מערכת COL | יום ז' אלול ה׳תשס״ז 21.08.2007

ילדים ב-COL: פרשת כי תצא

כמידי שבוע, מפרסם COL מגזין שבועי לילדים: 'בשביל הילדים'. במגזין: פרשת השבוע מעובדת לילדים, סיפורים חסידי, מבט לגאולה, תשבצים ועוד ■ כל הזכויות שמורות לצעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר)  המגזין המלא
ילדים ב-COL: פרשת כי תצא

המגזין מתפרסם באדיבות 'תורתך שעשועי' – השבועון לילדי ישראל
בהוצאת המרכז חינוכי חסידותי של צעירי-חב"ד.
להצטרפות למשפחת המנויים, טל: 02-5000770, פקס: 02-5001770
[email protected]

(C) כל הזכויות שמורות לצעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר)

 

השבוע היהודי

פָּרָשַׁת כִּי-תֵצֵא

"בְּיוֹמוֹ תִּתֵּן שְׂכָרוֹ..." (דברים כד,טו)

 

כְּשֶׁגַּבּוֹ כָּפוּף וְהַזֵּעָה נִגֶּרֶת מִמִּצְחוֹ, מְסַיֵּם סוֹף-סוֹף הַפּוֹעֵל אֶת עֲבוֹדַת יוֹמוֹ. מָתַי הוּא יְקַבֵּל אֶת שְׂכָרוֹ? הַאִם בּוֹ בַּיּוֹם, אוֹ שֶׁמָּא רַק בְּעוֹד שָׁבוּעַ, כַּאֲשֶׁר תִּסְתַּיֵּם הַמְּלָאכָה כֻּלָּהּ? בַּתּוֹרָה אָנוּ מְצֻוִּים "בְּיוֹמוֹ תִּתֵּן שְׂכָרוֹ". אָסוּר 'לִמְשֹׁךְ זְמַן' כַּאֲשֶׁר הָעוֹבֵד מַמְתִּין לְתַשְׁלוּם מַשְׂכָּרְתּוֹ.

מִתְעוֹרֶרֶת כָּאן 'שְׁאֵלָה' עַל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא: הֲרֵי בְּהַרְבֵּה מְקוֹמוֹת כָּתוּב שֶׁעֲבוֹדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל בְּלִמּוּד תּוֹרָה וּבְקִיּוּם מִצְווֹת, הִיא עֲבוֹדָה שֶׁמֻּבְטָח עָלֶיהָ שָׂכָר. כֵּיצַד קוֹרֶה שֶׁלְּעִתִּים קְרוֹבוֹת יְהוּדִי מְקַיֵּם מִצְווֹת וְלֹא מְקַבֵּל מִיָּד אֶת הַשָּׂכָר?

מְבָאֵר לָנוּ הַפֵּרוּשׁ, שֶׁהַתַּשְׁלוּם לֹא חַיָּב לְהֵעָשׂוֹת מַמָּשׁ בְּכָל יוֹם, אֶלָּא בְּכָל פַּעַם שֶׁמִּסְתַּיֶּמֶת 'יְחִידַת' עֲבוֹדָה. לְמָשָׁל, כַּאֲשֶׁר עוֹנַת הַקָּצִיר מַגִּיעָה לְסִיּוּמָהּ, אוֹ כַּאֲשֶׁר מְלֶאכֶת בְּנִיַּת הַבִּנְיָן הֻשְׁלְמָה... לָכֵן, גַּם הַיְּהוּדִי מְקַבֵּל אֶת שְׂכָרוֹ, אַחֲרֵי שֶׁעֲבוֹדָתוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה מִסְתַּיֶּמֶת וְהוּא מַגִּיעַ לָעוֹלָם הַבָּא.

אַךְ עֲדַיִן נוֹתֶרֶת הַשְּׁאֵלָה, עַל הַשָּׂכָר הַמֻּבְטָח בִּימוֹת הַמָּשִׁיחַ. הֲרֵי יְהוּדִים רַבִּים שֶׁכְּבָר סִיְּמוּ אֶת עֲבוֹדָתָם בָּעוֹלָם הַזֶּה, מַמְתִּינִים שָׁנִים רַבּוֹת עַד לְהַגָּעַת שְׂכָרָם בִּזְמַן הַגְּאֻלָּה?

אֶלָּא שֶׁגַּם כָּאן, הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אֵינוֹ מְעַכֵּב אֶת הַשָּׂכָר סְתָם, אֶלָּא מְחַכֶּה שֶׁתֻּשְׁלַם הַמְּלָאכָה. תֻּשְׁלַם הֲכָנַת הָעוֹלָם לַגְּאֻלָּה, תִּסְתַּיֵּם עֲבוֹדַת זִכּוּךְ הַגַּשְׁמִיּוּת וְהַשְׁרָאַת הָאֱלֹקוּת בְּתוֹךְ הָעוֹלָם הַחָמְרִי.

כָּל יְהוּדִי עוֹשֶׂה בַּעֲבוֹדָתוֹ חֵלֶק קָטָן מִן הַמְּלָאכָה. אַךְ זוֹהִי עֲבוֹדָה כְּלָלִית, הַמֻּטֶּלֶת עַל הַכְּלָל כֻּלּוֹ. וּבְהֶתְאֵם לְכָךְ גַּם הַשָּׂכָר יְשֻׁלַּם לְכָל הַיְּהוּדִים יַחַד, כַּאֲשֶׁר עֲבוֹדָתָם הַמְּשֻׁתֶּפֶת רַבַּת הַשָּׁנִים, תַּגִּיעַ לִשְׁלֵמוּתָהּ. וְהַלְוַאי תֵּכֶף וּמִיָּד, אָמֵן.

(לקוטי שיחות, חלק כט)

 

בְּכָל יוֹם, בְּדִיּוּק בְּשָׁעָה 4:00 אַחַר-הַצָּהֳרַיִם, מִתְיַצֶּבֶת שָׂרִי בְּבֵיתָם שֶׁל מִשְׁפַּחַת רוֹזֶנְבֶּרְג. שָׁם, הִיא אוֹחֶזֶת בִּידֵיהֶם הַקְּטַנּוֹת שֶׁל מוֹטִי וּשְׁמוּלִיק וְיוֹצֵאת אִתָּם לְטַיֵּל. בַּדֶּרֶךְ, הִיא אוֹסֶפֶת גַּם אֶת יַלְדֵי מִשְׁפַּחַת גְּרוֹס וְהַשִּׂמְחָה רַבָּה.

כְּשָׁעָה וָחֵצִי מְבַלָּה הַחֲבוּרָה בַּחוּץ, בְּגִנַּת הַשַּׁעֲשׁוּעִים, וּבְשָׁעָה 5:30 חוֹזְרִים הַקְּטַנִּים הַבַּיְתָה, עֲיֵפִים וּמְרֻצִּים. בְּכָל יוֹם מוֹשִׁיטָה הַגְּבֶרֶת רוֹזֶנְבֶּרְג לְשָׂרִי אֶת שְׂכָרָהּ, הַתַּשְׁלוּם הַמֻּסְכָּם בֵּינֵיהֶן, עַל עֲבוֹדַת הַשְּׁמַרְטָפוּת.

"אַתְּ יוֹדַעַת, אַתְּ לֹא צְרִיכָה לְשַׁלֵּם לִי בְּכָל יוֹם" – אוֹמֶרֶת שָׂרִי יוֹם אֶחָד בְּבַיְשָׁנוּת לִגְבֶרֶת רוֹזֶנְבֶּרְג. "אַתְּ יְכוֹלָה לְשַׁלֵּם לִי בְּסוֹף כָּל שָׁבוּעַ, אוֹ בְּסוֹף חֹדֶשׁ".

"לֹא וָלֹא, הֲרֵי כָּתוּב 'בְּיוֹמוֹ תִּתֵּן שְׂכָרוֹ' וְהַכַּוָּנָה גַּם אֵלַיִךְ" – מְחַיֶּכֶת אֵלֶיהָ הַגְּבֶרֶת.

אַךְ לְמָחֳרָת, אוֹמֶרֶת שׁוּב שָׂרִי בְּבַיְשָׁנוּת: "בֵּרַרְתִּי אֶת הָעִנְיָן. אַבָּא שֶׁלִּי אוֹמֵר שֶׁהַצִּוּוּי הוּא לְשַׁלֵּם מִיָּד בְּסוֹף תְּקוּפַת הָעֲבוֹדָה וְלֹא לִדְחוֹת אֶת זֶה סְתָם. כָּךְ שֶׁבֶּאֱמֶת אֵין שׁוּם בְּעָיָה שֶׁתְּשַׁלְּמִי לִי מִדֵּי תְּקוּפָה".

הַגְּבֶרֶת רוֹזֶנְבֶּרְג מְהַרְהֶרֶת בַּדָּבָר וּמַסְכִּימָה. "זֶה בֶּאֱמֶת יוּכַל לְהָקֵל עָלַי" – הִיא שׁוּב מְחַיֶּכֶת אֶל שָׂרִי.

יוֹם אֶחָד, פּוֹגֶשֶׁת בְּמִקְרֶה גְּבֶרֶת רוֹזֶנְבֶּרְג אֶת אִמָּא שֶׁל שָׂרִי. "אֲנִי לֹא מַפְסִיקָה לְהִתְפַּעֵל מֵהַבַּת שֶׁלָּךְ!" – הִיא אוֹמֶרֶת לָהּ בְּהִתְרַגְּשׁוּת. "הַאִם אַתְּ יוֹדַעַת שֶׁחוּץ מֵהַטִּיּוּל עִם יְלָדַי בְּשָׂכָר, הִיא מְצָרֶפֶת גַּם אֶת יַלְדֵי גְּרוֹס, לְלֹא שָׂכָר? הִיא שָׁמְעָה מָה הַמַּצָּב שָׁם... וּמוֹשִׁיטָה יָד בַּצּוּרָה הֲכִי יְעִילָה שֶׁיֵּשׁ. כָּל הַכָּבוֹד לָהּ! בַּעֲלַת חֶסֶד אֲמִתִּית".

"בָּרוּךְ ה'!" – שְׂמֵחָה אִמָּא שֶׁל שָׂרִי לִשְׁמֹעַ בְּשֶׁבַח בִּתָּהּ. "וַאֲנִי לֹא דּוֹאֶגֶת לָהּ. אֶת שְׂכָרָהּ הִיא תְּקַבֵּל מִשָּׁמַיִם" – הִיא מַמְשִׁיכָה וְאוֹמֶרֶת.

"נָכוֹן, הִיא הֲרֵי לִמְּדָה אוֹתִי, שֶׁנִּתָּן לְשַׁלֵּם שָׂכָר בְּתֹם כָּל תְּקוּפַת עֲבוֹדָה. כַּנִּרְאֶה גַּם שְׂכַר הַמִּצְווֹת מַמְתִּין לְסִיּוּם תְּקוּפַת עֲבוֹדָתֵנוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה" – מְאַשֶּׁרֶת גְּבֶרֶת רוֹזֶנְבֶּרְג.

"וְיוֹתֵר מִזֶּה" – מוֹסִיפָה אִמָּא שֶׁל שָׂרִי – "הַשָּׂכָר הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר, הַשָּׂכָר הַנִּפְלָא שֶׁל יְמוֹת הַגְּאֻלָּה, מַמְתִּין כַּנִּרְאֶה עַד שֶׁתִּסְתַּיֵּם כָּל הָעֲבוֹדָה כֻּלָּהּ, שֶׁל כֻּלָּנוּ, וְשֶׁל כָּל הַדּוֹרוֹת כֻּלָּם. כַּאֲשֶׁר הַמַּאֲמַצִּים שֶׁלָּנוּ, יַחַד עִם הַמַּאֲמַצִּים שֶׁל כָּל הַדּוֹרוֹת שֶׁלְּפָנֵינוּ, יִשְּׂאוּ פְּרִי. אוֹ-אָז, כַּאֲשֶׁר נַצְלִיחַ לִיצֹר לַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא 'דִּירָה' רְאוּיָה וּשְׁלֵמָה בָּעוֹלָם הַזֶּה, נְקַבֵּל כֻּלָּנוּ אֶת שְׂכָרֵנוּ הַגָּדוֹל, בְּבִיאַת הַמָּשִׁיחַ".

 

 

הסיפור השבועי

מְתוּנִים בַּדִּין

לְאַחַר סִדְרָה שֶׁל מַכְשֵׁלוֹת חֲמוּרוֹת שֶׁיָּצְאוּ מִתַּחַת יָדוֹ שֶׁל שׁוֹחֵט הָעִיר, פִּטֵּר הַצַּדִּיק רַבִּי זְאֵב-ווֹלְף מִזִּ'יטוֹמִיר אֶת הַשּׁוֹחֵט מִתַּפְקִידוֹ. הַשּׁוֹחֵט קִבֵּל עָלָיו בַּתְּחִלָּה אֶת הַדִּין, אוּלָם מֵאַחַר שֶׁהָיָה בַּעַל מִשְׁפָּחָה גְּדוֹלָה וְחָלְפוּ הַיָּמִים וְלֹא מָצָא פַּרְנָסָה נְאוֹתָה, גָּבְרָה בְּלִבּוֹ הַמְּרִירוּת עַל הַחְלָטָתוֹ שֶׁל הָרַב.

יוֹם אֶחָד הֶחְלִיט הַשּׁוֹחֵט: אָמְנָם הֶעֱבִירַנִי הָרַב מִן הַשְּׁחִיטָה בִּקְהִלָּתִי, אַךְ מֵעוֹלָם לֹא גָּזַר עָלַי שֶׁלֹּא לִשְׁחֹט מִחוּץ לִגְבוּלוֹת הָעִיר. אֵלֵךְ לִי אֶל הַכְּפָרִים הָרְחוֹקִים, לַמְּקוֹמוֹת שֶׁבָּהֶם אֵין מְצוּדָתוֹ שֶׁל הָרַב פְּרוּשָׂה, וְאֶשְׁחַט שָׁם עוֹפוֹת וּבְהֵמוֹת כְּדֵי לְפַרְנֵס אֶת מִשְׁפַּחְתִּי.

אָמַר וְעָשָׂה. נָטַל אֶת תִּיק הַסַּכִּינִים וּמְעַט אֹכֶל וּבְגָדִים וְיָצָא לְדַרְכּוֹ הַחֲדָשָׁה. הָלַךְ יוֹם וְלַיְלָה עַד שֶׁהִגִּיעַ לִכְפָר קָטָן וְרָחוֹק. נִכְנַס לְבֵיתוֹ שֶׁל הַמּוֹזֵג הַיְּהוּדִי וּלְאַחַר שֶׁהִתְפַּלֵּל שַׁחֲרִית פָּנָה אֶל בַּעֲלַת-הַבַּיִת בְּהַצָּעָה לִשְׁחֹט לָהּ עוֹפוֹת. לְמַרְבֶּה אַכְזָבָתוֹ סִפְּרָה לוֹ הָאִשָּׁה, כִּי הַשּׁוֹחֵט הַקָּבוּעַ כְּבָר הִקְדִּימוֹ וּבַבֹּקֶר הַשְׁכֵּם עָבַר בַּכְּפָר וְשָׁחַט כָּל מָה שֶׁעָמַד לִשְׁחִיטָה.

נֶאֱנַח הַשּׁוֹחֵט הַמֻּדָּח אֲנָחָה כְּבֵדָה וּפָנָה לְהֶמְשֵׁךְ דַּרְכּוֹ. הַדֶּרֶךְ עָבְרָה בַּיַּעַר. בְּעוֹד הוּא מְשָׂרֵךְ אֶת רַגְלָיו בֵּין עֲצֵי-הַבְּרֵאשִׁית שָׁקְעָה הַחַמָּה. הוּא שָׁקַל אֶת צְעָדָיו כַּאֲשֶׁר לְפֶתַע פִּלְּחָה קְרִיאָה מַקְפִּיאַת-דָּם אֶת הָאֲוִיר. בְּתוֹךְ שְׁנִיּוֹת הֻקַּף חֲבוּרַת שׁוֹדְדֵי-יְעָרוֹת וְאֵלֶּה כְּפָתוּהוּ וּגְרָרוּהוּ לִמְקוֹם מִסְתּוֹר.

לְפֶתַע הִבְזִיק בְּמוֹחוֹ רַעְיוֹן. "לָמָּה תִּנְהֲגוּ כָּךְ בְּאִישׁ מִשֶּׁלָּכֶם?", אָמַר לַשּׁוֹדְדִים. לְנֹכַח הַפְּלִיאָה שֶׁעָלְתָה בְּעֵינֵיהֶם הוֹסִיף בְּחִיּוּךְ: "גַּם אֲנִי בְּאוֹתוֹ מִקְצוֹעַ, וּבְטוּחַנִי כִּי אוּכַל לִהְיוֹת חָבֵר נֶאֱמָן וּמוֹעִיל בַּחֲבוּרַתְכֶם".

בְּדַבְּרוֹ שָׁלַף מִתַּרְמִילוֹ אֶת סַכִּינֵי הַשְּׁחִיטָה. עֵינֵיהֶם שֶׁל הַשּׁוֹדְדִים אוֹרוּ לְמַרְאֵה הַסַּכִּינִים, שֶׁנִּרְאוּ בְּעֵינֵיהֶם כַּחֲרָבוֹת חַדּוֹת. בּוֹ-בַּמָּקוֹם שִׁחְרְרוּהוּ מִכְּבָלָיו וְקִבְּלוּהוּ לַחֲבוּרָתָם.

בַּתְּחִלָּה יִסְּרוֹ מַצְפּוּנוֹ וְהוּא חִכָּה לִשְׁעַת-כֹּשֶׁר רִאשׁוֹנָה כְּדֵי לַחְמֹק מִן הַחֲבוּרָה. וְאוּלָם כְּשֶׁחָלַף זְמַן וְהַדָּבָר לֹא צָלַח בְּיָדוֹ, לֹא נוֹתְרָה לוֹ בְּרֵרָה אֶלָּא לְחַקּוֹת אֶת חֲבֵרָיו הַחֲדָשִׁים וְלִנְהֹג כְּמוֹתָם.

כָּךְ נֶהֱפַךְ הַשּׁוֹחֵט לְשֶׁעָבַר לְשׁוֹדֵד לְכָל דָּבָר. הוּא הָיָה שֻׁתָּף פָּעִיל לְכָל מַעֲשֵׂי הַשֹּׁד וְהַבִּזָּה, וְאַף פָּגַע בְּעַצְמוֹ בְּלֹא-מְעַט בְּנֵי-אָדָם תְּמִימִים וּמִסְכֵּנִים.

חָלְפוּ שָׁנִים. בֹּקֶר אֶחָד אָרַב לְטַרְפּוֹ בֵּין עֲצֵי הַיַּעַר, בְּסָמוּךְ לְצֹמֶת דְּרָכִים שֶׁאַחַת מֵהֶן מוֹלִיכָה לְמֶזְרִיטְשׁ. כְּשֶׁעָבְרָה בַּמָּקוֹם כִּרְכָּרָה קְטַנָּה, הִתְנַפֵּל עָלֶיהָ וְגָרַר אֶת הַנּוֹסֵעַ לְעֹמֶק הַיַּעַר. בְּהַגִּיעָם לִמְקוֹם הַמִּסְתּוֹר תָּבַע מֵהַשָּׁבוּי לָתֵת לוֹ אֶת כָּל כַּסְפּוֹ. זֶה הוֹצִיא מִכִּיסוֹ צְרוֹר דַּל וְעָלוּב, שֶׁבּוֹ רַק כַּמָּה זְהוּבִים. הַדָּבָר הֶעֱלָה אֶת חֲמָתוֹ שֶׁל הַשּׁוֹדֵד, וְהוּא הֵנִיף עַל הָאִישׁ אֶת חַרְבּוֹ כְּדֵי לְהוֹרְגוֹ נֶפֶשׁ.

הַשָּׁבוּי תָּלָה בּוֹ עֵינַיִם מִתְחַנְּנוֹת. "הֲרֵי אֲנִי בְּיָדְךָ, וְתוּכַל לַעֲשׂוֹת בִּי כַּטּוֹב בְּעֵינֶיךָ. רַק בַּקָּשָׁה אַחַת אֲבַקֵּשׁ לִפְנֵי מוֹתִי. הַנַּח לִי לִטֹּל אֶת יָדַי, לְבָרֵךְ בִּרְכוֹת הַשַּׁחַר, לִקְרֹא קְרִיאַת-שְׁמַע וּלְהִתְוַדּוֹת".

הַשּׁוֹדֵד הִסְכִּים וְהַשָּׁבוּי נָטַל אֶת יָדָיו וְהֵחֵל לָשֵׂאת אֶת תְּפִלָּתוֹ בְּנַחַת וּבְרֶגֶשׁ. "אֱלֹקַי, נְשָׁמָה שֶׁנָּתַתָּ בִּי טְהוֹרָה הִיא, אַתָּה בְּרָאתָהּ, אַתָּה יְצַרְתָּהּ, אַתָּה נְפַחְתָּהּ בִּי וְאַתָּה מְשַׁמְּרָהּ בְּקִרְבִּי, וְאַתָּה עָתִיד לִטְּלָהּ מִמֶּנִּי"...

הַשָּׁבוּי הָיָה כֹּה מְרֻכָּז בִּתְפִלָּתוֹ עַד שֶׁלֹּא הִבְחִין כְּלָל בַּתְּמוּרוֹת הַפּוֹקְדוֹת אֶת הַשּׁוֹדֵד הָעוֹמֵד מוּלוֹ, אוֹחֵז חֶרֶב חַדָּה בְּיָדוֹ. זֶה הֶחְלִיף צְבָעִים וְהֵחֵל מַזִּיעַ מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ. בְּשָׁלָב מְסֻיָּם אַף הֵחֵל כָּל גּוּפוֹ לִרְעֹד, מִבְּלִי שֶׁתִּהְיֶה לוֹ כָּל שְׁלִיטָה עַל עַצְמוֹ.

קוֹל חֲבָטַת הַנְּפִילָה שֶׁל הַשּׁוֹדֵד אַרְצָה הוֹצִיא אֶת הַשָּׁבוּי מֵרִכּוּזוֹ. הוּא מִהֵר אֵלָיו וּבְאֶמְצָעוּת הַמַּיִם שֶׁנּוֹתְרוּ בִּכְלִי הַנְּטִילָה, הֵקִיץ אֶת הַשּׁוֹדֵד מֵעֶלְפוֹנוֹ.

חָלְפוּ דַּקּוֹת עַד שֶׁרוּחוֹ שֶׁל הַשּׁוֹדֵד שָׁבָה אֵלָיו וְהוּא הִצְלִיחַ לְהוֹצִיא הֶגֶה מִפִּיו. בְּקוֹל רוֹעֵד אָמַר: "רַבִּי, הַתַּכִּירֵנִי?", וּמִיָּד הֵחֵלּוּ הַדְּמָעוֹת קוֹלְחוֹת מֵעֵינָיו. "אֲנִי הוּא הַשּׁוֹחֵט מִזִּ'יטוֹמִיר שֶׁהֻדַּח עַל-יְדֵי כְּבוֹדוֹ לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת".

תַּדְהֵמָה מֻחְלֶטֶת אָחֲזָה בַּצַּדִּיק רַבִּי זְאֵב-ווֹלְף. "כֵּיצַד הִגַּעְתָּ לְכָאן?! אֵיךְ הִדַּרְדַּרְתָּ לְמַצָּב כֹּה נוֹרָא?!", שָׁאַל הַצַּדִּיק, מִתְקַשֶּׁה לְהַאֲמִין. הַשּׁוֹדֵד גּוֹלֵל לְפָנָיו אֶת הִשְׁתַּלְשְׁלוּת הַדְּבָרִים וּפָרַץ בִּבְכִי מְחֻדָּשׁ. "רַבִּי, רוֹצֶה אֲנִי לַחְזֹר בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה. הַאִם יֵשׁ לְפָנַי דֶּרֶךְ חֲזָרָה?".

"שַׁעֲרֵי תְּשׁוּבָה לֹא נִנְעֲלוּ", הֵשִׁיב הַצַּדִּיק מִזִּ'יטוֹמִיר. "כְּלָל רִאשׁוֹן הוּא עֲזִיבַת הַחֵטְא. הַנַּח הַכֹּל מֵאֲחוֹרֶיךָ. הִמָּלֵט מִמָּקוֹם אָפֵל זֶה וּבוֹא נִסַּע יַחְדָּו אֶל מוֹרִי הַמַּגִּיד מִמֶּזְרִיטְשׁ. בְּטוּחַנִי כִּי הוּא יִרְאֶה לְנִבְכֵי נִשְׁמָתְךָ הָאֻמְלָלָה וְיִמְצָא בַּעֲבוּרָהּ דֶּרֶךְ תְּשׁוּבָה".

מִהֲרוּ הַשְּׁנַיִם לַעֲזֹב אֶת הַיַּעַר וְכַעֲבֹר יוֹם הִגִּיעוּ לְבֵית-מִדְרָשׁוֹ שֶׁל הַמַּגִּיד. לְאַחַר שֶׁרַבִּי זְאֵב-ווֹלְף סִפֵּר לְרַבּוֹ אֶת תּוֹלְדוֹת הַשּׁוֹחֵט שֶׁהָיָה לְשׁוֹדֵד-יְעָרוֹת וְכָעֵת מְבַקֵּשׁ לָבוֹא בִּקְהָלָם שֶׁל בַּעֲלֵי-הַתְּשׁוּבָה, נִקְרָא הַלָּה לְהִתְיַצֵּב לִפְנֵי הַמַּגִּיד וְזֶה נָתַן לוֹ דֶּרֶךְ תְּשׁוּבָה. זוֹ הָיְתָה דֶּרֶךְ קָשָׁה וּמְיַסֶּרֶת בְּיוֹתֵר, אַךְ הוּא קִבְּלָהּ בְּשִׂמְחָה וּבְאַהֲבָה.

הָאִישׁ לֹא הֶאֱרִיךְ יָמִים, וְכַעֲבֹר זְמַן שָׁבַק חַיִּים כְּשֶׁהוּא חָבוּט וּמְיֻסָּר בְּגוּפוֹ וּבְנַפְשׁוֹ. לֹא רַבִּים הָלְכוּ אַחֲרֵי מִטָּתוֹ. אֶחָד מֵהֶם, הַצַּדִּיק רַבִּי זְאֵב-ווֹלְף מִזִּ'יטוֹמִיר, צָעַד אַחֲרֶיהָ בְּרֹאשׁ מֻרְכָּן. בְּדִבְרֵי הֶסְפֵּדוֹ יִסֵּר הַצַּדִּיק אֶת עַצְמוֹ בִּדְבָרִים, שֶׁרַק מְעַטִּים יָרְדוּ לְעָמְקָם: "וְכָל זֶה לֹא בָּא אֶלָּא בְּעֶטְיִי, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא קִיַּמְתִּי אֶת דִּבְרֵי אַנְשֵׁי כְּנֶסֶת-הַגְּדוֹלָה שֶׁאָמְרוּ, 'הֱווּ מְתוּנִים בַּדִּין'".

 

 

מבט לגאולה – עם סיפורי חז"ל

מִי כְּבָר מוּכָן לַסְּעוּדָה?

אַרְמוֹן הַמְּלוּכָה שָׁקַק חַיִּים וְהָדָר כִּבְכָל יוֹם רָגִיל בִּשְׁעוֹת הַבֹּקֶר.

שָׂרִים קִבְּלוּ אֶת קְהַל הַמַּמְתִּינִים וְנִסּוּ לְקַדֵּם אֶת עִנְיְנֵי הַמַּמְלָכָה כִּדְבַר הַמֶּלֶךְ, שְׁלִיחִים יָצְאוּ דְּחוּפִים לִמְקוֹמוֹת נִדָּחִים וְעַסְקָנִים עָמְדוּ בַּתּוֹר בְּיִרְאַת כָּבוֹד כְּדֵי לִשְׁטֹחַ אֶת בַּקָּשָׁתָם לִפְנֵי הוֹד מַעֲלָתוֹ.

גַּם מֵאֲחוֹרֵי הַקְּלָעִים הִתְנַהֲלוּ הָעִנְיָנִים בִּשְׁלֵמוּת. עֲבָדִים נִמְרָצִים נִקּוּ כָּל פִּנָּה מֵאָבָק וְהֶעֱמִידוּ כָּל חֵפֶץ בִּמְקוֹמוֹ הַמְּדֻיָּק, שְׁפָחוֹת שִׁפְשְׁפוּ בְּמֶרֶץ אֶת כְּלֵי הַמִּטְבָּח וּכְלֵי הַהַגָּשָׁה, טַבָּחִים עָמְלוּ עַל הֲכָנַת סְעוּדַת הַצָּהֳרַיִם וְאָמָּנִים יָשְׁבוּ בְּחַדְרֵיהֶם כְּשֶׁהֵם מְפַסְּלִים וּמְצַיְּרִים שְׂכִיּוֹת חֶמְדָּה חֲדָשׁוֹת שֶׁיְּפָאֲרוּ אֶת בֵּית הַמְּלוּכָה.

וְאָכֵן, הַמֶּלֶךְ דָּאַג בְּיוֹתֵר לִבְנֵי עַמּוֹ וְנִסָּה לַעֲשׂוֹת כְּכָל יְכָלְתּוֹ כְּדֵי שֶׁחַיֵּיהֶם יִתְנַהֲלוּ עַל מֵי-מְנוּחוֹת. כָּל אֶזְרָח פָּשׁוּט יָדַע שֶׁהַמֶּלֶךְ מָסוּר לוֹ בְּאֹפֶן אִישִׁי וְעַל-כֵּן שָׂמְחוּ בְּנֵי הַמַּמְלָכָה בְּשִׂמְחַת הַמֶּלֶךְ, הֶעֱנִיקוּ לוֹ מַתָּנוֹת רַבּוֹת, שִׁלְּמוּ אֶת הַמִּסִּים בַּזְּמַן וְעָשׂוּ כְּמֵיטַב יְכָלְתָּם כְּדֵי לְהַחְזִיר לוֹ טוֹבָה תַּחַת אַהֲבָתוֹ.

גַּם שָׂרֵי הַמֶּלֶךְ, עֲבָדָיו וְשִׁפְחוֹתָיו הִשְׁתַּדְּלוּ לְמַלֵּא אֶת תַּפְקִידָם עַל הַצַּד הַטּוֹב בְּיוֹתֵר, שֶׁכֵּן הֵם יָדְעוּ שֶׁטּוֹבַת הַמֶּלֶךְ – טוֹבָתָם הִיא. וּכְכָל שֶׁהַמֶּלֶךְ יִהְיֶה שָׂמֵחַ וְרָגוּעַ בְּאַרְמוֹנוֹ, הוּא יִדְאַג לִבְנֵי הָאָרֶץ טוֹב יוֹתֵר.

שְׁעַת סְעוּדַת הַצָּהֳרַיִם הִגִּיעָה. בְּנֵי מִשְׁפַּחַת הַמְּלוּכָה יָשְׁבוּ מְסֻבִּים לַשֻּׁלְחָן כְּשֶׁמַּאֲכָלִים מְיֻחָדִים מֻגָּשִׁים לָהֶם. בְּעוֹדָם אוֹכְלִים קָרָא הַמֶּלֶךְ לְשַׂר הַטַּבָּחִים וְאָמַר לוֹ בְּפָנִים מְאִירוֹת:

"כְּבָר שָׁנִים רַבּוֹת שֶׁאַתָּה מְשָׁרֵת בֶּאֱמוּנָה אֶת מִשְׁפַּחַת הַמְּלוּכָה, בְּכָל יוֹם אָנוּ נֶהֱנִים מִמַּאֲכָלֶיךָ הָעֲרֵבִים לַחֵךְ וּבְכָל יוֹם אָנוּ מִתְמוֹגְגִים מִטַּעֲמָם הַמְּשֻׁבָּח. נִרְאֶה לִי שֶׁהִגִּיעַ הַזְּמַן לְהִתְחַלֵּק בַּהַרְגָּשָׁה הַנְּעִימָה הַזּוֹ עִם כָּל עוֹבְדֵי הָאַרְמוֹן לְתַפְקִידֵיהֶם הָרַבִּים. וְעַל-כֵּן, אָנָּא מִמְּךָ בַּקֵּשׁ מִסּוֹפְרֵי הַמֶּלֶךְ וְהַמַּכְרִיזִים שֶׁיּוֹדִיעוּ לְכָל הָעוֹבְדִים בָּאַרְמוֹן שֶׁאֲנִי מַזְמִין אוֹתָם בְּאַחַד הַיָּמִים לִסְעֹד עִמִּי עַל שֻׁלְחָנִי".

רַק סִיֵּם הַמֶּלֶךְ אֶת דְּבָרָיו וְחִישׁ-קַל בֻּצְּעָה הַמְּשִׂימָה. כָּל מְשָׁרְתֵי הָאַרְמוֹן וּפְקִידֵי הַמֶּלֶךְ יָדְעוּ שֶׁבַּיָּמִים הַקְּרוֹבִים יִסְעֲדוּ עַל שֻׁלְחָנוֹ וְהִתְרַגְּשׁוּת גְּדוֹלָה אָחֲזָה בָּהֶם. רַק דָּבָר אֶחָד בִּלְבֵּל אוֹתָם. הַמֶּלֶךְ לֹא אָמַר מָתַי תִּהְיֶה הַמְּסִבָּה. הַאִם בַּיָּמִים הַקְּרוֹבִים אוֹ בְּעוֹד מִסְפַּר שָׁבוּעוֹת אוֹ חֳדָשִׁים? דִּיּוּנִים רַבִּים הִתְפַּתְּחוּ בָּאַרְמוֹן כַּאֲשֶׁר כָּל אֶחָד הִבִּיעַ אֶת דַּעְתּוֹ וְנִמֵּק אוֹתָהּ בְּנִמּוּקִים שׁוֹנִים, אוּלָם לְמַעֲשֶׂה נִשְׁאֲרָה הַשְּׁאֵלָה כְּחִידָה שֶׁאֵין לָהּ מַעֲנֶה.

מָה יַעֲשׂוּ עוֹבְדֵי אַרְמוֹן הַמְּלוּכָה? הֲרֵי יִתָּכֵן שֶׁבְּכָל יוֹם הֵם עֲלוּלִים לִמְצֹא אֶת עַצְמָם מֻזְמָנִים לִסְעוּדַת הַמֶּלֶךְ וְכֵיצַד יִתְיַצְּבוּ וְהֵם לוֹבְשִׁים בִּגְדֵי עֲבוֹדָה?

חֲכָמִים שֶׁבָּהֶם קָנוּ מִיָּד מַלְבּוּשִׁים נָאִים וּבְכָל רֶגַע הִתְכּוֹנְנוּ כְּאִלּוּ הַיּוֹם תִּתְרַחֵשׁ הַסְּעוּדָה, וְאִלּוּ שׁוֹטִים שֶׁבָּהֶם הִמְשִׁיכוּ בִּמְלַאכְתָם כְּשֶׁבִּגְדֵיהֶם הַפְּשׁוּטִים עַל גּוּפָם וְהֵם חוֹשְׁבִים בְּלִבָּם: "בִּשְׁבִיל מָה לְהִתְכּוֹנֵן בְּכָל יוֹם מֵחָדָשׁ, הֲרֵי סְעוּדָה שֶׁכָּזוֹ דּוֹרֶשֶׁת הֲכָנוֹת מְרֻבּוֹת וְאָנוּ כְּבָר נִשְׁמַע עַל כָּךְ מֵהַמִּטְבָּח. הַכֹּל יִהְיֶה בְּסֵדֶר".

וּפִתְאוֹם, בְּאַחַד הַיָּמִים הוֹדִיעַ הַמֶּלֶךְ בְּפִתְאוֹמִיּוּת: "הַיּוֹם כֻּלָּם נִכְנָסִים לִסְעֹד עִמָּנוּ צָהֳרַיִם – בּוֹאוּ בְּבַקָּשָׁה!".

הָעֲבָדִים הַחֲכָמִים נִכְנְסוּ כְּשֶׁהֵם לְבוּשִׁים וּמְקֻשָּׁטִים כָּרָאוּי וְהִרְגִּישׁוּ טוֹב בְּכָךְ שֶׁהֵם מְכַבְּדִים אֶת הַמֶּלֶךְ, וְאִלּוּ הַשּׁוֹטִים הָעַצְלָנִים נִכְנְסוּ כְּשֶׁבִּגְדֵי הָעֲבוֹדָה הַפְּשׁוּטִים וְהַמְּלֻכְלָכִים לְעוֹרָם. שָׂמַח הַמֶּלֶךְ לִקְרַאת הַפִּקְּחִים וְכָעַס כְּשֶׁרָאָה אֶת הַטִּפְּשִׁים וְאָמַר:

"אֵלּוּ שֶׁלָּקְחוּ אֶת דְּבָרַי בִּרְצִינוּת וְהִתְכּוֹנְנוּ כָּרָאוּי לַמְּסִבָּה יִשָּׁאֲרוּ לָשֶׁבֶת וְלִסְעֹד, וְאֵלּוּ שֶׁהִתְעַלְּמוּ וְלִגְלְגוּ וּבָאוּ בִּבְגָדִים פְּשׁוּטִים וְזוֹלִים יַעַמְדוּ מִן הַצַּד וְיַבִּיטוּ בָּהֶם".

*

מָשָׁל זֶה הֵבִיא הַתַּנָּא הַקָּדוֹשׁ רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי לְתַלְמִידָיו, וְהֶרְאָה לָהֶם כֵּיצַד יְהוּדִי צָרִיךְ לִהְיוֹת בְּכָל יוֹם וּבְכָל רֶגַע מוּכָן וּמְזֻמָּן, כְּשֶׁהוּא כְּבָר שָׁב בִּתְשׁוּבָה וּמְנַצֵּל אֶת רְגָעָיו לְאִסּוּף מַעֲשִׂים טוֹבִים.

חֹדֶשׁ אֱלוּל מַזְכִּיר לָנוּ שֶׁעַכְשָׁו יֵשׁ לָנוּ הִזְדַּמְּנוּת לְתַקֵּן, לְשַׁפֵּר וּלְהוֹסִיף בְּטוֹב, וְאָנוּ נְנַצֵּל הִזְדַּמְּנוּת זוֹ כְּדֵי לְהִתְכּוֹנֵן לְקַבֵּל אֶת מָשִׁיחַ מִתּוֹךְ תְּשׁוּבָה אֲמִתִּית כְּשֶׁלִּבֵּנוּ טָהוֹר וּלְבוּשֵׁי הַנֶּפֶשׁ שֶׁלָּנוּ נְקִיִּים וּמְקֻשָּׁטִים בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים.

 

סיפורי חסידים

הַמֶּלֶךְ בַּשָּׂדֶה

יְהוּדָה עָמַד עַל יַד הַשַּׁעַר הָרָאשִׁי שֶׁל אַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ. מֻכְרָח הוּא לְהִכָּנֵס אֵיכְשֶׁהוּ לַמֶּלֶךְ, מֻכְרָח! יֵשׁ לוֹ צָרוֹת גְּדוֹלוֹת, בְּעָיוֹת קָשׁוֹת, וְרַק הַמֶּלֶךְ יוּכַל לַעֲזֹר לוֹ. אַךְ לֹא, אֵין כְּנִיסָה לָאַרְמוֹן! לְיַד הַשַּׁעַר עוֹמְדִים שׁוֹמְרִים וְחַיָּלִים, מִסְתּוֹבְבִים שׁוֹטְרִים וּבַלָּשִׁים וּבוֹדְקִים כָּל אָדָם הַמִּתְקָרֵב לַשַּׁעַר. הֵם לֹא נוֹתְנִים לְהִכָּנֵס לָאָדָם הַפָּשׁוּט. וְאִם יַצְלִיחַ לַעֲבֹר אֶת הַשַּׁעַר הָרִאשׁוֹן, הֲרֵי עוֹמְדִים מֵאֲחוֹרָיו עוֹד שְׁעָרִים וְעוֹד גְּדֵרוֹת וְעוֹד חוֹמוֹת...

"מַרְשִׁים לְהִכָּנֵס" אָמַר לוֹ אַחַד הַשּׁוֹמְרִים "רַק לְמִי שֶׁעָשָׂה מַעֲשֶׂה חָשׁוּב בִּשְׁבִיל הַמֶּלֶךְ וְהַמְּדִינָה. נוֹתְנִים לְהִכָּנֵס רַק לְמִי שֶׁהַמֶּלֶךְ קָרָא בִּשְׁמוֹ. יְדִידוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ, קְרוֹבוֹ, שַׂר גָּדוֹל וְעוֹד אֵלֶּה נִכְנָסִים".

לִיהוּדָה לֹא נָתְנוּ לְהִכָּנֵס. הוּא גַּם לֹא יָדַע אֵיךְ לְבַקֵּשׁ וְאֵיךְ לְהִתְחַנֵּן בִּפְנֵי הַשּׁוֹמְרִים. הָלַךְ מִן הַשַּׁעַר בְּיָדַיִם רֵיקוֹת וְלִבּוֹ כָּבֵד מִיֵּאוּשׁ: "מֵאַיִן יָבוֹא עֶזְרִי?..."

בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן עָמַד הַמֶּלֶךְ לְיַד הַחַלּוֹן בְּחֶדֶר הַמְּכֻסֶּה שְׁטִיחִים עֲדִינִים וּמְקֻשָּׁט בִּכְלֵי זָהָב וְהִסְתַּכֵּל הַחוּצָה. הוּא רָאָה אֶת יְהוּדָה בִּבְגָדָיו הַמְּאֻבָּקִים וּבְמַגָּפָיו הַמְּלֻכְלָכִים. הוּא רָאָה אֵיךְ הַשּׁוֹמְרִים גֵּרְשׁוּ אֶת יְהוּדָה וְאֵיךְ הוּא הָלַךְ מִן הַשַּׁעַר בְּרֹאשׁ מֻרְכָּן וּבְגַב כָּפוּף. רָאָה וְחָשַׁב:

"אָכֵן, אִי-אֶפְשָׁר לְהַכְנִיס לָאַרְמוֹן סְתָם כָּל אֶחָד. לֹא כָּל אָדָם רָאוּי לְכָבוֹד כָּזֶה וְלֹא כָּל אֶחָד יוֹדֵעַ אֵיךְ חַיָּבִים לְהִתְנַהֵג בְּאַרְמוֹן מַלְכוּת. אָדָם פָּשׁוּט אוּלַי יְדַבֵּר וְיַעֲשֶׂה תְּנוּעוֹת שֶׁיֵּרָאוּ כִּפְגִיעָה בִּכְבוֹד הַמֶּלֶךְ וְיִתְחַיֵּב מִיתָה... אַךְ, הֲרֵי, אֲנִי מֶלֶךְ, אֲנִי אַבָּא, אֲנִי הוּא זֶה שֶׁיָּכֹל לַעֲזֹר בַּכֹּל: לִסְמֹךְ נוֹפְלִים, לְהַתִּיר אֲסוּרִים, לְעוֹדֵד וּלְקָרֵב אֵלַי אֶת הָרְחוֹקִים. וּמִי יוֹשִׁיעַ לְעַמִּי אִם לֹא אֲנִי?!".

בְּרַחֲמִים רַבִּים הִסְתַּכֵּל הַמֶּלֶךְ עַל יְהוּדָה הַמִּתְרַחֵק מִן הָאַרְמוֹן וְחָשַׁב, אֵיךְ לַעֲזֹר לוֹ וּלְכָל מִי שֶׁצָּרִיךְ אֶת עֶזְרַת הַמֶּלֶךְ. וְהֶחְלִיט: "אֱמֶת, אֵין הָעָם יָכוֹל לַעֲבֹר אֶת כָּל הַשְּׁעָרִים וְהַגְּדֵרוֹת וְהַמְּחִיצוֹת כְּדֵי לְהִתְקָרֵב אֵלַי. הָבָה וְאֶתְקָרֵב אֲנִי אֵלָיו!".

מִיָּד קָרָא הַמֶּלֶךְ לְרֹאשׁ הַשָּׂרִים וְהַחֲכָמִים וְהַנְּבִיאִים וְאָמַר לוֹ: "יְדִידִי הַנֶּאֱמָן וְהָאָהוּב מֹשֶׁה! כְּתֹב נָא חֹק לַמְּדִינָה וְתוֹדִיעַ עָלָיו בְּכָל קְצוֹת מַלְכוּתִי: מֵעַתָּה הַמֶּלֶךְ בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ יֵצֵא פַּעַם אַחַת בַּשָּׁנָה לָעָם. הַמֶּלֶךְ יֵצֵא לִשְׁלֹשִׁים יָמִים לַשָּׂדֶה, לְמָקוֹם פָּתוּחַ שֶׁאֵין בּוֹ גְּדֵרוֹת וּמְחִיצוֹת, שְׁעָרִים וּדְלָתוֹת. בִּשְׁלֹשִׁים יָמִים אֵלֶּה יוּכַל כָּל אָדָם גָּדוֹל אוֹ קָטָן, מְבֻגָּר אוֹ יֶלֶד, מִפְּשׁוּטֵי הָעָם עַד הַחֲשׁוּבִים בּוֹ, כֻּלָּם בְּלִי יוֹצֵא מִן הַכְּלָל, לָגֶשֶׁת אֶל הַמֶּלֶךְ וּלְהַבִּיעַ אֶת רִגְשׁוֹתֵיהֶם וְלִשְׁפֹּךְ אֶת לִבָּם בִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ... אֲנִי רוֹצֶה לִשְׁמֹעַ אֶת הָעָם! אֲנִי רוֹצֶה שֶׁהָעָם יָבוֹא אֵלַי, וַאֲנִי אַעֲנִיק לָהֶם בְּיָד פְּתוּחָה, בְּשִׂמְחָה וּבְאַהֲבָה. שֶׁרַק יָבוֹאוּ, שֶׁרַק יִתְקָרְבוּ אֵלַי! שֶׁיַּרְגִּישׁוּ כַּמָּה טוֹב לִהְיוֹת עִם הַמֶּלֶךְ! שֶׁיֵּדְעוּ כֻּלָּם שֶׁיֵּשׁ לָהֶם מֶלֶךְ גָּדוֹל וְרַחוּם הָרוֹצֶה לְהֵיטִיב עִם כָּל אֶחָד, וְאָז יִלְמְדוּ אֵיךְ רָאוּי לְהִכָּנֵס לְאַרְמוֹנִי וְלִהְיוֹת אִתִּי וְיִהְיוּ מְאֻשָּׁרִים".

כָּךְ קָרָא הַמֶּלֶךְ בְּהִתְרַגְּשׁוּת. וְרַבִּים שָׁמְעוּ אוֹתוֹ וּבָאוּ. וְאֵלֶּה שֶׁלֹּא שָׁמְעוּ, עוֹד יִשְׁמְעוּ וְיָבוֹאוּ אֶל הַמֶּלֶךְ בַּשָּׂדֶה.

*

סִפּוּר זֶה מָשָׁל הוּא, וְלֹא הַמָּשָׁל הוּא הָעִקָּר אֶלָּא הַנִּמְשָׁל:

הַמֶּלֶךְ הוּא הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. בְּרֹב רַחֲמִים וְחֶסֶד נוֹתֵן הוּא, יִתְבָּרֵךְ, לָנוּ אַרְבָּעִים יָמִים בַּשָּׁנָה, מֵרֹאשׁ-חֹדֶשׁ אֱלוּל עַד יוֹם-הַכִּפּוּרִים (י' בְּתִשְׁרֵי) לִתְשׁוּבָה וּלְהִתְקָרְבוּת אֵלָיו. בְּאַרְבָּעִים יָמִים אֵלֶּה פְּתוּחִים שַׁעֲרֵי הַתְּפִלָּה וְאֵין שׁוּם הַפְרָעָה לִתְפִלּוֹתֵינוּ לְהַגִּיעַ יָשָׁר לְהַשֵּׁם, כִּי הוּא, הַמֶּלֶךְ, נִמְצָא "בַּשָּׂדֶה", קָרוֹב אֵלֵינוּ יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר בְּכָל יְמוֹת הַשָּׁנָה.

וּבַיּוֹם הַקָּדוֹשׁ וְהַמְּרוֹמָם, יוֹם-הַכִּפּוּרִים, מִתְכַּנֵּס כָּל הָעָם מִסָּבִיב לַמֶּלֶךְ. כֻּלָּנוּ בְּיַחַד עוֹזְבִים אֶת "הַשָּׂדֶה" וְנִכְנָסִים אֶל הָאַרְמוֹן. וְאֵין בְּאוֹתוֹ יוֹם לֹא גְּדוֹלִים וְלֹא קְטַנִּים, לֹא פְּשׁוּטִים וְלֹא חֲשׁוּבִים כֻּלָּנוּ שָׁוִים, כֻּלָּנוּ אֲהוּבִים, כֻּלָּנוּ בָּנִים שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא.

אַשְׁרֵי מִי שֶׁמְּנַצֵּל כָּרָאוּי אֶת הַיָּמִים הַלָּלוּ וְעוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה וּמַעֲשִׂים-טוֹבִים יוֹתֵר מִבְּכָל יְמֵי הַשָּׁנָה.

(על-פי "לקוטי תורה" – פרשת ראה)

 

(C) כל הזכויות שמורות לצעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר)

 

הוסף תגובה
0 תגובות
נצפה באתר
עוד באתר
 
העלאת תמונה
x
גרור תמונה לכאן
או
העלה תמונה
ביטול
תייג
טוען תמונות...
שגיאה!
    אישור
    מעלה תמונות...
    התמונות הועלו בהצלחה
    ויפורסמו לאחר אישורן
    התמונות תויגו בהצלחה
    ויוצגו במערכת התמונות
    המשך
    מתוך
    x
    תודה שנרשמת!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    עדכון הנתונים נשמר בהצלחה!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    קיבלנו את בקשתך, לא נשלח יותר הודעות...
    באפשרותך תמיד להתחבר חזרה ולהינות מהעדכונים המעניינים ביותר.