מערכת COL
|
יום ט"ז חשוון ה׳תשס״ח
28.10.2007
חיים של עוצמה בידיים שלך / מאמר דעה
בחיים של עוצמה, אתה מקבל את החיים כמו שהם. אתה בוחר בחיים הכרה בחיים. זה מצב של אומץ. היכולת שלנו לקבל את החיים "כמו שהם" שם אותך במקום גבוה יותר. במקום שבו אני פנוי לקבל החלטות אם צריך מתוך רוגע כי אני מבין שזה נמצא. אני מקבל את זה ואפילו בוחר בזה ■ מאמר מאת ר' יוסף-חיים בולטון מאמן אישי (קאוצ'ינג) למאמר
כמה פעמים בחיים יצא לכם לשמוע את הביטוי "לחיות חיים של עוצמה"?
איך זה אפשרי לחיות חיים של עוצמה? אם כל מה שאנחנו טרודים בו בחיי היום יום זה משפחה, עבודה, חינוך הילדים, ופרנסה?
נו, מילא אלא שחיים בשוויץ, או אנשים אחרים שאין להם דאגות כמו שיש לכל אדם שאתה מכיר? מה ההבדל בין חיים של עוצמה לחיים רגילים?
מה עושה חיים של עוצמה כל כך מיוחדים שכל אחד מאיתנו מחפש דרך לגרום לחיים שלו להיות חיים של עוצמה?
איך נוכל למצוא את העוצמה בחיים שלנו ? מה באמת יכול לגרום לאדם שיש לו את כל הטרדות של היום למצוא בזה עוצמה?
"חיים של עוצמה" זה מצב שנמצא בנו, ויש דרך אחת הדרך למצוא בנו את את היכולת לחיות חיים כאלה.
זה על ידי זה שנבין שהאפשרות הזאת נמצאת בנו. אז למה זה לא יוצא באופן טבעי?
כי יש לכל אחד את האפשרות לא רק למצוא את העוצמה שבחיים שלנו אלא להגדיל אותה. ברגע שאנחנו בוחרים את החיים ומקבלים אותם. אז כבר אנחנו במצב של הכרה בחיים. הכרה בחיים שלנו. כל אחד את חייו הוא. זה לא דבר מובן מאליו, כי באיזה מקום למדנו בחיים לבכות להתלונן או לרצות את החיים "הטובים"של השכן.
אנחנו חיים כיום בחיים של השגתיות. חיים של "תרצה כמה שיותר". או חיים של "לא ממש משנה מה יש לך". יותר משנה היום כמה שיש לך. אנחנו הופכים לאט לאט לאנשים שדואגים מה יהיה מחר. או מה יהיה בסוף החודש.
לדוגמא "ההטבה" הזאת של הבנקים של פריסת חובות לתשלומים, כאילו אפשר לדחות במעט את המצב, או לפתור את הדילמה של תשלום על ידי "דחיית הקץ" העיקר על תחשוב על זה עכשיו, או על תחיה את עכשיו.
גם חיי היום יום שלנו שלכאורה נראים נורמלים לחלוטין יכולים להיהפך מחיים של "שיגרה" לחיים של עוצמה.
בחיים של עוצמה. אתה מקבל את החיים כמו שהם. אתה בוחר בחיים הכרה בחיים. זה מצב של אומץ. היכולת שלנו לקבל את החיים "כמו שהם" שם אותך במקום גבוה יותר. במקום שבו אני פנוי לקבל החלטות אם צריך מתוך רוגע. כי אני מבין שזה נמצא, אני מקבל את זה ואפילו בוחר בזה.
אני בוחר להיות כרגע עסוק בעבודה ולטפל "בבעיות" שיש לי. אני בוחר כרגע לדבר עם האישה, או עם הבוס, או עם הילד. אני בוחר כרגע לנסוע לטייל.
יש סיפור מהבן איש חי. על מלך שהיה עשיר מאוד. הוא ערך אסיפה של כל החכמים והיועצים, ושיתף אותם בהחלטה שלו לבנות ארמון גדול רחב ידיים ומפואר שעוד לא היה כמוהו בתבל. הוא ביקש מהם להגות רעיון ולמצוא דרך שהארמון ישאר על תילו להרבה שנים.
אחרי חודש ימים, בא אל המלך אחד החכמים עם רעיון. "לפי מה שבדקתי אדוני המלך", אמר, "אם ניצוק בתוך אחד היסודות של הארמון ילד יהודי - הארמון ישאר להרבה שנים. אך הילד צריך להיות ילד בכור לאמא שהיא יותר מגיל ארבעים".
אחרי תקופה של שנה. נמצא ילד שתאם לבקשת המלך. שומרי המלך הלכו לקחת את הילד. האמא, אישה יהודיה פשוטה הבינה שאין בכוחה לעצור את הגזירה. היא ביקשה משומרי המלך ללוות את בנה עד המוות. כל העם התאסף לכבוד המעמד הגדול, והכל היה מוכן.
המלך ישב על כיסאו, ושניות לפני שזרקו את הילד לבור הגדול ביקשה האם את הזכות לפנות אל המלך. לפתע השתרר שקט בקהל, וכולם היו דרוכים. "אדוני המלך", היא אמרה, "יש לי שלוש שאלות לשאול את המלך, ואם המלך ידע לענות עליהם אני מוסרת את בני למלך".
אדוני המלך. מה דבר קל בעולם. שאלה אישה?
המלך הביט שמאלה וימינה לעבר יועציו, וענה בביטחון גמור: "קליפה של שום, היא הדבר הקל בעולם".
האישה פנתה אל המלך ואמרה: "טעות בפיך". התשובה הנכונה היא: "ילד בידיים של אמא, כי אמא יכולה לסחוב את ילדה למרחקים ולא להרגיש דבר".
"השאלה השניה אדוני המלך, מה דבר הכי מתוק בעולם?", שאלה. המלך פנה אל היועצים וענה: "דבש, זהו הדבר המתוק בעולם".
"שוב טעות", אמרה האישה, "החלב של האמא לילד זהו הדבר המתוק בעולם".
"שאלה אחרונה אדוני המלך, מה הדבר הקשה בעולם?", שאלה. המלך שוב פעם פנה אל היועצים. לאחר דקות ארוכות, חזר המלך עם התשובה: "פלדה. אין דבר יותר חזק מפלדה".
שקט בקהל. האישה פנתה אל המלך ואמרה: "אדוני המלך, הדבר הכי קשה בעולם. הוא שאמא רואה שלוקחים את הילד שלה והורגים אותו בגלל שטות כזאת".
המלך הבין את דברי הטעם של האם היהודיה ושלח אותם לביתם.
היכולת של האמא לסחוב את הבן שלה למרחקים בא מתוך בחירה. להיות אמא. כשהקשר הזה בא מתוך בחירה הדברים נראים אחרת, ואפילו מרגישים אחרת.
אני מזמין אותכם לבחור בחיים. להדגיש אותם. לחיות את החיים מתוך עוצמה. לחיות את החיים מתוך בחירה.
בברכה
יוסף חיים בולטון
איך זה אפשרי לחיות חיים של עוצמה? אם כל מה שאנחנו טרודים בו בחיי היום יום זה משפחה, עבודה, חינוך הילדים, ופרנסה?
נו, מילא אלא שחיים בשוויץ, או אנשים אחרים שאין להם דאגות כמו שיש לכל אדם שאתה מכיר? מה ההבדל בין חיים של עוצמה לחיים רגילים?
מה עושה חיים של עוצמה כל כך מיוחדים שכל אחד מאיתנו מחפש דרך לגרום לחיים שלו להיות חיים של עוצמה?
איך נוכל למצוא את העוצמה בחיים שלנו ? מה באמת יכול לגרום לאדם שיש לו את כל הטרדות של היום למצוא בזה עוצמה?
"חיים של עוצמה" זה מצב שנמצא בנו, ויש דרך אחת הדרך למצוא בנו את את היכולת לחיות חיים כאלה.
זה על ידי זה שנבין שהאפשרות הזאת נמצאת בנו. אז למה זה לא יוצא באופן טבעי?
כי יש לכל אחד את האפשרות לא רק למצוא את העוצמה שבחיים שלנו אלא להגדיל אותה. ברגע שאנחנו בוחרים את החיים ומקבלים אותם. אז כבר אנחנו במצב של הכרה בחיים. הכרה בחיים שלנו. כל אחד את חייו הוא. זה לא דבר מובן מאליו, כי באיזה מקום למדנו בחיים לבכות להתלונן או לרצות את החיים "הטובים"של השכן.
אנחנו חיים כיום בחיים של השגתיות. חיים של "תרצה כמה שיותר". או חיים של "לא ממש משנה מה יש לך". יותר משנה היום כמה שיש לך. אנחנו הופכים לאט לאט לאנשים שדואגים מה יהיה מחר. או מה יהיה בסוף החודש.
לדוגמא "ההטבה" הזאת של הבנקים של פריסת חובות לתשלומים, כאילו אפשר לדחות במעט את המצב, או לפתור את הדילמה של תשלום על ידי "דחיית הקץ" העיקר על תחשוב על זה עכשיו, או על תחיה את עכשיו.
גם חיי היום יום שלנו שלכאורה נראים נורמלים לחלוטין יכולים להיהפך מחיים של "שיגרה" לחיים של עוצמה.
בחיים של עוצמה. אתה מקבל את החיים כמו שהם. אתה בוחר בחיים הכרה בחיים. זה מצב של אומץ. היכולת שלנו לקבל את החיים "כמו שהם" שם אותך במקום גבוה יותר. במקום שבו אני פנוי לקבל החלטות אם צריך מתוך רוגע. כי אני מבין שזה נמצא, אני מקבל את זה ואפילו בוחר בזה.
אני בוחר להיות כרגע עסוק בעבודה ולטפל "בבעיות" שיש לי. אני בוחר כרגע לדבר עם האישה, או עם הבוס, או עם הילד. אני בוחר כרגע לנסוע לטייל.
יש סיפור מהבן איש חי. על מלך שהיה עשיר מאוד. הוא ערך אסיפה של כל החכמים והיועצים, ושיתף אותם בהחלטה שלו לבנות ארמון גדול רחב ידיים ומפואר שעוד לא היה כמוהו בתבל. הוא ביקש מהם להגות רעיון ולמצוא דרך שהארמון ישאר על תילו להרבה שנים.
אחרי חודש ימים, בא אל המלך אחד החכמים עם רעיון. "לפי מה שבדקתי אדוני המלך", אמר, "אם ניצוק בתוך אחד היסודות של הארמון ילד יהודי - הארמון ישאר להרבה שנים. אך הילד צריך להיות ילד בכור לאמא שהיא יותר מגיל ארבעים".
אחרי תקופה של שנה. נמצא ילד שתאם לבקשת המלך. שומרי המלך הלכו לקחת את הילד. האמא, אישה יהודיה פשוטה הבינה שאין בכוחה לעצור את הגזירה. היא ביקשה משומרי המלך ללוות את בנה עד המוות. כל העם התאסף לכבוד המעמד הגדול, והכל היה מוכן.
המלך ישב על כיסאו, ושניות לפני שזרקו את הילד לבור הגדול ביקשה האם את הזכות לפנות אל המלך. לפתע השתרר שקט בקהל, וכולם היו דרוכים. "אדוני המלך", היא אמרה, "יש לי שלוש שאלות לשאול את המלך, ואם המלך ידע לענות עליהם אני מוסרת את בני למלך".
אדוני המלך. מה דבר קל בעולם. שאלה אישה?
המלך הביט שמאלה וימינה לעבר יועציו, וענה בביטחון גמור: "קליפה של שום, היא הדבר הקל בעולם".
האישה פנתה אל המלך ואמרה: "טעות בפיך". התשובה הנכונה היא: "ילד בידיים של אמא, כי אמא יכולה לסחוב את ילדה למרחקים ולא להרגיש דבר".
"השאלה השניה אדוני המלך, מה דבר הכי מתוק בעולם?", שאלה. המלך פנה אל היועצים וענה: "דבש, זהו הדבר המתוק בעולם".
"שוב טעות", אמרה האישה, "החלב של האמא לילד זהו הדבר המתוק בעולם".
"שאלה אחרונה אדוני המלך, מה הדבר הקשה בעולם?", שאלה. המלך שוב פעם פנה אל היועצים. לאחר דקות ארוכות, חזר המלך עם התשובה: "פלדה. אין דבר יותר חזק מפלדה".
שקט בקהל. האישה פנתה אל המלך ואמרה: "אדוני המלך, הדבר הכי קשה בעולם. הוא שאמא רואה שלוקחים את הילד שלה והורגים אותו בגלל שטות כזאת".
המלך הבין את דברי הטעם של האם היהודיה ושלח אותם לביתם.
היכולת של האמא לסחוב את הבן שלה למרחקים בא מתוך בחירה. להיות אמא. כשהקשר הזה בא מתוך בחירה הדברים נראים אחרת, ואפילו מרגישים אחרת.
אני מזמין אותכם לבחור בחיים. להדגיש אותם. לחיות את החיים מתוך עוצמה. לחיות את החיים מתוך בחירה.
בברכה
יוסף חיים בולטון
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
