ילדים ב-COL: פרשת לך-לך
המגזין מתפרסם באדיבות 'תורתך שעשועי' – השבועון לילדי ישראל
בהוצאת המרכז חינוכי חסידותי של צעירי-חב"ד.
להצטרפות למשפחת המנויים, טל: 02-5000770, פקס: 02-5001770
[email protected]
(C) כל הזכויות שמורות לצעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר)
השבוע היהודי
פָּרָשַׁת לֶךְ-לְךָ
"אַל תִּירָא אַבְרָם... שְׂכָרְךָ הַרְבֵּה מְאֹד". (בראשית טו,א)
מִיָּד אַחֲרֵי שֶׁנִּצֵּחַ אַבְרָהָם אָבִינוּ בְּמִלְחֶמֶת הַמְּלָכִים, פָּנָה אֵלָיו הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא וְהִרְגִּיעַ אוֹתוֹ: "אַל תִּירָא אַבְרָם... שְׂכָרְךָ הַרְבֵּה מְאֹד".
מִמָּה דָּאַג אַבְרָהָם? מַדּוּעַ חָשַׁשׁ פִּתְאוֹם?
רַשִׁ"י מְפָרֵשׁ, שֶׁכֵּיוָן שֶׁכְּבָר נַעֲשָׂה לוֹ נֵס בַּמִּלְחָמָה, דָּאַג אַבְרָהָם שֶׁמָּא 'נִתְבַּזְבְּזוּ' כָּל זְכֻיּוֹתָיו... לָכֵן הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא הִרְגִּיעוֹ: "שְׂכָרְךָ הַרְבֵּה מְאֹד".
מוּזָר וּמַפְלִיא. הַאִם מַתְאִים לְאַבְרָהָם אָבִינוּ לִהְיוֹת מֻדְאָג מִכָּךְ שֶׁלֹּא יְקַבֵּל אֶת מְלֹא שְׂכָרוֹ? הֲרֵי אַבְרָהָם הָיָה עוֹבֵד ה' לִשְׁמָהּ, מֵאַהֲבַת ה', וְלֹא לְשֵׁם קַבָּלַת שָׂכָר!
אֶלָּא, שֶׁמִּ'תַּרְגּוּם יוֹנָתָן' מוּבָן, שֶׁאַבְרָהָם הִתְיָרֵא מִכָּךְ שֶׁאוּלַי בַּמִּלְחָמָה הַבָּאָה הוּא כְּבָר לֹא יְנַצֵּחַ, וְאָז יִתְחַלֵּל שֵׁם-שָׁמַיִם בָּרַבִּים.
זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁהַדְּאָגָה הִיא לֹא לְעַצְמוֹ, אֶלָּא לִכְבוֹד שָׁמַיִם וּלְמָה שֶׁיַּחְשְׁבוּ הַבְּרִיּוֹת עַל בּוֹרֵא הָעוֹלָם.
כָּךְ גַּם נִתָּן לְהָבִין אֶת פֵּרוּשׁ רַשִׁ"י.
אַבְרָהָם אָבִינוּ הָיָה לְגַמְרֵי בָּטֵל לַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, אוֹהֵב שֵׁם-שָׁמַיִם וּמִשְׁתּוֹקֵק בְּכָל לִבּוֹ לְהַאְדִיר אֶת כְּבוֹד ה' בָּעוֹלָם. לְשֵׁם כָּךְ הוּא קִוָּה שֶׁיִּרְבֶּה שְׂכָרוֹ בָּעוֹלָם, כְּדֵי שֶׁיִּוָּכְחוּ כֻּלָּם לִרְאוֹת אֶת הַשָּׂכָר הַנִּתָּן לְאוֹהֲבֵי ה'.
רְאוּ בְּאֵיזוֹ דַּרְגָּה גְּבוֹהָה הָיָה אַבְרָהָם אָבִינוּ, שֶׁהַשָּׂכָר עַצְמוֹ, לֹא הָיָה נֶחְשָׁב בְּעֵינָיו לִכְלוּם! אֶלָּא רַק כְּמַכְשִׁיר שֶׁבְּעֶזְרָתוֹ נִתָּן לְקַדֵּשׁ שֵׁם-שָׁמַיִם וּלְהַשְׁפִּיעַ עַל אֱמוּנָתָם שֶׁל אֲנָשִׁים נוֹסָפִים.
בַּיָּמִים הָאַחֲרוֹנִים מֻרְגֶּשֶׁת תְּכוּנָה מְיֻחֶדֶת בְּמִשְׂרָדוֹ שֶׁל הָרַב חַיִּים חֲסִידוֹבִיץ', הַשָּׁלִיחַ הָרָאשִׁי שֶׁל הָעִיר. בְּעוֹד יָמִים אֲחָדִים, עָתִיד הָרַב חֲסִידוֹבִיץ' לְקַבֵּל מֶדַלְיָה מְיֻחֶדֶת בְּטֶקֶס רַב-רֹשֶׁם, מֵאֵת רֹאשׁ הָעִיר. אֶת הַמֶּדַלְיָה הַזֹּאת הוּא יְקַבֵּל עֲבוּר עֶזְרָתוֹ הָרַבָּה לְתוֹשָׁבִים נִזְקָקִים וְדַלְתּוֹ הַפְּתוּחָה לְכָל דּוֹרֵשׁ.
הַטֶּקֶס, כַּמּוּבָן, יְשֻׁדַּר בְּרִשְׁתוֹת הַתִּקְשֹׁרֶת הַשּׁוֹנוֹת וְיַנְחִיל כָּבוֹד רַב לַמִּשְׁתַּתְּפִים בּוֹ.
וְהִנֵּה, בְּבֹקֶר יוֹם הַטֶּקֶס עַצְמוֹ, מְקַבֵּל ר' שִׁמְעוֹן – הָעוֹזֵר הַנֶּאֱמָן וְהַפָּעִיל הַמָּסוּר שֶׁל בֵּית-חַבַּ"ד, טֶלֶפוֹן מוּזָר. "הָלוֹ" – אוֹמֵר לוֹ קוֹל צָרוּד וְסָדוּק הַמְּלֻוֶּה בְּשִׁעוּל עָמֹק. "ר' שִׁמְעוֹן?". – "כֵּן..." – עוֹנֶה ר' שִׁמְעוֹן וּמְנַסֶּה לַחְשֹׁב מִי זֶה יָכוֹל לִהְיוֹת.
"אַתָּה בֶּטַח לֹא מְזַהֶה אוֹתִי" – מַמְשִׁיךְ הַקּוֹל הַמּוּזָר לוֹמַר וּפֶרֶץ שִׁעוּל נוֹסָף קוֹטֵעַ אוֹתוֹ. "מְדַבֵּר חַיִּים"... – "מָה??? הָרַב חֲסִידוֹבִיץ'". ר' שִׁמְעוֹן בָּטוּחַ שֶׁנָּפְלָה פֹּה טָעוּת. וְאוּלַי זוֹ מְתִיחָה... "מָה, מָה קָרָה לַקּוֹל שֶׁלְּךָ? אֵיךְ זֶה יָכוֹל לִהְיוֹת? וְהַיּוֹם הַטֶּקֶס!"...
"כֵּן, כֵּן" – מְאַשֵּׁר הָרַב חַיִּים. "מֵאֶתְמוֹל בָּעֶרֶב תָּקְפָה אוֹתִי שַׁפַּעַת חֲמוּרָה. יֵשׁ לִי חֹם גָּבוֹהַּ, חֻלְשָׁה גְּדוֹלָה, צִנּוּן כָּבֵד וְשִׁעוּלִים".
"אָז מֻכְרָחִים מִיָּד לְהוֹדִיעַ עַל דְּחִיַּת הַטֶּקֶס!" – נִלְחָץ ר' שִׁמְעוֹן.
"כְּבָר דִּבַּרְתִּי אִתָּם" – מוֹדִיעַ הָרַב חַיִּים. "הִסְבַּרְתִּי לָהֶם אֶת הַמַּצָּב, הֵם הִצִּיעוּ לִדְחוֹת אֶת הַטֶּקֶס, אַךְ הֶחְלַטְתִּי שֶׁלֹּא... אָמַרְתִּי לָהֶם שֶׁבִּמְקוֹמִי יָבוֹא נָצִיג בָּכִיר אַחֵר שֶׁל בֵּית-חַבַּ"ד, הַנּוֹטֵל חֵלֶק בְּכָל הַפְּעֻלּוֹת הַבְּרוּכוֹת"...
"מָה זֹאת אוֹמֶרֶת?" – נִדְרָךְ ר' שִׁמְעוֹן וּמְהַדֵּק אֶת שְׁפוֹפֶרֶת הַטֶּלֶפוֹן אֶל הָאֹזֶן. "אַתָּה מִתְכַּוֵּן..."
"אֵלֶיךָ!" – אֶת הַחִיּוּךְ בְּקוֹלוֹ שֶׁל הָרַב חַיִּים נִתָּן לִשְׁמֹעַ אֲפִלּוּ דֶּרֶךְ הַקּוֹל הַצָּרוּד וְהַמּוּזָר. "רַק תִּבְדֹּק אִם יֵשׁ לְךָ אֵיזוֹ חֲלִיפָה מְכֻבֶּדֶת וְאוּלַי גַּם אֵיזוֹ עֲנִיבָה לְהַשְׁלָמַת הַתַּפְאוּרָה".
"אֶה... אֲנִי לֹא מֵבִין" – מִתְגַּמְגֵּם ר' שִׁמְעוֹן וּמַרְגִּישׁ שֶׁהוּא לְגַמְרֵי מְבֻלְבָּל. "הֲרֵי כָּל הַכַּוָּנָה הָיְתָה שֶׁיַּכִּירוּ אוֹתְךָ בָּעִיר... שֶׁיְּכַבְּדוּ אוֹתְךָ... שֶׁיַּעֲרִיכוּ אֶת הַדְּמוּת שֶׁלְּךָ... שֶׁ..."
"דַּי! אַתָּה מַמָּשׁ מַעֲלִיב אוֹתִי" – עַכְשָׁו אֶפְשָׁר לִשְׁמֹעַ כִּמְעַט כַּעַס בַּקּוֹל הֶחָלוּשׁ. "שֶׁיְּכַבְּדוּ אוֹתִי? זוֹ הַמַּטָּרָה? אֲנִי צָרִיךְ שֶׁיְּכַבְּדוּ אֶת בֵּית-חַבַּ"ד וְאֶת הַפְּעֻלּוֹת שֶׁל הָרַבִּי! וּבִשְׁבִיל זֶה, אַתָּה טוֹב בְּדִיּוּק כָּמוֹנִי. הַזָּקָן שֶׁלְּךָ יִהְיֶה יָפֶה בַּתְּמוּנוֹת, בְּדִיּוּק כְּמוֹ שֶׁלִּי. לֵךְ, תִּתְכּוֹנֵן... וּבְהַצְלָחָה".
הסיפור השבועי
בְּרִית בַּשְּׁמָמָה
זֶה קָרָה בַּחֲנוּת בִּשְׁכוּנַת גְּאֻלָּה בִּירוּשָׁלַיִם. ר' זֶלִיג גּוֹפִּין, תּוֹשַׁב כְּפַר-חַבַּ"ד, סִיֵּם אֶת עִנְיָנָיו בַּחֲנוּת וְעָמַד לָצֵאת, וְאָז נִכְנַס פְּנִימָה יְהוּדִי חֲרֵדִי, בְּגִיל הָעֲמִידָה, לָבוּשׁ בִּקְפִידָה.
ר' זֶלִיג הִבִּיט בְּפָנָיו שֶׁל הָאִישׁ וְנִדְמֶה הָיָה לוֹ כִּי הוּא מַכִּירוֹ. "פָּנֶיךָ מֻכָּרוֹת לִי", אָמַר לוֹ. "יִתָּכֵן, אֲבָל אֲנִי אֵינִי מַכִּירְךָ", הֵשִׁיב הַלָּה בְּנִימוּס, וּבְכָךְ הִסְתַּיְּמָה הַשִּׂיחָה הַקְּצָרָה בֵּינֵיהֶם.
בַּעַל הַחֲנוּת, שֶׁהוּא מֵחֲסִידֵי גּוּר, פָּנָה אֶל הַשְּׁנַיִם בַּהֲלָצָה: "אֵיזֶה קֶשֶׁר כְּבָר יָכוֹל לִהְיוֹת בֵּין חַבַּ"דְנִיק וּבֵין לִיטְוָואק [=לִיטָאִי]?".
הַ'לִּיטְוָואק' הֶחְזִיר לוֹ מַבָּט רַב-מַשְׁמָעוּת. "נוּ מֵילֶא, אִלּוּ הָיִיתָ יוֹדֵעַ אֶת סִפּוּר חַיַּי, לֹא הָיִיתָ מְדַבֵּר כָּךְ", הִפְטִיר וְיָצָא מֵהַחֲנוּת.
לְמִשְׁמַע הַדְּבָרִים נֵעוֹרָה סַקְרָנוּתוֹ שֶׁל ר' זֶלִיג וְהוּא מִהֵר אֶל הָרְחוֹב. הָאִישׁ כְּבָר הִסְפִּיק לְהִתְרַחֵק, אֲבָל ר' זֶלִיג הִדְבִּיקוֹ וּבִקֵּשׁ לִשְׁמֹעַ אֶת סִפּוּרוֹ. בִּשְׁעַת הַהַמְתָּנָה בְּתַחֲנַת הָאוֹטוֹבּוּס, סִפֵּר לוֹ הָאִישׁ אֶת סִפּוּר לֵדָתוֹ בִּימֵי הַמִּלְחָמָה בְּאוּזְבֶּקִיסְטָן.
הוֹרָיו מָצְאוּ מִקְלָט בִּכְפָר נִדָּח. שָׁם, כַּמּוּבָן, לֹא הָיָה מוֹהֵל. כָּךְ עָבַר עָלָיו חֹדֶשׁ תָּמִים. וּפִתְאוֹם צָצוּ מֵאֵי-שָׁם כַּמָּה חֲסִידֵי חַבַּ"ד, אֶחָד מֵהֶם הָיָה סַנְדָּק, שֵׁנִי מוֹהֵל וּשְׁלִישִׁי הָיָה כֹּהֵן וְעָרַךְ לוֹ 'פִּדְיוֹן הַבֵּן'.
ר' זֶלִיג חָזַר לְבֵיתוֹ וּבַשַּׁבָּת הַקְּרוֹבָה, בַּהִתְוַעֲדוּת הַחֲסִידִית, סִפֵּר לַמְּסֻבִּים אֶת סִפּוּר הַמַּעֲשֶׂה. אַחַד הַנּוֹכְחִים, הַמַּשְׁפִּיעַ ר' זְאֵב קֶסְלְמַן, הֵגִיב בְּהִתְרַגְּשׁוּת: "זֶה סִפּוּר אֲמִתִּי, וַאֲנִי אֲסַפֵּר לָכֶם אֶת הַסִּפּוּר הַמָּלֵא!".
זוּגוֹת רַבּוֹת שֶׁל עֵינַיִם מִשְׁתּוֹמְמוֹת הֻפְנוּ לְעֶבְרוֹ. ר' זְאֵב חִיֵּךְ וְאָמַר: "אֲנִי הָיִיתִי שָׁם! אֲנִי מַכִּיר אֶת הַסִּפּוּר מִמָּקוֹר רִאשׁוֹן!".
וְכָךְ סִפֵּר ר' זְאֵב קֶסְלְמַן:
"מִשְׁפַּחְתֵּנוּ הִתְגּוֹרְרָה בָּעִיר טַשְׁקֶנְט. כָּל שְׁנוֹת יַלְדוּתִי וְנַעֲרוּתִי לָמַדְתִּי תּוֹרָה בְּ'חֵדֶר' מְקוֹמִי בְּטַשְׁקֶנְט, אַךְ כְּשֶׁהִתְבַּגַּרְתִּי רָצִיתִי לִלְמֹד בִּישִׁיבַת תּוֹמְכֵי-תְּמִימִים דַּוְקָא. הַיְּשִׁיבָה הַקְּרוֹבָה שָׁכְנָה בָּעִיר סָמַרְקַנְד, כִּ-300 קִילוֹמֶטֶר מִמְּקוֹם מְגוּרֵינוּ. הָיָה עָלַי לְהַמְתִּין אֵפוֹא עַד שֶׁתִּקָּרֶה לִי הַהִזְדַּמְּנוּת לִנְסֹעַ לְסָמַרְקַנְד.
"הָאֵרוּעַ קָרָה בְּחֹדֶשׁ אִיָּר תש"ה. יוֹם אֶחָד יָצְאָה מִטַּשְׁקֶנְט מַשָּׂאִית עֲמוּסַת סְחוֹרָה, שֶׁיֻּצְּרָה בְּבֵית-חֲרֹשֶׁת שֶׁהָיָה בְּבַעֲלוּת כַּמָּה חֲסִידִים. פָּנֶיהָ שֶׁל הַמַּשָּׂאִית הָיוּ לְסָמַרְקַנְד, וַאֲנִי הֶחְלַטְתִּי לְנַצֵּל אֶת הַהִזְדַּמְּנוּת. הַמַּשָּׂאִית הָיְתָה מְלֵאָה עַד אֶפֶס מָקוֹם וְעַל-כֵּן נֶאֱלַצְתִּי לִמְצֹא לִי מָקוֹם בִּמְרוֹמֵי הַמַּשָּׂאִית, עַל-גַּבֵּי כָּל הַסְּחוֹרָה. עִמִּי נָסְעוּ גַּם הַחֲסִידִים ר' פֶּרֶץ מוֹצְ'קִין (שֶׁבְּנוֹ, יוֹסְל מוֹצְ'קִין, הָיָה הַנֶּהָג), ר' אַבְרָהָם דְּרֵיְיזִין וְר' יוֹנָה כֹּהֵן הי"ד.
"הַדֶּרֶךְ מִטַּשְׁקֶנְט לְסָמַרְקַנְד אֲמוּרָה הָיְתָה לַאֲרֹךְ כְּחָמֵשׁ-שֵׁשׁ שָׁעוֹת, אֲבָל הַמַּשָּׂאִית הָיְתָה יְשָׁנָה וְעַל כָּל צַעַד וְשַׁעַל נֶאֱלַצְנוּ לַעֲצֹר כְּדֵי לְתַקֵּן תַּקָּלוֹת. הַנְּסִיעָה עַצְמָהּ גַּם הִיא לֹא הָיְתָה פְּשׁוּטָה כָּל וְעִקָּר. בַּדֶּרֶךְ שֶׁבֵּין טַשְׁקֶנְט לְסָמַרְקַנְד הָיוּ כַּמָּה עֶמְדוֹת בִּקֹּרֶת שֶׁל הַמִּשְׁטָרָה. שָׁם הָיוּ עוֹצְרִים אֶת הָרְכָבִים, מוֹרִידִים מֵהֶם אֶת הַנּוֹסְעִים וּבוֹדְקִים אֶת תְּעוּדוֹתֵיהֶם. מִטֶּבַע הַדְּבָרִים חָשַׁשְׁנוּ מִכָּל מִפְגָּשׁ עִם הַשִּׁלְטוֹנוֹת. בְּכָל פַּעַם שֶׁהִתְקָרַבְנוּ לִנְקֻדַּת בִּקֹּרֶת כָּזֹאת, הָיִינוּ יוֹרְדִים מֵהַמַּשָּׂאִית וְעוֹקְפִים אֶת הָעֶמְדָּה בָּרֶגֶל, בִּדְרָכִים עֲקַלְקַלּוֹת. זוֹ הַסִּבָּה שֶׁהַדֶּרֶךְ אָרְכָה בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר כִּימָמָה וָחֵצִי.
"לְיַד כְּפָר קָטָן וְנִדָּח, בַּדֶּרֶךְ לְסָמַרְקַנְד, נִתְקְעָה הַמַּשָּׂאִית. כָּל הַנִּסְיוֹנוֹת לְתַקְּנָהּ עָלוּ בַּתֹּהוּ. לֹא הָיְתָה לָנוּ בְּרֵרָה אֶלָּא לָגֶשֶׁת אֶל הַכְּפָר וּלְנַסּוֹת לְהַשִּׂיג עֶזְרָה. כְּשֶׁהִגַּעְנוּ לַכְּפָר, שֶׁלֹּא צִפִּינוּ כְּלָל לִמְצֹא בּוֹ יְהוּדִים, קִדְּמָה אֶת פָּנֵינוּ אִשָּׁה יְהוּדִיָּה שֶׁקָּרְאָה לְעֶבְרֵנוּ בְּחֹם קְרִיאוֹת 'שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם!'.
"פִּתְאוֹם שָׁמַעְנוּ אוֹתָהּ פּוֹנָה אֶל בַּעֲלָהּ וְאוֹמֶרֶת לוֹ: 'כָּעֵת נוּכַל לַעֲשׂוֹת פִּדְיוֹן-הַבֵּן לִבְנֵנוּ!'. עַד מְהֵרָה הִתְבָּרֵר הָעִנְיָן: זוֹ הָיְתָה מִשְׁפָּחָה חֲסִידִית שֶׁבָּרְחָה מִפּוֹלִין בִּימֵי הַמִּלְחָמָה, וּכְמוֹ רַבִּים מֵהַפְּלִיטִים הַיְּהוּדִים, הִגִּיעָה לְאוּזְבֶּקִיסְטָן. כְּחֹדֶשׁ קֹדֶם לָכֵן נוֹלַד בְּנָם-בְּכוֹרָם. בַּמָּקוֹם הִתְגּוֹרְרוּ יְהוּדִים מְעַטִּים, שֶׁלֹּא הִגִּיעוּ לִכְדֵי מִנְיָן. כָּעֵת, כְּשֶׁהִגַּעְנוּ, נוֹצַר מִנְיָן, וְזוֹ הָיְתָה הַסִּבָּה לְשִׂמְחָתָהּ שֶׁל הָאִשָּׁה.
"לְמִשְׁמַע דִּבְרֵי אִשְׁתּוֹ הֵגִיב הַבַּעַל: 'פִּדְיוֹן-הַבֵּן אַתְּ רוֹצָה לַעֲשׂוֹת?! בְּרִית עֲדַיִן לֹא עָשִׂינוּ!'. כָּךְ הִתְבָּרֵר לָנוּ כִּי הַיֶּלֶד בְּעֶצֶם לֹא נִמּוֹל, מִשּׁוּם שֶׁבְּכָל הָאֵזוֹר לֹא נִמְצָא מוֹהֵל.
"ר' פֶּרֶץ מוֹצְ'קִין שָׁמַע אֶת הַדְּבָרִים וְאָמַר: 'אָמְנָם אֵינֶנִּי מוֹהֵל מִקְצוֹעִי, אַךְ אוּכַל לָמוּל אֶת בִּנְכֶם'. הוּא שָׁלַח אֶת אֲבִי הַתִּינוֹק לְהַשִּׂיג לוֹ תַּעַר חַד וְנָקִי, וְהַלָּה מָצָא כָּזֶה אֵצֶל סַפַּר הַכְּפָר.
"עַד מְהֵרָה הִתְקַבְּצוּ בַּמָּקוֹם יְהוּדֵי הַכְּפָר, וְאִתָּנוּ יַחַד נוֹצַר מִנְיָן. בְּתוֹךְ זְמַן קָצָר נֶעֶרְכוּ לַתִּינוֹק בְּרִית-מִילָה וּפִדְיוֹן-הַבֵּן. ר' אַבְרָהָם דְּרֵיְיזִין הָיָה הַסַּנְדָּק, ר' פֶּרֶץ מוֹצְ'קִין הַמּוֹהֵל וְהֶחָסִיד ר' יוֹנָה כֹּהֵן הי"ד שִׁמֵּשׁ כֹּהֵן בַּפִּדְיוֹן".
ר' זְאֵב קֶסְלְמַן סִיֵּם אֶת הַסִּפּוּר, וְהַכֹּל יָשְׁבוּ מִתְפַּעֲמִים. הַסִּפּוּר מֻכָּר לְזִקְנֵי חֲסִידֵי חַבַּ"ד, וּפִתְאוֹם מִתְבָּרֵר כִּי סִפּוּר חֲסִידִי, שֶׁעָבַר מִפֶּה לְאֹזֶן בְּהִתְוַעֲדֻיּוֹת חֲסִידִיּוֹת, קוֹרֵם עוֹר וְגִידִים וְהוֹפֵךְ לְסִפּוּר חַיָּיו שֶׁל אָדָם חַי, תּוֹשַׁב יְרוּשָׁלַיִם.
מבט לגאולה
דִּירַת עֲרַאי אוֹ קֶבַע
בִּימֵי הַגָּאוֹן רַבִּי עֲקִיבָא אִיגֶר, מֵת בָּעִיר פּוֹזְנָא עָשִׁיר גָּדוֹל שֶׁהָיָה מַלְוֶה בְּרִבִּית. כְּשֶׁבִּקְּשׁוּ קְרוֹבֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ לְקוֹבְרוֹ לֹא הִסְכִּימוּ אַנְשֵׁי חֶבְרָא-קַדִישָׁא לְהָבִיאוֹ לִקְבוּרָה אֶלָּא תְּמוּרַת אֶלֶף שֶׁקֶל מְעוֹת קְבוּרָה – סְכוּם עָתֵק בַּיָּמִים הָהֵם.
כָּעֲסוּ מְאוֹד הַיּוֹרְשִׁים וּבְרֹב כַּעֲסָם הָלְכוּ לְמוֹשֵׁל הָאֵזוֹר וְהִתְלוֹנְנוּ בְּפָנָיו. זִמֵּן אֵפוֹא הַמּוֹשֵׁל אֶת רַבִּי עֲקִיבָא אִיגֶר, וּכְשֶׁבָּא אֵלָיו הִתְלוֹנֵן הַמּוֹשֵׁל: "מַדּוּעַ אַתֶּם דּוֹרְשִׁים סְכוּם כֶּסֶף כֹּה גָּדוֹל בְּעַד חֲתִיכַת אֲדָמָה קְטַנָּה? וְעוֹד, שֶׁאַתֶּם מַפְלִים בֵּין הַנִּפְטָר הֶעָשִׁיר לְבֵין נִפְטָרִים אֲחֵרִים וּמֵהֶם אַתֶּם לֹא לוֹקְחִים סְכוּמִים גְּדוֹלִים שֶׁכָּאֵלּוּ?!"
לֹא נִבְהַל רַבִּי עֲקִיבָא אִיגֶר, וּבְרֹב תְּבוּנָתוֹ הֵשִׁיב: "כְּבוֹד הַמּוֹשֵׁל הַנִּכְבָּד! בַּתַּלְמוּד שֶׁלָּנוּ נֶאֱמַר שֶׁאָדָם שֶׁהִלְוָה בְּרִבִּית לֹא יָקוּם בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים, אֶלָּא יִשָּׁאֵר בִּמְקוֹם קְבוּרָתוֹ. וְהִנֵּה הַנִּפְטָר הַזֶּה, כָּל פַּרְנָסָתוֹ הָיְתָה רַק מֵרִבִּית וּבְכָךְ הִתְעַשֵּׁר.
"וְהִנֵּה שְׁאָר אֲנָשִׁים, כְּשֶׁהֵם מֵתִים אֲנַחְנוּ מַקְנִים לָהֶם אֶת מְקוֹם הַקֶּבֶר רַק לִזְמַן מוּעָט, מִשּׁוּם שֶׁכֻּלָּנוּ מְצַפִּים לִתְחִיַּת הַמֵּתִים שֶׁתִּהְיֶה בְּקָרוֹב, וְלָכֵן הַנִּקְבָּר לֹא יִשָּׁאֵר בְּקִבְרוֹ יוֹתֵר מִשָּׁנָה אַחַת אוֹ שְׁנָתַיִם.
"מַה-שֶׁאֵין-כֵּן הֶעָשִׁיר הַזֶּה, שֶׁהָיָה מַלְוֶה בְּרִבִּית כָּל יָמָיו, בָּרוּר שֶׁהוּא לֹא יָקוּם בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים וּמִכֵּיוָן שֶׁכָּךְ אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים כִּי הוּא יִשָּׁאֵר שָׁם לָנֶצַח, לָכֵן הַקַּרְקַע הַזֹּאת יְקָרָה מְאוֹד, וַאֲפִלּוּ אֶלֶף שֶׁקֶל הֲרֵי זֶה מְחִיר זוֹל!"...
הוּטְבוּ הַדְּבָרִים בְּעֵינֵי הַנָּסִיךְ, וְהוּא צִוָּהּ עַל הַיּוֹרְשִׁים לָתֵת כְּפִי שֶׁנִּתְבַּקְּשׁוּ.
סיפורי חסידים
גֵּרִים וְאֶזְרָחִים
כַּאֲשֶׁר גָּזַר הַצָּאר נִיקוֹלַאי אֶת גְּזֵרַת הַ'קַּנְטוֹנִיסְטִים', שֶׁעַל-פִּיהָ חֻיְּבוּ יְלָדִים לְהִתְגַּיֵּס לְעֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנִים לַצָּבָא הָרוּסִי, רָאוּ בְּכָךְ הַיְּהוּדִים גְּזֵרָה קָשָׁה וַאֲיֻמָּה. בָּרוּר הָיָה שֶׁגִּיּוּסָם שֶׁל יְלָדִים רַכִּים לִתְקוּפָה כֹּה אֲרֻכָּה, יְנַתְּקֵם מִן הַיַּהֲדוּת.
אוּלָם הָיוּ מֵ'הַמַּשְׂכִּילִים' שֶׁרָאוּ אֶת הַגְּזֵרָה בְּעַיִן יָפָה, בִּמְיֻחָד בְּשֶׁל הָעֻבְדָּה שֶׁהִיא לֹא הִבְדִּילָה בֵּין יְהוּדִים לְגוֹיִים. הַלָּלוּ רָאוּ בְּכָךְ סִימָן לְשִׁוְיוֹן זְכֻיּוֹת...
הִגִּיעוּ הַדְּבָרִים לְאָזְנֵי רַבִּי מְנַחֵם-מֶענְדֶּל מִקּוֹצְק. נֶאֱנַח הַצַּדִּיק וְאָמַר: "כָּתוּב בַּתּוֹרָה, 'גֵּר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם' – בְּשָׁעָה שֶׁיְּהוּדִים נִמְצָאִים בַּגָּלוּת, בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם, מוּטָב שֶׁיִּהְיוּ 'גֵּרִים' וְלֹא אֶזְרָחִים שָׁוִים"...
קְדוֹשִׁים תִּהְיוּ
בִּמְסִבַּת שֶׁבַע-בְּרָכוֹת שֶׁהִתְקַיְּמָה בְּבֵיתוֹ שֶׁל ר' נִסִּים בּוֹאֲרוֹן בִּשְׁכוּנַת קְרַאוּן-הַיְיטְס, סִפֵּר אַחַד הַמִּשְׁתַּתְּפִים:
בְּשִׁלְהֵי חֹדֶשׁ אִיָּר תש"נ הִגַּעְתִּי לִנְיוּ-יוֹרְק בִּשְׁלִיחוּת הַסּוֹכְנוּת הַיְּהוּדִית. זְמַן מָה קֹדֶם לָכֵן, נִפְטַר אָבִי ע"ה לְבֵית עוֹלָמוֹ וּבְעִקְּבוֹת כָּךְ 'כָּעַסְתִּי' עַל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. כַּאֲשֶׁר בֶּן-דּוֹד שֶׁלִּי, חָסִיד חַבַּ"ד, שָׁמַע שֶׁאֲנִי נוֹסֵעַ לִנְיוּ-יוֹרְק, דָּחַק בִּי לָלֶכֶת אֶל הָרַבִּי מִלְּיוּבַּאוִויטְשׁ וּלְהִתְבָּרֵךְ מִפִּיו. בַּתְּחִלָּה סֵרַבְתִּי, אֲבָל הוּא לֹא הִרְפָּה וּלְבַסּוֹף נִכְנַעְתִּי וְהִסְכַּמְתִּי.
בְּיוֹם רִאשׁוֹן הִגַּעְתִּי לִ'770', לְמַעֲמַד חֲלֻקַּת הַדּוֹלָרִים. כַּאֲשֶׁר סוֹף-סוֹף הִגִּיעַ תּוֹרִי, קִבַּלְתִּי דּוֹלָר מִיָּדוֹ שֶׁל הָרַבִּי וּפָנִיתִי לְהַמְשִׁיךְ, אֶלָּא שֶׁאָז קָרָא לִי הָרַבִּי שֵׁנִית, וְאָמַר לִי שֶׁכָּל יְהוּדִי הוּא קָדוֹשׁ. הֵעַזְתִּי וְעָנִיתִי לָרַבִּי שֶׁזּוֹ לֹא הָאֱמֶת, מִשּׁוּם שֶׁאֲנִי יְהוּדִי חִלּוֹנִי. הָרַבִּי חָזַר עַל דְּבָרָיו שׁוּב, וְגַם עָנִיתִי אוֹתָהּ תְּשׁוּבָה. כִּמְעַט וְעָמַדְתִּי 'לְהַסְבִּיר' אֶת עֶמְדָּתִי, כְּשֶׁלְּפֶתַע הִרְצִינוּ פָּנָיו שֶׁל הָרַבִּי וְהוּא אָמַר לִי: "רְפוּאָה שְׁלֵמָה עֲבוּר הָאֵם".
יָצָאתִי הַחוּצָה מְבֻלְבָּל וּמִהַרְתִּי לְהִתְקַשֵּׁר אַרְצָה. אָחִי עָנָה לַטֶּלֶפוֹן וּלְשֶׁמַע שְׁאֵלָתִי אוֹדוֹת מַצָּבָהּ שֶׁל אִמָּא, הָיָה בְּתַדְהֵמָה. "מֵאֵיפֹה אַתָּה יוֹדֵעַ?! אָכֵן אֵצֶל אִמָּא נִתְגַּלּוּ בְּעָיוֹת בָּעַיִן וְהִיא עָבְרָה נִתּוּחַ מִיָּדִי וְקָשֶׁה. בַּשָּׁעוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת יֶשְׁנָהּ הֲטָבָה מַשְׁמָעוּתִית וּבְקָרוֹב תְּשֻׁחְרַר לְבֵיתָהּ".
הִתְרַגַּשְׁתִּי מְאוֹד וְהֶחְלַטְתִּי שֶׁאֲנִי צָרִיךְ לְהוֹדוֹת לָרַבִּי עַל בִּרְכָּתוֹ. נִשְׁאַרְתִּי בְּ'בֵית חַיֵּינוּ' כָּל אוֹתוֹ שָׁבוּעַ וְהִשְׁתַּתַּפְתִּי בַּהִתְוַעֲדוּת שֶׁהִתְקַיְּמָה בְּשַׁבָּת. הָרַבִּי הִנְהֵן בְּרֹאשׁוֹ לְכָל הַצְּדָדִים, וּכְשֶׁהוּא הִגִּיעַ אֵלַי – נֶעֱצַר. הָיִיתִי נָבוֹךְ, אַךְ אַחַד הַחֲסִידִים מִהֵר לִדְחֹף בְּיָדִי כּוֹס יַיִן לַאֲמִירַת 'לְחַיִּים'. הֵרַמְתִּי אֶת יָדִי, וְאָז הָרַבִּי נִעְנֵעַ בְּרֹאשׁוֹ וְעַל פָּנָיו חִיּוּךְ רָחָב. הִרְגַּשְׁתִּי שֶׁהָרַבִּי יוֹדֵעַ אֶת כָּל צְפוּנוֹת לִבִּי...
(C) כל הזכויות שמורות לצעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר)
מאפשרים לכם לקבל
