵיכֶם?".
"הוּא בַּעֲלִי", הֵשִׁיבָה הָרַבָּנִית.
כְּשֶׁשָּׁמְעָה זֹאת הַסַּפְרָנִית, הֵחֵלָּה לִרְטֹן וְסִפְּרָה: "לְצַעֲרִי לֹא זָכִיתִי עֲדַיִן בִּילָדִים. לִפְנֵי כִּשְׁנָתַיִם בִּקַּשְׁתִּי בְּרָכָה מֵהָרַבִּי שֶׁיִּהְיֶה לִי יֶלֶד. הָרַבִּי בֵּרֵךְ אוֹתִי וְאָמַר שֶׁאֲנִי צְרִיכָה לְקַבֵּל עַל עַצְמִי לְקַיֵּם מִצְוָה, כֵּיוָן שֶׁהַבְּרָכָה הִיא כְּמוֹ גֶּשֶׁם, וּצְרִיכִים כְּלִי שֶׁלְּתוֹכוֹ תִּכָּנֵס הַבְּרָכָה. אָמַרְתִּי לָרַבִּי שֶׁאֲנִי מְקַבֶּלֶת עַל עַצְמִי לְהַדְלִיק נֵרוֹת שַׁבָּת. מֵאָז עָבְרוּ שְׁנָתַיִם וַעֲדַיִן אֵין לִי יֶלֶד".
הָרַבָּנִית הִרְגִּיעָה אוֹתָהּ וְאָמְרָה: "גַּם לִי אֵין יְלָדִים". הַסַּפְרָנִית כְּשֶׁשָּׁמְעָה זֹאת פָּרְצָה בִּבְכִי, וְאָמְרָה לָרַבָּנִית: "תִּסְלְחִי לִי, אֲבָל אֲנִי נִצּוֹלַת שׁוֹאָה, וְהָיִיתִי בְּמַחֲנוֹת רִכּוּז, וּמִמִּשְׁפַּחְתִּי לֹא נִשְׁאַר אַף אֶחָד, רַק אֲנִי. לָכֵן כָּל-כָּךְ חָשׁוּב לִי שֶׁיִּהְיוּ לִי יְלָדִים, כִּי מְדֻבָּר עַל הַהֶמְשֵׁכִיּוּת שֶׁל מִשְׁפַּחְתִּי".
הָרַבָּנִית בֵּרְרָה אֶצְלָהּ בִּזְהִירוּת: "מָה בְּדִיּוּק אָמַר לָךְ בַּעֲלִי?". – "הוּא אָמַר שֶׁאַדְלִיק נֵרוֹת שַׁבָּת", הֵשִׁיבָה הַסַּפְרָנִית.
"וְאֵיךְ אַתְּ מְקַיֶּמֶת אֶת זֶה?", הוֹסִיפָה הָרַבָּנִית לִשְׁאֹל. – "בְּכָל יוֹם שִׁשִּׁי אֲנִי מַדְלִיקָה נֵרוֹת בְּעֵת שֶׁבַּעֲלִי חוֹזֵר מֵהָעֲבוֹדָה, בְּשֶׁבַע-שְׁמוֹנֶה בָּעֶרֶב".
מִהֲרָה הָרַבָּנִית לְהַסְבִּיר לָהּ שֶׁהַדְלָקַת נֵרוֹת שַׁבָּת עִנְיָנָהּ לְכַבֵּד אֶת הַשַּׁבָּת וְלֹא חָלִילָה לְחַלְּלָהּ, לָכֵן יֵשׁ לְהַקְפִּיד לְהַדְלִיק נֵרוֹת בַּזְּמַן הַנָּכוֹן.
הַסַּפְרָנִית אָכֵן קִבְּלָה עַל עַצְמָהּ לְהַדְלִיק נֵרוֹת בַּזְּמַן, וְכַעֲבֹר עֲשָׂרָה חֳדָשִׁים נוֹלַד לָהּ בֵּן... מֵאָז הוֹסִיפָה הָאִשָּׁה לִשְׁמֹר עַל קֶשֶׁר רָצוּף עִם הָרַבָּנִית, וְאַף הָיְתָה מְבַקֶּרֶת אוֹתָהּ בְּבֵיתָהּ.
(C) כל הזכויות שמורות לצעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר)