המגזין מתפרסם באדיבות 'תורתך שעשועי' – השבועון לילדי ישראל
בהוצאת המרכז חינוכי חסידותי של צעירי-חב"ד.
להצטרפות למשפחת המנויים, טל: 02-5000770, פקס: 02-5001770
[email protected]

(C) כל הזכויות שמורות לצעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר)

השבוע היהודי

חַג הַסֻּכּוֹת

מָה אוֹמֵר לָכֶם חַג הַסֻּכּוֹת? אַרְבָּעָה מִינִים, סְעוּדַת חַג בַּסֻּכָּה הַמּוּצֶלֶת, רִקּוּדִים לִצְלִילֵי תִּזְמֹרֶת בְּשִׂמְחַת בֵּית-הַשּׁוֹאֵבָה וְאוּלַי גַּם בִּקּוּר מִשְׁפַּחְתִּי אוֹ טִיּוּל בְּחוֹל-הַמּוֹעֵד...

אִם אַתֶּם גָּרִים בִּכְפָר אוֹ בְּיִשּׁוּב מֻקָּף שָׂדוֹת, תּוּכְלוּ לְהוֹסִיף עַל כָּל אֵלֶּה גַּם אֶת אֲוִירַת 'חַג הָאָסִיף'. כְּמוֹ בִּתְקוּפַת הַמִּקְרָא גַּם הַיּוֹם, עֲסוּקִים הַחַקְלָאִים מַמָּשׁ בִּתְקוּפָה זוֹ שֶׁל הַשָּׁנָה בְּאִסּוּף הַיְּבוּל מִן הַשָּׂדֶה וּמִן הַכֶּרֶם, כְּפִי שֶׁכָּתְבָה הַתּוֹרָה "חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ... בְּאָסְפְּךָ מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ".

חַג הַסֻּכּוֹת מְצַיֵּן אֶת סִיּוּמוֹ שֶׁל מַחֲזוֹר חַקְלָאִי, וּלְאַחַר הָאָסִיף מַתְחִיל מַחֲזוֹר חָדָשׁ שֶׁל עֲבוֹדַת אֲדָמָה וּזְרִיעָה. לִקְרַאת הָעִבּוּד וְהַזְּרִיעָה הַמְּחֻדָּשִׁים הָאִכָּר נוֹשֵׂא אֶת תְּפִלָּתוֹ שֶׁתִּהְיֶה הַשָּׁנָה גְּשׁוּמָה וְלֹא חָלִילָה שְׁחוּנָה, שְׁנַת בַּצֹּרֶת, וְשֶׁיִּהְיוּ אֵלּוּ גִּשְׁמֵי בְּרָכָה וְלֹא גִּשְׁמֵי זַעַף. וְאָכֵן, בְּחַג הַסֻּכּוֹת נִדּוֹנִים עַל הַמַּיִם, עַל הַגְּשָׁמִים, הֵן זוֹהִי מִשְׁנָה מְפֹרֶשֶׁת בְּמַסֶּכֶת רֹאשׁ-הַשָּׁנָה.

שִׂמְחַת בֵּית-הַשּׁוֹאֵבָה

'כָּל מִי שֶׁלֹּא רָאָה שִׂמְחַת בֵּית-הַשּׁוֹאֵבָה לֹא רָאָה שִׂמְחָה מִיָּמָיו', אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם-לִבְרָכָה. בִּזְמַן שֶׁבֵּית-הַמִּקְדָּשׁ הָיָה קַיָּם הָיוּ נוֹהֲגִים לִנְסֹךְ (לָצֶקֶת) מַיִם עַל הַמִּזְבֵּחַ בַּבֹּקֶר שֶׁל כָּל אֶחָד מִיְּמֵי חַג הַסֻּכּוֹת. תַּהֲלוּכָה גְּדוֹלָה שֶׁל אַנְשֵׁי יְרוּשָׁלַיִם וְעוֹלֵי רֶגֶל, בְּרֹאשָׁהּ כֹּהֲנִים, וּבְתוֹכָהּ מְנַגְּנִים בַּחֲצוֹצְרוֹת וְתוֹקְעִים בַּשּׁוֹפָר, הָיְתָה צוֹעֶדֶת עִם שַׁחַר לְמַעְיָן הַשִּׁלּוֹחַ שֶׁלְּמַרְגְּלוֹת הַר-הַזֵּיתִים. בִּצְלוֹחִית שֶׁל זָהָב הָיוּ שׁוֹאֲבִים מַיִם מִן הַמַּעְיָן וּמְבִיאִים אוֹתָם לְבֵית-הַמִּקְדָּשׁ, אֶת הַמַּיִם הָיוּ מַעֲבִירִים לְסֵפֶל מְיֻחָד עָשׂוּי כֶּסֶף (שֶׁבּוֹ הִשְׁתַּמְּשׁוּ רַק פַּעַם בְּשָׁנָה, בְּחַג הַסֻּכּוֹת) וּבְסֵפֶל זֶה יָצְקוּ אֶת הַמַּיִם עַל הַמִּזְבֵּחַ, בִּתְפִלָּה לִשְׁנַת גְּשָׁמִים בְּרוּכָה.

הַטֶּקֶס הַיּוֹמִי שֶׁל שְׁאִיבַת מַיִם מִן הַמַּעְיָן וְנִסּוּךְ הַמַּיִם עַל הַמִּזְבֵּחַ הָיָה מְלֻוֶּה בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה שֶׁהִתְקַיְּמָה בַּלַּיְלָה, הָחֵל מִמּוֹצָאֵי הַחַג הָרִאשׁוֹן, 'וְלֹא הָיְתָה חָצֵר בִּירוּשָׁלַיִם שֶׁאֵינָהּ מְאִירָה מֵאוֹר בֵּית-הַשּׁוֹאֵבָה'. לַפִּידִים בּוֹעֲרִים, שִׁירָה וּנְגִינַת הַלְּוִיִּים עִם כִּנּוֹרוֹת, נֵבֶל, מְצִלְתַּיִם וַחֲצוֹצְרוֹת, כָּל אֵלּוּ חֵלֶק מִשִּׂמְחָתָם שֶׁל תּוֹשָׁבֵי יְרוּשָׁלַיִם וְהָעוֹלִים לָרֶגֶל...

מִי יוֹבִיל אֶת הַמַּיִם?

מֵאָז וּמִתָּמִיד הָיְתָה כַּמּוּת הַמַּיִם בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל מְעַטָּה מְאוֹד. כְּבָר בִּתְקוּפַת הָאָבוֹת לָמַדְנוּ עַל תְּקוּפוֹת בַּצֹּרֶת וְרָעָב, עַל מַחְסוֹר בְּמַיִם וְעַל בְּאֵרוֹת מְרִיבָה. כָּל טִפַּת מַיִם נֶאֶסְפָה וְנֻצְּלָה בְּחַסְכָנוּת, כָּל זֹאת לְלֹא צִנּוֹרוֹת וּלְלֹא בְּרָזִים... כֵּיצַד?

הֶעָרִים הָעַתִּיקוֹת בִּתְקוּפַת הַמִּקְרָא הָיוּ מְבֻצָּרוֹת בְּחוֹמוֹת אַדִּירוֹת שֶׁהֵגֵנּוּ עֲלֵיהֶן מִפְּנֵי צַר וְאוֹיֵב, אַךְ לְלֹא מַיִם בְּתוֹךְ הַחוֹמוֹת, לֹא הָיְתָה לְאַף עִיר יְכֹלֶת קִיּוּם בְּעֵת מָצוֹר. לָכֵן הָיְתָה מַעֲרֶכֶת אַסְפָּקַת מַיִם פְּנִימִית שֶׁהָיְתָה מֻרְכֶּבֶת מִמַּיִם תַּחְתִּיִּים, כְּלוֹמַר מִמַּעְיָנוֹת, בְּאֵרוֹת וּמֵי תְּהוֹם וְכֵן מִמַּיִם עִלִּיִּים, כְּלוֹמַר מִמֵּי הַגֶּשֶׁם שֶׁנֶּאֶסְפוּ אֶל בְּרֵכוֹת פְּתוּחוֹת, בּוֹרוֹת וּמַאֲגָרִים שׁוֹנִים.

בִּתְקוּפָה מְאֻחֶרֶת יוֹתֵר, כַּאֲשֶׁר הָרוֹמִים שָׁלְטוּ בָּאָרֶץ, לֹא הָיָה עוֹד צֹרֶךְ בְּמַעֲרֶכֶת מַיִם פְּנִימִית וְאֶל הֶעָרִים הַלָּלוּ נִבְנוּ "אַמּוֹת מַיִם" שֶׁהוֹבִילוּ אֲלֵיהֶן מֵי מַעְיָנוֹת מִמֶּרְחַקִּים. אַמּוֹת כָּאֵלֶּה נִמְצְאוּ בִּירוּשָׁלַיִם, קֵיסָרְיָה, צִפּוֹרִי, בֵּית שֶׁאָן, סוּסִיתָא, בֵּית גֻּבְרִין וְעוֹד. לְאֹרֶךְ הָאַמּוֹת נִבְנוּ מִתְקָנִים שׁוֹנִים: בָּתֵּי מַעְיָן, גְּשָׁרִים, מַאֲגָרִים, בְּרֵכוֹת, בּוֹרוֹת שִׁקּוּעַ וְעוֹד.

הַמַּיִם לֹא הִגִּיעוּ, כַּמּוּבָן, עַד לְבָתֵּי הַתּוֹשָׁבִים. הֵם נֶאֶסְפוּ אֶל מִזְרָקָה מֶרְכָּזִית בְּתוֹךְ הָעִיר, וּמִמֶּנָּה מִלְּאוּ הַתּוֹשָׁבִים מַיִם לְבֵיתָם. בְּנוֹסָף לְכָךְ, לְכָל בַּיִת הָיָה בּוֹר מִשְׁפַּחְתִּי וּבוֹ נֶאֶגְרָה כַּמּוּת שֶׁל מֵי גֶּשֶׁם, לִשְׁעַת הַצֹּרֶךְ. הַמַּיִם בַּבּוֹרוֹת נִשְׁמְרוּ טְרִיִּים וּקְרִירִים לִזְמַן רַב וּלְעִתִּים הֶחְזִיקוּ עַד הִתְחַדְּשׁוּת הַגֶּשֶׁם בַּשָּׁנָה הַבָּאָה.

מַיִם יִקְרֵי עֶרֶךְ

כְּשֶׁתֵּאַרְנוּ אֶת תַּהֲלִיךְ נִסּוּךְ הַמַּיִם בִּזְמַן שֶׁבֵּית-הַמִּקְדָּשׁ הָיָה קַיָּם, הִזְכַּרְנוּ גַּם אֶת מַעֲיָן הַשִּׁלּוֹחַ. הַשִּׁלּוֹחַ, הַמְּכֻנֶּה גַּם 'הַגִּיחוֹן', הוּא הַמַּעְיָן שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם הַקְּדוּמָה. בִּתְקוּפוֹת שׁוֹנוֹת נִבְנוּ וְנֶחְפְּרוּ סְבִיבוֹ מִפְעֲלֵי מַיִם שׁוֹנִים, אַךְ הַיָּדוּעַ מִבֵּינֵיהֶם הוּא מִפְעַל הַמַּיִם שֶׁבָּנָה הַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּהוּ.

כַּאֲשֶׁר עָלָה מֶלֶךְ אַשּׁוּר עַל יְרוּשָׁלַיִם וְשָׂם עָלֶיהָ מָצוֹר, נִתְקַל חִזְקִיָּהוּ הַמֶּלֶךְ בִּבְעָיַת מַיִם מֻרְכֶּבֶת: מַעְיָן הַגִּיחוֹן הָיָה מִחוּץ לָעִיר, וְעָלָיו הָיָה לִמְצֹא דֶּרֶךְ הֵן לְהַבְטִיחַ מַיִם לָעִיר הַנְּצוּרָה וְהֵן לִמְנֹעַ מֵהַצָּבָא הָאַשּׁוּרִי גִּישָׁה לִמְקוֹר הַמַּיִם...

וְכָךְ מְתֹאָר בְּסֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים: "וַיַּרְא יְחִזְקִיָּהוּ כִּי בָא סַנְחֵרִיב וּפָנָיו לַמִּלְחָמָה... וַיִּוָּעַץ עִם שָׂרָיו וְגִבֹּרָיו לִסְתּוֹם אֶת מֵימֵי הָעֲיָנוֹת, אֲשֶׁר מִחוּץ לָעִיר... לֵאמֹר לָמָּה יָבוֹאוּ מַלְכֵי אַשּׁוּר וּמָצְאוּ מַיִם רַבִּים".

כְּדֵי לִפְתֹּר אֶת הַבְּעָיָה, חָצַב חִזְקִיָּהוּ מִנְהָרָה שֶׁ'מָּשְׁכָה' אֶת מֵי הַגִּיחוֹן מִתַּחַת לִפְנֵי הַקַּרְקַע אֶל פְּנִים הָעִיר. עַל יְדֵי כָּךְ הֻבְטְחָה לָעִיר הַסְפָּקַת מַיִם סְדִירָה.

הַמִּנְהָרָה שֶׁהֵסִיטָה אֶת הַמַּיִם, מְכֻנָּה  גַּם בְּשֵׁם 'הַנִּקְבָּה'. אָרְכָּהּ הוּא כַּחֲצִי קִילוֹמֶטֶר וְהִיא מְפֻתֶּלֶת בִּגְלַל הַמִּבְנֶה הַסַּלְעִי שֶׁל הָאֵזוֹר. וְאֵיךְ נַעֲשֵׂית עֲבוֹדָה שֶׁכָּזֹאת בְּלִי טְרַקְטוֹר וּבְלִי דַּחְפּוֹר? אָכֵן, שְׁתֵּי קְבוּצוֹת חוֹצְבִים שָׁקְדוּ עַל הַמְּלָאכָה בּוֹ זְמַנִּית מִשְּׁנֵי הַצְּדָדִים, עַד שֶׁנִּפְגְּשׁוּ. מִי סִפֵּר לָנוּ? הַכְּתֹבֶת עַל הַקִּיר!

בִּקְצֵה הַנִּקְבָּה חֲקוּקָה כְּתֹבֶת מְיֻחֶדֶת הַמְּפָרֶטֶת אֶת סִיּוּם הַמְּלָאכָה, וְכָךְ מְתָאֶרֶת הַכְּתֹבֶת: בָּרְגָעִים הָאַחֲרוֹנִים שֶׁל חֲצִיבַת הַמִּנְהָרָה, בָּהֶם כִּמְעַט נִפְגְּשׁוּ שְׁתֵּי קְבוּצוֹת הַחוֹצְבִים, בְּעוֹדָם  מְנִיפִים אֶת הַגַּרְזֶן אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ מִשְּׁנֵי צִדֵּי הַנִּקְבָּה, נִשְׁמַע קוֹל אִישׁ קוֹרֵא אֶל רֵעֵהוּ כִּי הָיָה סֶדֶק בַּסֶּלַע, מִיָּמִין וּמִשְּׂמֹאל. וַיֵּלְכוּ הַמַּיִם מִן הַמּוֹצָא אֶל  הַבְּרֵכָה...

רַבִּים מִכֶּם וַדַּאי טִיְּלוּ בְּאֵזוֹר הַמַּעְיָן, וְצָעֲדוּ בְּתוֹךְ הַמַּיִם הַזּוֹרְמִים בְּבֶטֶן הַסֶּלַע שֶׁל נִקְבַּת הַשִּׁלּוֹחַ. כָּאן, בְּמָקוֹם זֶה מַמָּשׁ, נִשְׁאֲבוּ הַמַּיִם הַמְּפֻרְסָמִים בְּחַג הַסֻּכּוֹת, כְּשֶׁבֵּית-הַמִּקְדָּשׁ הָיָה קַיָּם...

*

לִוִּינוּ אֶת הָאִכָּר בִּתְפִלָּתוֹ, אֶת עוֹלֵי הָרֶגֶל בְּשִׂמְחַת חַג הַסֻּכּוֹת, וּבִקַּרְנוּ בַּאֲתָרִים הִיסְטוֹרִיִּים מְרַתְּקִים, כְּמוֹ אַמּוֹת הַמַּיִם הָעַתִּיקוֹת וְנִקְבַּת הַשִּׁלּוֹחַ. לְכֻלָּם – נוֹשֵׂא מְשֻׁתָּף אֶחָד: הַגֶּשֶׁם.

אַף-עַל-פִּי שֶׁבְּחַג הַסֻּכּוֹת נִדּוֹנִים עַל הַמַּיִם, קָבְעוּ חֲזַ"ל אֶת תְּפִלַּת הַגֶּשֶׁם רַק לְחַג שְׁמִינִי עֲצֶרֶת, מִשּׁוּם שֶׁגְּשָׁמִים בְּמַהֲלַךְ יְמֵי הַסֻּכּוֹת אֵינָם נֶחְשָׁבִים לִבְרָכָה. גַּם בִּשְׁמִינִי עֲצֶרֶת עֲדַיִן רַק מַזְכִּירִים אֶת הַגֶּשֶׁם וְלֹא מְבַקְּשִׁים, עַד כִּשְׁבוּעַיִם לְאַחַר הַחַג, כְּדֵי לְהַבְטִיחַ שֶׁכָּל עוֹלֵי הָרֶגֶל, גַּם אֵלֶּה שֶׁהִגִּיעוּ מִמְּקוֹמוֹת רְחוֹקִים, יַסְפִּיקוּ לַחְזֹר לְבָתֵּיהֶם לִפְנֵי שֶׁיַּתְחִיל לְטַפְטֵף...

חַג שָׂמֵחַ!

הסיפור השבועי

סֻכָּה בִּלְתִּי-חֻקִּית

כַּמָּה שָׁבוּעוֹת לִפְנֵי חַג-הַסֻּכּוֹת פָּרְצָה בְּנַדְבוֹרְנָה וּבִסְבִיבוֹתֶיהָ מַגֵּפָה קָשָׁה, שֶׁהִפִּילָה חֲלָלִים לָרֹב. הָרוֹפְאִים הָיוּ אוֹבְדֵי-עֵצוֹת מוּל הַמַּגֵּפָה הַמִּשְׁתּוֹלֶלֶת. טוֹבֵי הַמֻּמְחִים מֵהָאֵזוֹר כֻּלּוֹ הֻזְעֲקוּ לָעִיר, כְּדֵי לְהִתְחַקּוֹת אַחַר שֹׁרֶשׁ הַמַּגֵּפָה וּלְהַצִּיעַ דְּרָכִים לְמַגְּרָהּ. לְבַסּוֹף נִמְנוּ וְגָמְרוּ כֻּלָּם כִּי הַמַּגֵּפָה נִגְרְמָה בְּשֶׁל זִהוּם סְבִיבָתִי חָמוּר.

עוֹד בְּאוֹתוֹ יוֹם הֵפִיצוּ הַשִּׁלְטוֹנוֹת שׁוּרָה אֲרֻכָּה שֶׁל חֻקֵּי נִקָּיוֹן וְהִיגְיֶנָה. הֵם הִזְהִירוּ כִּי מִי שֶׁיַּעֲבֹר עַל הַחֻקִּים, יֵעָנֵשׁ קָשׁוֹת. סַיֶּרֶת פַּקָּחִים מֻנְּתָה לְשׁוֹטֵט בָּעִיר וְלֶאֱכֹף אֶת הַחֻקִּים הַחֲדָשִׁים.

בְּהַגִּיעַ חַג-הַסֻּכּוֹת חָשְׁשׁוּ יְהוּדֵי נַדְבוֹרְנָה לְהָקִים סֻכּוֹת בְּחַצְרוֹת בָּתֵּיהֶם, דָּבָר שֶׁעָמַד בְּנִגּוּד מֻחְלָט לְכַמָּה מֵחֻקֵּי הַנִּקָּיוֹן הַחֲדָשִׁים. בְּאֵין-בְּרֵרָה נֶאֶלְצוּ הַיְּהוּדִים לִבְנוֹת סֻכּוֹת זְעִירוֹת, שֶׁהֻסְווּ בְּאֶמְצָעִים שׁוֹנִים וּמְתֻחְכָּמִים.

רַק הַצַּדִּיק רַבִּי מָרְדְּכַי מִנַּדְבוֹרְנָה לֹא הָיָה מוּכָן לְהִתְכּוֹפֵף מוּל הַחֻקִּים הַחֲדָשִׁים, וְהֵקִים אֶת סֻכָּתוֹ הַגְּדוֹלָה כְּמִיָּמִים יָמִימָה, בַּמָּבוֹא שֶׁל בֵּיתוֹ. לֵיל הַחַג עָבַר בְּשָׁלוֹם, אַךְ כְּבָר לְמָחֳרָת נֶחְשְׂפָה סֻכָּתוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק לְעֵין-כֹּל.

הַפַּקָּח שֶׁהִבְחִין בְּכָךְ הִזְעִיק לַמָּקוֹם חֻלְיַת שׁוֹטְרִים. אֵלֶּה הִתְפָּרְצוּ לְתוֹךְ הַסֻּכָּה בְּשָׁעָה שֶׁהַצַּדִּיק וּבְנֵי-מִשְׁפַּחְתּוֹ יָשְׁבוּ בָּהּ לִסְעוּדַת הַחַג. "בְּתוֹךְ שָׁעָה עָלֶיךָ לְפָרֵק אֶת הַסֻּכָּה", פָּקְדוּ. רַבִּי מָרְדְּכַי לֹא נִרְתַּע. "הֵקַמְתִּי אֶת הַסֻּכָּה כְּדֵי שֶׁתַּעֲמֹד וְלֹא כְּדֵי לְהַחְרִיבָהּ", אָמַר בְּתַקִּיפוּת.

הַשּׁוֹטְרִים הֻפְתְּעוּ מִנְּחִישׁוּתוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק וְשִׁנּוּ אֶת נִימָתָם. הֵם הֶעֱמִידוּ אֶת הַצַּדִּיק עַל חֻמְרַת מַעֲשֵׂהוּ וְהִזְהִירוּהוּ מִפְּנֵי הָעֹנֶשׁ הַצָּפוּי לוֹ. רַבִּי מָרְדְּכַי נִסָּה לְרַצּוֹתָם בְּדִבְרֵי הֶסְבֵּר וְשִׁכְנוּעַ, אַךְ לְלֹא הוֹעִיל. הַשּׁוֹטְרִים הָיוּ הֶחְלֵטִיִּים. לְבַסּוֹף עָזְבוּ אֶת סֻכָּתוֹ זְעוּפֵי-פָּנִים.

מִהֲרוּ הַשּׁוֹטְרִים אֶל שׁוֹפֵט הָעִיר וְסִפְּרוּ לוֹ בְּהִתְרַגְּשׁוּת עַל הַחֻצְפָּה הַכְּפוּלָה שֶׁל הָרַב הַיְּהוּדִי, שֶׁהֵעֵז לְהָפֵר אֶת הַחֹק וְגַם לְהַחְצִיף פָּנָיו מוּל נְצִיגָיו. הַדְּבָרִים הִכְעִיסוּ מְאוֹד אֶת הַשּׁוֹפֵט, וְהוּא הֶחְלִיט לָגֶשֶׁת מִיָּד לְבֵיתוֹ שֶׁל רַבִּי מָרְדְּכַי כְּדֵי לַחְזוֹת בְּמוֹ-עֵינָיו בַּמַּעֲשֶׂה הַנִּפְשָׁע.

בְּתוֹךְ שָׁעָה קַלָּה הוֹפִיעַ הַשּׁוֹפֵט בְּסֻכַּת הַצַּדִּיק. "שַׁעֲרוּרִיָּה!", הִכְרִיז. "הֲרֵינִי פּוֹקֵד עָלֶיךָ לְפָרֵק לְאַלְתַּר אֶת הַסֻּכָּה". רַבִּי מָרְדְּכַי לֹא יָצָא מִגִּדְרוֹ. הוּא חָזַר פַּעַם נוֹסֶפֶת עַל מִשְׁפָּטוֹ לַשּׁוֹטְרִים: "הֵקַמְתִּי אֶת הַסֻּכָּה כְּדֵי שֶׁתַּעֲמֹד וְלֹא כְּדֵי לְהַחְרִיבָהּ". חֲמָתוֹ שֶׁל הַשּׁוֹפֵט בָּעֵרָה בּוֹ. "עוֹד מִלָּה אַחַת וְתֵאָלֵץ לְהִפָּרֵד מֵהַסֻּכָּה לְטוֹבַת בִּלּוּי אָרֹךְ בַּכֶּלֶא".

הַצַּדִּיק מִנַּדְבוֹרְנָה נוֹתַר שָׁלֵו וְרָגוּעַ. הוּא הֵישִׁיר מַבָּט חַד אֶל הַשּׁוֹפֵט וְאָמַר: "אֵינֶנִּי חוֹשֵׁשׁ מִפָּנֶיךָ וְלֹא אֶשְׁמַע לְקוֹלְךָ. דַּע, כִּי הַצַּדִּיק רַבִּי מֵאִיר מִפְּרַמִישְׁלַאן הָיָה דּוֹדִי-זְקֵנִי!".

הַשּׁוֹפֵט הִבִּיט בּוֹ בְּתִמָּהוֹן. "אֵין זֶה מֵעִנְיָנִי מִי הָיָה דּוֹדְךָ וּמִי הָיָה זְקֵנְךָ. אִם לֹא תְּפָרֵק אֶת סֻכָּתְךָ לְאַלְתַּר, רַע וּמַר יִהְיֶה גּוֹרָלְךָ!".

הַצַּדִּיק הִתְעַלֵּם מֵהֶעָרַת הַשּׁוֹפֵט וְהוֹסִיף לְדַבֵּר: "אִם אֵינְךָ יוֹדֵעַ מִיהוּ דּוֹדִי-זְקֵנִי, הַסְכֵּת וּשְׁמַע:

"לִפְנֵי שָׁנִים הִתְגּוֹרֵר בְּעִירֵנוּ כֹּמֶר עַתִּיר-נְכָסִים וּבַעַל חֲוִילָה נָאָה, שֶׁגַּן נָאֶה הִקִּיפָהּ. יוֹם אֶחָד הֶחְלִיט הַכֹּמֶר לַעֲקֹר מִגִּנָּתוֹ כַּמָּה עֵצִים עַתִּיקִים וַחֲסֻנִּים, כְּדֵי לִשְׁתֹּל בִּמְקוֹמָם פְּרָחִים.

"חָלְפוּ יָמִים אֲחָדִים וּבְנוֹ הַבְּכוֹר שֶׁל הַכֹּמֶר חָלָה וּמֵת. כַּעֲבֹר יָמִים נוֹסָפִים נָטָה בֵּן נוֹסָף לָמוּת. לֹא אָרְכוּ הַשָּׁעוֹת וְגַם הַלָּה שָׁבַק חַיִּים. חַיָּיו הַמְּאֻשָּׁרִים שֶׁל הַכֹּמֶר חָשְׁכוּ, כַּאֲשֶׁר בְּתוֹךְ שָׁבוּעוֹת אֲחָדִים חָלוּ וּמֵתוּ כָּל יְלָדָיו, חוּץ מֵהַקָּטָן שֶׁבָּהֶם. אֵין לְתָאֵר אֶת יְגוֹנוֹ שֶׁל הַכֹּמֶר וְאֶת תְּחוּשַׁת חֹסֶר-הַיֵּשַׁע נֹכַח שַׁרְשֶׁרֶת הָאֲסוֹנוֹת שֶׁפָּקְדָה אוֹתוֹ. לֹא חָלְפוּ חֳדָשִׁים רַבִּים וְגַם צְעִיר הַבָּנִים חָלָה קָשׁוֹת.

"בַּצַּר לוֹ הֶחְלִיט הַכֹּמֶר לִפְנוֹת אֶל הַצַּדִּיק רַבִּי מֵאִיר מִפְּרַמִישְׁלַאן, שֶׁנּוֹדַע כִּקְדוֹשׁ-עֶלְיוֹן, שֶׁבִּרְכוֹתָיו מְחוֹלְלוֹת יְשׁוּעוֹת. הִקְשִׁיב רַבִּי מֵאִיר לְסִפּוּרוֹ הַכָּאוּב שֶׁל הַכֹּמֶר וּבִקֵּשׁ לִשְׁמֹעַ עַל הַקּוֹרוֹת אוֹתוֹ בַּתְּקוּפָה שֶׁקָּדְמָה לְמוֹת יְלָדָיו.

"סִפֵּר לוֹ הַכֹּמֶר הַכֹּל – עַל עָשְׁרוֹ וּמִשְׁפַּחְתּוֹ, עַל בֵּיתוֹ וְגִנָּתוֹ, וַאֲפִלּוּ עַל עֲקִירַת הָעֵצִים. בְּאוֹתוֹ רֶגַע הִפְסִיקוֹ הַצַּדִּיק וְאָמַר: 'בְּתוֹרָתֵנוּ נֶאֱמַר, "כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה", וְחָל אִסּוּר לַעֲקֹר עֲצֵי פְּרִי, וְאַף סַכָּנָה יֵשׁ בַּדָּבָר. כְּשֶׁעָקַרְתָּ אֶת הָעֵצִים הָעַתִּיקִים מִגַּנְּךָ, עוֹרַרְתָּ עָלֶיךָ קִטְרוּג קָשֶׁה. וְאוּלָם אִם תַּבְטִיחַ לְהַרְבּוֹת בְּמַעֲשֵׂי צְדָקָה וָחֶסֶד וּלְהֵיטִיב לַיְּהוּדִים, אֶתְפַּלֵּל לֶאֱלֹקֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁיְּרַפֵּא אֶת בִּנְךָ הַצָּעִיר'".

רַבִּי מָרְדְּכַי מִנַּדְבוֹרְנָה הֵסִיר אֶת מַבָּטוֹ לָרֶגַע מֵהַשּׁוֹפֵט וְלָגַם מְעַט מַיִם מֵהַכּוֹס שֶׁלְּפָנָיו. פָּנָיו שֶׁל הַשּׁוֹפֵט הָיוּ חִוְּרִים כְּסִיד. כַּעֲבֹר רֶגַע שָׁב הַצַּדִּיק מִנַּדְבוֹרְנָה וְנָתַן עֵינָיו בַּשּׁוֹפֵט, שֶׁדּוֹמֶה הָיָה כִּי קוֹמָתוֹ שָׁחָה מְעַט. "וְהִנֵּה אַתָּה, אוֹתוֹ בֵּן צָעִיר שֶׁנִּצַּל בִּזְכוּת בִּרְכַּת דּוֹדִי-זְקֵנִי, עוֹמֵד מוּלִי וּמְשַׁלֵּחַ לְעֶבְרִי אֲיֻמִּים. הַאִם תָּבִין עַתָּה מַדּוּעַ אֵינֶנִּי חוֹשֵׁשׁ מִמְּךָ וּמֵאִיּוּמֶיךָ?!".

דְּמָעוֹת עָמְדוּ בְּעֵינֵי הַשּׁוֹפֵט. קוֹלוֹ הָיָה עַתָּה רַךְ וּמִתְחַנֵּן. "יִסְלַח-נָא לִי כְּבוֹדוֹ, יִסְלַח-נָא לִי. אָמְנָם אָבִי סִפֵּר לִי לִפְנֵי מוֹתוֹ כִּי חָב אֲנִי אֶת חַיַּי לְצַדִּיק מְסֻיָּם, אַךְ לֹא זָכַרְתִּי אֶת שְׁמוֹ וְגַם לֹא יָדַעְתִּי כִּי דּוֹדְךָ-זְקֵנְךָ הָיָה".

בִּקֵּשׁ הַשּׁוֹפֵט אֶת מְחִילַת רַבִּי מָרְדְּכַי מִנַּדְבוֹרְנָה וּבוֹ-בַּמָּקוֹם חָתַם עַל אִשּׁוּר מְיֻחָד לְהוֹתִיר אֶת הַסֻּכָּה עַל כַּנָּה כָּל יְמֵי הַחַג.

מבט לגאולה

הַשְׁמִיעִינִי קוֹלֵךְ

סִפֵּר רַבִּי דָּוִד-שְׁלֹמֹה אַיְיבֶּשִׁיץ, תַּלְמִידוֹ שֶׁל הַמַּגִּיד מִמֶּעזְרִיטְשׁ:

לְאַחַד הַמְּלָכִים הַגְּדוֹלִים הָיָה בֵּן שֶׁסָּרַח וְיָצָא לְתַרְבּוּת רָעָה. הוּא הָיָה מַרְבֶּה לְבַלּוֹת בְּמַעֲשֵׂי-מְשׁוּבָה, לֵיצָנוּת וְהוֹלְלוּת שֶׁלֹּא כַּיָּאֶה לְבֶן מֶלֶךְ כֹּה רָם וְנִשָּׂא. כָּעַס אָבִיו וְגֵרְשׁוֹ מֵהֵיכָלוֹ בְּצַוּוֹתוֹ לְבַל יָהִין לִדְרֹךְ עוֹד בְּעִיר הַבִּירָה. רָצָה הָאָב כִּי בְּנוֹ יַרְחִיק נְדֹד, יִתְעַנֶּה בַּנֵּכָר בְּעֹנִי וּבְרָעָב, יִתְבַּגֵּר בְּנַפְשׁוֹ וְיִשְׁתַּכְּחוּ מִלִּבּוֹ מַעֲשֵׂי הַקּוּנְדֵּס.

הִרְחִיק הַבֵּן נְדֹד לְאַחַת מִמְּדִינוֹתָיו הָרְחוֹקוֹת שֶׁל אָבִיו בְּפַאֲתֵי גְּבוּלוֹת מַמְלַכְתּוֹ.

בְּאַחַד הַיָּמִים נִשְׁבָּה הַנָּסִיךְ בִּידֵי שׁוֹדְדִים אַכְזָרִיִּים וְשׂוֹנְאֵי הַמֶּלֶךְ. הַלָּלוּ הֶעֱבִידוּהוּ בְּפֶרֶךְ, עִנּוּהוּ וְיִסְּרוּהוּ. מִשֶּׁנּוֹדַע לְבֶן הַמֶּלֶךְ שֶׁשּׁוֹבָיו גַּזְלָנִים וְרוֹצְחִים מוּעָדִים, הֵחֵל לַחְשֹׁשׁ לְנַפְשׁוֹ, וּבָכָה בַּמִּסְתָּרִים מִפַּחַד שֶׁמָּא לְאַחַר שֶׁיֵּחָלֵשׁ כּוֹחוֹ מֵעֲבוֹדָה קָשָׁה בַּחֹמֶר וּבַלְּבֵנִים, יָקוּמוּ עָלָיו הַשּׁוֹדְדִים וְיִרְצְחוּהוּ נֶפֶשׁ.

לְיָמִים נִכְמְרוּ רַחֲמֵי אָבִיו הַמֶּלֶךְ בְּזוֹכְרוֹ אֶת בְּנוֹ אֲהוּבוֹ. הוּא הִתְנַחֵם עַל גְּזַר-הַדִּין הַקָּשֶׁה שֶׁהוֹצִיא עָלָיו. נִתְעוֹרְרוּ רַחֲמָיו וְכָתַב אִגְּרוֹת וּשְׁלָחָן בְּיַד הָרָצִים לְכָל מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר דְּבַר-דָּתוֹ מַגִּיעַ, כְּדֵי לְחַפֵּשׂ אַחַר בְּנוֹ.

אוֹ-אָז נוֹדַע לַשּׁוֹדְדִים כִּי הַשָּׁבוּי שֶׁבְּיָדָם אֵינוֹ אֶלָּא בֶּן הַמֶּלֶךְ. הֶחְלִיטוּ הַשּׁוֹדְדִים לְהַעֲרִים עַל הַמֶּלֶךְ. נָטְלוּ מִן הַבֵּן אֶת שְׁאֵרִית הַדְּבָרִים שֶׁנּוֹתְרוּ לוֹ מֵאַרְמוֹן הַמַּלְכוּת, הִלְבִּישׁוּהוּ בִּגְדֵי בְּלַאי וְאַף הִרְבּוּ לְהַרְעִיבוֹ עַד שֶׁהִשְׁתַּנָּה תָּאֳרוֹ, כָּבָה זִיו פָּנָיו, וְגוּפוֹ הִצְטַמֵּק. בְּטוּחִים הָיוּ שׁוֹבָיו כִּי לֹא יַעֲלֶה עוֹד עַל דַּעְתּוֹ שֶׁל אִישׁ לְהַכִּיר בְּשֶׁבֶר-כְּלִי זֶה כִּי הוּא בֶּן הַמֶּלֶךְ.

בְּאַחַד הַשָּׁנִים הוֹפִיעַ הַמֶּלֶךְ בְּאוֹתָהּ מְדִינָה רְחוֹקָה, וּכְשֶׁשָּׁמַע הַבֵּן כִּי עָתִיד אָבִיו לְבַקֵּר בְּסָמוּךְ לִמְקוֹם מוֹשָׁבוֹ, הִתְחַכֵּם בְּכָל דֶּרֶךְ כְּדֵי לְהִתְחַמֵּק מִידֵי שׁוֹבָיו, וּפִלֵּס אֶת דַּרְכּוֹ בֵּין הַהֲמוֹנִים אֲשֶׁר יָצְאוּ בַּסָּךְ לְקַבֵּל אֶת פְּנֵי אָבִיו הַמֶּלֶךְ.

מִשֶּׁעָבְרָה מִרְכֶּבֶת הַמַּלְכוּת בְּרֹב הָדָר וְכָבוֹד, לֹא הִתְאַפֵּק הַבֵּן וְצָעַק בְּכָל כּוֹחוֹ: "אַבָּא, אַבָּא, אֶת פָּנַי לֹא תַּכִּיר, וְאַף לְבוּשִׁי זָר בְּעֵינֶיךָ, אַךְ הַאִם גַּם אֶת קוֹלִי לֹא תַּכִּיר? הֲלוֹא אֲנִי בִּנְךָ!".

הִכִּיר הַמֶּלֶךְ בְּקוֹלוֹ שֶׁל בְּנוֹ מַחְמַדּוֹ, קָם מִמְּקוֹמוֹ מוֹשָׁבוֹ, רָץ אֵלָיו וְחִבְּקוֹ. נָפְלוּ הַשְּׁנַיִם זֶה בִּזְרוֹעוֹת רֵעֵהוּ וְיוֹתֵר לֹא נִפְרְדוּ לָנֶצַח.

כָּךְ הַדָּבָר גַּם בַּנִּמְשָׁל:

אָבִינוּ הַמֶּלֶךְ הוּא הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, אַךְ מִפְּנֵי חֲטָאֵינוּ גָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְהִתְרַחַקְנוּ מֵעַל אַדְמָתֵנוּ, וְנִשְׁבֵּינוּ בְּיַד הַגּוֹיִים הַצּוֹרְרִים אוֹתָנוּ. וּמֵרֹב עֲווֹנֵנוּ וְלַחֲצֵנוּ סָר צֶלֶם הַכָּבוֹד מֵעָלֵינוּ וְאַף לְבוּשֵׁנוּ לְבוּשׁ-בְּלָאוֹת.

לְיָמִים נִתְעוֹרֵר לֵב אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ לְרַחֵם עָלֵינוּ וְשָׁלַח אִגְּרוֹת לְאַרְבַּע פִּנּוֹת הָעוֹלָם שֶׁנִּתְפַּזְּרוּ לְשָׁם, וּבָהֶן כָּתוּב – מִזְרָח וּמַעֲרָב צָפוֹן וְדָרוֹם, מַשְׁבִּיעַ הִנְנִי אִתְּכֶם לְהָשִׁיב אֶת בָּנַי מִגָּלוּתָם לְאֶרֶץ-הַקֹּדֶשׁ מִכּוּר-מַחְצַבְתָּם וְלִנְהֹג בָּהֶם כָּבוֹד כָּל זְמַן שֶׁבְתָּם בְּקִרְבְּכֶם, שֶׁכֵּן בָּנַי הֵם.

וּבֶאֱמֶת, כָּל זְמַן שֶׁהַיְּהוּדִים הָיוּ מְעֻטָּרִים בְּמַעֲשִׂים-טוֹבִים וְכָל תָּאֳרָם הֵעִיד עֲלֵיהֶם כִּי הֵם זֶרַע בֵּרַךְ ה', הָיוּ בָּנִים לַמָּקוֹם, וְזָכְרוּ אֶת מְקוֹר מַחְצַבְתָּם, אַף הַגּוֹיִים נָהֲגוּ בָּהֶם כָּבוֹד, אַךְ מֶה עָשׂוּ הַצּוֹרְרִים שֶׁבָּהֶם? הִגְבִּירוּ אֶת לַחֲצָם עַל הַיְּהוּדִים עַד אֲשֶׁר מִקֹּצֶר-רוּחַ וַעֲבוֹדָה קָשָׁה, נִשְׁתַּנָּה תָּאֳרָם, הוּעַם זִיו פְּנֵיהֶם וּלְבוּשָׁם נִתְבַּלָּה עַד כִּי לֹא נִתַּן עוֹד לְהַכִּירָם עַל-פִּי מַרְאָם.

אוּלָם כְּשֶׁהַיְּהוּדִים נִכְנָסִים לְבָתֵּי-כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי-מִדְרָשׁוֹת וְעוֹמְדִים בִּתְפִלָּה לִפְנֵי אֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה עַל חֲטָאֵי הֶעָבָר וְקַבָּלָה עַל הֶעָתִיד וְצוֹעֲקִים – "אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, שְׁמַע קוֹלֵנוּ", מִיָּד נֶעֱתָר הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לִתְפִלָּתָם וְאוֹמֵר לִכְנֶסֶת-יִשְׂרָאֵל – "הַרְאִינִי מַרְאֵךְ, וְאִם נִשְׁחַת מַרְאֵךְ עַד שֶׁלֹּא נִתַּן לְהַכִּירוֹ הַשְׁמִיעִינִי לְפָחוֹת אֶת קוֹלֵךְ..."

מִכָּאן שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהַקּוֹל קוֹל יַעֲקֹב, אֵין לְהִתְיָאֵשׁ מִן הָרַחֲמִים הַגְּאֻלָּה וְהַיְּשׁוּעָה.

סיפורי חסידים

שְׁתֵּי בְּרָכוֹת

הָרַב יַעֲקֹב מַן מִיְּרוּשָׁלַיִם, שֶׁזָּכָה בַּגּוֹרָל לִנְסִיעָה לָרַבִּי מִלְיוּבַּאוִיטְשׁ בִּשְׁנַת תשל"ח, מְסַפֵּר עַל מוֹפֵת נִפְלָא שֶׁאֵרַע לוֹ בְּאוֹתוֹ חֹדֶשׁ תִּשְׁרֵי:

"אֶל 'בֵּית חַיֵּינוּ' נָסַעְתִּי עִם רַעְיָתִי מָרַת בְּרָכָה. כַּיָּדוּעַ, בְּעִצּוּמָן שֶׁל הַ'הַקָּפוֹת' בְּשִׂמְחַת-תּוֹרָה תשל"ח עָבַר הָרַבִּי הַתְקָפַת-לֵב. כְּתוֹצָאָה מִכָּךְ לֹא הִתְקַיְּמָה לְאַחַר שִׂמְחַת-תּוֹרָה 'יְחִידוּת' שִׁגְרָתִית. כָּל הָאוֹרְחִים עָבְרוּ לְיַד חַדְרוֹ שֶׁל הָרַבִּי, בְּעוֹד הָרַבִּי יוֹשֵׁב בַּפֶּתַח חַדְרוֹ וְצִבּוּר הָאוֹרְחִים עוֹבֵר מוּל פְּנֵי הַקֹּדֶשׁ בִּמְהִירוּת. רַעְיָתִי יַחַד עִם חֲבַרְתָּהּ מָרַת נ.ו. מִיְּרוּשָׁלַיִם עָבְרוּ בְּיַחַד לִפְנֵי הָרַבִּי.

"עוֹד בְּטֶרֶם נִגְּשָׁה אֶל הָרַבִּי הֶחְלִיטָה הַגְּבֶרֶת ו' כִּי תְּבַקֵּשׁ מֵהָרַבִּי בְּרָכָה עֲבוּר זֶרַע שֶׁל קַיָּמָא, אֲבָל בְּעָמְדָהּ מוּל פְּנֵי הַקֹּדֶשׁ, לֹא הִצְלִיחָה לְהוֹצִיא הֶגֶה מִפִּיהָ, הִיא רַק עָמְדָה וּמֵרְרָה בִּבְכִי. הָרַבִּי שְׁאָלָהּ מַדּוּעַ הִיא בּוֹכָה, וְאָז אָזְרָה אֹמֶץ לַעֲנוֹת כִּי הִיא מְבַקֶּשֶׁת אֶת בִּרְכַּת הָרַבִּי לִזְכּוֹת בִּילָדִים. הָרַבִּי בֵּרֵךְ אוֹתָהּ בְּזַרְעָא חַיָּא וְקַיָּמָא, וְהִיא הִמְשִׁיכָה בְּדַרְכָּהּ, נִרְגֶּשֶׁת וּמְאֻשֶּׁרֶת. רַעְיָתִי, שֶׁעָמְדָה בְּסָמוּךְ לָהּ, זָכְתָה אַף הִיא לְקַבֵּל בְּרָכָה דּוֹמָה, לַמְרוֹת שֶׁכְּבָר הָיוּ לָנוּ חָמֵשׁ בָּנוֹת.

"שָׁנָה חָלְפָה, וּבְהַגִּיעַ רֹאשׁ-הַשָּׁנָה שֶׁל שְׁנַת תשל"ט, נוֹלַד לִגְבֶרֶת ו' בֵּן בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן שֶׁל רֹאשׁ-הַשָּׁנָה. לְמָחֳרָת, בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי שֶׁל רֹאשׁ-הַשָּׁנָה נוֹלַד גַּם לָנוּ בֵּן זָכָר!"...

(C) כל הזכויות שמורות לצעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר)