מערכת COL | יום י"ג חשוון ה׳תשס״ח 25.10.2007

ריגול בשירות הרבי ● וידאו מיוחד

44 שנה עברו מאז הרבי שלח את הרב בנימין כץ מקונטיקט לשליחות חשאית, מיסתורית ומסוכנת בברית המועצות האימתנית ■ כתב 'כפר-חב"ד' ו-COL בניו-יורק ליווה את החסיד עם הזיכרון הפנומינלי כשהוא משחזר את החודשים הדרמטיים בחייו, במהלכם לא דיבר כמעט עם איש ■ במהלך השליחות פגש מאות חסידים, צילם עבור הרבי צרור תמונות וכשסיים את השליחות והגיע לישראל - גילה את החצי השני של שליחותו ■ בכתבה המלאה: קטעים מהראיון המרתק בוידאו לסיפור המלא 
ריגול בשירות הרבי ● וידאו מיוחד
44 שנה אחרונית. הרב כץ במהלך הראיון, השבוע ● צילומים: מנדי לואיס, COL

קטעים מהכתבה מאת מנחם גורן

קשה שלא להתפעל מזיכרונו הפנומנלי של הרב בנימין כץ ממדינת קונטיקט. במשך מספר שעות, הוא מגולל אין־ספור עובדות היסטוריות שהתרחשו לפני יותר מארבעים שנה, והוא אינו מחסיר שום פרט. סיפור־אחר־סיפור, שביב־אחר־שביב. כך, למשל, הוא אינו שוכח שום שם של רחוב בעיירה נידחת ברוסיה ולהבדיל, סוגיה בגמרא אותה למד לפני עשרות שנים בישיבת 'תומכי־תמימים' במונטריאול.

הכל נרשם בקפידה בזכרונו, כמו מאגר ממוחשב. כשהוא חוזר לסיפור שהתרחש לפני ארבעים שנה, הוא מקמט את מצחו, ממצמץ בעיניו ו"שופך" את המידע, כאילו למד אותו בעל־פה רק ביום האתמול. הזיכרון הזה היה הסיבה המרכזית מדוע שלח הרבי דווקא אותו לרוסיה – לשליחות חשאית, שהחלה השבוע לפני ארבעים וארבע שנים

תשכ"ד. בנימין כץ, אז בחור צעיר ומוכשר, למד ב'תומכי תמימים' במונטריאול, שם שימש כראש־ישיבה הרב חיים־מאיר חייקין ע"ה. הקשר בין השניים היה חזק וראש־הישיבה מינה את בנימין לממונה על 'אוצר הספרים', זה שאחראי לספק לכל בחור את ספריו – על־פי הסוגיה בה אחז. "הרב חייקין הכיר את חוש הזיכרון החזק שלי ולכן בחר בי", מנמק הרב כץ את בחירת ראש־הישיבה.

"ידעתי איפה כל בחור אוחז בגמרא וכך היה לי קל לדעת איזה ספרים לשלוף מהאוצר ולמי". בין הבחורים שלמדו אז בישיבה, היו הגאון רבי אברהם אזדבא) כיום מרא דאתרא דשכונת קראון־הייטס בניו־יורק,(הרב ניסן מנגל והגאון רבי אהרן־יעקב שווי)חבר הבד"ץ בקראון־הייטס). כמו כל הבחורים, גם בנימין נהג, מפעם לפעם, לפקוד את בית־חיינו – 770 כדי להשתתף בהתוועדויות של הרבי. אחת הפעמים בהן נסע ל־ 770 , היתה לרגל חג־השבועות.

בהתוועדות שנערכה בחג, נשא הרבי דברים כואבים על מצבם העגום של יהודי רוסיה השוהים מאחורי 'מסך־הברזל' ונתונים לשלטונו של הרודן האכזר חרושצ'וב ימ"ש. "הרבי בכה בהתוועדות מספר פעמים. באותה שנה, דיבר הרבי בכאב־רב על יהודי רוסיה ואף בכה מספר פעמים. במהלך הדברים, אמר הרבי שאף־אחד לא חושב על יהודי רוסיה. הרבי הוסיף ואמר שכעת עת־רצון בשמים ואפשר לפעול עבור היהודים ברוסיה.


מכתבו של הרב יעקב אלישביץ, המודה לרב כץ

מספר ימים לאחר־מכן, חל יום־הולדתו של בנימין, יליד שנת ת"ש, והוא התכונן להיכנס ל'יחידות' אצל הרבי. "מספר דקות לפני שנכנסתי ל'יחידות', ניגש אלי חברי ר' בן־ציון שפרן משיקגו, שם נולדתי. הוא אמר לי שהיות ואני נכנס תכף ל'יחידות', אולי יהיה זה מן הראוי שאזכיר גם אודות היהודים ברוסיה. 'אני חושב שאתה הוא האיש שהרבי מחפש', כך הוא אמר לי".

אמון על עצת חברו הטוב, נכנס ל'יחידות' וסיפר כי הוא נוסע ל'מרכז שליחות' בקופנהגן, אצל הרב עזריאל חייקין )כיום רבה הראשי של אוקראינה(. "היות ורוסיה קרובה לשם, הצעתי שאני יכול לנסוע לשם ולסייע". הרבי שאל: "במה אתה יכול לסייע?" ובנימין הצעיר השיב: "במה שהרבי יצווה עליי". הרבי חייך ואמר לו שדבר ראשון ייסע למקום אליו תכנן, קופנהגן, ושם ישמע הלאה.

והוא שמע.

בעיצומה של עבודת השליחות בעיר, קיבל הרב חייקין מכתב מהרבי, בו נאמר כי בנימין צריך לעשות הכנות לקראת נסיעה לרוסיה. "אין לי ספק שהרב חייקין ידע כל פרט וכל מידע בקשר לשליחות שלי", אומר כיום הרב כץ, 44 שנה לאחר השליחות. זולת הנושא הרגיש, מדובר היה בסכום כסף אדיר. "ראשית כל", אומר הרב כץ, "כל לילה במלון, עלה מאה ושמונים דולר) סכום גדול באותם ימים). ואני שהיתי במלון שלושה חודשים... שנית, כל הנסיעות, ושאר ההוצאות, עלו עוד סכום שהיה ממש לא־מבוטל.


הרב כץ במהלך הראיון שהעניק. משמאל: ר' דוד ערנטרוי


מספר שבועות קודם הנסיעה לרוסיה, במסגרת ההכנות לנסיעה שהוכנה בקפידה על־פי הוראות של הרבי, נסע בנימין להולנד, לפגישה עם חבר קרוב של הרב חודוקוב, מזכירו האישי של הרבי. "הוא היה יהודי ללא זקן, בשם מרקון, מהולנד. הייתה לו חזות רצינית", מתאר הרב כץ את האיש שישב עמו מספר שעות ונתן לו הוראות מעשיות. "אתה צריך לדעת שהמקום אליו אתה נוסע – הוא לא קל", הקדים מרקון.

"הסיבה המרכזית, שלא יהיה לך אוכל עם כשרות בחנויות". אחת ההוראות המעניינות שקיבל, היתה בנוגע לשינה. "הוא אמר לי לקמט את הסדין מספר פעמים, כדי שהרוסים יידעו שישנתי ושאני לא לחוץ".

מרקון חידד לו את נושא השתיקה ברוסיה. "אסור לך לדבר עם שום אדם, כולל עם אנשים שנמצאים במקווה, או עם חסידי חב"ד מובהקים. רק ברמזים". הוא גם קיבל מספר הוראות בנוגע לאכילה ושתייה. "הוא אמר לי מה לאכול ומה לשתות )דברים חמים), מה כשר לאכול שם ומה לא כשר במלון. הוא הוסיף כי בשום אופן שלא אגע בוודקה או משקה חריף אחר, כי זה יזיק לזיכרון".

שבועיים קודם הנסיעה קיבל בנימין את צרור כסף מהרב חייקין. "נסעתי עם הכסף למשרד התיירות ושם שילמתי מראש על כל דבר ודבר". כשהרב כץ חוזר אחורנית אל אותה תקופה בה נאסר עליו לשוחח עם אנשים, הוא אומר: "היה קשה לי לא לדבר עם שום אדם. אי־אפשר לתאר את זה".

● ● ●

כשהגיע לטשקנט, פגש מספר חסידים, ביניהם הרב זלמן־לייב אסטולין ע"ה. "הם ביקשו ממני לשיר לפניהם לכל הפחות ניגון אחד שהרבי מנגן בשמחת־תורה", משחזר הרב כץ את השיחה שניהל עם קומץ חסידים שהשתוקקו לרגע בו יראו את הרבי. "לאחר שהתחלתי לנגן ניגון אחד, הם ביקשו עוד וניגנתי את 'אימתי קאתי מר' ו'הושיעה את עמך'". בין החסידים שפגש בטשקנט היה החזן ר' לוי פרסמן, "שקלט מיד כל תו מהניגונים של הרבי", כפי שמעיד הרב כץ.

הכתבה המלאה והמרתקת מתפרסמת השבוע במגזין 'כפר-חב"ד'

 

הוסף תגובה
0 תגובות
נצפה באתר
עוד באתר
 
העלאת תמונה
x
גרור תמונה לכאן
או
העלה תמונה
ביטול
תייג
טוען תמונות...
שגיאה!
    אישור
    מעלה תמונות...
    התמונות הועלו בהצלחה
    ויפורסמו לאחר אישורן
    התמונות תויגו בהצלחה
    ויוצגו במערכת התמונות
    המשך
    מתוך
    x
    תודה שנרשמת!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    עדכון הנתונים נשמר בהצלחה!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    קיבלנו את בקשתך, לא נשלח יותר הודעות...
    באפשרותך תמיד להתחבר חזרה ולהינות מהעדכונים המעניינים ביותר.