קיץ תשמ"ז. חמשת אלפי תושביה של העיירה הקטנה יקנעם, שפשפו עיניהם בתדהמה כשהבחינו בזוג החסידי הצעיר שבא להתגורר במקום. מה לכם כאן ומי לכם כאן? שאלו בכנות מהולה בחמלה; הרי צעירים עוזבים, ועתיד המקום לוט בערפל! איש לא האמין שהרב נועם דקל ורעייתו שלומית מתכוונים ברצינות להשתקע במקום ולתכנן בה את עתידם – להקדיש את כל זמנם ומרצם להחייאתו ברוחניות ובגשמיות. באותם ימים, אידישקייט על כל מרכיביה פשוט לא היו מוכרים ביקנעם.

קיץ תשס"ז. עשרים שנה חלפו. עם גני ילדים, בית כנסת ומרכז קהילתי, מקווה טהרה מהודר בשיטת 'בור על גבי בור', קהילה חסידית תוססת, מערך שיעורי תורה, שליח שמכהן גם כרב במקום והסעה מסודרת בוקר וערב של עשרות מילדי הקהילה המתחנכים כולם במוסדות ליובאוויטש – יקנעם פורחת וחב"ד-יקנעם היא מהתופעות המוכרות ביותר, כאשר אידישקייט היא מצרך אהוב ומבוקש בכל קצות העיר.

יקנעם עילית: 'כאן ציווה את הברכה'

עיר אמרנו – ולא בכדי: בקיץ תשמ"ט, כשנתיים לאחר בואם של שלוחי הרבי, נפתחה מערכת בחירות מנומנמת ביקנעם. תושביה המתבגרים של העיירה הקטנה, המבודדת והמרוחקת – לא גילו עניין במהלך. הרב דקל פנה למועמדים והציע להם לקבל החלטות טובות בנושאי יהדות ומסורת ולפנות לרבי בבקשת ברכה להצלחה. אחד מהם נענה לאתגר. היה זה סימון אלפסי, פעיל צעיר ודי אנונימי, שלא נחשב כמועמד ריאלי. הוא קיבל על עצמו החלטות טובות ובהדרכת השליח ישב וכתב לרבי מכתב. עד מהרה הגיעה תשובה חמה של הרבי, שאיחל לו הצלחה. נגד כל הסיכויים הוא נבחר – ולא שכח בזכות מה.

תקופה לא ארוכה לאחר מכן נסע במיוחד כדי לפגוש את הרבי, להודות לו ולשוב להתברך מפיו. כשעבר ב"חלוקת דולרים" התקבל בחמימות רבה. הרבי הדגיש לפניו את החשיבות להתחבר לשורשיו, כנצר למשפחת אלפסי וצאצא של הרי"ף – ואז הפתיע אותו כשהבהיר לו כי חיזוק תדמיתה הרוחנית של יקנעם יהפוך אותה ל"עיר ואם בישראל". ראש המועצה הקטנה לא האמין למשמע אוזניו: שיקנעם הקטנטונת תהפוך לעיר?

בנאומו בדינר שהתקיים בשבוע שעבר במלאות 20 שנה לבואם של שלוחי חב"ד – ציין ראש העיר סימון אלפסי, כי יום-הולדת 20 לחב"ד חל בסמוך ליום ההולדת ה-18 שלו כראש העיר, ושבוע בלבד לפני הטקס הרשמי בו משרד הפנים מכריז על יקנעם-עילית עיר ואם בישראל: "מדהים להיווכח בהתגשמות דבריו הברורים של הרבי, שהתווה את דרכנו ומסר לנו את סוד ההצלחה. מגבירים את הפעילות הרוחנית, מחזקים את המורשת ודואגים לתדמיתה הרוחנית של העיר – וההצלחה הגשמית גוברת באופן מוחשי".

כאן, פנה ראש העיר אל הרב דקל והפתיע אותו בבשורה טובה. מסתבר, כי בצהרי אותו יום התקיימה אסיפה של מועצת העירייה, במהלכה העלה ראש העיר הצעה להגדיל בצורה משמעותית את התמיכה השנתית לחב"ד ופעילויותיה. ההחלטה אושרה פה אחד, ע"י נציגי כל הסיעות מכל גווני האוכלוסייה ביקנעם עילית.

"אני כאן גם כראש העיר – שיודע להעריך ולהוקיר את התרומה האדירה של חב"ד ליקנעם ותושביה; אבל גם כידיד התומך בפעילות – בדיוק כמוכם. ואני רוצה לומר לכם כמי שנמצא בעניינים: כל פרוטה שאתם נותנים, נכנסת למקום הראוי והנכון ביותר. זו נתינה למען העיר, לחיזוק החוליות החלשות בקרבנו, באופן חומרי ורוחני".

'חוט השני': יהדות בדרכי נועם

הדינר החגיגי היה מפגש חם ומרגש בו נכחו מלבד ראשי ופרנסי המקום – חוג ידידי חב"ד יקנעם: מנהלי מפעלים, אנשי עסקים, בעלי חנויות ותושבים מקומיים שמכנה משותף לכולם – אהבה גדולה ליהדות, לחב"ד ולשלוחים במקום, הרב נועם דקל ורעייתו, והרב שלום בער הרצל ורעייתו, שחולשים על העוצמה היהודית ביקנעם עילית.

ראשון הדוברים בדינר הוא רבה של יקנעם, הרב מיכאל ועקנין, בעצמו חניך מוסדות חב"ד במרוקו. הרב ועקנין הנרגש העלה על נס את התמורה האדירה שמתחוללת תחת הנהגתו של הרב דקל, שכל ענייני המועצה הדתית מופקדים בידיו. "לא בכדי זוכה חב"ד לאהדה גדולה כאן ביקנעם. אני עד לעבודתו המסורה, יום ולילה, של הרב נועם דקל – להפיח רוח חיים של יהדות ושיעורי תורה ולסייע בכל דרך לכל אדם – והכל מתוך גאון יעקב אמיתי; יושב כאן גם יו"ר המועצה הדתית ר' שרלי בוחבוט. יחד, הם משמשים אכסניה נפלאה עבורי כרב העיר. כל תושב הפונה למועצה הדתית ופוגש את הצוות היקר הזה, אין מי שלא יצא בתחושה נעימה ובהערכה למסורת ולערכים".

בזה אחר זה עלו אל דוכן הנואמים ידידים נאמנים, הנושאים עם הרב דקל בעול הכבד של מימון פעילות חב"ד ביקנעם. מדהים ומרגש היה לפגוש אנשי עסקים ומנהלי חברות, שכל עניין המסורת והמורשת היה זר ומנוכר להם לחלוטין; והנה ניצבים הם על הדוכן ומדברים בחום ובאהבה גדולה על חשיבות פעילות חב"ד, על התמורה הגדולה שחב"ד חוללה בחייהם ביחס ליהדות, לתורה ולמצוות – ועל תודתם לרבי שדאג לשלוח שלוחים כה נפלאים ליקנעם עילית.

כך למשל הד"ר זאב שאולוב – כימאי רב תהילה, שמנהל מעבדה יוקרתית ונחשבת לפיתוח תרופות בחיפה. בקול נרגש ובדמעות של ממש, תיאר זאב כיצד לא היה לו שמץ של מושג ביהדות. הוא עלה לארץ כ"גשר לעולם המערבי" והגיע ליקנעם. "המפגש עם חב"ד העניק משמעות למושג 'יהודי', הבנתי לראשונה למה אני שייך לארץ, וקיבלתי זהות ומשמעות לחיי". לפני כשנה ערך זאב חופה כדת משה וישראל – לאחר שנות נישואין ללא חופה – ובעקבותיו עשו כך גם בתו וחתנו, והמשפחה כולה אימצה שורה ארוכה של מצוות מעשיות, שמירת שבת, הנחת תפילין והשתתפות בשיעורי תורה – והפכו לחלק בלתי נפרד מקהילת חב"ד ביקנעם.

בתשואות מיוחדות התקבלה הגב' הדס כגן, הנחשבת כדמות המרכזית ביקנעם בכל מה שקשור לחסד ודאגה לזולת. הדס כיהנה כיו"ר נעמת ומנהלת המתנ"ס – וכאשר התקרבה לאורה של תורה ואורו של הרבי, התגייסה והחלה לפתח ולנהל את חטיבת הרווחה בבית חב"ד. עם השנים הפכה לכתובת מובהקת אליה פונה כל תושב הזקוק לעזרה, בכל תחום ועניין. ידיה מלאות עבודה יום ולילה והצוות שהיא מפעילה לא מבייש מחלקת רווחה ברשות מקומית ממוצעת. בדינר, הציגה נתונים עדכניים על היקפי הסיוע ותכניות פיתוח.

דובר נוסף היה אבי שוורץ, איש עסקים מוכר שרכש בית בשכונותיה הירוקות והנחשבות יותר של יקנעם החדשה. זמן קצר לאחר שהגיע ליקנעם, פגש את הרב נועם דקל – ולא יכול היה לסרב לבקשתו, במאור פנים ובחמימות, להגיע לביקור בית – בעקבותיו נקבעו מזוזות כשרות בכל הפתחים, ומפגשים קבועים ללימוד נושאים שונים ביהדות. "היחס שלי למסורת שונה לבלי הכר", הודה אבי בהתרגשות, וסיפר על התדהמה שאחזה בו כשמאז שנחשף לחב"ד יקנעם פגש שלוחים במקומות שונים בעולם. "פתאום ראיתי שלא מדובר בתופעה חד פעמית אצלנו ביקנעם – אלא בשיטה שמאפיינת אלפים בעולם, ומציעה יהדות אמיתית במאור פנים, התמקדות במסורת ובערכים ללא אינטרסים. אני אסיר תודה על המתנה הנפלאה הזו שחב"ד נתנה לי ולמשפחתי".

חיים של שליח צעיר

במרכזו של הערב, הוקרן סרט חדש: "הנשמה של יקנעם", שהופק ע"י איש המדיה יורם חבשוש, מנהל אולפני התקשורת של קיבוץ הזורע – הסמוך ליקנעם. גם יורם לא ידע יהדות מהי, עד למפגש עם הרב דקל שפועל גם בקיבוץ זה וביישובים שעוטפים את יקנעם עילית. "לא היה לנו אפילו סידור תפילה אחד בכל רחבי הקיבוץ", מעיד יורם, ומתאר בהתרגשות כיצד היחס ליהדות שונה לבלי הכר כיום, עם שיעורי תורה ואהבה גדולה למסורת בעקבות פעילות חב"ד. הסרט, שעל עריכתו המקצועית שקד ר' אפרים קמיסר, מציג סקירה מצולמת על חב"ד יקנעם ופעילותה המקיפה את כל תחומי החיים: עזרה סוציאלית ותמיכה במשפחות נזקקות לאורך כל השנה, פעילות יהודית וקהילה פורחת.

והיו גם דמעות. היה זה בעת נאומו המרגש במיוחד של השליח הצעיר מענדי דקל, שבמתיקות רבה עלה על דוכן הנואמים ותיאר לנאספים את חייו של ילד חסידי שנולד וגדל בשליחות, בבית בו החיים והאווירה סובבים סביב דאגה לזולת, השפעה ונתינה בכל שעות היממה.

הנאספים נהנו גם מהרצאתו המרתקת של העיתונאי איתי רפפורט יוצר סרט "השלוחים", שתיאר את הדרך בה נסחף מעמדתו האובייקטיבית כעיתונאי, ו'נשאב' לסיקור אוהד על שלוחי חב"ד, כשנפעם מהמסירות הבלתי מצויה, והממדים המדהימים של הפעילות הזו שחובקת את הגלובוס כולו.

להיות 'כלים' לברכותיו של הרבי

חברי הקהילה הפתיעו את השלוחים בעלון מרהיב, שהודפס לכבוד הדינר. כל שנה בעשרים השנים שחלפו – יוצגה ע"י תמונה מאפיינת. התמונות קישטו דברי ברכה ומאמרים של תושבים וידידים. כך למשל ניתן היה לקרוא את מאמרו המרגש במיוחד של הרב יצחק אלבו 'נחשון' המצטרפים לקהילת חב"ד, שזכה להתקרב ואף להסתופף בצילו של הרבי ב-770. עם כל הקשיים, מסר את נפשו כדי להעניק חינוך חב"די לילדיו בכל הגילאים. זו משפחה חסידית לתפארת, המעורה היטב בפעילות ביקנעם וכעת זוכה לנחת כאשר הילדים הגדולים כבר נמנים בעצמם על צבא שלוחי הרבי בעולם!

הפתעה נוספת היתה תערוכה מצולמת, שתיעדה את פעילות חלוקת המזון הקבועה למשפחות נזקקות – עליה מנצח ביד רמה הרב טל דקל, אחיו של השליח המתגורר עם משפחתו במגדל העמק. הרב דקל מגייס מוצרי מזון בתרומה ומקבל גם ארוחות מוכנות מקייטרינג אזורי – ואת כל אלו מחלק בעזרת צוות עוזרים לקבוצה נבחרת של משפחות שהמענק מציל את חייהם.

הדינר נחתם בדבריו של שליח הרבי וחתן השמחה, הרב נועם דקל, שפתח בתיאור ימי הבראשית, וחשף מופתים גלויים שהיו מנת חלקו בבואו ליקנעם. לאחר מכן הבהיר הרב דקל כי אין מדובר ב"סיכום" אלא בהיערכות לקראת פריצת דרך משמעותית. הרב דקל הציג לנאספים את פרויקט הפיתוח, בו מלבד הפעילות התוססת שכבר קיימת – נערכת חב"ד ביקנעם להתפתחות בכל תחום אפשרי: הקמת מוסדות חינוך נוספים – גם לגילי מעון ופעוטון; הרחבת פרויקט החסד שכבר עתה מעניק מזון למאות משפחות; וייסוד קרנות סיוע בו ירוכזו התמיכות הממוקדות למשפחות שנקלעו למצוקה. זאת לצד הרחבת מערך שיעורי התורה – בסיועו של השליח הנמרץ הרב שלום-בער הרצל, העמקת הפעילות השוטפת בשכונות החדשות, ופריסה אינטנסיבית יותר ביישובי וקיבוצי הסביבה.

"זכתה עירנו, והרבי הרעיף עליה ברכות חמות בעשרות הזדמנויות", סיכם הרב דקל. "זוהי לא רק זכות גדולה וברכה שמלווה את כולנו יום אחר יום – אלא חובה של כולנו להשיב טובה ולהצעיד קדימה את הפעילות היהודית, להגביר את העשייה ולהכין את יקנעם וסביבותיה לגאולה הקרובה".

וכשהאווירה התחממה, התלכד הקהל הגדול בריקודי שמחה – בניצוחו ועידודו של הרב מאיר וורזוב, שליווה את האירוע כולו עם תזמורתו המקצועית. הרב וורזוב השמיע שיר מיוחד אודות 'ליובאוויטש', והשמחה הרקיעה שחקים.

בשעת לילה מאוחרת הסתיים הערב החגיגי, לא לפני שהנוכחים כתבו פ"נ לרבי וקיבלו שורה ארוכה של החלטות טובות לחיזוק הפעילות הקיימת והגשמת התכניות להרחבת הפעילות והעמקת התודעה היהודית בכל קצותיה.