מערכת COL
|
יום כ"ד אב ה׳תשס״ז
08.08.2007
"גן-ישראל" ארץ-הקודש: נחתמה "מלחמת התקשרות"
"מלחמת התקשרות" נחתמה בקעמפ גן-ישראל ארץ-הקודש כששני קבוצות מתמודדות על הניצחון: 'חיילים' ו'מייחלים' ■ פלוגת 'מייחלים' מדגישה את הזעקה על כל רגע נוסף שעובר ואנו עדיין בגלות, עד כמה אין לזה שום הצדקה ו"כלו כל הקיצין" ■ כנגדה טוענת פלוגת 'חיילים' – הן אמת, צריך לזעוק. אולם כעת, כשאנו עדיין כאן מסיבה שאינה מובנת, כנראה שעלינו לעשות עוד ועוד, ולו מעשה קטן, שאף בכחו להכריע ולהביא את גמר הגלות ■ אז מי ניצח? ■ COL מגיש: דיווח מלא, גלריית תמונות וקטע וידאו לסיפור המלא
הדיווח, התמונות, והוידאו מתוך האתר המעודכן של "גן ישראל" ארץ-הקודש:
זהו, מוצאי היום השני. אנחנו כבר לאחר המלחמה.
'חיילים' ו'מייחלים'. אלה הם המוטיבים המלווים את היומיים האלו. פלוגת 'מייחלים' מדגישה את הזעקה על כל רגע נוסף שעובר ואנו עדיין בגלות, עד כמה אין לזה שום הצדקה ו"כלו כל הקיצין". כנגדה טוענת פלוגת 'חיילים' – הן אמת, צריך לזעוק. אולם כעת, כשאנו עדיין כאן מסיבה שאינה מובנת, כנראה שעלינו לעשות עוד ועוד, ולו מעשה קטן, שאף בכחו להכריע ולהביא את גמר הגלות.
תוכן שתי הפלוגות הוא חלק בלתי נפרד, כמובן, מנושא הקעמפ בשנה זו – "קער א וועלט היינט".
הכל עבר כל כך מהר. כניסת הקצינים, תפילת שחרית הראשונה, שאגות העידוד ב"עסן עסט זיך" (חדר האוכל, שכחתם?), מפגש הלימודים של הפלוגה כולה (ביום הראשון למדה כל פלוגה את הרעיון והתוכן של הצד שלה במלחמה), הלימודים בעל פה (שמענו שזה מה שהכריע את הניצחון בסוף), משחק הספורט של צוות הפלוגות (הסתיים בתיקו, אבל היה נחמד), ובסוף היום הראשון... – ההצגות (ראביי לייזר, שליח חב"ד הנאמן, שנשאר בשליחותו במסירות נפש, וג'וני, הבן האובד בבית המחסה לתשושי הנפש, ומתנכר לאביו שבא לקחתו. הפסדתם שלא הייתם).
בבוקר היום השני למדה כל פלוגה את התוכן של הפלוגה השניה... ואחר כך – לימודים בעל פה, ועוד לימודים בעל פה, ועוד ועוד. ואת תפילת מעריב האחרונה, זו שלפני מעמד הסיום ב'עמדו הכן כולכם', אף אחד לא ישכח (תוכלו לצפות בקטע ממנה, במדור '60 שניות בגן ישראל – וידאו', בעמוד הראשי. מומלץ).
היום יפנה, השמש יבוא ויפנה. ממהרים להגיע למעמד הסיום.
המוצגים מרהיבים. אין ספק. עבדו עליהם כבר מהבוקר. פלוגת 'חיילים' יצרה טרמינל בשדה תעופה, וכל חיילי הפלוגה לבושים כשלוחים היוצאים, מצויידים בתיקיהם, בדרכם לתיקון אחרון של העולם, לקראת ביאת משיח, ופלוגת 'מייחלים' ערכה 'שולחן' ('טיש') מושלם, לרגל חזרתו של האדמו"ר מיאכלין (מייחלים...) מביקורו בארה"ב. ההשקעה בפרטים ניכרת היטב.
כניסת קצינים. נאומים. להבות נחצבות שם. המעמד מתקתק בזריזות. פסוקים, המנון הקעמפ – תשס"ז, "קער א וועלט", ההמנונים החדשים של שתי הפלוגות (אותם ואת ההמנון השנתי ניתן למצוא במדור 'המנונים', בעמוד הראשי), וידאו מהרבי (כמו כל יום), נאום חייל (מכל פלוגה), ולאחר מכן – אחד הגנרלים מסביר את רעיון המלחמה ובחירת הנושאים (הכרתם את הסיפור על ה'מאשינק'ע'?).
ואז ניתן האות, ובפקודת השופטים פרצו כולם בריקוד ניצחון, הקצינים נישאים על כתפיים, והשמחה מרקיעה שחקים.
כעבור חצי שעה כבר היו כולם בבריכה 'שלנו' מהשבוע שעבר, בניר עציון. הקצינים מוטלים למים בבגדיהם, כמנהג ישראל, והחיילים מקובצים סביב שפת הבריכה.
והנה זה הגיע. ארבעת השופטים ניצבים, הרמקול בידיהם: "והפלוגה המנצחת במלחמת ההתקשרות ה'תשס"ז, היא"...
חשמל באוויר ---
"חיילים"!
היה טוב. טוב שכבר היה.
זהו, מוצאי היום השני. אנחנו כבר לאחר המלחמה.
'חיילים' ו'מייחלים'. אלה הם המוטיבים המלווים את היומיים האלו. פלוגת 'מייחלים' מדגישה את הזעקה על כל רגע נוסף שעובר ואנו עדיין בגלות, עד כמה אין לזה שום הצדקה ו"כלו כל הקיצין". כנגדה טוענת פלוגת 'חיילים' – הן אמת, צריך לזעוק. אולם כעת, כשאנו עדיין כאן מסיבה שאינה מובנת, כנראה שעלינו לעשות עוד ועוד, ולו מעשה קטן, שאף בכחו להכריע ולהביא את גמר הגלות.
תוכן שתי הפלוגות הוא חלק בלתי נפרד, כמובן, מנושא הקעמפ בשנה זו – "קער א וועלט היינט".
הכל עבר כל כך מהר. כניסת הקצינים, תפילת שחרית הראשונה, שאגות העידוד ב"עסן עסט זיך" (חדר האוכל, שכחתם?), מפגש הלימודים של הפלוגה כולה (ביום הראשון למדה כל פלוגה את הרעיון והתוכן של הצד שלה במלחמה), הלימודים בעל פה (שמענו שזה מה שהכריע את הניצחון בסוף), משחק הספורט של צוות הפלוגות (הסתיים בתיקו, אבל היה נחמד), ובסוף היום הראשון... – ההצגות (ראביי לייזר, שליח חב"ד הנאמן, שנשאר בשליחותו במסירות נפש, וג'וני, הבן האובד בבית המחסה לתשושי הנפש, ומתנכר לאביו שבא לקחתו. הפסדתם שלא הייתם).
בבוקר היום השני למדה כל פלוגה את התוכן של הפלוגה השניה... ואחר כך – לימודים בעל פה, ועוד לימודים בעל פה, ועוד ועוד. ואת תפילת מעריב האחרונה, זו שלפני מעמד הסיום ב'עמדו הכן כולכם', אף אחד לא ישכח (תוכלו לצפות בקטע ממנה, במדור '60 שניות בגן ישראל – וידאו', בעמוד הראשי. מומלץ).
היום יפנה, השמש יבוא ויפנה. ממהרים להגיע למעמד הסיום.
המוצגים מרהיבים. אין ספק. עבדו עליהם כבר מהבוקר. פלוגת 'חיילים' יצרה טרמינל בשדה תעופה, וכל חיילי הפלוגה לבושים כשלוחים היוצאים, מצויידים בתיקיהם, בדרכם לתיקון אחרון של העולם, לקראת ביאת משיח, ופלוגת 'מייחלים' ערכה 'שולחן' ('טיש') מושלם, לרגל חזרתו של האדמו"ר מיאכלין (מייחלים...) מביקורו בארה"ב. ההשקעה בפרטים ניכרת היטב.
כניסת קצינים. נאומים. להבות נחצבות שם. המעמד מתקתק בזריזות. פסוקים, המנון הקעמפ – תשס"ז, "קער א וועלט", ההמנונים החדשים של שתי הפלוגות (אותם ואת ההמנון השנתי ניתן למצוא במדור 'המנונים', בעמוד הראשי), וידאו מהרבי (כמו כל יום), נאום חייל (מכל פלוגה), ולאחר מכן – אחד הגנרלים מסביר את רעיון המלחמה ובחירת הנושאים (הכרתם את הסיפור על ה'מאשינק'ע'?).
ואז ניתן האות, ובפקודת השופטים פרצו כולם בריקוד ניצחון, הקצינים נישאים על כתפיים, והשמחה מרקיעה שחקים.
כעבור חצי שעה כבר היו כולם בבריכה 'שלנו' מהשבוע שעבר, בניר עציון. הקצינים מוטלים למים בבגדיהם, כמנהג ישראל, והחיילים מקובצים סביב שפת הבריכה.
והנה זה הגיע. ארבעת השופטים ניצבים, הרמקול בידיהם: "והפלוגה המנצחת במלחמת ההתקשרות ה'תשס"ז, היא"...
חשמל באוויר ---
"חיילים"!
היה טוב. טוב שכבר היה.
לכתבה זו התפרסמו 1 תגובות - לקריאת כל התגובות
הוסף תגובה
1 תגובות
1.
שמואל עלוש
כ"ו אב ה׳תשס״ז
אין עליך חבר מהכיתה
תגובה חדשה
הגב לתגובה
1
0
מאפשרים לכם לקבל
