תיאור מרטיט מפטירת החסיד שרקד במצות רבו עד שעה קלה לפני פטירתו - מתוך ספר 'הפרטיזן'.

חסידים רבים רוקדים ומפזזים בשמחת בית השואבה בצומת הרחובות קינגסטון ומונטגומרי בשכונת קראון הייטס, והפעם ר' זושא מאחר להגיע. בשעה מאוחרת הוא הופיע. עם הגיעו החל לעודד את השירה, אך שלא כדרכו החליט לעזוב מוקדם ולא להישאר עד סיום הריקודים לפנות בוקר.

מי שהלך איתו היה ר' בן ציון ירוסלבסקי: "בא נלך, הוא אמר לי. אולי אתה עייף? שאלתי. הוא לא אמר מילה. הלכנו יחד והגענו עד צומת הרחובות קינגסטון ויוניון. הוא עצר שם ליד הדירה של סבא ר' משה ע"ה. הצעתי לו לעלות לחדרו לנוח. הוא התלבט ולבסוף אמר בהחלטיות "נלך ל-‏770". ליוויתי אותו עוד קצת. הוא נכנס פנימה, ואני הלכתי לדרכי".

לאחר זמן קצר יצא ר' זושא מ-‏770 ונכנס לסוכה שבחצר. לפתע חש לא טוב. כמה חסידים שהיו במקום הורידו ממנו את הסירטוק והמגבעת ועזרו לו לשכב על הספסל, אך ר' זושא קם מיד ולבש את הסירטוק, חבש את המגבעת סידר את לבושיו ושוב נשכב. כעבור כמה רגעים, לפי מראה פניו הנורא הבינו כל הסובבים כי כבר החזיר את נשמתו לבוראה.

היה זה בשעות הקטנות של הלילה, ועם זאת הידיעה המעציבה פשטה מיד בקראון הייטס כמו אש בשדה קוצים. החסידים התקשו להאמין כי מי שאך לפני שעה קלה עודד את השירה בשמחת בית השואבה, מי שאך לפני כמה ימים עודד את השירה בהתוועדות י"ג תשרי, מי שהיה עצם מעצמיו של תשרי ב-‏770 - הלך לעולמו לפתע. אין מילים לתאר את ההלם והעצבות שהיו מנת חלקם של בני משפחתו, ידידיו ומכריו שהם בעצם כלל חסידי חב"ד.