ביום שלישי השבוע התקיים טקס מרגש של המשך כתיבת אותיות בספר התורה המיוחד הנכתב על ידי מטה "צעירי-חב"ד למען נפגעי הטרור" לזכר כל הנרצחים ולרפואת הפצועים מפגועי הטרור בישראל.

הטקס אורגן על ידי מחלקת השיקום במוסד ביטוח לאומי בטבריה יחד עם צעירי אגודת חב"ד והתקיים ברוב פאר והדר במלון שרתון פלאז'ה בעיר טבריה בהשתתפות עשרות רבות של משפחות שכולות ופצועים מאזור טבריה צפת וקריית שמונה.


ממלחמת לבנון השניה עד כ"ב ילדי מעלות

עשרות משפחות שכולות מפיגועי הטרור של השנים האחרונות ומשפחות שנפגעו במלחמת לבנון השנייה, לצד משפחות שכולות מהפיגוע הנורא של כ"ב ילדי מעלות, התכנסו יחד למפגש מרגש כדי להתעלות מחיי השגרה הכואבים ולשאוב כוחות מרגעים של התעלות רוחנית שמחה חסידית כשבשיאו כתיבת אות בספר תורה מיוחד הנכתב עבורם.

לאחר דברי פתיחה של גב' נינה עוז רכזת איבה בביטוח לאומי בטבריה, הוזמן לדברי ברכה מר צביקה היבנר מנהל בכיר בתחום שיקום בסניף טבריה, בדבריו ציין כי הערב מתקיים במסגרת מפגשים תקופתיים שמקיים הביטוח לאומי עבור המשפחות השכולות, והביע את תקוותו כי מהערב המיוחד עם צעירי חב"ד נצא מחוזקים ומאוחדים.

הרב יוסף קרמר מנהל בית חב"ד בטבריה נשא דברי עידוד וחיזוק למשפחות, כשהוא מתבל את דבריו בדברי תורה על דור ההפלגה. תזמורת הכלייזמרים המפורסמת של אגף העליה בצעירי חב"ד פצחה בניגוני שמחה חסידית שסחפו את הקהל למעגלי ריקודים.

את דבר המשפחות הביאה גב' דניאלה קנאפ אם שכולה שבנה קלוד הי"ד נרצח בפיגוע אוטובוס בכביש ואדי ערה לפני כשש שנים, כשההתרגשות נשמע בקולה היא הודתה לצעירי חב"ד על ההזדמנות הנפלאה לכתוב אות בס"ת לזכר בנה, ועל הקשר הקבוע שלה עם בית חב"ד ובמיוחד על הביקורים המעודדים לקראת חגי ישראל. כמו כן הודתה לאנשי המוסד לביטוח לאומי על עבודת הקודש שלהם ועל היוזמה בארגון הערב המיוחד.


סיפורו של ספר התורה המיוחד

את הנאום המרכזי נשא הרב מנחם קוטנר מנהל מטה "צעירי חב"ד למען נפגעי הטרור" שריתק את הקהל בדבריו בנושא "כוחה של אחדות". המשפחות הביעו התרגשות עמוקה לנוכח סיפורו של ספר התורה שנתרם על ידי הרב חיים ריטרי מציריך שבשוייץ וכתיבתו החלה במהלך בר מצווה משותפת לבנו יחד עם ילד ישראלי שאביו נרצח בפיגוע בקפה הלל.

מאז עורכים בצעירי חב"ד מסע מרגש עם ספר התורה בכל רחבי הארץ על מנת להזמין את המשפחות לכתוב בעצמם אות בספר התורה בהדרכת סופר סת"ם. בין השאר נכתב ס"ת בשוק בחדרה, בשד' מוריה בחיפה, בבאר שבע, בצומת מגידו, ובצומת פת בירושלים ועוד. בסיום הכתיבה יוכנס הס"ת לכותל המערבי בטקס גדול בהשתתפות המשפחות ונכבדי ציבור.


דמעות של התרגשות בכתיבת אות בס"ת

רגע השיא של הטקס הגיע כאשר הוקראו שמות הנרצחים שלזכרם התכבדו בני משפחתם בכתיבת אות בס"ת, בזה אחר זה עלו ובאו לבימת הכבוד הורים שכולים אלמנות ויתומים לצד פצועים כשדמעות של התרגשות על פניהם ובהדרכתו של סופר סת"ם זכו להנציח את זכר יקירם בספר הנצח של עם ישראל.

התרגשות גדולה ניכרה באולם כאשר נקרא איציק כהן לכתוב שלוש אותיות לזכר שני הוריו ואחיו בן ה-4 שנרצחו בביתם בידי המחבלים בפיגוע במעלות עוד טרם חדירת המחבלים למתחם בית הספר בו שהו התלמידים.


הערב לאחר 37 שנה מצאה הפצועה את מציל חייה

באווירה החמה והלבבית של הטקס נוצרו קשרים בין המשתתפים, אחד מהם היה סיפורה המדהים של חנה שנפצעה אנושות בפיגוע בבית שאן בשנת תש"ל כשמחבלים ירו על בית הספר בו למדה בהיותה בת 12. עקב הפציעה נקטעה רגלה, אך למרות הפציעה האנושה והשריפה הגדולה שפרצה במקום היא נותרה בחיים בזכות עובר אורח שקפץ לתוך התופת וחילץ אותה בחיים.

במהלך הערב היא סיפרה את סיפורה ליעיש אב שכול שבתו נרצחה בפיגוע קו 20 בירושלים, בעוד היא מתארת את סיפורה נזכר יעיש כי שמע את הסיפור במדויק מאחיו שהתגורר באותו זמן בבית שאן והוא זה שהציל את חייה!

מיד נוצר קשר טלפוני עם האח שחזר במדויק בפני חנה על כל סיפור הצלתה. לבקשתה ניגשה חנה לדוכן הנואמים וסיפרה את כל השתלשלות האירועים ועל ההשגחה העליונה שהגיעה לטקס ובאופן בלתי צפוי הגיעו הדברים לידי כך שהערב לאחר 37 שנים זכתה ליצור קשר עם מציל חייה שבזכות אומץ לבו ניצלו חייה וכיום היא נשואה ואם לשלושה ילדים כ"י.

הפצוע שחזר מחדר המתים כתב אות בספר התורה

לאחר דבריה הנרגשים של חנה ביקש פצוע נוסף לספר את סיפורו, מאיר הינו הפצוע הקשה ביותר מבין הילדים שנפגעו בפיגוע במעלות, עד כדי כך שכבר הוכנס לחדר המתים ולאחר בדיקה נוספת התברר כי הוא עדיין חי והועבר לבית רפואה במצב של חוסר הכרה שנמשך ארבע שנים. לאחר 17 שנה בבתי רפואה הוא כיום עומד על רגליו, למרות שאך לפני שבוע יצא מניתוח נוסף. בסיפורו המרתק הוא ביקש להעביר מסר של עידוד וחיזוק שבכוחות נפש עילאיים הוא לא רצה לתת לאויבים לנצח אותו ובמאמצים גדולים יחד עם תקווה ואמונה גדולה הוא נלחם כדי לחזור לחיים.

לאחר הדברים הנשגבים האלה לא נותר אלא לתת לתזמורת לעשות את שלה, ולקול ניגוני שמחה נפרדו המשתתפים לביתם מתוך תחושת התעלות ורוממות רוח.