יוסי אליטוב, 'משפחה'

רוח רעה נושבת במשרד האוצר כלפי אברכי הכוללים: ללא כל קשר להעלמת תקציב מוסדות התורה בתקציב 2007, תקציב שאותו ש"ס מתחייבת להשיב עד לקריאה השלישית בסוף השנה האזרחית, בשקט בשקט העבירה הממשלה החלטה עקרונית בעלת שני סעיפים עקרוניים: התמיכה בתלמידי ישיבות מהתפוצות תיפסק כליל, וחלקם של האברכים בעוגה התקציבית יצטמק בשליש לטובת תלמידי הישיבות - כחלק ממדיניות הממשלה לעודד אברכים ליציאה אל מעגל העבודה.

החלטה זו מקוממת במיוחד, וזאת בשל העובדה כי אין לה כל קשר עם יתרת הכספים שמצויים בסעיף מוסדות התורה במשרד החינוך. כאן אין מדובר בשאלה של חוסר, אלא במדיניות עקרונית שנועדה להצר את צעדם של האברכים ולהקשות עליהם יותר את החיים.

בהחלטת ממשלה שעברה בשקט מפתיע מצד המפלגות החרדיות, באה המדינה ומביעה עמדה ברורה, שמעתה ואילך, גם אם בקופת המדינה יישמר בסעיף מוסדות התורה תקציב של מיליארד שקל, הרי שניקוד התקצוב של האברכים יהיה נמוך מהשנה הבאה ולא תעזור כל תוספת קואליציונית שתנותב לסעיף זה. כי אם עד כה יחס התקציב בין אברכים לבחורים היה תמיד לטובת האברך - משנת הכספים הבאה ירד הניקוד שלו פלאים.

כך לדוגמה, אם בשנה שעברה תקציב התמיכה באברך היה 720 שקל, החל בשנה הבאה, יעמוד על 500 שקל. אולם, התמיכה בתלמיד ישיבה גבוהה שעמדה על 400 שקל, תחצה את מחסום החמש מאות שקל.


לדחוף אותם החוצה

גם ההחלטה השנייה שנוגעת לתלמידי חו"ל תצמצם במידה משמעותית את תמיכת המדינה במוסדות התורה. החלטה זו היא המשכה של החלטה בירוקרטית קודמת שנוגעת לתלמידי חו"ל כי עליהם להמציא למשרד אשרת לימודים שמונפקת במשרד הפנים, וכל מי שמכיר את קצב העבודה במשרד הפנים, יודע שמדובר בתהליך שנמשך חודשים רבים, מה גם שזרוע ביצועית אחת של המדינה, משרד הפנים, אינה מכירה באשרות לימודים שהנפיק משרד החוץ לאותם תלמידים, בניגוד להיגיון הצרוף שמחייב את משרד הפנים להכיר באשרות שמנפיק משרד החוץ.

ההחלטה הראשונית שערמה קשיים על תלמידי הישיבות מחו"ל, הסגירה אז את מגמת משרד האוצר לסמן את תלמידי הישיבות מהקהילות היהודיות בעולם כנטל שעל המדינה להתפטר ממנו. כעת, לאחר שהתמיכה בתלמידים אלו חוסלה לגמרי, ללא כל קשר לתקציבים הקואליציוניים שיגייסו המפלגות החרדיות, מודים מנהלי הישיבות כי ייתכן שעליהם היה לפעול בפומבי נגד המגמה מיד כשנחשפה.

במוסדות התורה לא מבינים את ההיגיון הכלכלי שעומד מאחורי החלטה זו. המדובר הוא בציבור שבין 12 אלף ל-14 אברכים ותלמידי ישיבות גבוהות, שכבר מתחילה תלמידים אלו תוקצבו בסך הכל במלגה בת 60 אחוזים ממלגתו של אברך או תלמיד ישיבה מהמניין. במצטבר המדובר הוא בעשרה מיליון דולר שנָתִיִים, ונוסף על כך, ברור מעל כל ספק כי התועלת הכלכלית שמכניסים אותם תלמידים לכלכלת המדינה הן בשכירות של דירות מגורים והן בכלכלה השוטפת, עולה פי כמה על סכום זה. אם אלו הם פני הדברים, מה ההיגיון בהפסקת התמיכה בתלמידי חו"ל?

מלבד זאת, תלמידים אלו שרובם עוברים לבסוף להתגורר בישראל, מגדילים את הכנסות המדינה באורח חייהם שהוא גבוה מהסטנדרטים המוכרים בארץ. אז למה המדינה בכוח דוחפת את הצעירים הללו מחוץ לגבולותיה ועושה לעצמה שירות של הסברה שלילית בקהילות שבהן מתגוררים בני משפחותיהם?

מנהלי מוסדות שבהם לומדים תלמידים מחו"ל אומרים במרירות שהמדינה יודעת כי בסופו של דבר מרבית התלמידים יישארו כאן, גם אם התמיכה תצטמק, ואולי זו הסיבה לחוסר הרגישות המופרזת מצדה. יחד עם זאת, הכל מבינים איך צעירים אלו יגיבו ליחסה של המדינה ומה המשמעות של המעגלים הקרובים להם מחו"ל כשהם נחשפים לצעדי הדחייה של הממשלה.


המרוץ אחרי 550 מיליון

במוסדות התורה אומרים בסוף השבוע, כי בגזירות אלו יש עוד ניחומים מסוימים. זאת בשל הערכה הקיימת שבסופו של תהליך יוחזר הכסף לסעיף מוסדות התורה במשרד החינוך, ורק החלק היחסי של הכוללים יתכווץ.

אלא שבינתיים אין כל ביטחון שהממשלה תחזיר את כל הסכום שנלקח מבסיס התקציב. במשרד החינוך מעריכים כי להשלמת כספי התמיכה חסרים לפחות 550 מיליון שקלים. האם המדינה תחזיר את כל הכסף בקריאה השלישית או שמא תהפוך את ש"ס לבת ערובה בכל הסוגיות המדיניות והפנימיות של ישראל, ותחזיק את הישיבות קצר עד לסוף 2008?

שר התקשורת מש"ס אריאל אטיאס התייחס השבוע בתקשורת לקיצוצים שנעשו בתקציבים של מוסדות תורה ואמר שיש לש"ס הבטחה ברורה מהממשלה להחזיר את כל התקציבים שקוצצו בכספי הישיבות. "כל ההתקפות נגד ש"ס לא ירתיעו אותה להמשיך ולהגן על עולם התורה".