דוד חרמש, כפר-חב"ד

את המחזה שהתרחש ביום רביעי שעבר, רבים מתושבי העיר יתקשו לשכוח. השעה היא שתיים לפנות בוקר ורחוב המגיד ממעזריטש בעיר ביתר עלית רוחש תכונה רבה, משל מדובר בשעה 2 בצהרים. מכוניות ומוניות זורמות למקום כשגגותיהם עמוסים במזרונים ושולחנות. מכל עבר רצים תושבים מבוהלים, מנסים להיכנס לדירתם הנעולה בכל דרך. חלקם פורצים את מנעולי הדירות ומחליפים אותם באחרים, חלקם מצליחים להשיג את המפתח המקורי, פותחים את הדירה וממהרים להחליף את המנעול באחר, על כל צרה שלא תבוא.

הבלבול וחוסר האונים שורר בכל. באוויר עומדת תחושה איומה, כאילו עמל של שנים עומד לרדת בכל רגע לטמיון, אם לא ימהרו ויתפסו את הדירות. "חיימקה, שלא תעז לצאת מהבית, אני רק הולך להביא כמה דברים" נשמעת קריאה אופיינית. מאות תושבים מצאו את עצמם, לפתע פתאום באישון ליל, ללא כל התראה מוקדמת, מעבירים את דירתם בחופזה ובחשש אל בית חלומותיהם אשר השקיעו בו את מיטב כספם, ובלבד שלא יקדימם אחר ויותיר אותם חסרי כל.

למרות שכולם הצליחו להגיע אל הבתים ולהחזיק בהם, לא כולם ישנים טוב בלילה. מי ששפר עליו מזלו ושילם מבעוד מועד את כל התשלום, מצבו טוב בהרבה, מאלה שלא שלמו את הסכום הדרוש וכעת יש להם דין ודברים עם כונס הנכסים או נציגי הבנקים התובעים את חלקם. אלה כנראה ינזקו בשיעור ניכר מקריסתה הבלתי צפויה של אחת מחברות הבניה הגדולות בישראל, חברת חפציבה.

***
השמועה פשטה כאש בשדה קוצים ביום רביעי שעבר בלילה. בשעה 2 בלילה צלצל הטלפון בביתו של ר' טוביה ויגלר, חסיד חב"ד תושב ביתר, ועל הקו היה סגן ראש העיר הרב מאיר רובינשטיין. קום מהר וסע אל הדירה שלך, אחרת לא תהיה לך דירה, אמר לו הרב רובינשטיין. ויגלר לא ידע אם זו מציאות או חלום רע הוא חולם. מי היה מאמין שחברה כה ידועה ואמינה תקרוס בלילה אחד, עד כדי חשש שכל הדירות יחטפו על ידי נושים?

טוביה ויגלר רכש את דירתו החדשה בעל חמישה החדרים על הנייר, שילם 15 אחוז בחתימת החוזה, ואחרי חודשיים עוד 25 אחוז. בסיום הבנייה שילם למזלו את השאר ונותר לו רק לקבל את המפתח בצורה מכובדת. "לא פקפקתי בחברה כלל" הוא מספר, "אלו היו דירות יפות במחיר סביר". על המחיר ששילם קיבל ערבות בנקאית והיה רגוע. עד לאותו טלפון דרמטי באישון לילה.

"תוך חמש דקות הייתי בדירה" מספר ויגלר, "הגעתי למקום וראיתי שדלת הפלדת הייתה נעולה. במקום הסתובבו פורצים מקצועיים שהזמינו אותם במיוחד. אחד מהם פרץ לי את דלת הבית. הוא נאלץ לשבור את המנעול ושמתי במקומו מנעול חדש. נכנסתי לבית. היה חשמל אבל לא היה מים".

ויגלר מנסה לתאר את התחושה ברגעים האלה. "זו הרגשה מאד קשה כאילו אתה עומד להפסיד את כל הרכוש שלך ולהישאר בלי כלום. זה כמו שהבית שלך עולה באש וחבל על כל דקה. צריך למהר ולהציל אותו. חששנו שבכל רגע תבוא משטרה ותמנע מאיתנו להיכנס אל הדירות שלנו".

בתוך שעה הצליח ויגלר להעמיס על מכוניתו מזרונים, שולחן וכיסאות ורהיטים נוספים. בשעה חמש לפנות בוקר הוא כבר העביר את משפחתו לבית החדש. לויגלר ארבעה ילדים קטנים שלא הפסיקו לשאול, מה העבודה הזאת לכם באמצע הלילה. "הילדים היו בשוק, הם לא תיארו לעצמם שבצורה הזו נעבור דירה. אמרתי להם שהחברה פשטה רגל, הסברתי להם מה זה פשיטת רגל, והם הבינו שצריך למהר ולהיכנס לדירה. הם היו מרוצים מאד מהרעיון".

בבוקר הודיע ראש עריית ביתר, הרב יצחק פינדרוס כי הוא פותח את העירייה בשעה שש לפנות בוקר. עוד לפני כן, במהלך הלילה התקינו אנשי העירייה 51 מוני מים בבית שלא היה בהם מים, ובבוקר הוא פתח את העירייה מוקדם וכל אחד מהתושבים הפולשים נדרש לחתום שאין לו דירה אחרת ואין לו היכן להתגורר אלא בדירה הזו. בשעה שבע בבוקר לרוב התושבים היה מים, גז, טלפון וטופס 4. וכך, בתוך חמש שעות כל מאה וארבעים התושבים כבר היו מאוכלסים בדירות עם כל מה שצריך.

ביום שישי בבוקר הזמין ויגלר את ההובלה שהעבירה עבורו את שאר הדברים מהבית, והשלים למעשה את המעבר הסופי אל הבית החדש. מאוחר יותר הגיע עו"ד רוטנברג מבנק אדנים, המשמש ככונס הנכסים של הפרויקט בביתר. הוא אמר, שבשבוע הבא הוא ישב איתם ויסגור את העניינים, כאשר התושבים שלא סיימו לשלם את הדירה ישלמו והקבלנים מצידם ישלימו את מה שצריך. התושבים מצידם מתכוונים לקחת עו"ד משלהם שייצג אותם מול אנשי הבנק, כדי שלא יופיע בשבוע הבא מישהו אחר ויטען שחייבים לו.

"בסך הכול מצבי טוב" אומר ויגלר, "אמנם התחושה לא נעימה לעבור בחפזה ולפרוץ מנעולים כגנב באמצע הלילה בדירה שהיא שלך, וגם יש דברים קטנים שהקבלן לא סיים בדירה, אבל כיוון שסיימתי את התשלום, אני מרגיש בטוח יותר מאשר אלה שלא סיימו". למרות זאת, הוא חושש להשאיר את הדירה לבד, וכל העת נמצא בה מישהו ומראה בה נוכחות מחשש שמישהו יבוא וינסה לקחת אותה לעצמו.

"יש לי כמה מסקנות מהסיפור הזה, "אומר טוביה ויגלר, "ראשית כל, כשהולכים לקנות דירה על הנייר, לברר קודם אם יש בנק שמלווה את הפרויקט ולא להתפתות לקבלנים שמבקשים ממך לתת חלק מהכסף בשחור, אפילו כשהקבלן נותן לך ערבות אישית. בנוסף, לשלם כמה שפחות כסף בחתימת החוזה ולהשאיר כמה שיותר כסף לתשלום בסיום הבניה. לזכור לקחת ערבות בנקאית מיד כשאתה נדרש להפקיד את הכסף בבנק עבור הדירה.

חסיד חב"ד נוסף בביתר הוזעק מהעיר צפת לביתו באישון לילה, כדי שיכנס ויחזיק בדירתו החדשה. המקרה שלו פחות טוב, כי הוא לא סיים לשלם את התשלום וכל זאת בגלל שהחברה לא הסכימה להעניק ערבות בנקאית על שאר הכסף. אותו חסיד חב"ד הבין כבר לפני כמה חודשים, לפי המשא ומתן המייגע עם נציגי החברה, כי החברה בקשיים וסופה לפשוט את הרגל. כיום הוא נמצא בדירתו החדשה עם תחושה קשה ואם עתיד לוט בערפל לגבי ההמשך.