מערכת COL
|
יום כ"ג חשוון ה׳תשס״ח
04.11.2007
מאות ליוו את הרבנית שושנה אליטוב ע"ה
מאות ליוו במוצאי שבת האחרונה למנוחת עולמים את הרבנית הצדקנית מרת שושנה אליטוב ע"ה שנפטרה בשיבה טובה, קרוב לגיל 100, בשבת קודש, בשעת שחרית ■ בנה, הרב שמעון אליטוב מחשובי רבני חב"ד בירושלים, נפרד ממנה בדברי תודה על ששלחה את בניה ללמוד בישיבות תומכי תמימים וקשרה את משפחתה עם דרך ליובאוויטש ■ בדבריו הזכיר הרב אליטוב את יחסו המיוחד של הרבי אליה, כששיגר אליה כמה אגרות קדוש בשנות היו"דים, בהן התייחס הרבי אליה בצורה אבהית וציין את הקשר המיוחד בין דרך החסידות לדרך הנסתר ואת השמחה שבניה לומדים בישיבת תומכי תמימים וההנהלה דואגת לכל צרכיהם לסיפור המלא
ציבור המשתתפים בלוויה
מאות ליוו במוצאי שבת האחרונה למנוחת עולמים את הרבנית הצדקנית מרת שושנה אליטוב ע"ה שנפטרה בשיבה טובה, קרוב לגיל 100, בשבת קודש, בשעת שחרית.
בנה, הרב שמעון אליטוב מחשובי רבני חב"ד בירושלים, נפרד ממנה בדברי תודה על ששלחה את בניה ללמוד בישיבות תומכי תמימים וקשרה את משפחתה עם דרך ליובאוויטש.
המשפחה יושבת שבעה ברחוב מחלקי המים 16 בשכונת קטמון הישנה בירושלים, עד יום חמישי בבוקר. (לפרטים 0502077818).
בדבריו הזכיר הרב אליטוב את יחסו המיוחד של הרבי אליה, כששיגר אליה כמה אגרות קדוש בשנות היו"דים, בהן התייחס הרבי אליה בצורה אבהית וציין את הקשר המיוחד בין דרך החסידות לדרך הנסתר ואת השמחה שבניה לומדים בישיבת תומכי תמימים וההנהלה דואגת לכל צרכיהם.
הרבנית שושנה ע"ה נודעה בשערים במעשי הצדקה והחסד כאשר זכתה להקים מאות בתים בישראל וביתה שימש למעלה משבעים שנה בית ועד לחכמים. אנשי מירון זוכרים אותה כאשר במשך חמישים שנה, הייתה דרה סמוך למערת ציון רשב"י, מערב ראש השנה ועד מוצאי יום הכיפורים והייתה צמה בשעות היום ומרבה באמירת תהלים.
בחג השבועות תשכ"ח, לאחר ששוחרר הכותל, היא הקימה 'מוסד' מיוחד במטה המשטרה של חלוקת אוכל ושתייה לכל מי שהגיע לכותל במשך שעות הלילה כשהיא עומדת על רגליה במשך יום שלם ומחלקת במו ידיה לכל אחד מהבאים. עד לפני עשר שנים, היא גייסה תרומות ועמדה ושירתה את הציבור.
בני המשפחה סיפרו על חלקה המיוחד במלחמת העצמאות כאשר היא ועוד שני נשים נוספות פיקדו על הרובע היהודי עד לנפילתו והמעבר לשכונת קטמון.
במשך שנים אלו, היא הצילה מחיים יהודים רבים וברוב תושייתה הצליחה לדבר אל ליבם של הקצינים הירדנים ומילתה הייתה חשובה בעיניהם. אשת אשכולות הייתה ובזמן שהרעב שלט ברובע היהודי, היא מסרה את נפשה כדי להביא אוכל מהרובע הארמני. המציאות הביטחונית של אז אילצה אותה להשתמש בכלי נשק שהיו צמודים אליה לכל מקום שהלכה.
הרבנית שושנה שמקום מושבה היה בישיבת פורת יוסף, שלחה את בניה להתפלל ולקבוע מקום של תורה בבית הכנסת צמח צדק בעיר העתיקה שהיה מול ביתה. קשר מיוחד היה בינה לבין משפחת רבינוביץ ובראשם רבי שמואל בן ציון רבינוביץ זצ"ל, מייסד הקהילה החב"דית בירושלים שבין חומות. אחרי המלחמה זכתה בעיטור גבורה מהמפקד היהודי של הרובע משה רוסנק.
כשעברה לשכונת קטמון, הקימה את ישיבת פורת יוסף וניהלה אותו במשך שנים רבות. בהמשך הפכה לגבאית צדקה על פי בקשתו של הבבא סאלי, והקימה קרן גדול לנישואי יתומים ויתומות. במסגרת הקרן, היא השיאה קרוב לחמש מאות (!) יתומים ודאגה לכל מחסורם.
בשנות הלמ"דים, יצאה למסע בקהילות היהודיות בדרום אמריקה, ורבני הקהילות איפשרו לה לשאת דברי חיזוק והתעוררות מעזרת נשים מאחורי וילון, כשהיא מעוררת רבים לתשובה.
בנה, הרב שמעון אליטוב מחשובי רבני חב"ד בירושלים, נפרד ממנה בדברי תודה על ששלחה את בניה ללמוד בישיבות תומכי תמימים וקשרה את משפחתה עם דרך ליובאוויטש.
המשפחה יושבת שבעה ברחוב מחלקי המים 16 בשכונת קטמון הישנה בירושלים, עד יום חמישי בבוקר. (לפרטים 0502077818).
בדבריו הזכיר הרב אליטוב את יחסו המיוחד של הרבי אליה, כששיגר אליה כמה אגרות קדוש בשנות היו"דים, בהן התייחס הרבי אליה בצורה אבהית וציין את הקשר המיוחד בין דרך החסידות לדרך הנסתר ואת השמחה שבניה לומדים בישיבת תומכי תמימים וההנהלה דואגת לכל צרכיהם.
הרבנית שושנה ע"ה נודעה בשערים במעשי הצדקה והחסד כאשר זכתה להקים מאות בתים בישראל וביתה שימש למעלה משבעים שנה בית ועד לחכמים. אנשי מירון זוכרים אותה כאשר במשך חמישים שנה, הייתה דרה סמוך למערת ציון רשב"י, מערב ראש השנה ועד מוצאי יום הכיפורים והייתה צמה בשעות היום ומרבה באמירת תהלים.
בחג השבועות תשכ"ח, לאחר ששוחרר הכותל, היא הקימה 'מוסד' מיוחד במטה המשטרה של חלוקת אוכל ושתייה לכל מי שהגיע לכותל במשך שעות הלילה כשהיא עומדת על רגליה במשך יום שלם ומחלקת במו ידיה לכל אחד מהבאים. עד לפני עשר שנים, היא גייסה תרומות ועמדה ושירתה את הציבור.
בני המשפחה סיפרו על חלקה המיוחד במלחמת העצמאות כאשר היא ועוד שני נשים נוספות פיקדו על הרובע היהודי עד לנפילתו והמעבר לשכונת קטמון.
במשך שנים אלו, היא הצילה מחיים יהודים רבים וברוב תושייתה הצליחה לדבר אל ליבם של הקצינים הירדנים ומילתה הייתה חשובה בעיניהם. אשת אשכולות הייתה ובזמן שהרעב שלט ברובע היהודי, היא מסרה את נפשה כדי להביא אוכל מהרובע הארמני. המציאות הביטחונית של אז אילצה אותה להשתמש בכלי נשק שהיו צמודים אליה לכל מקום שהלכה.
הרבנית שושנה שמקום מושבה היה בישיבת פורת יוסף, שלחה את בניה להתפלל ולקבוע מקום של תורה בבית הכנסת צמח צדק בעיר העתיקה שהיה מול ביתה. קשר מיוחד היה בינה לבין משפחת רבינוביץ ובראשם רבי שמואל בן ציון רבינוביץ זצ"ל, מייסד הקהילה החב"דית בירושלים שבין חומות. אחרי המלחמה זכתה בעיטור גבורה מהמפקד היהודי של הרובע משה רוסנק.
כשעברה לשכונת קטמון, הקימה את ישיבת פורת יוסף וניהלה אותו במשך שנים רבות. בהמשך הפכה לגבאית צדקה על פי בקשתו של הבבא סאלי, והקימה קרן גדול לנישואי יתומים ויתומות. במסגרת הקרן, היא השיאה קרוב לחמש מאות (!) יתומים ודאגה לכל מחסורם.
בשנות הלמ"דים, יצאה למסע בקהילות היהודיות בדרום אמריקה, ורבני הקהילות איפשרו לה לשאת דברי חיזוק והתעוררות מעזרת נשים מאחורי וילון, כשהיא מעוררת רבים לתשובה.
הרב אליטוב בדברי פרידה בלוויה. מאחור נראים, אחיו הרב שלמה אליטוב, רבה של הקהילה החלאבית במנצ'סטר, הרב ראובן אלבז ראש מוסדות אור החיים והרב דניאל ביטון נשיא מוסדות אורות התשובה
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
