מדוע "כל גיא שוטה"? וכי לא ראיתם אדם חכם ופיקח שהוא בעל גאוה?

לפי החסידות מי שהוא חכם מאד יכול לסבול שני הפכים. הדבר לא מובן: הרי בהיותו חכם הוא רואה את האמת, וכשיש שני הפכים לפנינו, הרי אחד מהם בודאי מוטעה?
למה האות י' נכתבת "יו"ד", ומה מסתתר מאחורי זה?

הידעתם שלפי פנימיות התורה יש הבדל בסיסי בין צבע לבן לשאר הצבעים?
מדוע "סייג לחכמה שתיקה"? והרי כשאדם ישתוק,  לעולם לא ילמד דבר.

יש אפשרות שבנו של אדם יהיה גם "עבד" שלו, והוא ירווה יותר נחת מפרט זה?

מה הפירוש "אין חכם כבעל הנסיון"? הנסיון מוסיף לחכמה או רק לידיעת המציאות?
כיצד חידשו התנאים והאמוראים הלכות רבות בתורה שבע"פ שניתנה למשה מסיני?
אלו מאבקים נפשיים על רב בישראל לעבור כדי לפסוק דינים?

 בסוגיות אלה ועוד – דן אדמו"ר הרש"ב בחמשת המאמרים  שבחוברת החדשה שלפנינו.
 
*
 
לקראת חג הסוכות הבעל"ט יצאה לאור חוברת חדשה מההוצאה החדשה של המשך "יום טוב של ראש השנה תרס"ו", ובה חמשה מאמרים משנת תרס"ז, המאמר של חג הסוכות, של שמיני עצרת, ש"פ נח, ש"פ לך לך וש"פ וירא.
 
במאמרים אלה מסיים רבינו את הסוגיות שהתחיל בהם במאמר ומקנה רב תרס"ו, בענין מעלת עבודת העבד, וגם ממשיך בביאור עבודת "בן שהוא עבד", שהיא היגיעה העצומה בלימוד תורה שבעל פה, ובכך מסיים למעשה את הדיון במעלת היגיעה בתורה שבע"פ שהתחיל לדון בו בתחילת ההמשך, בד"ה ויתן לך ובד"ה ויצא יעקב תרס"ו.

חיבה יתירה נודעת למאמרים אלה,  לפי דברי כ"ק אדמו"ר זי"ע ברשימותיו, שכשגמר אדמו"ר הרש"ב את ההגהות למאמר דש"פ וירא תרס"ז, בהיותו בנופש בגרמניה, ביקש מבנו אדמו"ר הריי"צ להביא בענדעקטין והתוועד עמו לכבוד המאורע.

גם במאמרי אדמו"ר זי"ע מצינו התייחסות מיוחדת למאמר ד"ה וה' אמר המכסה דש"פ וירא תרס"ז, כאשר במאמר דש"פ וירא תשל"ז (במלאות ששים שנה לאמירת המאמר דתרס"ז) דיבר באריכות אודות החידוש שבמאמר דש"פ וירא תרס"ז על המאמר דש"פ וירא תרס"ו, שבו מדבר במדריגה נעלית הרבה יותר.

*

ההוצאה לאור החדשה של המשך יו"ט של ראש השנה תרס"ו התברכה בהרבה מעלות, כמבואר בפתח דבר לחוברת הראשונה, והמערכת פונה בזה ללומדים ולמעיינים לשלוח את הערותיהם כדי לשפר עוד יותר את המהודרא החדשה כשתודפס בספר.

ניתן להשיג בחנות קה"ת, ובחנויות הספרים.