בלעדי: האדמו"ר הרש"ב שלח שלוחים למיזורי
מאת בנימין וייס, כתב COL בארה"ב
ערב כינוס השלוחים העולמי ובצל חגיגות ה-25 לבואם של שלוחי הרבי לס' לואיס, נחשף כי האדמו"ר הרש"ב נ"ע דאג ממקום מושבו ברוסיה הלבנה ליהודי מיזורי ואף דאג לשלוח להם רבנים שיעוררו את הקהילה וימסדו חיי התורה ומצוות.
האדמו"ר החמישי בשושלת חב"ד עשה מהפיכה בעולם התורני ושיטת הלימוד כשייסד את רשת הישיבות "תומכי-תמימים" בעיירה ליובאוויטש ומאוחר יותר ברוסטוב. זה היה בתרנ"ז ברוסיה בה הבערות, העוני והפוגרומים היו לשגרת יומיומית.
כעת נחשף לראשונה ב-COL, כי הרבי הרש"ב התערב אישית בחיי הקהילה היהודית הקטנטנה במיזורי, מדינה במרכז ארה"ב שהייתה במקור חלק מהשטח שארצות-הברית רכשה מצרפת במסגרת רכישת לואיזיאנה בתקס"ג. במשך שנים היא המשיכה להתיר עבדות בתחום שיפוטה.
מה ששינה את פני מיזורי בשנת תר"ס, היה בואם של קבוצה קטנה של יהודים מהגרים מרוסיה. בניגוד לדורות מהגרים שבאו שנים מאוחר יותר לאמריקה ועזבו את הדת מאחור, אלה מיהרו לארגן מניין תפילה קבוע. המתנדב היה ר' אברהם לייב הורביץ שאירח את המניין בביתו ברחוב 11 ובידל בעיר ס' לואיס.
אוהבי שלום וחב"ד
בין החברים המייסדים של הקהילה היו הרב מאיר מרגוליס, שלמה פרסוב, אהרן וייט ומשה רוטנר. פרסוב שימש כנשיא הראשון של הקהילה. לאחר שהקבוצה עברה לביתו של מרגוליס ברחוב אופלון, הוצרך מקום גדול יותר עקב המניין היומיים שם קיימו. וכל, בשנת תרס"ה, הם השכירו אולם עבור הקהילה שכבר מנתה 40 משפחות.
בכתב-זכויות הקהילה נרשמה תחת השם "אוהבי שלום נוסח אר"י". בתולדות הקהילה נרשם כי החברים "בחרו להתפלל בנוסח רבי יצחק לוריא, המקובל מהמאה ה-16. האר"י היה המודל הרוחני לחסידי ליובאוויטש. מאז התחלתו, מתפללי המניין בחרו לשמור את המסורת של ליובאוויטש ולהנהיג תפילות בנוסח אריז"ל".
החל מתרס"ח ועוד תרע"ב, הרב מרגוליס היה המנהיג הרוחני של הקהילה. הרבי הרש"ב שלח את החסיד הרב שמואל אלקין להנהיג ולארגן את הקהילה. הוא שימש בין השנים תרע"ד עד תרע"ז.
עוד נכתב בתולדות הקהילה: "מסורת קבועה שנשתמרה אצל החברים הייתה החגיגה לכבוד שחרורו של האלטער רבי, הרב שניאור זלמן (מייסד חסידות חב"ד), ממאסר בי"ט כסלו. חגיגה נערכה מידי שנה, במשך מספר שנים ברציפות, לציין את האירוע המיוחד".
בשנת תרע"ח, הרב אברהם דב גולדנסון נשלח על-ידי הרבי מליובאוויטש להנהיג את הקהילה. כבר בשנת תר"פ רשימת החברים בקהילה הלכה וגדלה עד למספר 250 משפחות. תחת הנהגתו ולאחר שנים של נדידות ושימוש מקסימלי של כישרון ואנרגיה של החברים, נרכש בניין קבוע עבור בית-הכנסת.
קשר חדש מתפתח
באותו שנה שהקהילה נהנתה מהתפתחות חשובה, האדמו"ר הרש"ב ישב על מיטתו, שתה כוס קפה ואמר את המשפט שנחקק לעד: "אני עולה השמיימה, את הכתבים אני משאיר לכם. קחו אותי ל'זאל' (חדר היחידות) ונהיה ביחד". אלה היו רגעיו האחרונים לפני שנשמתו הקדושה עלתה השמימה בקדושה ובטהרה בב' ניסן תר"פ.
בבית-הכנסת "אוהבי שלום" שמעו במהרה את הבשורה המרה והתאבלו ארוכות על המנהיג הקדוש שדאג לרווחתם הרוחנית.
אולם הקשר עם ליובאוויטש נמשך באמצעות בנו וממלא-מקומו האדמו"ר הריי"צ, עימו הקהילה עמדה בקשר הדוק.
הריי"צ נ"ע שלח את אחד מחסידיו הגדולים הרב שלום ריבקין לקחת את מושכות מנהיגות הקהילה. בזכות מרצו הרב, הקהילה גדלה שוב בשנים הבאות למימדים מפתיעים עם הרחבת בנייה לבית-הכנסת. תלמוד תורה הוקם עם שמונה ילדים ותוך 6 חודשים העפיל ל-125 תלמידים.
חזונם של אדמו"רי חב"ד וההשקעה שחסידיהם הכניסו הבטיחו את עתידה של הקהילה שציינה לפני מספר שנים מאה שנה לקיומה.
כינוס השלוחים: עדכונים אחרונים
● במאי ישראלי בכיר שותף בהפקת ה'בנקעט' החגיגי
● לראשונה בכינוס: השלוחים יוכלו להיוועץ באופן אישי
● חשיפה: השלוחים במקום בואו של הריי"צ לארה"ב
מאפשרים לכם לקבל
