ילדים ב-COL: פרשת נצבים וילך
המגזין מתפרסם באדיבות 'תורתך שעשועי' – השבועון לילדי ישראל
בהוצאת המרכז חינוכי חסידותי של צעירי-חב"ד.
להצטרפות למשפחת המנויים, טל: 02-5000770, פקס: 02-5001770
[email protected]
(C) כל הזכויות שמורות לצעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר)
השבוע היהודי
פָּרָשַׁת נִצָּבִים-וַיֵּלֵךְ
"לָקֹחַ אֵת סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה ... וְהָיָה שָׁם בְּךָ לְעֵד". (דברים לא, כו)
שְׁלֹשָׁה-עָשָׂר סִפְרֵי תּוֹרָה כָּתַב מֹשֶׁה רַבֵּנוּ בִּכְתַב-יָדוֹ. שְׁנֵים-עָשָׂר סְפָרִים הוּא חִלֵּק לִשְׁנֵים-עָשָׂר הַשְּׁבָטִים וְסֵפֶר תּוֹרָה אֶחָד הוּא הִשְׁאִיר בָּאֲרוֹן. סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה, אָמוּר לְשַׁמֵּשׁ אֶת הַשְּׁבָטִים כֻּלָּם, בְּמִקְרֶה שֶׁבּוֹ תִּהְיֶה אִי-בְּהִירוּת אוֹ חֲשָׁשׁ לְזִיּוּף. אוֹ-אָז, סֵפֶר הַתּוֹרָה הַכְּלָלִי הַזֶּה, יָסִיר אֶת כָּל הַסְּפֵקוֹת.
בְּדוֹמֶה לְכָךְ, יֵשׁ לָדַעַת שֶׁיֶּשְּׁנָן דְּרָכִים רַבּוֹת וְשׁוֹנוֹת לְהִתְקָרֵב אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, יֶשְׁנָם סוּגִים שׁוֹנִים שֶׁל תְּפִלָּה שֶׁיְּכוֹלִים לִבְקֹעַ אֶל עָל, וְיֶשְׁנָם אֳפָנִים שׁוֹנִים שֶׁל לִמּוּד תּוֹרָה. אַף נִשְׁמוֹת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, אֵינָן דּוֹמוֹת זוֹ לָזוֹ. לְכָל נְשָׁמָה יֵשׁ אֶת הַמַּסְלוּל הַמְּסֻיָּם שֶׁמַּתְאִים בְּיוֹתֵר עֲבוּרָהּ. יֵשׁ אֶת הַ'שַּׁעַר' הַפְּרָטִי הַטּוֹב בְּיוֹתֵר עֲבוּרָהּ, בַּעֲבוֹדַת ה', בִּתְפִלָּה וּבְלִמּוּד תּוֹרָה.
אַךְ בַּדּוֹרוֹת הַלָּלוּ, אֵינֶנּוּ יוֹדְעִים בְּוַדָּאוּת אֲפִלּוּ לְאֵיזֶה שֵׁבֶט אָנוּ שַׁיָּכִים, וּבְוַדַּאי שֶׁאֵינֶנּוּ יְכוֹלִים לָדַעַת מַהֵם הַ'שְּׁעָרִים' הַפְּרָטִיִּים הַמַּתְאִימִים בְּיוֹתֵר לְנִשְׁמוֹתֵינוּ, לְהִתְקָרֵב דַּרְכָּם אֶל הַבּוֹרֵא.
עַל-כֵּן, עָלֵינוּ לָתֵת תּוֹדָה לְאַדְמוֹ"ר הַזָּקֵן, בַּעַל הַ'תַּנְיָא', שֶׁתִּקֵּן עֲבוּרֵנוּ הֵן נֻסַּח תְּפִלָּה, הֵן דֶּרֶךְ בַּעֲבוֹדַת ה', וְהֵן בְּפִסְקֵי שֻׁלְחָן-עָרוּךְ הָרַב – דְּרָכִים כְּלָלִיּוֹת וּרְחָבוֹת שֶׁיְּכוֹלוֹת לְהָכִיל בְּתוֹכָן אֶת נִשְׁמוֹת כָּל יִשְׂרָאֵל.
(מעובד מתוך שיחת ש"ם נצו"י תשט"ו)
יְהוֹשֻׁעַ הִבִּיט סְבִיבוֹ בְּקִנְאָה קַלָּה. בְּאֵיזוֹ קַלּוּת וְטִבְעִיּוּת מִשְׁתַּמְּשִׁים כָּאן כֻּלָּם בְּסִדּוּר זֵהֶה וּמִתְפַּלְּלִים בְּמֶרֶץ וּבְחַיּוּת... הוּא מִשֵּׁשׁ בְּעַצְבָּנוּת אֶת שְׁלֹשֶׁת הַסִּדּוּרִים שֶׁרָכַשׁ לָאַחֲרוֹנָה. בְּאֵיזֶה מֵהֶם יִתְפַּלֵּל הַפַּעַם?
אֶחָד מֵהֶם, דּוֹמֶה כַּנִּרְאֶה לַנֻּסָּח שֶׁבּוֹ הִתְפַּלֵּל סַב-סָבוֹ. הַשֵּׁנִי, הוּא הַנֻּסָּח שֶׁבּוֹ הִתְפַּלֵּל הָרַב שֶׁקֵּרֵב אוֹתוֹ לְיַהֲדוּת. הַשְּׁלִישִׁי, הוּא סִדּוּר שֶׁמָּצָא בְּדוּכָן, מָלֵא בַּכַּוָּנוֹת וְשֵׁמוֹת קְדוֹשִׁים... מִי יוֹדֵעַ בְּאֵיזֶה נֻסָּח עָלָיו לִבְחֹר?
אַךְ לֹא זְמַן רַב הִתְאַפְשֵׁר לִיהוֹשֻׁעַ לִשְׁקֹעַ בְּהִתְלַבְּטֻיּוֹתָיו. אַבְרֵךְ צָעִיר, בַּעַל עֵינַיִם טוֹבוֹת, הִזְמִין אוֹתוֹ לִלְמֹד עִמּוֹ בְּ'חַבְרוּתָא' – "קְצָת חֲסִידוּת לִפְנֵי הַתְּפִלָּה". יְהוֹשֻׁעַ לֹא הֵבִין בְּדִיּוּק אֶת הַהַגְדָּרָה הַזֹּאת, אַךְ נַעֲנָה בְּשִׂמְחָה. בְּתוֹךְ דַּקּוֹת סְפוּרוֹת שָׁקַע כָּל-כֻּלּוֹ בְּעוֹלָם שֶׁל מֻשָּׂגִים חֲדָשִׁים, הוּא לָמַד אוֹדוֹת הַנְּשָׁמָה הָאֱלֹקִית, צִמְאוֹנָהּ וְהִשְׁתּוֹקְקוּתָהּ לַבּוֹרֵא וְהַדְּרָכִים הַקְּרוֹבוֹת כָּל-כָּךְ, לְנַסּוֹת לְהַגְשִׁים אֶת מִשְׁאַלְתָּהּ.
הַלִּמּוּד הוֹתִיר אֶת יְהוֹשֻׁעַ בְּהִתְרוֹמְמוּת-רוּחַ בִּלְתִּי-רְגִילָה. הוּא כְּבָר לֹא שָׁאַל שְׁאֵלוֹת, כַּאֲשֶׁר הָאַבְרֵךְ נָתַן בְּיָדָיו מִסִּדּוּרֵי הַמָּקוֹם וְהִזְמִין אוֹתוֹ לְהִצְטָרֵף לַתְּפִלָּה. הוּא עָשָׂה זֹאת בְּחֵשֶׁק וּבְהִתְלַהֲבוּת.
לְאַחַר תְּקוּפָה לֹא אֲרֻכָּה, כְּבָר יָדַע יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמָּקוֹר אֶחָד אַחֲרָאִי הֵן לְמַעַיְנוֹת הַחֲסִידוּת שֶׁהֶחְיוּ אֶת יַהֲדוּתוֹ, וְהֵן לְנֻסַּח הַתְּפִלָּה הַמְּזֻקָּק שֶׁאֵלָיו נֶחְשַׂף.
מוּל עֵינָיו עָבְרוּ הַיָּמִים הַקָּשִׁים שֶׁבָּהֶם עָשָׂה אֶת צְעָדָיו הָרִאשׁוֹנִים בְּיַהֲדוּת. כַּאֲשֶׁר מְלַאי הָרָצוֹן הַטּוֹב שֶׁלּוֹ עָצוּם, אַךְ הוּא תּוֹהֶה, מִתְלַבֵּט, מְחַפֵּשׂ, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מַהִי הַתְּשׁוּבָה שֶׁתַּרְגִּיעַ אֶת רוּחוֹ:
הַאִם עָלָיו לִלְמֹד בִּישִׁיבָה שֶׁבָּהּ לוֹמְדִים אַךְ וְרַק הֲלָכָה וּגְמָרָא בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַיּוֹם? אוֹ אוּלַי לְהִצְטָרֵף לְאֵיזוֹ חֲבוּרָה הַמִּתְבּוֹדֶדֶת בֶּהָרִים וְעוֹבֶדֶת אֶת ה' בְּשִׁירָה וְרִקּוּדִים? וְשֶׁמָּא עָלָיו לְהִתְמַסֵּר כָּל-כֻּלּוֹ לְקִיּוּם הַמִּצְווֹת בְּפֹעַל, מִתּוֹךְ הַקְפָּדָה יְתֵרָה עַל כָּל הַדִּקְדּוּקִים וְהַהִדּוּרִים, וּבָזֶה יִמְצָא מָנוֹחַ לִרְצוֹן נִשְׁמָתוֹ?
אַךְ עַתָּה הוּא מַרְגִּישׁ שֶׁהִגִּיעַ אֶל הַמְּנוּחָה וְהַנַּחֲלָה. עֲבוֹדַת ה' פְּנִימִית, מִתּוֹךְ הִתְיַשְּׁבוּת הַדַּעַת, תְּפִלָּה בִּמְתִינוּת, סִדְרֵי לִמּוּד בְּתוֹרַת הַ'נִּגְלֵה' וְסִדְרֵי לִמּוּד בְּתוֹרַת הַחֲסִידוּת, זוֹהִי הַתְּשׁוּבָה הַמַּתְאִימָה עֲבוּרוֹ... זֶהוּ אוּלַי הַ'מִּרְשָׁם' שֶׁיַּתְאִים לְכָל אֶחָד.
הסיפור השבועי
תְּקִיעָה זַכָּה
שָׁנִים רַבּוֹת שִׁמֵּשׁ ר' שְׁלֹמֹה-חַיִּים שְׁטֶרְן בַּעַל-הַתּוֹקֵעַ בְּבֵית-הַכְּנֶסֶת שֶׁל הַחֲסִידִים בִּשְׁכוּנַת מֵאָה-שְׁעָרִים. יְרֵא-שָׁמַיִם הָיָה, עָדִין-נֶפֶשׁ וְצָנוּעַ. אֶת מִשְׂרַת הַתּוֹקֵעַ יָרַשׁ מֵאָבִיו, הַצַּדִּיק רַבִּי מֹשֶׁה-מֶענְדֶּל, מִגְּדוֹלֵי תַּלְמִידָיו שֶׁל הַגָּאוֹן רַבִּי יְשַׁעְיָהוּ מִוַּיְצֶן.
כָּל הַשָּׁנָה חָרֵד הָיָה ר' שְׁלֹמֹה-חַיִּים מִדִּבְרֵי הַשֻּׁלְחָן-עָרוּךְ – "וְרָאוּי לִתֵּן לִתְקֹעַ לְצַדִּיק וְהָגוּן". בְּהַגִּיעַ חֹדֶשׁ אֱלוּל הָיָה מִתְעַטֵּף חִיל וּרְעָדָה, מַרְבֶּה בִּתְפִלָּה וּבְלִמּוּד הַתּוֹרָה וּמְמַעֵט בַּאֲכִילָה וּבְשֵׁנָה.
כְּשֶׁהָיוּ מַכָּרָיו מַזְהִירִים אוֹתוֹ לִשְׁמֹר עַל בְּרִיאוּתוֹ וְכוֹחוֹ לִקְרַאת הַתְּקִיעוֹת בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה, הָיָה מְבַטֵּל דִּבְרֵיהֶם בִּמְנוֹד רֹאשׁ: "וְכִי רָאוּי אֲנִי בִּכְלָל לְשַׁמֵּשׁ בַּעַל-תּוֹקֵעַ? אֶלָּא אָנוּס אֲנִי עַל-פִּי הַצִּבּוּר לַעֲמֹד עַל מִשְׁמַרְתִּי. וְאִם-כֵּן, זְכוּת הַצִּבּוּר תַּעֲמֹד לִי לְגַיֵּס אֶת כּוֹחוֹת הַגּוּף וְהַנֶּפֶשׁ הַדְּרוּשִׁים לְצֹרֶךְ הַתְּקִיעוֹת".
הַמַּחְשָׁבָה לְבַקֵּשׁ שָׂכָר כָּלְשֶׁהוּ מֵעוֹלָם לֹא עָלְתָה עַל דַּעְתּוֹ שֶׁל ר' שְׁלֹמֹה-חַיִּים, עַל-אַף מַצָּבוֹ הַכַּלְכָּלִי, שֶׁהָיָה רָחוֹק מִלִּהְיוֹת שָׁפִיר.
אוֹתָהּ שָׁנָה, תרס"ח, נוֹדַע לְרַעְיָתוֹ שֶׁל ר' שְׁלֹמֹה-חַיִּים כִּי גַּבָּאֵי בֵּית-הַכְּנֶסֶת הַגָּדוֹל בַּשְּׁכוּנָה הַחֲדָשָׁה זִכְרוֹן-מֹשֶׁה תָּרִים אַחַר בַּעַל-תּוֹקֵעַ הָגוּן, בְּשָׂכָר שֶׁל עֶשְׂרִים לִירוֹת – סְכוּם רַב בְּמֻנָּחֵי הַזְּמַן. רַעְיוֹן זֶה, שֶׁל הַכְנָסָה לֹא-צְפוּיָה, בְּחֹדֶשׁ הַחַגִּים הַמְּרֻבֶּה בְּהוֹצָאוֹת, קָסַם לָהּ מִיָּד.
יְלָדֶיהָ הַמִּתְבַּגְּרִים זֶה כְּבָר לֹא רָאוּ נַעֲלַיִם שְׁלֵמוֹת וְנוֹחוֹת. בִּתָּהּ הַגְּדוֹלָה מִתְקָרֶבֶת לְפִרְקָהּ; וְגַם הִיא, זֶה עִדָּן וְעִדָּנִים לֹא הִרְשְׁתָה לְעַצְמָהּ לִקְנוֹת בֶּגֶד חָדָשׁ. הִפְצִירָה אֵפוֹא בְּבַעֲלָהּ לְקַבֵּל אֶת הַמִּשְׂרָה הַמֻּצַּעַת.
ר' שְׁלֹמֹה-חַיִּים הִתְקַשָּׁה לְעַכֵּל אֶת הָרַעְיוֹן. "מָה יִתְּנוּ וּמָה יוֹסִיפוּ לָנוּ כַּמָּה לִירוֹת אֵלֶּה, לְאַחַר שֶׁכְּבָר נִקְבַּע בַּשֻּׁלְחָן-עָרוּךְ כִּי אֵין רוֹאִים סִימַן-בְּרָכָה בְּכֶסֶף זֶה? וְאֵיזֶה פָּנִים יִהְיוּ לִי לִנְטֹשׁ אֶת מְקוֹמִי הַקָּבוּעַ, אֲשֶׁר יָרַשְׁתִּי מֵאָבִי הַמָּנוֹחַ, שֶׁעָשָׂה כֵּן לְפָנַי בְּמֶשֶׁךְ כִּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה, רַק בַּעֲבוּר בֶּצַע-כֶּסֶף?! אֵיךְ אָעֵז פָּנִים לְהִתְיַצֵּב כָּךְ בְּיוֹם-הַדִּין לִפְנֵי שׁוֹכֵן-מְרוֹמִים!".
אֲבָל הָ'עֵזֶר כְּנֶגְדוֹ' לֹא הָיְתָה מוּכָנָה לְוַתֵּר בְּקַלּוּת. "וְשֶׁמָּא תֹּאמַר לִי, בַּעֲלִי הַיָּקָר, אֵיךְ נַרְאֶה אֶת פָּנֵינוּ, אֲנִי וִילָדֵינוּ וּבִתֵּנוּ הַבּוֹגֶרֶת בַּחַג, בִּבְגָדֵינוּ הַמְּרֻפָּטִים? אֲנָשִׁים נוֹדְדִים לַמֶּרְחַקִּים כְּדֵי לְהָבִיא פַּרְנָסָה לְבֵיתָם, וְאַתָּה אֵינְךָ מוּכָן לַמַּאֲמָץ הַנִּתְבָּע מִמְּךָ בְּשִׁנּוּי מְקוֹם הַתְּקִיעוֹת?!".
בְּאִי-רָצוֹן קִבֵּל ר' שְׁלֹמֹה-חַיִּים אֶת טִעוּנֶיהָ שֶׁל רַעְיָתוֹ. זוֹ מִהֲרָה אֶל גַּבָּאֵי בֵּית-הַכְּנֶסֶת בְּזִכְרוֹן-מֹשֶׁה וְהוֹדִיעָה לָהֶם כִּי בַּעֲלָהּ יֵאוֹת לְקַבֵּל עָלָיו אֶת הַתַּפְקִיד הַמֻּצָּע. הַגַּבָּאִים שָׂמְחוּ לִקְרַאת בַּעַל-תּוֹקֵעַ מְנֻסֶּה וִירֵא-שָׁמַיִם כְּר' שְׁלֹמֹה-חַיִּים וְהֵשִׁיבוּ לָרַעְיָה בְּחִיּוּב.
בְּיוֹם רִאשׁוֹן, א' שֶׁל סְלִיחוֹת, הִשְׁכִּים ר' שְׁלֹמֹה-חַיִּים קוּם וְשָׂם אֶת פְּעָמָיו לְזִכְרוֹן-מֹשֶׁה – לְהִתְפַּלֵּל וְלִתְקֹעַ שָׁם, כְּדֵי שֶׁשְּׂכַר הַתְּקִיעוֹת שֶׁהוּא עָתִיד לְקַבֵּל לֹא יָחוּל עַל הַתְּקִיעוֹת בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה.
אַךְ הַתְּפִלָּה שֶׁלֹּא בִּמְקוֹמוֹ הַקָּבוּעַ וְהַנֻּסָּח הַלִּיטָאִי הַזָּר לוֹ, נָטְלוּ מֵר' שְׁלֹמֹה-חַיִּים כָּל פֵּרוּר שֶׁל שַׁלְוַת-נֶפֶשׁ. מוֹחוֹ וְלִבּוֹ לֹא הָיוּ עִמּוֹ בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה. וּבְסוֹפָהּ, כְּשֶׁבָּא לִתְקֹעַ, חָשׁ מוּעָקָה נַפְשִׁית גְּדוֹלָה. "אִם הַיּוֹם כָּךְ, מָה מְצַפֶּה לִי בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה?", הִרְהֵר בְּלִבּוֹ בְּעֶצֶב.
הַמַּחְשָׁבָה שֶׁהֵמִיר אֶת מְקוֹמוֹ הַקָּבוּעַ בִּגְלַל כֶּסֶף, לֹא הֵנִיחָה לוֹ. בַּלַּיְלָה הִתְקַשָּׁה ר' שְׁלֹמֹה-חַיִּים לַעֲצֹם עַיִן וּלְהֵרָדֵם. כְּשֶׁנָּפְלָה עָלָיו לְבַסּוֹף הַשֵּׁנָה, חָלַם חֲלוֹם מַסְעִיר. אָבִיו הַמָּנוֹחַ הוֹפִיעַ מוּלוֹ וְדִבֵּר עִמּוֹ קָשׁוֹת: "יָרַשְׁתָּ מִמֶּנִּי אֶת הַשּׁוֹפָר וְאֶת הַתְּקִיעוֹת, שְׁמֹר עַל הַיְּרֻשָּׁה הַזֹּאת. זְכֹר, שׁוֹפָר שֶׁצִּפּוּ אֶת פִּיו זָהָב, חָל עָלָיו דִּין חֲצִיצָה וְהוּא פָּסוּל לִתְקִיעוֹת!".
בַּבֹּקֶר הָלַךְ שׁוּב ר' שְׁלֹמֹה-חַיִּים לְהִתְפַּלֵּל וְלִתְקֹעַ בַּשּׁוֹפָר בְּבֵית-הַכְּנֶסֶת בְּזִכְרוֹן-מֹשֶׁה, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא רָצָה לְהַפְתִּיעַ אֶת הַגַּבָּאִים וּלְהוֹתִיר אֶת בֵּית-הַכְּנֶסֶת בְּלִי בַּעַל-תּוֹקֵעַ, אַךְ בְּלִבּוֹ כְּבָר גָּמְלָה הַהַחְלָטָה כִּי זוֹ תְּפִלָּתוֹ הָאַחֲרוֹנָה שָׁם וְכִי מָחָר יָשׁוּב לְבֵית-הַכְּנֶסֶת 'שֶׁלּוֹ' בְּמֵאָה-שְׁעָרִים.
לְאַחַר הַתְּפִלָּה הוֹדִיעַ לַגַּבָּאִים עַל הַחְלָטָתוֹ. עִם זֶה, לֹא הָיָה שָׁלֵם עִם מַעֲשֵׂהוּ. בְּדַרְכּוֹ לְבֵיתוֹ סָר אֶל רַבָּה שֶׁל שְׁכוּנַת זִכְרוֹן-מֹשֶׁה, רַבִּי יִצְחָק-צְבִי רִיבְלִין, וְשָׁטַח לְפָנָיו אֶת כָּל הָעִנְיָן.
הִקְשִׁיב הָרַב לַדְּבָרִים וְהִתְפַּעֵם מִתֹּם-לִבּוֹ שֶׁל ר' שְׁלֹמֹה-חַיִּים. מִנֶּגֶד, הָרַב הֵבִין גַּם לְלִבָּהּ שֶׁל הָאִשָּׁה הַזְּקוּקָה לְכֶסֶף. "רַשַּׁאי אַתָּה לְהַמְשִׁיךְ וְלִתְקֹעַ בְּלֵב שָׁקֵט בְּזִכְרוֹן-מֹשֶׁה", פָּסַק הָרַב לְבַסּוֹף. "אֵין כָּאן חֲשָׁשׁ שֶׁל נְטִילַת שָׂכָר עַל יוֹם-טוֹב, שֶׁהֲרֵי הַתַּשְׁלוּם הוּא עַל תְּקִיעוֹתֶיךָ בַּשָּׁבוּעַ שֶׁלִּפְנֵי רֹאשׁ-הַשָּׁנָה. בָּרוּר לְךָ גַּם כִּי אֵין כָּל חֲשַׁשׁ חֲצִיצָה בֵּין הַשּׁוֹפָר לְבֵין פִּיךָ. וְאִלּוּ הַחֲלוֹם – יְדוּעִים לְךָ מִן-הַסְּתָם דִּבְרֵי חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם-לִבְרָכָה עַל טִיבָם שֶׁל חֲלוֹמוֹת".
וּבְכָל-זֹאת לֹא נָחָה דַּעְתּוֹ שֶׁל ר' שְׁלֹמֹה-חַיִּים. "לֹא הִתְכַּוַּנְתִּי חָלִילָה לְהָטִיל דֹּפִי בְּכָל בַּעֲלֵי הַתְּקִיעָה הַנּוֹטְלִים שָׂכָר", הִסְבִּיר בְּנִימַת הִתְנַצְּלוּת. "כַּוָּנָתִי הָיְתָה לַ'חֲצִיצָה' בְּמַחְשָׁבָה! חוֹשְׁשָׁנִי כִּי לֹא אוּכַל לִתְקֹעַ בַּשּׁוֹפָר בְּיוֹם-הַדִּין וּלְכַוֵּן אֶת כָּל הַכַּוָּנוֹת שֶׁקִּבַּלְתִּי מֵאָבִי, אִם אֲקַבֵּל שָׂכָר עַל הַתְּקִיעוֹת".
"אִם כָּךְ, חֲזֹר לִמְקוֹמְךָ הָרִאשׁוֹן וְהַקָּבוּעַ וְשֶׁתִּהְיֶה לְךָ כְּתִיבָה וַחֲתִימָה טוֹבָה", סִכֵּם הָרַב.
בְּאוֹתוֹ רֹאשׁ-הַשָּׁנָה הָיוּ תְּקִיעוֹתָיו שֶׁל ר' שְׁלֹמֹה-חַיִּים לְעֵלָּא וּלְעֵלָּא. לִ'תְקִיעוֹת מְעֻמָּד', בַּחֲזָרַת הַשַּׁ"ץ, זָכָה בֵּית-הַכְּנֶסֶת שֶׁל הַחֲסִידִים בְּמֵאָה-שְׁעָרִים לְאוֹרֵחַ חָשׁוּב, הֲלוֹא הוּא הָרַב רִיבְלִין, שֶׁבָּא בִּמְיֻחָד כְּדֵי לְהַקְשִׁיב לִתְקִיעוֹתָיו שֶׁל ר' שְׁלֹמֹה-חַיִּים. לְאַחַר הַתְּפִלָּה, נֹכַח הַהִתְפַּעֲלוּת שֶׁל הַקָּהָל מֵהַתְּקִיעוֹת, אָמַר הָרַב: "מָה תִּתְפַּלְּאוּ, הֲלוֹא הוּא כְּבָר נִצֵּחַ אֶת הַשָּׂטָן עוֹד קֹדֶם רֹאשׁ-הַשָּׁנָה!".
מבט לגאולה
כַּמָּה שָׁוֶה הַפּוֹנִי?
הָעֲיָרָה בַּרְדִיצ'וֹב לְבוּשָׁה חַג. בְּחַצְרוֹת הַבָּתִּים מִתְרוֹצְצִים יַלְדֵי חֶמֶד מְסֻלְסְלֵי פֵּאוֹת כְּשֶׁהֵם מַרְאִים אֶחָד לַחֲבֵרוֹ אֶת בִּגְדֵיהֶם הַחֲדָשִׁים, יְלָדוֹת קְלוּעוֹת צַמָּה מְסַיְּעוֹת בַּהֲכָנוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת, מֵהַחַלּוֹנוֹת הַפְּתוּחִים עוֹלִים רֵיחוֹת תַּבְשִׁילֵי הַדָּגִים וְהַבָּשָׂר כְּשֶׁהֵם מִתְעַרְבְּבִים בְּנִיחוֹחַ חַלּוֹת מְתוּקוֹת וְעוּגוֹת דְּבַשׁ וְנָשִׁים צַדְקָנִיּוֹת מְסַיְּמוֹת אֶת הֲכָנַת סִימָנֵי הַחַג.
"שֶׁנִּהְיֶה לְרֹאשׁ וְלֹא לְזָנָב" – הֵן מְמַלְמְלוֹת וּמוֹסִיפוֹת בְּלִבָּן תְּפִלָּה שְׁקֵטָה לְשָׁנָה מְתוּקָה וּשְׂמֵחָה, שְׁנַת נַחַת מִכָּל יַלְדֵיהֶן וּבְשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת שֶׁל בְּרִיאוּת וְשֶׁפַע.
גַּם בַּעֲלֵי הַחֲנֻיּוֹת, שֶׁעֲדַיִן נִשְׁאֲרוּ פְּתוּחוֹת, הֵחֵלּוּ מְגִיפִים אֶת הַתְּרִיסִים, וְהָעֲיָרָה כֻּלָּהּ מִתְכּוֹנֶנֶת לְקַדֵּם בִּבְרָכָה אֶת הַשָּׁנָה הַחֲדָשָׁה.
לְיַד חַלּוֹן חַדְרוֹ נִצָּב רַבִּי לֵוִי-יִצְחָק כְּשֶׁהוּא מַבִּיט בְּעֵינַיִם בּוֹרְקוֹת עַל הַנַּעֲשֶׂה סְבִיבוֹ וּמְסַפֵּר לְרִבּוֹנוֹ-שֶׁל-עוֹלָם עַל מַעֲשֵׂיהֶם הַטּוֹבִים שֶׁל בָּנָיו.
"הִנֵּה, מוֹטְל לוֹקֵחַ אֶת אָבִיו הַזָּקֵן לַמִּקְוֶה – כִּבּוּד הוֹרִים שֶׁכָּזֶה בֶּטַח יַעֲמֹד לוֹ לְשָׁנָה מְבֹרֶכֶת, וְצִירְל הָאַלְמָנָה עֲדַיִן עוֹבֶרֶת מִבַּיִת לְבַיִת וּמְחַלֶּקֶת מִגְדָּנוֹת מַעֲשֵׂי יָדֶיהָ. ר' שְׁלֹמֹה לוֹמֵד בְּמַסֶּכֶת רֹאשׁ-הַשָּׁנָה, אוֹי... אוֹי... אוֹי... לְמַעְלָה שׁוֹמְעִים אוֹתוֹ רִבּוֹנוֹ-שֶׁל-עוֹלָם?".
וְהַצַּדִּיק יָכֹל הָיָה לְהַמְשִׁיךְ בִּדְבָרָיו אֶלָּא שֶׁצָּעִיר יְהוּדִי חָסֹן, גְּלוּי רֹאשׁ וּמְגֻדַּל בְּלוֹרִית (פּוֹנִי), הַלָּבוּשׁ כְּדֶרֶךְ הַגּוֹיִים עָבַר בָּרְחוֹב לְיַד חַלּוֹנוֹ וְנוֹפֵף לוֹ לְשָׁלוֹם.
"גּוּט יוֹם טוֹב" – מֵשִׁיב לוֹ רַבִּי לֵוִי-יִצְחָק בִּמְאוֹר פָּנִים, אוּלָם לְרֶגַע חוֹלֶפֶת עֲנָנָה קַלָּה בֵּין עֵינָיו. הוּא מְסַמֵּן לַצָּעִיר לְהִכָּנֵס לְבֵיתוֹ וּפוֹנֶה אֵלָיו בַּחֲבִיבוּת: "לְשֵׁם מָה לְךָ הַבְּלוֹרִית הַזֹּאת בְּשַׂעֲרוֹתֶיךָ?" – שׁוֹאֵל אוֹתוֹ רַבִּי לֵוִי-יִצְחָק.
"אָה... רַבִּי" – עוֹנֶה לוֹ הַצָּעִיר בִּפְתִיחוּת. "אֲנִי לֹא יוֹשֵׁב כָּל הַיּוֹם בְּבֵית-הַמִּדְרָשׁ, וְאַף לֹא עוֹמֵד מֵאַחֲרֵי דֶּלְפֵּק עָלוּב בַּשּׁוּק וּמוֹכֵר יְרָקוֹת רְקוּבִים. אֲנִי לָמַדְתִּי וְהִשְׁקַעְתִּי זְמַן וְכֶסֶף רַב בִּקְנִיַּת מִקְצוֹעַ לַחַיִּים, עַכְשָׁו אֲנִי עוֹזֵר לְסַפָּר בַּעַל-שֵׁם וּבְמֶשֶׁךְ הַשָּׁבוּעַ מִסְתּוֹבֵב אֲנִי בֵּין בָּתֵּי הַפְּרִיצִים וְהַשָּׂרִים הָעֲשִׁירִים. כֵּיצַד אִם-כֵּן אֵלֵךְ לִי בְּתִסְפֹּרֶת פְּשׁוּטָה וְנוֹשָׁנָה?" – שָׁאַל בְּלִגְלוּג.
"שְׁמַע נָא" – פּוֹנֶה אֵלָיו הָרַבִּי כְּאִלּוּ לֹא חָשׁ בַּזִּלְזוּל הָרַב שֶׁהִפְגִּין כְּלַפָּיו הַצָּעִיר. "הָבָה וְנַעֲשֶׂה עִסְקָה שֶׁתִּשְׁתַּלֵּם לְךָ בְּיוֹתֵר. אֲנִי אֶתֵּן לְךָ אָדֹם (מַטְבֵּעַ) אֶחָד וּבִתְמוּרָה לְכָךְ אַתָּה תְּקַצֵּץ אֶת הַפּוֹנִי שֶׁלְּךָ. הֲרֵי זֶהוּ לְבוּשׁ גּוֹיִים מַמָּשׁ, הָסֵר אוֹתוֹ עֶרֶב הַיּוֹם הַקָּדוֹשׁ".
"לֹא מוּכָן" – מֵשִׁיב הַבָּחוּר בְּעַזּוּת-מֵצַח. "אַף לֹא בְּעַד שְׁנֵי אֲדֻמִּים".
"אִם-כֵּן אֶתֵּן לְךָ שְׁלֹשָׁה" – מְנַסֶּה שׁוּב הַצַּדִּיק, אוּלָם הַבָּחוּר לֹא מְוַתֵּר עַל בְּלוֹרִיתוֹ, גַּם כְּשֶׁהַצַּדִּיק מַעֲלֶה אֶת הַמְּחִיר וּמַצִּיעַ לוֹ תְּמוּרָתָהּ 20 אֲדֻמִּים.
"אָה, אָה..." – עוֹלֶה חִיּוּךְ עַל שִׂפְתֵי הַצַּדִּיק וְדִבּוּרוֹ שָׁקֵט וְאוֹהֵב. "אַתָּה מַעֲרִיךְ מְאוֹד אֶת בְּלוֹרִיתְךָ וְשׁוֹמֵר עָלֶיהָ מִכָּל מִשְׁמָר, אַךְ מָה תֹּאמַר אִלּוּ אַצִּיעַ לְךָ תְּמוּרַת גְּזִירָתָהּ – חֵלֶק וְנַחֲלָה בָּעוֹלָם הַבָּא?".
בִּן-רֶגַע נִמְחָה הַחִיּוּךְ הַמְּלֻגְלָג מִפָּנָיו שֶׁל הַצָּעִיר. יָדוֹ נִשְׁלְחָה לְתִיקוֹ וְלִפְנֵי שֶׁתִּהְיֶה בְּיָדוֹ שְׁהוּת לַחְשֹׁב תָּפַס בְּמִסְפָּרַיִם מֻשְׁחָזוֹת הֵיטֵב וְגָזַר אֶת בְּלוֹרִיתוֹ. הַחֶדֶר כֻּלּוֹ הִתְמַלֵּא שַׂעֲרוֹת דַּקּוֹת שֶׁרָקְדוּ וּפִזְּזוּ עִם הָרוּחַ שֶׁנָּשְׁבָה מִבַּעַד לַחַלּוֹן הַפָּתוּחַ.
בְּאוֹתוֹ רֶגַע קָם רַבִּי לֵוִי-יִצְחָק מִכִּסְּאוֹ, נָשָׂא אֶת עֵינָיו לַמָּרוֹם וְאָמַר בְּקוֹל נִרְגָּשׁ: "רִבּוֹנוֹ-שֶׁל-עוֹלָם, אָבִינוּ הָרַחְמָן. הַבֵּט-נָא מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה אֶת בָּנֶיךָ הַיְּקָרִים. רְאֵה אֶת הָאֱמוּנָה הַטְּהוֹרָה הַיּוֹקֶדֶת בְּלִבָּם וַאֲפִלּוּ אֵצֶל הַפְּשׁוּטִים וְהַבּוּרִים שֶׁבָּהֶם. כַּמָּה שְׁעוֹת עֲבוֹדָה וְטִרְחוֹת רַבּוֹת צָרִיךְ אָדָם לַעֲמֹל כְּדֵי לְהַרְוִיחַ אָדֹם אֶחָד וְכָל-שֶׁכֵּן עֶשְׂרִים אֲדֻמִּים, וְאַף-עַל-פִּי-כֵן לֹא הִסְכִּים לְקַצֵּץ אֶת בְּלוֹרִיתוֹ... וּמָה שֶׁלֹּא הִסְכִּים לַעֲשׂוֹת בְּעַד כֶּסֶף רַב, שֶׁאוֹתוֹ הוּא רוֹאֶה בְּעֵינָיו וּמֵבִין אֶת עֶרְכּוֹ, עָשָׂה בְּעַד חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא רָאָה אוֹתוֹ בְּעֵינָיו וְהוּא רַק יוֹדֵעַ עָלָיו מִתֹּקֶף אֱמוּנָתוֹ".
רַבִּי לֵוִי-יִצְחָק נִכְנָס לְחַדְרוֹ כְּדֵי לְסַיֵּם אֶת הַהֲכָנוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת טֶרֶם יִכָּנֵס הַיּוֹם הַגָּדוֹל. חֲסִידִים שֶׁזְּקָנָם מַלְבִּין וְאַבְרֵכִים צְעִירִים חוֹזְרִים מֵהַמִּקְוֶה כְּשֶׁפְּנֵיהֶם קוֹרְנוֹת בְּאוֹר עִלָּאִי וּמְזָרְזִים אֶת נְשׁוֹתֵיהֶם לְהַדְלִיק אֶת הַנֵּר וּלְקַבֵּל אֶת הַיּוֹם הַקָּדוֹשׁ.
"לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל יוֹם הַזִּכָּרוֹן" – נִשְׁמַעַת הַבְּרָכָה, "...שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לִזְּמַן הַזֶּה" – מִתְנַגֶּנֶת בְּקוֹל מָתוֹק וְנֶחְתֶּמֶת בַּעֲנִיַּת 'אָמֵן' שֶׁל בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה, וְעוֹד נְשָׁמָה טְהוֹרָה שֶׁהִתְבּוֹלְלָה לָהּ בְּעִמְקֵי הַקְּלִפּוֹת הֵכִינָה לָהּ שְׁבִיל סָלוּל לְחַיִּים שֶׁל עוֹלָם הַבָּא.
וְגַם אֲנַחְנוּ, כָּל אֶחָד וְהַ'בְּלוֹרִית' מֵהַסּוּג הַמְּיֻחָד לוֹ, נִקְצֹץ אוֹתָן וְנִתְרֹם לְהַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה בָּעוֹלָם בַּגְּאֻלָּה הָאֲמִתִּית וְהַשְּׁלֵמָה.
סיפורי חסידים
יֵשׁ שׁוֹחֵט וְיֵשׁ שׁוֹחֵט
רַבִּי יִשְׂרָאֵל בַּעַל-שֵׁם-טוֹב, קֹדֶם שֶׁנִּתְגַּלָּה, הָיָה מַסְתִּיר אֶת עַצְמוֹ וּמִתְפַּרְנֵס מֵעֲבוֹדוֹת פְּשׁוּטוֹת. תְּקוּפָה מְסֻיֶּמֶת שָׁהָה בִּכְפָר אֶחָד וְשִׁמֵּשׁ שָׁם שׁוֹחֵט. לְאַחַר שֶׁעָזַב אֶת מִשְׁמַרְתּוֹ, הֵבִיאוּ שׁוֹחֵט אַחֵר בִּמְקוֹמוֹ.
יוֹם אֶחָד שָׁלַח כַּפְרִי אֶחָד עוֹף לִשְׁחִיטָה בִּידֵי מְשָׁרְתוֹ הַגּוֹי. הַמְּשָׁרֵת יָצָא וְחָזַר וּבְיָדוֹ עוֹף חַי. שָׁאַל הַכַּפְרִי אֶת הַשָּׁלִיחַ לְפֵשֶׁר הַדָּבָר, וְהַגּוֹי הֵשִׁיב: "הַשּׁוֹחֵט הַזֶּה אֵינוֹ נוֹהֵג כַּדָּת".
שָׁאַל בַּעַל-הַבַּיִת: "בַּמֶּה חָטָא הַשּׁוֹחֵט?".
הֵשִׁיב הַגּוֹי: "כַּאֲשֶׁר יִשְׂרָאלִי'ק הָיָה שׁוֹחֵט, הָיָה מַשְׁחִיז אֶת הַסַּכִּין בְּדִמְעוֹתָיו, וְאִלּוּ שׁוֹחֵט זֶה לָקַח מַיִם מִן הַכַּד וְהִשְׁחִיז אֶת הַסַּכִּין; הַאִם אֶתֵּן לוֹ לִשְׁחֹט?!"...
לְהִשְׁתַּדֵּל לִהְיוֹת צָעִיר
בִּשְׁנַת תשי"ג נִפְתְּחָה תְּקוּפָה חֲדָשָׁה בְּחַיָּיו שֶׁל ר' עֻזִּיאֵל חֲזַנוֹב – יַחַד עִם מִשְׁפַּחְתּוֹ הִגֵּר לְאַרְצוֹת-הַבְּרִית וְהִשְׁתַּקֵּעַ בִּשְׁכוּנַת קְרַאוּן-הַיְּיטְס. כֵּיוָן שֶׁהִתְקַשָּׁה לִמְצֹא מְקוֹר פַּרְנָסָה, הִגֵּר לְבוֹסְטוֹן, שָׁם הֻצְּעָה לוֹ מִשְׂרַת שׁוֹחֵט עִם תְּנָאֵי מִחְיָה מְצֻיָּנִים – מַשְׂכֹּרֶת גְּבוֹהָה, דִּירָה וְעוֹד. ר' עֻזִּיאֵל שָׁאַל אֶת הָרַבִּי, וּלְאַחַר שֶׁקִּבֵּל אֶת הַסְכָּמָתוֹ, נַעֲנָה לַהַצָּעָה וְהֵחֵל לַעֲבֹד בְּבוֹסְטוֹן, אֶלָּא שֶׁלְּאַחַר שָׁבוּעַ בִּלְבַד עָזַב אֶת הַמָּקוֹם, גַּם הַפַּעַם בְּהַסְכָּמַת הָרַבִּי. הוּא לֹא יָכֹל הָיָה לִסְבֹּל אֶת הָעֻבְדָּה כִּי בְּבוֹסְטוֹן נוֹהֲגִים בַּשְּׁחִיטָה בַּהֲקָלוֹת רַבּוֹת, כַּאֲשֶׁר עַל חוֹתֶמֶת כַּשְׁרוּת רְגִילָה מוֹסִיפִים "גְּלָאט"...
מֵעַז יָצָא מָתוֹק. כְּשָׁנָה לְאַחַר מִכֵּן אִרְגְּנוּ בַּעֲלֵי הָאִטְלִיזִים בִּקְרַאוּן-הַיְּיטְס שְׁחִיטַת לְיוּבַּאוִויטְשׁ, כַּאֲשֶׁר הַשּׁוֹחֲטִים הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ: ר' עֻזִּיאֵל וְיִבָּדֵל לְחַיִּים טוֹבִים ר' יִשְׂרָאֵל-שִׁמְעוֹן קַלְמָנְסוֹן. מֵאָז הָיְתָה לוֹ פַּרְנָסָה מִכָּךְ בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים רַבּוֹת.
כְּשֶׁהִגִּיעַ לְגִיל 65 בִּקֵּשׁ לָצֵאת לְפֶּנְסְיָה. כְּחָסִיד וּמְקֻשָּׁר לֹא עָשָׂה דָּבָר מִבְּלִי לִשְׁאֹל קֹדֶם לָכֵן אֶת הָרַבִּי, וְהַתְּשׁוּבָה הָיְתָה מַפְתִּיעָה מְאוֹד: "הֲרֵי אָנוּ בְּאוֹתוֹ גִּיל, כָּל זְמַן שֶׁאֲנִי עוֹבֵד גַּם אַתָּה יָכוֹל לַעֲבֹד", עָנָה הָרַבִּי. ר' עֻזִּיאֵל כְּחַיָּל מְמֻשְׁמָע הִמְשִׁיךְ בַּעֲבוֹדַת הַשְּׁחִיטָה. כַּעֲבֹר זְמַן-מָה, שׁוּב בִּקֵּשׁ לִפְרֹשׁ מֵהָעֲבוֹדָה, וְהָרַבִּי אָמַר לוֹ: "אֲנִי מְבֻגָּר מִמְּךָ, וּמֻתָּר לְךָ לְצַיֵּת לִי"...
בְּאַחַת הַפְּעָמִים שֶׁדֻּבַּר אוֹדוֹת הַפְּרִישָׁה, הָרַבִּי אָמַר כִּי בִּשְׁבִיל הַבְּרִיאוּת טוֹב לוֹ שֶׁיַּמְשִׁיךְ לַעֲבֹד. רַק כְּשֶׁהִגִּיעַ לְגִיל שִׁבְעִים וְחָמֵשׁ, וְהַמִּשְׁחָטָה בָּהּ עָבַד נִסְגְּרָה, הִפְסִיק לַעֲבֹד.
(C) כל הזכויות שמורות לצעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר)
0
0
מאפשרים לכם לקבל
