מערכת COL
|
יום י"ג חשוון ה׳תשס״ח
25.10.2007
"כפר-חב"ד" חושף: יומן אישי של אדמו"ר הריי"צ
במוסף 'אספקליה' של השבועון "כפר-חב"ד" נחשף השבוע יומן ארוך, מרגש ומרתק, שכתב אדמו"ר הריי"צ על המעבר שעשה מהעיירה ליובאוויטש לעיר רוסטוב ■ היומן המתפרסם לראשונה כולל קטעים מרגשים, כמו: "כולם אורחים המה, וכדברת האחד כן דברת השני, וסגנון אחד לכולם, אנכי דמיתי כי יחידי אהיה, הלא מי יבוא על החג לרוסטוב" ■ את היומן חושף הרב שלום-דובער לוין, מנהל ספריית אגודת-חסידי-חב"ד בניו-יורק במדורו הקבוע "מבית הגנזים" ■ COL מגיש: מספר קטעים מהיומן בכתבה המלאה לסיפור המלא
תצלום היומן שכתב הרבי הריי"צ על רקע הבית ברוסטוב ● צילום: מתוך אספקלריה
קטעים מהיומן שכתב הרבי הריי"צ נ"ע:
ואלה האנשים, כלומר מהמין הזה, הם אשר באו לראסטאוו לחוג את החג, חג פדות נפשינו, וחג מתן תורתינו, כולנו החסידים ובני החסידים אשר מדור דור, תהלה לאל רק נשא, בעורקינו דם חסידים נוזל, שמחים בשמחה פנימיות ותוכיות, וכחג האסיף הוא לנו, אשר בו בחג הזה אָנו רואים כל אשרינו.
אשרינו מה טוב חלקינו, כי חיי עולם נטע בתוכינו, חיי הנשמות וחיי הגופים, בה, בהחסידות, אנו רואים כל מחזה טוב אף נעים, היא תעלה ארוכה לכל דכאי נפשינו, ובה נשים מבטחינו כי האלקים יעזרינו.
עזר האלקים, אשר מבלעדו לא נוכל עשות מאומה, אשר זה יאמין כל איש, אשר מזרע ישראל הנהו, ומבטן יהודית יצא, הנה העזר הלזה תבניתו מַראהו ודמותו, תראה לנו החסידות בעליל, במוחשינו, יבוא, כאורח קרוא לשולחן ערוך בטוב טעם ודעת, בריבוי פאר ויופי פנימי וחיצוני, היוצא מתוקן מיד מכניסי אורחים ביד רחבה ולב גלוי'.
והעזר האלקי הפך מאבל לששון, ומאפילה לאור גדול, ורוח אפינו משיח ד' הוד רום קדושת ישראל ותפארתו, נפדה ישראל מצרותיו, הוא יצא צדק במשפטו, וכל ישראל המחזיקים בתורת החסידות, עושים משתה ושמחה ביום הזה, לזכר הנס שעשה הוי' עם כל ישראל.
ביום החמישי, בערב החלו לבוא אנשים, הראשון השני והשלישי, זה מחארקוב וזה מהאמלע, זה ממינסק וזה מקרעמענצוג, התקבלו ברצון, עוד הם מדברים והפעמון השמיע צלצולו, הפתח הופתחה והנה שמונה ועשרים בכרס אחד באו, עוד הם פושטים בגדיהם והפעמון עושה את שלו מצלצל, ועוד כמעשה הראשונים באו בלא עין הרע כעשרים איש, ואלו שמכבר באו התחילו להתאונן על בוא האורחים החדשים.
כולם אורחים המה, וכדברת האחד כן דברת השני, וסגנון אחד לכולם, אנכי דמיתי כי יחידי אהי', הלא מי יבוא על החג לראסטאוו. היו כזה אשר אחד ראה את חבירו במרכבת המסע, ושניהם נוסעים לראסטאוו, וזה מזה הסתירו מעשיהם, שלא יגרום האחד שגם חבירו יעשה כמעשהו, והשלישי אף הוא התחבא במרכבת אחרת, ואף כי ראה את שניהם, רק דִמָה כי הוא החכם, והמה הטפשים. ומה גדלה משחקם זה מזה בהפגשם פה יחד.
בערב יצא כבוד אבי הרב שליט"א בחדר האכל, והתחילו לדבר מעניינא דיומא, ודִברו בערך שעה ויותר, ואחרי כן הגיד כ"ק אאמו"ר הרה"ק שליט"א דברי חסידות פדה בשלום נפשי , וכה התמשך בערך עד שעה הי"א ויותר בלילה.
ביום הששי, בא דודי הרמ"מ שי' וידידינו ר"ש גורארי' ורז"פ שי' ועוד איזה אנשים מהם שכיוונו לבוא ביום החמישי, רק המסע איחר, ומהם שכיוונו לבוא ביום הששי, בין כולם ת"ל התקבצו לאגודה נכונה. ואנחנו הלא נדע כי בעל החומה, יעלה עלינו חמה, וגם השמיע דיבורו מבחוץ, כי מתקבצים הרבה אנשים.
בערב, אחרי המנחה, התקבצו כחמשה ויותר מנינים, אך כ"ק אאמו"ר הרב שליט"א, אם כי מאד חרה לו על אשר באו לראסטאוו, בכ"ז לא השיב פניהם ויצא והגיד דא"ח קרוב הוי' לכל קוראיו , בערך שעה וחצי, אח"כ התפללו קבלת שבת ומעריב.
היומן המלא, הארוך והמרתק, מתפרסם השבוע ב"כפר חב"ד"
ואלה האנשים, כלומר מהמין הזה, הם אשר באו לראסטאוו לחוג את החג, חג פדות נפשינו, וחג מתן תורתינו, כולנו החסידים ובני החסידים אשר מדור דור, תהלה לאל רק נשא, בעורקינו דם חסידים נוזל, שמחים בשמחה פנימיות ותוכיות, וכחג האסיף הוא לנו, אשר בו בחג הזה אָנו רואים כל אשרינו.
אשרינו מה טוב חלקינו, כי חיי עולם נטע בתוכינו, חיי הנשמות וחיי הגופים, בה, בהחסידות, אנו רואים כל מחזה טוב אף נעים, היא תעלה ארוכה לכל דכאי נפשינו, ובה נשים מבטחינו כי האלקים יעזרינו.
עזר האלקים, אשר מבלעדו לא נוכל עשות מאומה, אשר זה יאמין כל איש, אשר מזרע ישראל הנהו, ומבטן יהודית יצא, הנה העזר הלזה תבניתו מַראהו ודמותו, תראה לנו החסידות בעליל, במוחשינו, יבוא, כאורח קרוא לשולחן ערוך בטוב טעם ודעת, בריבוי פאר ויופי פנימי וחיצוני, היוצא מתוקן מיד מכניסי אורחים ביד רחבה ולב גלוי'.
והעזר האלקי הפך מאבל לששון, ומאפילה לאור גדול, ורוח אפינו משיח ד' הוד רום קדושת ישראל ותפארתו, נפדה ישראל מצרותיו, הוא יצא צדק במשפטו, וכל ישראל המחזיקים בתורת החסידות, עושים משתה ושמחה ביום הזה, לזכר הנס שעשה הוי' עם כל ישראל.
ביום החמישי, בערב החלו לבוא אנשים, הראשון השני והשלישי, זה מחארקוב וזה מהאמלע, זה ממינסק וזה מקרעמענצוג, התקבלו ברצון, עוד הם מדברים והפעמון השמיע צלצולו, הפתח הופתחה והנה שמונה ועשרים בכרס אחד באו, עוד הם פושטים בגדיהם והפעמון עושה את שלו מצלצל, ועוד כמעשה הראשונים באו בלא עין הרע כעשרים איש, ואלו שמכבר באו התחילו להתאונן על בוא האורחים החדשים.
כולם אורחים המה, וכדברת האחד כן דברת השני, וסגנון אחד לכולם, אנכי דמיתי כי יחידי אהי', הלא מי יבוא על החג לראסטאוו. היו כזה אשר אחד ראה את חבירו במרכבת המסע, ושניהם נוסעים לראסטאוו, וזה מזה הסתירו מעשיהם, שלא יגרום האחד שגם חבירו יעשה כמעשהו, והשלישי אף הוא התחבא במרכבת אחרת, ואף כי ראה את שניהם, רק דִמָה כי הוא החכם, והמה הטפשים. ומה גדלה משחקם זה מזה בהפגשם פה יחד.
בערב יצא כבוד אבי הרב שליט"א בחדר האכל, והתחילו לדבר מעניינא דיומא, ודִברו בערך שעה ויותר, ואחרי כן הגיד כ"ק אאמו"ר הרה"ק שליט"א דברי חסידות פדה בשלום נפשי , וכה התמשך בערך עד שעה הי"א ויותר בלילה.
ביום הששי, בא דודי הרמ"מ שי' וידידינו ר"ש גורארי' ורז"פ שי' ועוד איזה אנשים מהם שכיוונו לבוא ביום החמישי, רק המסע איחר, ומהם שכיוונו לבוא ביום הששי, בין כולם ת"ל התקבצו לאגודה נכונה. ואנחנו הלא נדע כי בעל החומה, יעלה עלינו חמה, וגם השמיע דיבורו מבחוץ, כי מתקבצים הרבה אנשים.
בערב, אחרי המנחה, התקבצו כחמשה ויותר מנינים, אך כ"ק אאמו"ר הרב שליט"א, אם כי מאד חרה לו על אשר באו לראסטאוו, בכ"ז לא השיב פניהם ויצא והגיד דא"ח קרוב הוי' לכל קוראיו , בערך שעה וחצי, אח"כ התפללו קבלת שבת ומעריב.
היומן המלא, הארוך והמרתק, מתפרסם השבוע ב"כפר חב"ד"
הוסף תגובה
0 תגובות