מערכת COL
|
יום ל' תשרי ה׳תשס״ח
12.10.2007
כשהעליונים ירדו למטה... ● דיאלוג של שמחת-תורה
הסופר הדגול והוותיק, ר' יהושע דובראווסקי, שוב משחיז את עטו הברוך במהדורת העיתון החדש של ה"אלגעמיינער זשורנאל" שיצא-לאור היום בניו-יורק ■ בתיאורו הפיוטי והמרגש של הקפות ב-770, נכנס ר' יהושע לנפשותיהם של שני חב"דניקים שבגלות סמרקנד היו ידידים נפלאים, אלא שבעקבות החילוקי-דעות מאז ג' תמוז, נתפרדו לבבותיהם. זה עלה להתפלל למעלה, וזה נשאר להתפלל למטה ■ מספר קטעים בכתבה המלאה לסיפור המלא ● הדיווחים, הגלריות והוידאו מחצרות-קודשנו - "תשרי בליובאוויטש"
(צילום אילוסטרציה: אלי קאהן, COL)
מאת חיים ברון, כתב COL בניו-יורק
הסופר הדגול והוותיק, ר' יהושע דובראווסקי, שוב משחיז את עטו הברוך במהדורת העיתון החדש של ה"אלגעמיינער זשורנאל" שיצא-לאור היום בניו-יורק.
בתיאורו הפיוטי והמרגש של הקפות ב-770, נכנס ר' יהושע לנפשותיהם של שני חב"דניקים, חסידים וותיקים, שבגלות סמרקנד היו ידידים נפלאים, אלא שבעקבות החילוקי דיעות בליובאוויטש מני ג' תמוז נתפרדו לבבותיהם. זה עלה להתפלל למעלה, וזה נשאר להתפלל למטה.
ברגש עמוק, מלא געגועים, פיוט והשקפה חסידית, מתאר הסופר את פגישתם של שני חסידים אלו באמצע "אתה הראת" בהקפות ב-770, בעת הדחיפות הנוראות.
"ממתי עליונים ירדו למטה"?.... שואל ר' זעליג את ר' חיים-יוסף. – "אוי, זעליג, ברגע זה תן לי להתנער מפוליטיקה. הרי שמחת תורה היום"!
"בעבור דוד עבדך אל תשב פני משיחיך"... ור' חיים-יוסף בוכה בכי תמרורים, בהראותו למקומו הקדוש של הרבי. "אתה רואה זעליג?... פה... ממש פה... עמד הרבי".
מתוך אהבה פנימית מלאה על גדותיה נכנסים שני החסידים לשיחה אודות האמונה של אלו מהחסידים, שכיון שלדעתם ג' תמוז סותרת שיחותיו הק' של הרבי לכן יש להוציא ג' תמוז מידי פשוטו, לאמונת אלו מהחסידים, שלמרות שאין אנו מבינים את התירוצים לכל השאלות, האמונה בדבריו הק' של הרבי איתנה וחזקה בל תמוט לעולם.
דיאלוג של שמחת תורה באמצע הדחיפות ב-770, השבוע ב"אלגעמיינער זשורנאל".
הסופר הדגול והוותיק, ר' יהושע דובראווסקי, שוב משחיז את עטו הברוך במהדורת העיתון החדש של ה"אלגעמיינער זשורנאל" שיצא-לאור היום בניו-יורק.
בתיאורו הפיוטי והמרגש של הקפות ב-770, נכנס ר' יהושע לנפשותיהם של שני חב"דניקים, חסידים וותיקים, שבגלות סמרקנד היו ידידים נפלאים, אלא שבעקבות החילוקי דיעות בליובאוויטש מני ג' תמוז נתפרדו לבבותיהם. זה עלה להתפלל למעלה, וזה נשאר להתפלל למטה.
ברגש עמוק, מלא געגועים, פיוט והשקפה חסידית, מתאר הסופר את פגישתם של שני חסידים אלו באמצע "אתה הראת" בהקפות ב-770, בעת הדחיפות הנוראות.
"ממתי עליונים ירדו למטה"?.... שואל ר' זעליג את ר' חיים-יוסף. – "אוי, זעליג, ברגע זה תן לי להתנער מפוליטיקה. הרי שמחת תורה היום"!
"בעבור דוד עבדך אל תשב פני משיחיך"... ור' חיים-יוסף בוכה בכי תמרורים, בהראותו למקומו הקדוש של הרבי. "אתה רואה זעליג?... פה... ממש פה... עמד הרבי".
מתוך אהבה פנימית מלאה על גדותיה נכנסים שני החסידים לשיחה אודות האמונה של אלו מהחסידים, שכיון שלדעתם ג' תמוז סותרת שיחותיו הק' של הרבי לכן יש להוציא ג' תמוז מידי פשוטו, לאמונת אלו מהחסידים, שלמרות שאין אנו מבינים את התירוצים לכל השאלות, האמונה בדבריו הק' של הרבי איתנה וחזקה בל תמוט לעולם.
דיאלוג של שמחת תורה באמצע הדחיפות ב-770, השבוע ב"אלגעמיינער זשורנאל".
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
