מאת שמעון איפרגן, 'מעריב' 

"שכבתי על האדמה. שמעתי את הצעקות של החברים שלי. הם עוד היו בחיים. ניסיתי כל הזמן להגיע לטלפון הסלולארי שלי להזעיק עזרה, אבל כל הגוף שלי היה משותק, לא יכולתי לזוז. רק בזכות הקדוש ברוך הוא נשארתי בחיים, ואין לי מושג למה‭."‬ כך, במיטתו בבית החולים, שחזר אתמול חגי שלמה בן ה־21 מהיישוב אלעד את שעות האימה שעבר לבד בנחל פרס, לצד גופות ארבעת חבריו, לאחר שהג'יפ בו נהג התדרדר לתהום.

הם היו חברים טובים. חגי שלמה, אבי רוזנפלד, גלעד דהרי, והאחים אמיר וסיני שירזי למדו בישיבת "מאורות התורה" שבקריית־יערים, ואהבו לצאת יחד לטייל. "הם היו חברים כמו אחים. בלב ובנשמה‭,"‬ סיפר אחד מחבריהם של החמישה. ביום שני בבוקר יצאו החמישה לטיול בנחל פרס, סמוך לצומת הערבה. ג'יפ הסופה הלבן בו נסעו היה שייך לאביו של רוזנפלד, אבל חגי היה זה שנהג. בשעה שלוש בצהריים הספיק רוזנפלד להתקשר לאשתו, הנמצאת בחודשי היריון מתקדמים, וסיפר לה שהם מתכוונים להיכנס למסלול במדבר ולצאת ממנו לפני השקיעה. דברים דומים אמרו החמישה לאחד מחבריהם.

בשעה ‭16:30‬ נכנסו החמישה לנחל. אך הם טעו בדרכם, והג'יפ הלבן עלה על שביל המיועד להולכי רגל. חגי הנהג הגיע לדרך ללא מוצא, וניסה לטפס על גבעה קטנה כדי לחזור לאחור. אך גלגלי הרכב התחפרו באדמת הגבעה, חגי איבד את השליטה על ההגה, והג'יפ התדרדר אל ערוץ הנחל, לתהום בעומק 35 מטר.

חמשת הנוסעים עפו מהרכב, והתפזרו בערוץ הנחל. אבי, גלעד אמיר וסיני נהרגו מעוצמת המכות שספגו, וחגיהפך לניצול היחיד מהתאונה המחרידה. במשך 12 שעות הוא שכב בשטח, ליד גופות חבריו, בלי יכולת לזוז.

בשעה שמונה בערב ניסה אחד מחבריהם של החמישה ליצור עימם קשר. לאחר שניסה להשיגם ללא הצלחה, הת־קשר החבר למוקד זק"א ודיווח על הידרותם של חבריו. "הם נסעו לטיול במדבר יהודה ואמרו לי שהם יצאו בשקיעה‭,"‬ הסביר, והוסיף שהחמישה היו אמורים להגיע לחתונת חברם בישיבה. מנהל זק"א יהודה משי זהב וצוותו מיהרו ליצור קשר עם יחידות החילוץ ערד, ערבה ועין־גדי כדי לאתר את הנעדרים.

המחלצים ניסו במשך שעות לאתר את החמישה, ומשלא הצליחו פנו לחברות הסלולאר, כדי לבצע איכון אשר יסייע באיתור מיקומם של הנעדרים. מאיכון המכשירים עלה כי הג'יפ נמצא באזור צומת הערבה. רק בשעה שלוש וחצי בלי־לה הצליחו מתנדבי יחידת החילוץ ערבה להגיע אל זירת התאונה, ואיתרו את חגי הפצוע לאחר ששמעו את זעקותיו לעזרה. במקביל הגיעו למקום מתנדבי יחידת החילוץ ערד, שסייעו במתן טיפול רפואי לפצוע, ולמקום הוזעק מסוק של יחידת החילוץ הצבאית ‭,669‬ שהטיס את חגי לבית החולים סורוקה. "הוא היה די תשוש, עייף ולא דיבר על התאונה‭,"‬ סיפר אחד המחלצים.

ואחר כך היתה דממה

חגי סובל משברים ברגליו ובידיו ומפגיעה במפרקת, וגם פניו ספגו חבטות רבות. את התאונה הוא זוכר רק במעומעם. כשנודע לו על מות חבריו הוא השתתק, ופרץ בבכי. "אני לא זוכר הרבה ממה שקרה‭,"‬ הוא אומר. "אני רק זוכר שעלינו לכיוון איזו גבעה לחזור לאחור ואז האוטו נתקע והתדרדר לאיזו תהום. אני זוכר ששכבתי בשטח שעות. זה היה כמו נצח. לא יכולתי לעשות כלום. פתאום הרגשתי כמה אני קטן מאוד לעומת אלוהים וחסר אונים. לא יכולתי לעשות כלום כדי לעזור לחברים שלי‭."‬

חגי משחזר בכאב את השעות הארוכות בהן שכב לבדו בערוץ הנחל. "קראתי פרקי תהילים מהזכרון בכל אותן שעות, כדי שאלוהים יעזור לי. קראתי את הפרק: 'שיר למעלות אשא עיניי אל ההרים‭,"'‬ הוא מספר. "פתאום הרגשתי שחגי שלמה, האדם היפה והחזק, בודד עכשיו ולבד - בלי יכולת לעזור. רק הקדוש ברוך השאיר אותי בחיים. למה? לא יודע. אולי כל מה שקרה זה ניסיון שהוא מנסה אותנו‭."‬

על חבריו שנהרגו מסרב חגי לדבר. רק על הרגעים האחרונים. "אני אפילו לא יודע כמה זמן החברים שלי היו בחיים. אחרי המכה שחטפתי, שמעתי רעשים מוזרים ואחר כך היתה דממה, שקט מוחלט. רק כאשר שמעתי במהלך הלילה רעשים של אנשים צעקתי לעזרה והם הגיעו אליי‭."‬

חגי מתקשה לראות את העתיד לאחר התאונה. "אני לא יודע מה יהיה איתי. מזל שאני לא זוכר כלום. סרט רע מאוד. שעות שכבתי בשטח, והתפללתי לאלוהים, רק הוא יכול היה לעזור לי‭,"‬ הוסיף חגי. "הקדוש ברוך הוא שקובע גורלות של אנשים. היה לנו ספר, מפות, לא עשינו שטויות‭."‬

ראש לשכת התנועה במשטרת מרחב הנגב, רב־פקד רחביה עומסי, אמר כי הנהג ייחקר בחשד לרשלנות שגרמה לתאונה הקטלנית. "חוסר המיומנות שלו ואי הכרת השטח ככל הנראה גרמו לתאונה. אני לא בטוח שיש לו מספיק ידע לנהוג בג'יפ‭,"‬ אמר. בתום החקירה יוחלט האם להעמיד את הנהג לדין.