מזג האוויר בשכונת קראון הייטס בברוקלין היה אתמול נוח במיוחד, עננים רחבים עם טקסטורה נוצתית שייטו להם במרכז השמיים והמוני חסידי חב"ד שטפו את הרחובות. הימים הם ימי חגי תשרי, זמן שבו רבים מהחסידים נוהרים לחצרו של הרבי מלובאויטש מכל רחבי הכדור, לגעת, להיזכר, לחוש ובעיקר להתגעגע.

הכל היה שגרתי כשחלפתי בקינגסטון - הרחוב הראשי שחוצה את השכונה - ואז הכל קרה במהירות. טנדר חבוט שחלף ביעף בכביש אותו חציתי, השמיע צווחת מגפון היישר לאוזניי (בעברית): "2 דולר - כפרה". לא הספקתי לרשום את המספר של המפגע הסביבתי, כשהוא חלף שוב, מוודא שהקשבתי וכבר צווח שוב, והפעם באנגלית: "טו דולר כפור'ס". 

2 דולר לכפרות זה לא עניין של מה בכך כאן. צריך להבין שלתושבי קראון הייטס היסטוריה ארוכה בעניין הכפרות. "כפרה עליהם", אומר לי אליעזר הקשיש מהחנות הסמוכה, "לא מבין איך שוברים פה את השוק, כל שנה עולה לנו כל צ'יקן 10 דולר. כשרציתי הנחה בזמנו - שלחו אותי לעשות כפרות על קרפיון טחון. מה קרה השנה, בלומברג מסבסד?...".

למה כל-כך בזול?

מתברר שאליעזר צודק, השנה המחיר ירד ומה הסיבה? החשש שההמונים לא יספיקו לשחוט ואחר-כך להכשיר את אלפי העופות לפני שנכנס החג. "חלק מהתמריץ להביא את האנשים מוקדם לעשות את הכפורס', ולהפחית מהלחץ, הוא להוריד להם את המחיר בצורה משמעותית, בדרך כלל מדובר רק בנשים וילדים. הגברים יציפו אותנו בערב החג", טוען מנדי, אסטרטג מקומי.

וכך בצהרי היום, בתוך שעה קלה נעמדה לה משאית עמוסת נוצות על שדרת הרחוב איסטרן פארקוואי. דקות ספורות, ובפיקוח משטרתי מוגבר, תכולת המשאית נפרסה ופוזרה לאורך השדרה. ילדים רכים ואימהות, תרנגולות מפוחדות, ובליל צווחות של הדרדקיה שהגיעה ישר מהגנים בשכונה, גרמו לעשרות שכנים ועוברי אורח לגלות עניין בבזאר העופות המרהיב.

אז מסתבר שלניו יורק עדיין לא הגיעו הנציגים של "תנו לחיות לחיות", ואפילו לא ההסתייגות של הרב עובדיה. פה התרנגולים מקבלים יחס של כבוד הבהיר לנו גורם בהפקת הכפורס', "הם ישנים טוב אוכלים טוב והכי חשוב סובלים הכי פחות, השוחטים שמגיעים לכאן מכל העולם מקבלים את ההכשרה הכי מקצועית לבל יכאיבו לעופות ולו לרגע קט".

כפרה עליהם, מצאתי את עצמי ממלמל בשקט.