ילדים ב-COL: פרשת וירא
המגזין מתפרסם באדיבות 'תורתך שעשועי' – השבועון לילדי ישראל
בהוצאת המרכז חינוכי חסידותי של צעירי-חב"ד.
להצטרפות למשפחת המנויים, טל: 02-5000770, פקס: 02-5001770
[email protected]
(C) כל הזכויות שמורות לצעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר)
השבוע היהודי
פָּרָשַׁת וַיֵּרָא
"וַיִּטַּע אֶשֶׁל בִּבְאֵר שָׁבַע וַיִּקְרָא שָׁם בְּשֵׁם ה' אֵל עוֹלָם" (בראשית כא,לג)
אִם נְנַסֶּה לִלְמֹד אֶת שִׁיטוֹת הָעֲבוֹדָה שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ, כַּאֲשֶׁר פָּעַל לַהֲפָצַת הָאֱמוּנָה בְּה' אֶחָד, נִתָּקֵל בְּתֵאוּר מְעַנְיֵן מִן הַגְּמָרָא. שָׁם מְסֻפָּר, שֶׁכַּאֲשֶׁר אוֹרְחָיו שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ הָיָה מְסָרְבִים לְהוֹדוֹת וּלְבָרֵךְ אֶת ה' עַל הַמָּזוֹן, הָיָה אַבְרָהָם אָבִינוּ כּוֹפֶה אוֹתָם לְכָךְ בְּדֶרֶךְ מְיֻחֶדֶת. הוּא הָיָה דּוֹרֵשׁ מֵהֶם תַּשְׁלוּם מְפֻלְפָּל עֲבוּר הָאֲרוּחָה, כָּרָאוּי לְמָזוֹן בְּאֶמְצַע הַמִּדְבָּר... אוֹ-אָז הָיוּ הָאוֹרְחִים 'מִשְׁתַּכְנְעִים' שֶׁכְּדַאי לָהֶם בְּכָל זֹאת לִקְרֹא בְּשֵׁם ה'.
הַשִּׁיטָה הַזֹּאת, מְעוֹרֶרֶת תְּמִיהָה. כִּי לִכְאוֹרָה, מָה הָרֶוַח מִכָּךְ שֶׁאֲנָשִׁים קוֹרְאִים בְּשֵׁם ה' מִתּוֹךְ לַחַץ, לְלֹא שִׁכְנוּעַ אֲמִתִּי?
אֶלָּא שֶׁכָּאן בָּאִים לְעֶזְרָתֵנוּ דִּבְרֵי הָרַמְבַּ"ם, הַמְּתָאֵר כָּךְ אֶת עֲבוֹדַת אַבְרָהָם אָבִינוּ: "הָיָה מוֹדִיעַ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד, כְּפִי דַּעְתּוֹ, עַד שֶׁיַּחְזִירֶנוּ לְדֶרֶךְ הָאֱמֶת"...
זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁאַבְרָהָם אָבִינוּ הָיָה מְלַמֵּד, מְבָאֵר, מְשַׁכְנֵעַ וּמוֹכִיחַ, עַד שֶׁבְּדֶרֶךְ כְּלָל, הִתְקַבְּלוּ דְּבָרָיו.
אָז מָתַי הוּא הָיָה מִשְׁתַּמֵּשׁ בְּשִׁיטַת הַלַּחַץ? רַק כַּאֲשֶׁר רָאָה אֵצֶל מִישֶׁהוּ, שֶׁהַדְּבָרִים סְתָם כָּךְ, אֵינָם מִתְקַבְּלִים אֶצְלוֹ, לְלֹא שׁוּם סִבָּה הֶגְיוֹנִית. בְּמִקְרֶה כָּזֶה הֵבִין שֶׁמַּשֶּׁהוּ אַחֵר מְעַכֵּב... שֶׁהָאִישׁ שֶׁלְּפָנָיו כְּבָר כָּל-כָּךְ עָטוּף בַּגַּשְׁמִיּוּת וּבַחָמְרִיּוּת שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה, עַד שֶׁאֵינוֹ מְסֻגָּל לִתְפֹּס דְּבָרִים רוּחָנִיִּים וּטְהוֹרִים.
אִישׁ כָּזֶה יֵשׁ לִגְרֹם לוֹ לְלַחַץ מְסֻיָּם. רַק כָּךְ הוּא מִתְעַדֵּן מְעַט וְאָז לִבּוֹ מְסֻגָּל לְקַבֵּל אֶת הַדְּבָרִים הַנֶּאֱמָרִים לוֹ, רַק כָּךְ הוּא יָכוֹל לְבָרֵךְ אֶת ה' מִתּוֹךְ אֱמוּנָה אֲמִתִּית.
(על-פי 'לקוטי שיחות' חלק טו, שיחה ג)
הָרַב שְׁמַעְיָה נִכְנַס לְתַפְקִידוֹ הֶחָדָשׁ כִּ'מְלַמֵּד' בְּכִתַּת הַדַּרְדַּקִּים, מָלֵא בְּרָצוֹן טוֹב.
"אֶצְלִי, הַיְּלָדִים הַטְּהוֹרִים וְהַחֲמוּדִים יִלְמְדוּ לְבָרֵךְ וּלְהִתְפַּלֵּל בְּחַיּוּת, מִתּוֹךְ אַהֲבָה וְתַעֲנוּג. בְּכָל כּוֹחוֹתַי אַחְדִּיר בָּהֶם אַהֲבַת ה' וְרָצוֹן אֲמִתִּי לְקַיֵּם תּוֹרָה וּמִצְווֹת".
אֶת עֲצוֹתָיו שֶׁל הָרַב מִיכָאֵל, שֶׁכְּבָר צָבַר נִסָּיוֹן שֶׁל כַּמָּה שָׁנִים כִּמְלַמֵּד, שָׁמַע הָרַב שְׁמַעְיָה רַק בַּחֲצִי אֹזֶן.
"כְּדַאי לְךָ לִהְיוֹת עִקְבִי בְּשִׁיטַת הַנִּקּוּד וְהַפְּרָסִים, וְלֹא לְהַסֵּס לְהוֹרִיד נְקֻדּוֹת וְאַף לְהַעֲנִישׁ בִּשְׁעַת הַצֹּרֶךְ" – טָעַן הָרַב מִיכָאֵל. "יֶשְׁנָם יְלָדִים, שֶׁלְּלֹא הַחֲשָׁשׁ שֶׁהֵם עֲלוּלִים לְהַפְסִיד מַשֶּׁהוּ, הֵם לֹא יַצְלִיחוּ לְהָבִיא אֶת עַצְמָם לִשְׁמֹעַ בְּקוֹלְךָ"...
"לֹא כָּךְ יִהְיֶה אֶצְלִי" – הִבְטִיחַ הָרַב שְׁמַעְיָה לְעַצְמוֹ. "אֲנִי אֲדַבֵּר עַל לִבָּם, אַצְלִיחַ לְשַׁכְנֵעַ, אַצְלִיחַ לְהַסְבִּיר... הַנְּקֻדּוֹת שֶׁלִּי יַלְהִיבוּ אוֹתָם".
אַךְ עָבְרוּ כַּמָּה שָׁבוּעוֹת, וְהָרַב שְׁמַעְיָה רָאָה שֶׁמִּשּׁוּם-מָה, הַדְּבָרִים לֹא מִתְנַהֲלִים בְּדִיּוּק כְּפִי שֶׁתִּכְנֵן אוֹתָם. אָמְנָם חֵלֶק גָּדוֹל מִן הַיְּלָדִים בָּלְעוּ בִּשְׁקִיקָה אֶת סִפּוּרֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁסִּפֵּר, אֶת הֶסְבֵּרָיו הַנְּעִימִים וְדִבּוּרָיו הַיּוֹצְאִים מִן הַלֵּב. הַיְּלָדִים הַלָּלוּ, אָכֵן בֵּרְכוּ, הִתְפַּלְּלוּ וְלָמְדוּ בְּאֹפֶן מְעוֹרֵר הִשְׁתָּאוּת. אַךְ חֵלֶק אַחֵר מִן הַיְּלָדִים שָׁמְעוּ, הֵבִינוּ, אוּלַי גַּם רָצוּ לַעֲשׂוֹת, אֲבָל... בְּפֹעַל הֵם הִשְׁתּוֹלְלוּ, צָחֲקוּ וְהִפְרִיעוּ.
כַּאֲשֶׁר הָרַב שְׁמַעְיָה רָאָה שֶׁכָּךְ הוּא מַצַּב הָעִנְיָנִים, הֶחְלִיט לְיַשֵּׂם אֶת עֲצוֹתָיו שֶׁל הָרַב מִיכָאֵל.
הַשִּׁנּוּי הָיָה מַדְהִים. הָאִיּוּם – לְהַפְסִיד נְקֻדּוֹת וּפְרָסִים, פָּעַל אֶת פְּעֻלָּתוֹ. עַתָּה, הָיוּ כֻּלָּם יוֹשְׁבִים יָפֶה וּמִתְפַּלְּלִים בְּקוֹל רָם וּבְחַיּוּת.
בְּאַחַת הַהַפְסָקוֹת, שָׁפַךְ הָרַב שְׁמַעְיָה אֶת לִבּוֹ לִפְנֵי הָרַב מִיכָאֵל יְדִידוֹ וְאָמַר: "אֲנִי בְּכָל זֹאת מְאֻכְזָב. רָצִיתִי שֶׁהַתְּפִלָּה תָּבוֹא מִתּוֹכָם, מִתּוֹךְ לִבָּם שֶׁל הַיְּלָדִים, וְלֹא מִכּוֹחַ הַלַּחַץ וְהָאִיּוּם... בְּעֶצֶם נִכְשַׁלְתִּי".
"לֹא וָלֹא" – פָּסַק הָרַב מִיכָאֵל בְּנֶחֱרָצוּת וְהִסְבִּיר לִידִידוֹ: "גַּם הַיְּלָדִים שֶׁהִתְחִילוּ לְשַׁתֵּף פְּעֻלָּה יָפֶה רַק בִּזְכוּת הַתַּקִּיפוּת שֶׁלְּךָ, הֵם בְּעֶצֶם מְבָרְכִים, מִתְפַּלְּלִים וְלוֹמְדִים מִתּוֹךְ רָצוֹן פְּנִימִי וַאֲמִתִּי. אֶלָּא שֶׁקֹּדֶם לָכֵן, הָרָצוֹן הַזֶּה שֶׁלָּהֶם הָיָה שָׁבוּי, בְּתוֹךְ חוֹמוֹת שֶׁל 'נֶפֶשׁ בַּהֲמִית' שֶׁרָצְתָה לְהִשְׁתּוֹלֵל וּלְהַפְרִיעַ. עַתָּה, אַחֲרֵי שֶׁהִלְחַצְתָּ קְצָת אֶת הַנֶּפֶשׁ הַבַּהֲמִית, יָכוֹל הָרָצוֹן הָאֲמִתִּי הֶחָבוּי שֶׁלָּהֶם – לְהִתְגַּלּוֹת".
הסיפור השבועי
הָרוֹפֵא הָ'רַע'
סִפּוּרֵנוּ אֵרַע בִּשְׁנַת תרע"ה, חֳדָשִׁים אֲחָדִים לְאַחַר פְּרֹץ מִלְחֶמֶת-הָעוֹלָם הָרִאשׁוֹנָה. צְעִירִים רַבִּים, וּבָהֶם לֹא-מְעַט תַּלְמִידֵי יְשִׁיבוֹת, גֻּיְּסוּ בִּכְפִיָּה לַצָּבָא הָרוּסִי וְנִשְׁלְחוּ לִשְׂדוֹת הַמַּעֲרָכָה.
נוֹסַף עַל עֶצֶם סַכָּנַת הַמִּלְחָמָה אִיְּמָה עַל הַמִּתְגַּיְּסִים הַיְּהוּדִים סַכָּנָה נוֹסֶפֶת, לֹא פְּחוּתָה מִמֶּנָּה – סַכָּנָה רוּחָנִית. בְּשׁוּרוֹת הַצָּבָא הָרוּסִי לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לְקַיֵּם חַיֵּי תּוֹרָה וּמִצְווֹת. וְאָמְנָם, רֹב מֻחְלָט שֶׁל הַצְּעִירִים הַדָּתִיִּים שֶׁגֻּיְּסוּ לַצָּבָא הָרוּסִי סָרוּ, לְמַרְבֶּה הַצַּעַר, מִדֶּרֶךְ הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת.
אֵין פֶּלֶא אֵפוֹא שֶׁהַיְּהוּדִים רָאוּ בַּגִּיּוּס גְּזֵרָה קָשָׁה, וְעָשׂוּ הַכֹּל לְהִתְחַמֵּק מִמֶּנָּה. צְעִירִים רַבִּים אַף גָּרְמוּ לְעַצְמָם מוּמִים, כְּדֵי לְהִשְׁתַּחְרֵר מֵחוֹבַת הַגִּיּוּס.
הוּא הָיָה תַּלְמִיד בִּישִׁיבַת תּוֹמְכֵי-תְּמִימִים שֶׁבִּלְּיוּבַּאוִויטְשׁ, וְנִקְרָא לְהִתְיַצֵּב בִּבְּסִיס הַצָּבָא שֶׁבְּעַיְרַת מְגוּרָיו. כְּרַבִּים מֵחֲבֵרָיו, הֵסֵב לְעַצְמוֹ מוּם קַל בְּאַחַת מֵעֵינָיו, בְּתִקְוָה שֶׁדַּי יִהְיֶה בְּכָךְ כְּדֵי לִפְטֹר אוֹתוֹ מִגִּיּוּס.
בְּדַרְכּוֹ לְעַיְרַת מְגוּרָיו עָבַר דֶּרֶךְ וִיטֶבְּסְק, שָׁם הִתְגּוֹרֵר רוֹפֵא יְהוּדִי מְפֻרְסָם וּשְׁמוֹ דּוֹקְטוֹר לִיבֶּרְמַן. הַדּוֹקְטוֹר לִיבֶּרְמַן הָיָה יְהוּדִי יְרֵא-שָׁמַיִם, שֶׁהִשְׁתַּדֵּל כְּכָל יְכָלְתּוֹ לְסַיֵּעַ לְתַלְמִידֵי יְשִׁיבוֹת לַחְמֹק מִשֵּׁרוּת צְבָאִי. פְּעָמִים אַף הִרְחִיק לֶכֶת, וּפָעַל בְּשִׁיטוֹת אֲשֶׁר סִכְּנוּ אֶת מַעֲמָדוֹ וּשְׁלוֹמוֹ. יַחַס מְיֻחָד נָטָה הַדּוֹקְטוֹר לִיבֶּרְמַן לְתַלְמִידֵי יְשִׁיבַת תּוֹמְכֵי-תְּמִימִים, וְזֹאת בִּגְלַל הַעֲרָכָתוֹ הָעֲמֻקָּה לְרַבָּם, רַבִּי שָׁלוֹם-דּוֹבֶּער (הָרַשַׁ"בּ) מִלְּיוּבַּאוִויטְשׁ.
בְּדַרְכּוֹ עָבַר דֶּרֶךְ וִיטֶבְּסְק וְתַלְמִיד הַיְּשִׁיבָה הֶחְלִיט לָסוּר אֶל מִרְפָּאָתוֹ שֶׁל הַדּוֹקְטוֹר לִיבֶּרְמַן, כְּדֵי לִשְׁמֹעַ מִמֶּנּוּ חַוַּת-דַּעַת מִקְצוֹעִית עַל עֵינוֹ וְעַל סִכּוּיָיו לְהִשְׁתַּחְרֵר בְּגִינָהּ מֵהַצָּבָא. הִבִּיט הָרוֹפֵא בְּעֵינוֹ הַפְּגוּמָה וּפָנָיו נִתְכַּרְכְּמוּ. "הַמּוּם לֹא בֻּצַּע כָּרָאוּי, וְחוֹשְׁשָׁנִי כִּי לֹא יִהְיֶה בּוֹ דַּי", פָּסַק.
כַּעֲבֹר רֶגַע שָׁאַל הָרוֹפֵא: "הֵיכָן עָלֶיךָ לְהִתְיַצֵּב?". הַתַּלְמִיד נָקַב בִּשְׁמָהּ שֶׁל עַיְרַת מְגוּרָיו. תְּגוּבַת הָרוֹפֵא לֹא בִּשְּׂרָה טוֹבוֹת. "אִם-כֵּן, יִהְיֶה עָלֶיךָ לְהִבָּדֵק פַּעַם נוֹסֶפֶת בְּבֵית-הָרְפוּאָה הַצְּבָאִי שֶׁבָּעִיר הַסְּמוּכָה".
הָרוֹפֵא הִסְבִּיר, כִּי הָרוֹפְאִים בָּעֲיָרוֹת הַקְּטַנּוֹת מֻסְמָכִים לָתֵת חַוַּת-דַּעַת רַק בְּמִקְרֶה שֶׁל בְּרִיאוּת תְּקִינָה, אוֹ לַחֲלוּפִין, בְּמוּם וַדָּאִי. אַךְ כַּאֲשֶׁר הַמּוּם קַל וְנוֹצָר סָפֵק לְגַבֵּי כְּשִׁירוּתוֹ שֶׁל הַמִּתְיַצֵּב, חַיָּב הָרוֹפֵא הַבּוֹדֵק לְהַפְנוֹת אֶת הַמֻּעֲמָד אֶל בֵּית-הַחוֹלִים הַצְּבָאִי הַקָּרוֹב, שָׁם פּוֹעֶלֶת וַעֲדָה רְפוּאִית מֻרְחֶבֶת.
אֶלָּא שֶׁבְּכָךְ עֲדַיִן לֹא תַּמָּה תַּחֲזִיתוֹ הַקּוֹדֶרֶת שֶׁל הַדּוֹקְטוֹר. "דַּע לְךָ", הוֹסִיף וְאָמַר, "כִּי בְּרֹאשׁ הַוַּעֲדָה הָרְפוּאִית שֶׁל בֵּית-הָרְפוּאָה, בָּעִיר הַקְּרוֹבָה לִמְקוֹם מְגוּרֶיךָ, יוֹשֵׁב יְהוּדִי מִתְבּוֹלֵל שֶׁהוּא בְּמִקְרֶה גַּם אָדָם רַע-לֵב. עָלֶיךָ לְהָבִיא כָּל זֹאת בַּחֶשְׁבּוֹן".
שָׁמַע תַּלְמִיד הַיְּשִׁיבָה אֶת דִּבְרֵי הָרוֹפֵא וּבְשָׂרוֹ נַעֲשָׂה חִדּוּדִין-חִדּוּדִין. תֵּכֶף וּמִיָּד סָב עַל עֲקֵבָיו וְחָזַר לִלְּיוּבַּאוִויטְשׁ. מְבֹהָל וּמְפֻחָד עַד עִמְקֵי נִשְׁמָתוֹ הִתְיַצֵּב לִפְנֵי הָרַבִּי הָרַשַׁ"בּ, וְחָזַר בְּאָזְנָיו עַל דִּבְרֵי הָרוֹפֵא בְּעִנְיַן הַמּוּם שֶׁ"לֹּא בֻּצַּע כַּהֲלָכָה".
הֵנִיחַ הָרַבִּי אֶת יָדוֹ עַל מִצְחוֹ וְשָׁקַע בְּהִרְהוּרִים. כַּעֲבֹר רֶגַע הֵרִים אֶת עֵינָיו אֶל הַתַּלְמִיד וְאָמַר: "סַע לְדַרְכְּךָ וְהַשֵּׁם יִהְיֶה בְּעֶזְרְךָ".
הַתַּלְמִיד עֲדַיִן לֹא נִרְגַּע. כָּעֵת צִטֵּט מָה שֶׁשָּׁמַע מִפִּי הָרוֹפֵא בִּדְבַר זֶהוּתוֹ וְטִיב אִישִׁיּוּתוֹ שֶׁל רֹאשׁ הַוַּעֲדָה הָרְפוּאִית, שֶׁלְּפָנָיו יֵאָלֵץ כְּכָל הַנִּרְאֶה לְהִתְיַצֵּב. שׁוּב הֵנִיחַ הָרַבִּי יָד עַל מִצְחוֹ וְשָׁקַע בְּמַחְשָׁבָה. כַּעֲבֹר כַּמָּה שְׁנִיּוֹת הִזְדַּקֵּף עַל כִּסְּאוֹ וּבְטוֹן נוֹסֵךְ בִּטָּחוֹן אָמַר פַּעַם נוֹסֶפֶת: "סַע לְדַרְכְּךָ וְהַשֵּׁם יִהְיֶה בְּעֶזְרְךָ".
תַּחֲזִיתוֹ שֶׁל הַדּוֹקְטוֹר לִיבֶּרְמַן הִתְבָּרְרָה כִּמְדֻיֶּקֶת. אַךְ הִבִּיט רוֹפֵא לִשְׁכַּת הַגִּיּוּס הַמְּקוֹמִית בְּעֵינוֹ שֶׁל הַתַּלְמִיד, וּמִיָּד הִפְנָה אוֹתוֹ אֶל הַוַּעֲדָה הָרְפוּאִית הַמֻּרְחֶבֶת שֶׁבָּעִיר הַקְּרוֹבָה. לִבּוֹ שֶׁל הַבָּחוּר הֶחְסִיר פְּעִימָה לְמִשְׁמַע הַדְּבָרִים, אַךְ מִיָּד עוֹדֵד אֶת עַצְמוֹ, מִתְחַזֵּק בְּבִרְכַּת הָרַבִּי.
בַּיּוֹם וּבַשָּׁעָה שֶׁנִּקְבְּעוּ לוֹ הִתְיַצֵּב הַתַּלְמִיד בְּפֶתַח חֲדַר הַוַּעֲדָה הָרְפוּאִית. בְּבִרְכַּיִם כּוֹשְׁלוֹת פָּסַע פְּנִימָה. חֲמִשָּׁה רוֹפְאִים יָשְׁבוּ לְאֹרֶךְ הַשֻּׁלְחָן, בַּקָּצֶה הַשֵּׁנִי שֶׁל הַחֶדֶר. הוּא זִהָה מִיָּד אֶת רֹאשׁ הַוַּעֲדָה, הֵן לְפִי מְקוֹם מוֹשָׁבוֹ, בְּמֶרְכַּז הַשֻּׁלְחָן, וְהֵן עַל-פִּי הָרַעַשׁ וְהַהֲמֻלָּה שֶׁחוֹלֵל. מִיָּד בִּרְאוֹתוֹ אֶת הַבָּחוּר הַמְּזֻקָּן, עֲטוּר הַפֵּאוֹת, פּוֹסֵעַ לְעֶבְרוֹ בִּצְעָדִים הַסְסָנִיִּים, סִנֵּן הָרוֹפֵא לַחֲלַל הַחֶדֶר בִּטּוּי-גְּנַאי מַעֲלִיב בְּרוּסִית.
הוּא הוֹרָה לַחֲבֵרָיו לִבְדֹּק אֶת מִסְמָכָיו שֶׁל הַתַּלְמִיד, וְאִלּוּ הוּא קָם לִבְדֹּק אֶת הַבָּחוּר עַצְמוֹ. בִּתְנוּעָה רְווּיַת בּוּז הוֹרָה לוֹ לִשְׁכַּב עַל הַמִּטָּה.
בְּתֹם בְּדִיקָה כְּלָלִית קְצָרָה הִתְמַקְּדוּ שְׁאֵלוֹת הָרוֹפְאִים בְּעִנְיַן הָרְאִיָּה. תַּלְמִיד הַיְּשִׁיבָה הַמְּפֻחָד וְהַמְּבֻלְבָּל הֵשִׁיב תְּשׁוּבוֹת בִּלְתִּי-הֶגְיוֹנִיּוֹת בַּעֲלִיל. עַל דְּבָרִים שֶׁהָיָה אָמוּר לִרְאוֹת, הֵשִׁיב כִּי אֵינוֹ רוֹאֶה, וְאִלּוּ דְּבָרִים שֶׁלֹּא הָיָה יָכֹל לִרְאוֹת, טָעַן כִּי הוּא רוֹאֶה.
לְפֶתַע גָּחַן לְעֶבְרוֹ הָרוֹפֵא וְסִנֵּן בְּאָזְנוֹ בְּיִידִישׁ: "שְׁטִיק פֶערְד, זָאג אַז דּוּ זֶעסְט גָּארְנִיט!" [=סוּס שֶׁכְּמוֹתְךָ, אֱמֹר שֶׁאֵינְךָ רוֹאֶה מְאוּמָה!]. בַּשְּׁנִיָּה הָרִאשׁוֹנָה אָחַז בַּתַּלְמִיד הֶלֶם, אוּלָם כַּעֲבֹר רֶגַע הִתְעַשֵּׁת וּבִטְחוֹנוֹ הָעַצְמִי שָׁב אֵלָיו מְעַט. מֵאוֹתוֹ רֶגַע שׁוּב 'לֹא הִצְלִיחַ' לִרְאוֹת מְאוּמָה.
כַּעֲבֹר דַּקָּה עָזַב אוֹתוֹ הָרוֹפֵא וְשָׁב לַשֻּׁלְחָן. הוּא נָטַל אֶת טֹפֶס הַגִּיּוּס וּבְכַעַס מֻפְגָּן הִנְחִית עָלָיו חוֹתֶמֶת – "מְשֻׁחְרָר". אַחַר-כָּךְ הֵעִיף אֶת הַטֹּפֶס לְעֵבֶר עֲמִיתָיו, שֶׁמִּבְּלִי לִשְׁאֹל שְׁאֵלוֹת מְיֻתָּרוֹת אִשְּׁרוּ בַּחֲתִימָתָם אֶת הָאַבְחָנָה הָרְפוּאִית הַ'מְּדֻיֶּקֶת'.
מבט לגאולה | עם טיול קסום ברקיע השלישי | מעובד על-פי מקורות
פֶּרֶק רִאשׁוֹן:
לִמּוּד מֵבִיא לִידֵי מַעֲשֶׂה
מִיָּד כְּשֶׁקַּמְתִּי בַּבֹּקֶר, נִזְכַּרְתִּי שֶׁהַיּוֹם עוֹמֵד לִקְרוֹת מַשֶּׁהוּ טוֹב. "הַיּוֹם הוּא הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן שֶׁל רֹאשׁ-חֹדֶשׁ!", הָלַם בִּי הַזִּכָּרוֹן. "סִכַּמְתִּי עִם פִיצִ'י שֶׁהַיּוֹם אַחֲרֵי הַלִּמּוּדִים נֵלֵךְ בְּיַחַד לְגַן הַחַיּוֹת!".
בְּקוֹל שִׁירָה וּרְנָנָה פָּנִיתִי לְהָרִים אֶת הַתְּרִיס, אַךְ הַמַּחֲזֶה שֶׁנִּשְׁקַף מִבַּעַד לַחַלּוֹן גָּרַם לְמַצַּב-רוּחִי לָרֶדֶת פְּלָאִים. הַשָּׁמַיִם הָיוּ מְעֻנָּנִים בַּעֲנָנִים אֲפֹרִים מִקָּצֶה לְקָצֶה, וְכָל הַסִּימָנִים הֶרְאוּ עַל גֶּשֶׁם שׁוֹטֵף שֶׁאָמוּר לָרֶדֶת...
כִּמְעַט וְנָשָׂאתִי תְּפִלָּה לְהַשֵּׁם שֶׁלֹּא יֵרֵד גֶּשֶׁם, אַךְ מִיָּד נִזְכַּרְתִּי בְּיוֹם-הַכִּפּוּרִים, עֵת עָמַדְנוּ כֻּלָּנוּ בִּתְפִלַּת מוּסָף שֶׁל יוֹם-הַכִּפּוּרִים וְחָזַרְנוּ בְּרֶגֶשׁ רַב עַל תְּפִלָּתוֹ שֶׁל הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל – הָאָדָם הַקָּדוֹשׁ בְּיוֹתֵר, בַּיּוֹם הַקָּדוֹשׁ בְּיוֹתֵר, בַּמָּקוֹם הַקָּדוֹשׁ בְּיוֹתֵר: "וְאַל יִכָּנֵס לְפָנֶיךָ תְּפִלַּת עוֹבְרֵי דְּרָכִים לְעִנְיַן הַגֶּשֶׁם בְּשָׁעָה שֶׁהָעוֹלָם צָרִיךְ לוֹ"! וּבְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל כַּיּוֹם, זְקוּקִים מְאוֹד לְגֶשֶׁם, בְּוַדַּאי יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר אֲנַחְנוּ זְקוּקִים לְטִיּוּל בְּגַן הַחַיּוֹת...
לְאַחַר הַלִּמּוּדִים כְּבָר חִכָּה לִי פִיצִ'י בְּפָנִים מְעֻנָּנוֹת-חֶלְקִית. "אָז מָה, אִיצִ'י? הָלְכָה לָהּ הַתָּכְנִית, אָה?", אָמַר בְּקוֹל עָגוּם. "אָמְרוּ שֶׁגַּם הַיּוֹם וְגַם מָחָר יֵרֵד גֶּשֶׁם. מָה נַעֲשֶׂה בְּכָל אַחַר-הַצָּהֳרַיִם שֶׁל רֹאשׁ-חֹדֶשׁ?".
– "אֵין לִי מֻשָּׂג. בַּגֶּשֶׁם הַזֶּה אִי-אֶפְשָׁר לָלֶכֶת לְשׁוּם מָקוֹם"...
– "אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לָלֶכֶת לַמַּחֲבוֹא שֶׁלָּנוּ מֵאֲחוֹרֵי הַצְּרִיף שֶׁל זְכַרְיָה. אָמְנָם קַר שָׁם, אֲבָל לְפָחוֹת לֹא יוֹרֵד גֶּשֶׁם".
"עָדִיף שֶׁנֵּלֵךְ כְּבָר לְבֵית-הַכְּנֶסֶת, שָׁם יֵשׁ מַזְגָן", אָמַרְתִּי.
– "לֹא".
– "מָה לֹא?".
– "לֹא נֵלֵךְ לְבֵית-הַכְּנֶסֶת".
– "אַתָּה מַעֲדִיף לְהִשְׁתַּעְמֵם כָּל הַיּוֹם בַּבַּיִת אֲנִי מֵבִין".
– "לֹא, אֲבָל לָמַדְנוּ אֵצֶל הַמּוֹרֶה שִׁמְעוֹן שֶׁאָסוּר לְהִכָּנֵס לְבֵית-הַכְּנֶסֶת בַּקַּיִץ מִפְּנֵי הַחֹם וְהַחַמָּה וּבַחֹרֶף מִפְּנֵי הַגֶּשֶׁם וְהַקֹּר"...
"אָז נֵלֵךְ גַּם לְהַקְשִׁיב לְשִׁעוּר תּוֹרָה שֶׁמּוֹסֵר שָׁם עַכְשָׁו הָרַב אִזְמָרַגְד, וּמִתּוֹךְ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ בָּא לִשְׁמָהּ", הִתְפַּלְסַפְתִּי. כָּךְ מָצָאנוּ אֶת עַצְמֵנוּ יוֹשְׁבִים בַּשִּׁעוּר הַיּוֹמִי בְּבֵית-הַכְּנֶסֶת בִּשְׁעוֹת אַחַר-הַצָּהֳרַיִם הַמֻּקְדָּמוֹת, בְּיַחַד עִם עוֹד כַּמָּה יְהוּדִים מְבֻגָּרִים.
הָרָב אִזְמָרַגְד הַזֶּה, פֶּה מֵפִיק מַרְגָּלִיּוֹת לוֹ. לַמְרוֹת שֶׁמִּלְּכַתְּחִלָּה לֹא הִגַּעְנוּ בְּמַטָּרָה לְהַקְשִׁיב, מָצָאנוּ אֶת עַצְמֵנוּ מְרֻתָּקִים לַשִּׁעוּר הַנִּפְלָא, וּלְהֶסְבֵּרָיו בִּדְבַר הַצֹּרֶךְ לִלְמֹד עִנְיְנֵי גְּאֻלָּה וּמָשִׁיחַ עַכְשָׁו, לֹא רַק בְּתוֹר סְגֻלָּה לְזָרֵז אֶת הַגְּאֻלָּה – אֶלָּא גַּם וּבְעִקָּר כְּדֵי לִחְיוֹת כְּבָר עַכְשָׁו אֶת יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ...
"הַפְסָקָה קְצָרָה!", הִכְרִיז אַחַד הַזְּקֵנִים, שֶׁהָיָה כַּנִּרְאֶה אַחֲרָאִי עַל הַשִּׁעוּר. חֶלְקָם קָמוּ לְהָכִין לְעַצְמָם קָפֶה וְחֶלְקָם יָצְאוּ לְמִרְפֶּסֶת בֵּית-הַכְּנֶסֶת לִשְׁאֹף מְעַט אֲוִיר גָּשׁוּם שֶׁל בֵּין-עַרְבַּיִם. רֻבָּם, דַּוְקָא נִשְׁאֲרוּ בִּמְקוֹמוֹתֵיהֶם וְנִצְּלוּ אֶת הַהִזְדַּמְּנוּת לִתְנוּמָה קַלָּה. כִּמְעַט נִרְדַּמְתִּי גַּם אֲנִי, אֶלָּא שֶׁאָז רָאִיתִי שֶׁהָרָב אִזְמָרַגְד אַף הוּא עוֹזֵב אֶת מְקוֹמוֹ וְנִגָּשׁ... אֵלֵינוּ.
"שָׁלוֹם יְלָדִים, אֲנִי מֵבִין שֶׁאַתֶּם מִתְעַנְיְנִים בַּנּוֹשֵׂא שֶׁל שִׁעוּרֵי הַתּוֹרָה כְּפִי שֶׁהוֹפִיעַ בַּמּוֹדָעָה – 'לָדַעַת אֶת הֶעָתִיד' – הַאֻמְנָם כֵּן הוּא?". – "כֵּן, כֵּן, בְּוַדַּאי", אָמַרְנוּ בְּיַחַד. לֹא נָעִים לְסַפֵּר לוֹ שֶׁאֲפִלּוּ לֹא קָרָאנוּ אֶת הַמּוֹדָעָה הַמְּדֻבֶּרֶת...
"וּבְכֵן", הִמְשִׁיךְ הָרַב אִזְמָרַגְד, "עֲבוּרְכֶם הַיְּלָדִים יֵשׁ לִי תָּכְנִית מְיֻחֶדֶת. חֲבָל שֶׁרַק תֵּשְׁבוּ פֹּה וְתַקְשִׁיבוּ בְּעַל-פֶּה לַדְּבָרִים שֶׁיִּהְיוּ לֶעָתִיד לָבוֹא. לָכֶם – אִם יֵשׁ לָכֶם כּוֹחַ וּזְמַן פָּנוּי – אֲנִי יָכוֹל לְהַרְאוֹת בָּעֵינַיִם מַמָּשׁ אֶת כָּל הַדְּבָרִים שֶׁיִּהְיוּ כְּשֶׁמָּשִׁיחַ יַגִּיעַ – אֶת סְעוּדַת שׁוֹר הַבָּר וְהַלִּוְיָתָן, אֶת תְּחִיַּת הַמֵּתִים וְאֶת בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ. כָּךְ תּוּכְלוּ לִחְיוֹת אַתֶּם בֶּאֱמֶת עוֹד לִפְנֵי שֶׁכֻּלָּנוּ נִרְאֶה אוֹתָם בָּעֵינַיִם... מוּכָנִים? זֹאת אוֹמֶרֶת, יֵשׁ לָכֶם זְמַן וְכוֹחַ?".
מוּכָנִים? אֵיזוֹ מִין שְׁאֵלָה! – זְמַן? כְּבָר רְאִיתֶם כַּמָּה אֲנַחְנוּ עֲסוּקִים... – כֹּחַ? בְּוַדַּאי! הֲלוֹא כְּבָר הוֹכַחְנוּ אֶת כּוֹחֵנוּ בְּפִתְרוֹן מִבְחַר תַּעֲלוּמוֹת. "כֵּן, בְּשִׂמְחָה!", עָנִינוּ שְׁנֵינוּ פֶּה אֶחָד. הָרַב אִזְמָרַגְד חִיֵּךְ חִיּוּךְ מִסְתּוֹרִי וְאָמַר: "וּבְכֵן, שְׁנֵיכֶם מֻזְמָנִים אֵלַי מָחָר מִיָּד אַחֲרֵי הַלִּמּוּדִים. תָּבוֹאוּ אֵלַי הַבַּיְתָה בִּרְחוֹב 'הַדְרַת פָּנִים' 34 וּמִשָּׁם נֵצֵא לַדֶּרֶךְ. אַל תִּשְׁכְּחוּ לְהָבִיא אִשּׁוּר הוֹרִים!"...
בַּלַּיְלָה, הָלַכְנוּ לִישֹׁן מִתּוֹךְ צִפִּיָּה דְּרוּכָה לַיּוֹם שֶׁלְּמָחֳרָת. מָחָר כְּבָר לֹא נְחַפֵּשׂ תַּעֲסוּקָה – זוֹ הָיְתָה הַמַּחְשָׁבָה הָאַחֲרוֹנָה שֶׁהִסְפַּקְתִּי לַחְשֹׁב לִפְנֵי שֶׁנִּרְדַּמְתִּי.
...בַּחֲלוֹמִי רָאִיתִי אֶת עַצְמִי מְרַקֵּד עִם שׁוֹר הַבָּר עַל הַר הַזֵּיתִים, שׂוֹחֶה עִם הַלִּוְיָתָן בַּיַּיִן הַמְּשֻׁמָּר, וְאֶת פִיצִ'י שׁוֹטֵף אֶת הָרַגְלַיִם שֶׁל הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל בְּבֵית-הַמִּקְדָּשׁ...
סיפורי חסידים
"בָּנִים כָּמוֹנִי"
סִפֵּר רַבֵּנוּ הַזָּקֵן, בַּעַל הַתַּנְיָא: אֲבִיהֶם שֶׁל הָאַחִים הַקְּדוֹשִׁים, רַבִּי אֱלִימֶלֶךְ מִלִּיזֶנְסְק וְרַבִּי זוּסְיָא מֵאֲנִיפּוֹלִי, הָיָה מַכְנִיס-אוֹרְחִים גָּדוֹל. פַּעַם הִגִּיעָה לְבֵיתוֹ חֲבוּרַת קַבְּצָנִים. בַּעַל-הַבַּיִת וְאִשְׁתּוֹ קִבְּלוּ אוֹתָם בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת, וְהֵכִינוּ לָהֶם אֲרוּחָה טוֹבָה וּמְקוֹם לִינָה.
הָיָה בֵּינֵיהֶם עָנִי צָרוּעַ מִכַּף רַגְלוֹ וְעַד קָדְקֹדוֹ, שֶׁהַכֹּל הִתְרַחֲקוּ מִמֶּנּוּ. רִחֲמָה עָלָיו הָאִשָּׁה, רָחֲצָה אֶת פְּצָעָיו וְחָבְשָׁה אוֹתָם. בֵּרְכָהּ הָאִישׁ: "בִּשְׂכַר זֶה, תֵּלְדִי בָּנִים כָּמוֹנִי".
הָאִשָּׁה הִצְטַעֲרָה מְאוֹד לְמִשְׁמַע דְּבָרָיו, אוּלָם כַּאֲשֶׁר יָלְדָה אֶת רַבִּי אֱלִימֶלֶךְ וְרַבִּי זוּסְיָא, הֵבִינָה כִּי לֹא אִישׁ פָּשׁוּט הָיָה הַמְּצֹרָע.
שָׁאֲלוּ אֶת רַבֵּנוּ הַזָּקֵן מִי הָיָה אוֹתוֹ מְצֹרָע. שָׁתַק הָרַבִּי וְלֹא הֵשִׁיב דָּבָר.
(C) כל הזכויות שמורות לצעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר)
מאפשרים לכם לקבל
