מערכת COL
|
יום כ"ח אלול ה׳תשס״ז
11.09.2007
"משפחה-ילדים" על סדנאות השופר של חב"ד נתניה
בעיתון "ילדים" של משפחה פורסם לקוראים הצעירים סיקור של סדנאות השופר שבודאי רבים מהם התנסו בהם במוסדות הלימוד. בכתבה, מתארת הכתבת את תוכן הסדנא ואת תהליך ייצור השופר באופן מפורט ■ ילדים, הכתבה מנוקדת, אז קדימה לסיפור המלא
תקעו בחודש שופר
מאת: שולה.
אֶחָד מִשְּׁמוֹתָיו שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה הוּא - יוֹם תְּרוּעָה.
אִם יֵשׁ מִי שֶׁעֶצֶם יוֹם הַדִּין אֵינוֹ מְעוֹרֵר אוֹתוֹ לִתְשׁוּבָה, בָּאָה תְּקִיעַת הַשּׁוֹפָר וּמַחֲרִידָה אֶת לְבָבוֹ, כַּנֶּאֱמָר: "אִם יִתָּקַע שׁוֹפָר בָּעִיר וְהָעָם לֹא יֶחֱרָדוּ?"
לֹא רַק כְּדֵי לְהִתְעוֹרֵר לַתְּשׁוּבָה נִצְטַוִּינוּ לִתְקֹעַ בְּשׁוֹפָר. לִתְקִיעַת הַשּׁוֹפָר בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה יֵשׁ תִּשְׁעָה טְעָמִים נוֹסָפִים. אֶת כֻּלָּם לָמַדְנוּ בְּהַרְחָבָה בַּסַּדְנָה לַהֲכָנַת שׁוֹפָרוֹת, מִטַּעַם בֵּית חַבַּ"ד בִּנְתַנְיָה.
קַרְנֵי אַיָּלִים
הָרַב נֹחַ סוּלִישׁ עָלָה עַל הַבָּמָה, וּמִן הָרֶגַע הַהוּא, וְעַד שֶׁשָּׁמַעְנוּ אֶת תְּקִיעַת הַשּׁוֹפָר לְסִיּוּם הַסַּדְנָה, מָצָאנוּ אֶת עַצְמֵנוּ מְרֻתָּקִים לִשְׁלַבֵּי הֲכָנָתוֹ שֶׁל הַשּׁוֹפָר - מֵהָחֵל עַד כַּלֵּה.
כַּיָּדוּעַ לַכֹּל, הַשּׁוֹפָר הוּא קַרְנוֹ שֶׁל הָאַיִל. עַל פִּי הַהֲלָכָה, כָּל קֶרֶן שֶׁל בְּהֵמָה אוֹ חַיָּה טְהוֹרָה כְּשֵׁרָה לִתְקִיעָה, חוּץ מִקֶּרֶן שֶׁל פָּרָה, אוּלָם מְהַדְּרִין לִתְקֹעַ בְּשׁוֹפָר שֶׁל אַיִל, כְּדֵי לְהַזְכִּיר אֶת עֲקֵדַת יִצְחָק, שֶׁתִּהְיֶה לָנוּ זְכוּת אָבוֹת בְּיוֹם הַדִּין.
"רוֹצִים לִרְאוֹת קֶרֶן אֲמִתִּית?" שׁוֹאֵל הָרַב נֹחַ, וְכַמּוּבָן - כֻּלָּם רוֹצִים.
הוּא נִגַּשׁ אֶל הַשֻּׁלְחָן, פּוֹתֵחַ אַחַת מִן הַשַּׂקִּיּוֹת הָרַבּוֹת, שֶׁבַּהֶמְשֵׁךְ גִּלִּינוּ אֶת הַהַפְתָּעוֹת הַטְּמוּנוֹת בָּהֶן, וּמַתְחִיל לְהוֹצִיא מִמֶּנָּה מַשֶּׁהוּ. בִּתְחִלָּה מְבַצְבֵּץ אֵלֵינוּ רַק קָצֶה כֵּהֶה, אוּלָם אַט אַט מִתְגַּלָּה לְעֵינֵינוּ קֶרֶן אֲרֻכָּה וּמַרְשִׁימָה. "הַקֶּרֶן הַזּוֹ נִלְקְחָה מֵאֵיל הַצָּפוֹן, שֶׁהוּא אַיִל בָּר הַחַי בְּאַרְצוֹת הַבְּרִית, לָכֵן הִיא גְּדוֹלָה כָּל כָּךְ", אוֹמֵר לָנוּ הָרַב נֹחַ. הוּא אוֹחֵז אֶת הַקֶּרֶן בְּיָדוֹ, זְקוּפָה וַהֲדוּרָה, וּלְפֶתַע... נוֹגֵחַ אֶת הַיֶּלֶד הַיּוֹשֵׁב בְּקִרְבָתוֹ.
הַיֶּלֶד נָסוֹג בְּבֶהָלָה, עַל אַף, שֶׁכַּמּוּבָן, הָרַב נֹחַ נִזְהַר שֶׁלֹּא לִפְגֹּעַ בּוֹ, חָלִילָה. הוּא רַק רָצָה שֶׁנָּבִין מַשֶּׁהוּ, וּמִיָּד הוּא פּוֹנֶה אֵלֵינוּ בִּשְׁאֵלָה: "אֵיךְ אֶפְשָׁר לָקַחַת אֶת הַקֶּרֶן מִן הָאַיִל? אוּלַי נִגַּשׁ אֵלָיו וּנְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ יָפֶה: אַיִל, אַיִל, הַאִם אַתָּה מוּכָן לָתֵת לָנוּ שׁוֹפָר לְרֹאשׁ הַשָּׁנָה? כְּדַאי לְךָ שֶׁיְּקַיְּמוּ אֶת הַמִּצְוָה בַּקֶּרֶן הַיָּפָה שֶׁלְּךָ!"...
"אִי אֶפְשָׁר לָקַחַת אֶת הַקֶּרֶן מִן הָאַיִל, בְּעוֹדוֹ חַי", אוֹמֵר לָנוּ הָרַב נֹחַ, "נְטִילַת קֶרֶן מִבַּעַל חַיִּים חַי מַכְאִיבָה לוֹ, הַדָּבָר כָּרוּךְ בְּצַעַר בַּעֲלֵי חַיִּים, וְלָכֵן מוּבָן שֶׁלֹּא זוֹ הַדֶּרֶךְ לְהַשִּׂיג אֶת הַשּׁוֹפָר. מַה גַּם, שֶׁאִם נְנַסֶּה לַעֲשׂוֹת זֹאת, הָאַיִל יְנַגֵּחַ אוֹתָנוּ בְּקַרְנָיו".
אִם כֵּן, מָה עוֹשִׂים? בִּקַּשְׁנוּ לָדַעַת וְקִבַּלְנוּ תְּשׁוּבָה: נִגָּשִׁים אֶל הַמִּשְׁחָטָה, וּבְעֶזְרַת מַסּוֹר אוֹ מַכַּת פַּטִּישׁ, מְסִירִים אֶת הַקַּרְנַיִם מִן הָאֵילִים שֶׁנִּשְׁחֲטוּ. כַּאֲשֶׁר הַקֶּרֶן אֲרֻכָּה, דַּי בַּהַכָּאַת פַּטִּישׁ, אַךְ כַּאֲשֶׁר הִיא קְצָרָה וְרוֹצִים לְנַצֵּל אֶת כָּל אָרְכָּהּ, מְנַסְּרִים אוֹתָהּ בִּזְהִירוּת, קָרוֹב כְּכָל הָאֶפְשָׁר לְרֹאשׁוֹ שֶׁל הָאַיִל.
מִקֶּרֶן לְשׁוֹפָר
הָרַב נֹחַ מַרְאֶה לָנוּ אֶת הַקֶּרֶן הַמַּזְכִּירָה לָנוּ מְאֹד אֶת הַשּׁוֹפָר.
הוּא מַזְמִין אֶחָד מֵאִתָּנוּ לִתְקֹעַ, אַךְ הַקּוֹל הָעוֹלֶה מִן הַתְּקִיעָה הוּא קוֹל אָטוּם. תּוּכְלוּ לִשְׁמֹעַ קוֹל דּוֹמֶה, אִם תְּנַסּוּ "לִתְקֹעַ" בְּכוֹס שֶׁאַתֶּם שׁוֹתִים מִמֶּנָּה... קוֹל עָמוּם, חָסוּם, רָחוֹק מְאֹד מִקּוֹלוֹ הָרָם שֶׁל הַשּׁוֹפָר.
אִם כֵּן, הִתְבָּרֵר שֶׁטָּעִינוּ. מַבָּט מְרֻכָּז מְגַלֶּה לָנוּ כִּי הַפִּיָּה שֶׁל הַקֶּרֶן - סְתוּמָה. לְמֵיטַב יְדִיעָתֵנוּ, הַשּׁוֹפָר הוּא כְּלִי חָלוּל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ נֶקֶב הַמַּתְחִיל בְּקָצֵהוּ הַצַּר וּמִסְתַּיֵּם בְּקָצֵהוּ הָרָחָב, וְהִנֵּה, הַקֶּרֶן שֶׁבְּיָדֵינוּ אֵינָהּ חֲלוּלָה לְכָל אָרְכָּהּ. אָנוּ מְנַסִּים לִשְׁלֹף אֶת תָּכְנָהּ, אוּלָם מְגַלִּים כִּי אִי אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת זֹאת.
קֶרֶן, בְּנִגּוּד לַעֲצָמוֹת אֲחֵרוֹת, קָשָׁה גַּם בְּתוֹכָהּ. הַחֹמֶר הַקָּשֶׁה סוֹתֵם אֶת פִּיַּת הַשּׁוֹפָר וְלָכֵן - אִי אֶפְשָׁר לִתְקֹעַ בּוֹ. גַּם לְהוֹצִיא אוֹתוֹ אִי אֶפְשָׁר, וּתְקִיעַת הַשּׁוֹפָר - מַה יְּהֵא עָלֶיהָ?
וְהִנֵּה, עָלָה בְּדַעְתֵּנוּ רַעְיוֹן: אוּלַי, אִם יַחְתְּכוּ אֶת הַקֶּרֶן רָחוֹק מִן הַקָּצֶה, יַתְחִיל הַשּׁוֹפָר מִן הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ הוּא חָלוּל, וְיוּכְלוּ לִתְקֹעַ בּוֹ!
לִכְאוֹרָה, רַעְיוֹן נִפְלָא, אוּלָם הָרַב נֹחַ הִסְבִּיר לָנוּ, כִּי אִם נַחְתֹּךְ אֶת הַקֶּרֶן רָחוֹק מִן הַקָּצֶה, יִהְיֶה הַנֶּקֶב שֶׁל הַשּׁוֹפָר רָחָב מִדַּי, וְאָז לֹא יוּכְלוּ לִתְקֹעַ בּוֹ. קוֹל הַתְּקִיעָה נוֹצָר מֵחִכּוּךְ הָאֲוִיר לְאֹרֶךְ דָּפְנוֹת הַשּׁוֹפָר הַפְּנִימִיּוּת. אִם הַפִּיָּה תִּהְיֶה רְחָבָה מִדַּי - לֹא יִוָּצֵר חִכּוּךְ וְלֹא יִשָּׁמַע קוֹל הַתְּקִיעָה.
הוּא מַרְאֶה לָנוּ שִׂרְטוּט שֶׁל קֶרֶן אַיִל, שֶׁמְּקוֹם הַחִתּוּךְ מְסֻמָּן עָלֶיהָ, וְאָנוּ מְבִינִים כִּי אֵין בְּרֵרָה אֶלָּא לַחְתֹּךְ אֶת הַקֶּרֶן קָרוֹב לַקָּצֶה, וּלְרוֹקֵן אֶת הַקָּצֶה מִתָּכְנוֹ הַקָּשֶׁה, אַךְ כֵּיצַד עוֹשִׂים זֹאת?
מַכְנִיסִים אֶת הַקֶּרֶן לְמַיִם רוֹתְחִים וּמַשְׁהִים אוֹתָהּ בָּהֶם בְּמֶשֶׁךְ זְמַן רַב, עַד שֶׁהִיא מִתְרַכֶּכֶת. כַּאֲשֶׁר הִיא רַכָּה, קוֹדְחִים בְּתוֹכָהּ וּמוֹצִיאִים אֶת חֶלְקָהּ הַפְּנִימִי. כַּאֲשֶׁר הִיא רַכָּה, גַּם מְעַקְּלִים אוֹתָהּ לַצּוּרָה הַמֻּכֶּרֶת לָנוּ - צוּרַת הַשּׁוֹפָר. עַתָּה יֵשׁ לָנוּ שׁוֹפָר חָלוּל.
מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי
וּבְכָל זֹאת, עֲדַיִן קָשֶׁה לִתְקֹעַ. הַפִּיָּה רְחָבָה, וּכְדֵי לִתְקֹעַ, יֵשׁ צֹרֶךְ לְסַתֵּת אוֹתָהּ עַד שֶׁתַּתְאִים לְפִיו שֶׁל אָדָם. כָּךְ מִתְקַבֵּל לְבַסּוֹף שׁוֹפָר שֶׁפִּיָּתוֹ צָרָה וְקָצֵהוּ הַשֵּׁנִי רָחָב, הַמְסַמֵּל אֶת הַפָּסוּק: "מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי... עֲנֵנִי בַּמֶּרְחַב..."
וְהַצֶּבַע? כֵּיצַד מִתְקַבֵּל צִבְעוֹ הַיָּפָה שֶׁל הַשּׁוֹפָר, הַאִם צוֹבְעִים אוֹתוֹ?
בְּדֶרֶךְ כְּלָל אֵין צוֹבְעִים אֶת הַשּׁוֹפָרוֹת. צִבְעָם הַיָּפֶה מִתְקַבֵּל כַּאֲשֶׁר מְשַׁיְּפִים אוֹתָם.
בְּמַהֲלַךְ הַסַּדְנָה הַמְרַתֶּקֶת, נִשְׁלְפוּ מֵהַשַּׂקִּיּוֹת הַפְּזוּרוֹת עַל הַשֻּׁלְחָן קַרְנַיִם וְשׁוֹפָרוֹת בִּשְׁלַבִּים שׁוֹנִים שֶׁל הֲכָנַת הַשּׁוֹפָר. רַק שַׂקִּית אַחַת נוֹתְרָה סְגוּרָה, טוֹמֶנֶת בְּתוֹכָהּ סוֹד גָּדוֹל...
הָרַב נֹחַ נִגַּשׁ אֵלֶיהָ וּמַתְחִיל לְהוֹצִיא מַשֶּׁהוּ. לֹא קָשֶׁה לְזַהוֹת מַהוּ: עוֹד שׁוֹפָר! בְּעִקְּבוֹת הַקָּצֶה שֶׁהֵצִיץ אֵלֵינוּ בִּתְחִלָּה, נִשְׁלָף הַשּׁוֹפָר עַצְמוֹ. קְצָת וְעוֹד קְצָת, וְעוֹד קְצָת... כְּבָר הִגַּעְנוּ לְאָרְכּוֹ שֶׁל שׁוֹפָר מְמֻצָּע, אוּלָם נִרְאֶה שֶׁסּוֹפוֹ שֶׁל הַשּׁוֹפָר הַזֶּה עֲדַיִן טָמוּן בַּשַּׂקִּית.
"לְהוֹצִיא עוֹד?" שׁוֹאֵל הָרַב נֹחַ, וַאֲנַחְנוּ כַּמּוּבָן מְשִׁיבִים: "כֵּן!"
עוֹד עֲשָׂרָה סֶנְטִימֶטְרִים שֶׁל שׁוֹפָר, וְעוֹד עֲשָׂרָה, וּלְבַסּוֹף מִתְגַלֶּה לְעֵינֵינוּ שׁוֹפָר תֵּימָנִי מְסֻלְסָל שֶׁאָּרְכּוֹ יוֹתֵר מִמֶּטֶר!
בִּתְקִיעָה מְסֻלְסֶלֶת וּמַרְטִיטָה, שֶׁתּוֹקֵעַ הָרַב נֹחַ בַּשּׁוֹפָר הַתֵּימָנִי, אָנוּ נִפְרָדִים מִן הַסַּדְנָה הַמְרַתֶּקֶת, כְּשֶׁפָּנֵינוּ לְיוֹם הַדִּין, שֶׁבּוֹ נַמְלִיךְ אֶת הַשֵּׁם עָלֵינוּ בִּתְקִיעַת הַשּׁוֹפָר, וּבְלִבֵּנוּ תִּקְוָה לִזְכּוֹת לִרְאוֹת מְהֵרָה בְּהַמְלָכַת הַשֵּׁם עַל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ.
מאת: שולה.
אֶחָד מִשְּׁמוֹתָיו שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה הוּא - יוֹם תְּרוּעָה.
אִם יֵשׁ מִי שֶׁעֶצֶם יוֹם הַדִּין אֵינוֹ מְעוֹרֵר אוֹתוֹ לִתְשׁוּבָה, בָּאָה תְּקִיעַת הַשּׁוֹפָר וּמַחֲרִידָה אֶת לְבָבוֹ, כַּנֶּאֱמָר: "אִם יִתָּקַע שׁוֹפָר בָּעִיר וְהָעָם לֹא יֶחֱרָדוּ?"
לֹא רַק כְּדֵי לְהִתְעוֹרֵר לַתְּשׁוּבָה נִצְטַוִּינוּ לִתְקֹעַ בְּשׁוֹפָר. לִתְקִיעַת הַשּׁוֹפָר בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה יֵשׁ תִּשְׁעָה טְעָמִים נוֹסָפִים. אֶת כֻּלָּם לָמַדְנוּ בְּהַרְחָבָה בַּסַּדְנָה לַהֲכָנַת שׁוֹפָרוֹת, מִטַּעַם בֵּית חַבַּ"ד בִּנְתַנְיָה.
קַרְנֵי אַיָּלִים
הָרַב נֹחַ סוּלִישׁ עָלָה עַל הַבָּמָה, וּמִן הָרֶגַע הַהוּא, וְעַד שֶׁשָּׁמַעְנוּ אֶת תְּקִיעַת הַשּׁוֹפָר לְסִיּוּם הַסַּדְנָה, מָצָאנוּ אֶת עַצְמֵנוּ מְרֻתָּקִים לִשְׁלַבֵּי הֲכָנָתוֹ שֶׁל הַשּׁוֹפָר - מֵהָחֵל עַד כַּלֵּה.
כַּיָּדוּעַ לַכֹּל, הַשּׁוֹפָר הוּא קַרְנוֹ שֶׁל הָאַיִל. עַל פִּי הַהֲלָכָה, כָּל קֶרֶן שֶׁל בְּהֵמָה אוֹ חַיָּה טְהוֹרָה כְּשֵׁרָה לִתְקִיעָה, חוּץ מִקֶּרֶן שֶׁל פָּרָה, אוּלָם מְהַדְּרִין לִתְקֹעַ בְּשׁוֹפָר שֶׁל אַיִל, כְּדֵי לְהַזְכִּיר אֶת עֲקֵדַת יִצְחָק, שֶׁתִּהְיֶה לָנוּ זְכוּת אָבוֹת בְּיוֹם הַדִּין.
"רוֹצִים לִרְאוֹת קֶרֶן אֲמִתִּית?" שׁוֹאֵל הָרַב נֹחַ, וְכַמּוּבָן - כֻּלָּם רוֹצִים.
הוּא נִגַּשׁ אֶל הַשֻּׁלְחָן, פּוֹתֵחַ אַחַת מִן הַשַּׂקִּיּוֹת הָרַבּוֹת, שֶׁבַּהֶמְשֵׁךְ גִּלִּינוּ אֶת הַהַפְתָּעוֹת הַטְּמוּנוֹת בָּהֶן, וּמַתְחִיל לְהוֹצִיא מִמֶּנָּה מַשֶּׁהוּ. בִּתְחִלָּה מְבַצְבֵּץ אֵלֵינוּ רַק קָצֶה כֵּהֶה, אוּלָם אַט אַט מִתְגַּלָּה לְעֵינֵינוּ קֶרֶן אֲרֻכָּה וּמַרְשִׁימָה. "הַקֶּרֶן הַזּוֹ נִלְקְחָה מֵאֵיל הַצָּפוֹן, שֶׁהוּא אַיִל בָּר הַחַי בְּאַרְצוֹת הַבְּרִית, לָכֵן הִיא גְּדוֹלָה כָּל כָּךְ", אוֹמֵר לָנוּ הָרַב נֹחַ. הוּא אוֹחֵז אֶת הַקֶּרֶן בְּיָדוֹ, זְקוּפָה וַהֲדוּרָה, וּלְפֶתַע... נוֹגֵחַ אֶת הַיֶּלֶד הַיּוֹשֵׁב בְּקִרְבָתוֹ.
הַיֶּלֶד נָסוֹג בְּבֶהָלָה, עַל אַף, שֶׁכַּמּוּבָן, הָרַב נֹחַ נִזְהַר שֶׁלֹּא לִפְגֹּעַ בּוֹ, חָלִילָה. הוּא רַק רָצָה שֶׁנָּבִין מַשֶּׁהוּ, וּמִיָּד הוּא פּוֹנֶה אֵלֵינוּ בִּשְׁאֵלָה: "אֵיךְ אֶפְשָׁר לָקַחַת אֶת הַקֶּרֶן מִן הָאַיִל? אוּלַי נִגַּשׁ אֵלָיו וּנְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ יָפֶה: אַיִל, אַיִל, הַאִם אַתָּה מוּכָן לָתֵת לָנוּ שׁוֹפָר לְרֹאשׁ הַשָּׁנָה? כְּדַאי לְךָ שֶׁיְּקַיְּמוּ אֶת הַמִּצְוָה בַּקֶּרֶן הַיָּפָה שֶׁלְּךָ!"...
"אִי אֶפְשָׁר לָקַחַת אֶת הַקֶּרֶן מִן הָאַיִל, בְּעוֹדוֹ חַי", אוֹמֵר לָנוּ הָרַב נֹחַ, "נְטִילַת קֶרֶן מִבַּעַל חַיִּים חַי מַכְאִיבָה לוֹ, הַדָּבָר כָּרוּךְ בְּצַעַר בַּעֲלֵי חַיִּים, וְלָכֵן מוּבָן שֶׁלֹּא זוֹ הַדֶּרֶךְ לְהַשִּׂיג אֶת הַשּׁוֹפָר. מַה גַּם, שֶׁאִם נְנַסֶּה לַעֲשׂוֹת זֹאת, הָאַיִל יְנַגֵּחַ אוֹתָנוּ בְּקַרְנָיו".
אִם כֵּן, מָה עוֹשִׂים? בִּקַּשְׁנוּ לָדַעַת וְקִבַּלְנוּ תְּשׁוּבָה: נִגָּשִׁים אֶל הַמִּשְׁחָטָה, וּבְעֶזְרַת מַסּוֹר אוֹ מַכַּת פַּטִּישׁ, מְסִירִים אֶת הַקַּרְנַיִם מִן הָאֵילִים שֶׁנִּשְׁחֲטוּ. כַּאֲשֶׁר הַקֶּרֶן אֲרֻכָּה, דַּי בַּהַכָּאַת פַּטִּישׁ, אַךְ כַּאֲשֶׁר הִיא קְצָרָה וְרוֹצִים לְנַצֵּל אֶת כָּל אָרְכָּהּ, מְנַסְּרִים אוֹתָהּ בִּזְהִירוּת, קָרוֹב כְּכָל הָאֶפְשָׁר לְרֹאשׁוֹ שֶׁל הָאַיִל.
מִקֶּרֶן לְשׁוֹפָר
הָרַב נֹחַ מַרְאֶה לָנוּ אֶת הַקֶּרֶן הַמַּזְכִּירָה לָנוּ מְאֹד אֶת הַשּׁוֹפָר.
הוּא מַזְמִין אֶחָד מֵאִתָּנוּ לִתְקֹעַ, אַךְ הַקּוֹל הָעוֹלֶה מִן הַתְּקִיעָה הוּא קוֹל אָטוּם. תּוּכְלוּ לִשְׁמֹעַ קוֹל דּוֹמֶה, אִם תְּנַסּוּ "לִתְקֹעַ" בְּכוֹס שֶׁאַתֶּם שׁוֹתִים מִמֶּנָּה... קוֹל עָמוּם, חָסוּם, רָחוֹק מְאֹד מִקּוֹלוֹ הָרָם שֶׁל הַשּׁוֹפָר.
אִם כֵּן, הִתְבָּרֵר שֶׁטָּעִינוּ. מַבָּט מְרֻכָּז מְגַלֶּה לָנוּ כִּי הַפִּיָּה שֶׁל הַקֶּרֶן - סְתוּמָה. לְמֵיטַב יְדִיעָתֵנוּ, הַשּׁוֹפָר הוּא כְּלִי חָלוּל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ נֶקֶב הַמַּתְחִיל בְּקָצֵהוּ הַצַּר וּמִסְתַּיֵּם בְּקָצֵהוּ הָרָחָב, וְהִנֵּה, הַקֶּרֶן שֶׁבְּיָדֵינוּ אֵינָהּ חֲלוּלָה לְכָל אָרְכָּהּ. אָנוּ מְנַסִּים לִשְׁלֹף אֶת תָּכְנָהּ, אוּלָם מְגַלִּים כִּי אִי אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת זֹאת.
קֶרֶן, בְּנִגּוּד לַעֲצָמוֹת אֲחֵרוֹת, קָשָׁה גַּם בְּתוֹכָהּ. הַחֹמֶר הַקָּשֶׁה סוֹתֵם אֶת פִּיַּת הַשּׁוֹפָר וְלָכֵן - אִי אֶפְשָׁר לִתְקֹעַ בּוֹ. גַּם לְהוֹצִיא אוֹתוֹ אִי אֶפְשָׁר, וּתְקִיעַת הַשּׁוֹפָר - מַה יְּהֵא עָלֶיהָ?
וְהִנֵּה, עָלָה בְּדַעְתֵּנוּ רַעְיוֹן: אוּלַי, אִם יַחְתְּכוּ אֶת הַקֶּרֶן רָחוֹק מִן הַקָּצֶה, יַתְחִיל הַשּׁוֹפָר מִן הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ הוּא חָלוּל, וְיוּכְלוּ לִתְקֹעַ בּוֹ!
לִכְאוֹרָה, רַעְיוֹן נִפְלָא, אוּלָם הָרַב נֹחַ הִסְבִּיר לָנוּ, כִּי אִם נַחְתֹּךְ אֶת הַקֶּרֶן רָחוֹק מִן הַקָּצֶה, יִהְיֶה הַנֶּקֶב שֶׁל הַשּׁוֹפָר רָחָב מִדַּי, וְאָז לֹא יוּכְלוּ לִתְקֹעַ בּוֹ. קוֹל הַתְּקִיעָה נוֹצָר מֵחִכּוּךְ הָאֲוִיר לְאֹרֶךְ דָּפְנוֹת הַשּׁוֹפָר הַפְּנִימִיּוּת. אִם הַפִּיָּה תִּהְיֶה רְחָבָה מִדַּי - לֹא יִוָּצֵר חִכּוּךְ וְלֹא יִשָּׁמַע קוֹל הַתְּקִיעָה.
הוּא מַרְאֶה לָנוּ שִׂרְטוּט שֶׁל קֶרֶן אַיִל, שֶׁמְּקוֹם הַחִתּוּךְ מְסֻמָּן עָלֶיהָ, וְאָנוּ מְבִינִים כִּי אֵין בְּרֵרָה אֶלָּא לַחְתֹּךְ אֶת הַקֶּרֶן קָרוֹב לַקָּצֶה, וּלְרוֹקֵן אֶת הַקָּצֶה מִתָּכְנוֹ הַקָּשֶׁה, אַךְ כֵּיצַד עוֹשִׂים זֹאת?
מַכְנִיסִים אֶת הַקֶּרֶן לְמַיִם רוֹתְחִים וּמַשְׁהִים אוֹתָהּ בָּהֶם בְּמֶשֶׁךְ זְמַן רַב, עַד שֶׁהִיא מִתְרַכֶּכֶת. כַּאֲשֶׁר הִיא רַכָּה, קוֹדְחִים בְּתוֹכָהּ וּמוֹצִיאִים אֶת חֶלְקָהּ הַפְּנִימִי. כַּאֲשֶׁר הִיא רַכָּה, גַּם מְעַקְּלִים אוֹתָהּ לַצּוּרָה הַמֻּכֶּרֶת לָנוּ - צוּרַת הַשּׁוֹפָר. עַתָּה יֵשׁ לָנוּ שׁוֹפָר חָלוּל.
מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי
וּבְכָל זֹאת, עֲדַיִן קָשֶׁה לִתְקֹעַ. הַפִּיָּה רְחָבָה, וּכְדֵי לִתְקֹעַ, יֵשׁ צֹרֶךְ לְסַתֵּת אוֹתָהּ עַד שֶׁתַּתְאִים לְפִיו שֶׁל אָדָם. כָּךְ מִתְקַבֵּל לְבַסּוֹף שׁוֹפָר שֶׁפִּיָּתוֹ צָרָה וְקָצֵהוּ הַשֵּׁנִי רָחָב, הַמְסַמֵּל אֶת הַפָּסוּק: "מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי... עֲנֵנִי בַּמֶּרְחַב..."
וְהַצֶּבַע? כֵּיצַד מִתְקַבֵּל צִבְעוֹ הַיָּפָה שֶׁל הַשּׁוֹפָר, הַאִם צוֹבְעִים אוֹתוֹ?
בְּדֶרֶךְ כְּלָל אֵין צוֹבְעִים אֶת הַשּׁוֹפָרוֹת. צִבְעָם הַיָּפֶה מִתְקַבֵּל כַּאֲשֶׁר מְשַׁיְּפִים אוֹתָם.
בְּמַהֲלַךְ הַסַּדְנָה הַמְרַתֶּקֶת, נִשְׁלְפוּ מֵהַשַּׂקִּיּוֹת הַפְּזוּרוֹת עַל הַשֻּׁלְחָן קַרְנַיִם וְשׁוֹפָרוֹת בִּשְׁלַבִּים שׁוֹנִים שֶׁל הֲכָנַת הַשּׁוֹפָר. רַק שַׂקִּית אַחַת נוֹתְרָה סְגוּרָה, טוֹמֶנֶת בְּתוֹכָהּ סוֹד גָּדוֹל...
הָרַב נֹחַ נִגַּשׁ אֵלֶיהָ וּמַתְחִיל לְהוֹצִיא מַשֶּׁהוּ. לֹא קָשֶׁה לְזַהוֹת מַהוּ: עוֹד שׁוֹפָר! בְּעִקְּבוֹת הַקָּצֶה שֶׁהֵצִיץ אֵלֵינוּ בִּתְחִלָּה, נִשְׁלָף הַשּׁוֹפָר עַצְמוֹ. קְצָת וְעוֹד קְצָת, וְעוֹד קְצָת... כְּבָר הִגַּעְנוּ לְאָרְכּוֹ שֶׁל שׁוֹפָר מְמֻצָּע, אוּלָם נִרְאֶה שֶׁסּוֹפוֹ שֶׁל הַשּׁוֹפָר הַזֶּה עֲדַיִן טָמוּן בַּשַּׂקִּית.
"לְהוֹצִיא עוֹד?" שׁוֹאֵל הָרַב נֹחַ, וַאֲנַחְנוּ כַּמּוּבָן מְשִׁיבִים: "כֵּן!"
עוֹד עֲשָׂרָה סֶנְטִימֶטְרִים שֶׁל שׁוֹפָר, וְעוֹד עֲשָׂרָה, וּלְבַסּוֹף מִתְגַלֶּה לְעֵינֵינוּ שׁוֹפָר תֵּימָנִי מְסֻלְסָל שֶׁאָּרְכּוֹ יוֹתֵר מִמֶּטֶר!
בִּתְקִיעָה מְסֻלְסֶלֶת וּמַרְטִיטָה, שֶׁתּוֹקֵעַ הָרַב נֹחַ בַּשּׁוֹפָר הַתֵּימָנִי, אָנוּ נִפְרָדִים מִן הַסַּדְנָה הַמְרַתֶּקֶת, כְּשֶׁפָּנֵינוּ לְיוֹם הַדִּין, שֶׁבּוֹ נַמְלִיךְ אֶת הַשֵּׁם עָלֵינוּ בִּתְקִיעַת הַשּׁוֹפָר, וּבְלִבֵּנוּ תִּקְוָה לִזְכּוֹת לִרְאוֹת מְהֵרָה בְּהַמְלָכַת הַשֵּׁם עַל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ.
לכתבה זו התפרסמו 2 תגובות - לקריאת כל התגובות
הוסף תגובה
2 תגובות
1.
יפה מאוד!
כ"ח אלול ה׳תשס״ז
התמלאתי בגאווה חב"דית בראותי פנים של שליח במהלך פעילות ממוקמות בצורה כה בולטת בעיתון הליטאי בדרך כלל...
תגובה חדשה
הגב לתגובה
0
0
2.
ישר כח
כ"ט אלול ה׳תשס״ז
יצא ממש יפה נח,תמונות מצוינות כנראה שצריך להשיג את העיתון הזה
תגובה חדשה
הגב לתגובה
0
0
מאפשרים לכם לקבל
