מערכת COL | יום י"ח תמוז ה׳תשס״ז 04.07.2007

מהי נחת רוח? / הגיגים ופרפראות לפרשת פינחס

"יפקוד ה' אלוקי הרוחות" (פינחס כז,טז). מהי נחת רוח? ■ הכיצד ניתן להפיג את הצער הכבד ואת היגון העמוק של אותן דמויות דואבות ונאנחות בשל עטיו של העדר הנחת? ■ הגיגים ופרפראות לפרשת פינחס מאת הגב' רבקה ערנטרוי לסיפור המלא
מהי נחת רוח? / הגיגים ופרפראות לפרשת פינחס

הגיגים ופרפראות לפרשת פינחס
רבקה ערנטרוי
מהי נחת רוח?
"יפקוד ה' אלוקי הרוחות"{פינחס כז,טז}


האם נוטה למות והיא פונה אל בעלה. "בבקשה ממך, הזהר לי בבני." ואולם הבעל משיב לעומתה: "עד שאת מפקדת אותי על בני, פקדי את בני עלי, שלא ימרדו בי..."
האב משתוקק אף הוא לנחת ודורש מהאם להוכיחם בפני האב שיכבדוהו לאחר מותה.
כך אמר לו הקב"ה למשה: "עד שאתה מפקדני על בני, פקד את בני עלי, שלא ימרדו בי ושלא ימירו את כבודי באלוהי נכר.."{רש"י כח, ב-ספרי}

המנהיג משה עומד להאסף אל עמיו. הוא מוטרד מאוד ולא רוצה לזנוח את העם כצאן ללא רועה.. והוא מדבר אל ה' כאותה אם ואומר: "יפקוד ה' אלוקי הרוחות..איש.."{אשר מבין לרוחם ומגלה סובלנות רבה ומיומן להתנהל עם עדתו בהתאם למצבי הרוח השונים בהם הם נתונים. ואולם ה' בדומה לבעל, טוען: "צו את בנ"י..את קרבני לחמי לאישי ריח ניחוח תשמרו"{כח,ב} "אינני רוצה שימרדו בי.. איני רוצה מורת רוח, אך אני משתוקק לנחת רוח לפני, וכשאני אומר,רוצה אני שיעשה רצוני"{רש"י כח,ב}

נחת הוא עונג פנימי והנאת אין סוף

הכיצד ניתן להפיג את הצער הכבד ואת היגון העמוק של אותן דמויות דואבות ונאנחות בשל עטיו של העדר הנחת? הכיצד ניתן לנתק את מוסרות המתח של המרד החונקים ולשסוע את כבלי הלחץ של מרי וחוסר כבוד משווע, המביאים כיווצין..כיווצין?

וכשהאבן המעיקה של כבוד שהופר נגולה מעמקי הלבב.. והחשש והדאגה של מצב מתדרדר של חניכים סרים ואותם ספקות והתלבטויות בנאמנותם של אמצעי החינוך השונים המנקרים במוחם של המחנכים נמוגים...כשהדמעה נמחית והכאב איננו,המתח ולחץ החרדה רפים והאדם,אמנם, מתנשף מתוך תחושה של רווח והרפיה כי שכחה סערת הגעש והשקט והשלווה כבר שוכנים סביבותיו... הכלום לזה יקרא נחת?

נחת רוח היא תחושה של התמוגגות בשל עונג פנימי והנאת אין סוף!! אין כאן, גרידא, תחושת נוחות היות ואין כאן מצב של מופרעות והטרדות משלוותו של האדם בשל גורמים בלתי צפויים ורצויים, אך יש כאן מצב של שביעות רצון נדירה והתענגות יתרה בדומה להתבסמות והתדשנות מריחות מרווים, משכרים, והאדם חש התרוממות רוח נשגבה ביותר!!!הכיצד? מהו, אפוא, הגורם המסב לו לאדם נחת?

"רוצה אני שיעשה רצוני"- מהו הרצון, שהוא, למעשה, הרוח {נחת רוח} שאין מפרים אותה? אין כאן תנאים של רוגע בלבד,אך יש כאן מצב של רוויה בנחת. הכיצד?

ה' דורש מהעם את עבודת הקרבנות וכל תיבה וביטוי בפסוק מסמלים דרך עבודה מסוימת: "את קרבני לחמי לאישי, ריח ניחוחי..להקריב לי במועדו" המגמה היא להקריב כדי שיהיה ועד מל' אספה {במועדו} וחיבור עם האלוקים אך,הכלום, אין עבודת הקורבנות שייכת לכוהנים מדוע,אפוא, מצווה העם על כך? עבודת הקורבן היא,אכן,עבודתם של הכוהנים, אך הנחת והעונג המופקים מכך, מגיעים- מקרב העם כדלהלן:

הכיצד ניתן לראות זאת לפי דבריהם של רבותינו נשיאינו הקדושים? מהו ריח ניחוח ומהי שייכות המילים נחת וניחוח הבנויות משרש{נוח}זהה?...הבה, נתבונן בגורמים השונים המשתפים פעולה בעבודת הקרבנות ונצביע עליהם כסיבה לריצוי ה' ולעונג הפנימי שהם מסבים!! הם מהווים סמלים שונים בעבודת ה'. הכיצד?מהן כוונות המושגים הבאים: את קרבני, לחמי לאישי, ריח ניחוחי, כבשים בני שנה, תמימים, עולה, תמיד, בבוקר ובין הערביים לפי דברי רבותינו הקדושים???

כיצד הם רואים בהם סמל לעבודת הלב שלנו היומיומית? מהי השלכתם על אופי חיינו?כיצד הם גורמים לשיתוק הרע מקרבנו?

1. המושג קרבן במועדו מסמל קירבה לה' כשהפער והניתוק כלים!{מועד-התוועדות}

2. האש התחתונה המתנשאת ונכללת באש העליונה, היורדת מהשמים בתבנית של אריה,מסמלת את תענוגות העוה"ז ואת הכוח המתאווה להם,שהם בחינת חמימות ואש זרה דולקת, הנאכלת ע"י אש אלוקה, כך שהחמימות הזרה תכלה,והאדם יחוש יחס צונן אל תענוגות בני האדם ןמאידך , כוח המתאוה שלו יהפך לרשפי אש של שלהבת לדבוק באלוקים חיים.{לקוטי תורה תצא ע' 68}

3. "לחמי לאישי": ע"י אכילה של לחם מתוסף באדם דם וחיות במוחו ובלבבו, ואלו גורמים לחמימות התאווה שבו. כשאדם לומד תורה,המשולה ללחם,הוא מגביר את התלהבותו וחמימותו להתענג על ה' ברשפי אש של אהבה. הלחם,אפוא,גורם לאש דהיינו: "לחמי לאישי"!{לקוטי תורה ע' 70}

4. "את" קרבני האותיות מא' ועד ת' שהאדם קורא בתורה הן בחינת לחם המשיב את הנפש, הקב"ה אומר:"לכו לחמו בלחמי" לכו אכלו את הלחם שאני אוכל.{אור התורה פינחס ע' א'צד ואילך}

5. "לחמי לאישי"-כשהאדם נכשל בעוונותיו הוא נחשב לאנוש. זוהי מילה המביעה חולשה נפשית. ע"י הלחם בסמל של לימוד תורה "מתאושש" האדם ומתחזק באש האהבה שלו.{סמכוני באשישות} המתבטאת בתשוקת האשה {אש ה'} בבחינת ה'-המסמלת בינה{הנמשכת ע"י התבוננות בבחינת מלכותו המהווה "יש " מ"אין"} ואהבה זו נכללת באיש-{אש י'} "ואל אישך תשוקתך!.{אור התורה פינחס ע'א'ק}

6. "ריח ניחוחי":הריח גורם לתענוג פנימי והנחת האלוקי נגרם ע"י עבודת המצוות. ודוקא העולם המעשי והנחות במעשה המצוות מגיע בשרשו למעלה מעלה ביותר.

7. "ניחוח" עפ"י החסידות מורה על שפע אלוקי הנוחת{ניחוח}ומשתפל לעולם בשל הנחת שהוסב לה' בעבודת המצוות. ואולם דוקא בעבודת הקרבנות בולטת יותר ההתאחדות של הצוותא הנעשית בעבודת המצוות, היות ואעפי"כ שאש יורדת מלמעלה, מצווה להביא מן ההדיוט, כי כאן ניכר ובולט איך שאש ההדיוט ממשיכה אש מלמעלה ומתחברת איתה.{מאמר צו את בנ"י תשד"מ}

8. ריח ניחוח בעבודת ה':הקטרת החלב{והדם} שבגופו, מסמלת איך שכול תענוג זר,נהפך ועולה כתענוג לה', בכלות הנפש, ומשם נמשך תענוג עצמותו יתברך,ליהודי, היות והתענוג נקלט בפנימיות עצמות הנפש,ולשם הגיע היהודי בעבודת הקורבן שלו.{מאמרי האדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ע' מח}

9. קרבן בגמטריא= ארך אפים. ק=100 ר=200 ב=2 ן=50 =352
א=1 ר=200 ך=20 א=1 פ=80 י=10 ם=40=352

בעבודת הקרבנות הופך העשן שעולה באפו של ה' בתור גבורות ודינים ל"ארך
אפים" ולהמתקה של גבורה.{ס' המאמרים קונטרסים ח"ב ע'תלט} הכיצד??
במצב של גלות כשהאור האלוקי מסתלק מנשמות בנ"י, הם נמצאים במצב של
תרדמה. השינה נגרמת ע"י הלחם, היות ופסולת המאכל שלא נתברר בקיבה,
עולה מן הכבד אל הלב ומשם אל המוח בצורה של אדים גשמיים והם נעשים
בחינת מסך ומכסה המסתירים על אור השכל והוא ואינו מאיר בכלי המוח.

זהו מצב של תרדמה! זוהי הסיבה שהשינה הרוחנית מהווה מקור וסיבה ליניקת
החיצונים,ואולם הקרבה של קרבן המעלה ריח ניחוח, גורמת להתעוררות. הדבר
מתבטא כשהאדם מקריב את החלב שנוצר ע"י הנאות ותענוגים,והחלב הוא מן
המובחר שבדם והקרבתו לה', גורמת נחת רוח.. בעבודת התפילה מתגלם עיקרון
התואם בקרבן לכבישת היצר במצוות ל"ת ובמצוות עשה של השונה פרקו 101.

פעמים,יוצא מרגילותו והשגרה שלו בעבודת הלב ומישם את:"ולעבדו בכל לבב'
זוהי עבודה המדומה לגורמים חריפים המייצרים את הריח.{אוה"ת פינחס א'קכה}

10. כבשים: הם סמל לרחמי יעקוב יום יום נמשכת המשכה מיעקוב אל העם לעורר
להקריב קרבנות והתעוררות בעבודת התפילה.א}קול הכבשים הוא רך.
ב}טבעם רך. ג}הצמר שעל עורם מסמל לבוש שעניינו היא עבודת המצוות,כי ע"י
המצוות יוצרים לבוש לנשמה.ד}המילה כבשה מסמלת את ענין כבישת היצר ע"י
קיום המצוות.{ס' המאמרים קונטרסים ח"ב ע' שעו}ה}כבשה מהל' כביסה נקיה.

11. "בני שנה תמימים" הכבשים בני שנה מסמלים שהעם נעשה נקי ותמים כתינוק בן שנה נקי מחטא . הכבשה התמימה היא בהמה שלמה שאין בה מום. על היהודי לבדוק את עצמו תמידית,בכל פינות נפשו, במוחין, במידות ובג' לבושי נפשו ויברר מה טעון שיפור ותיקון,ומאחר והדבר נוגע לו בחיי נפשו,יוציא לפועל את השינויים הדרושים במערכת שלו,שלא יהיה בו מום. לאחר הבדיקה יהיה מוכן להיות קרבן שמתקרב ומתאחד עם ה'.{ס' המאמרים באתי לגני ח"א ע' לח}

12. עולה-הקרבן עולה כולו לה' ואין לבעליו חלק באכילת הקרבן ואין לבעלים טובת
הנאה מקרבן עולה זה, כי הוא אינו נאכל אף ע"י הכוהנים. הדבר מסמל התקרבות
לאלוקים "שלא ע"מ לקבל פרס" כתועלת שתצמח לו בענייני ממון או כבוד.
אין כאן קירבה של ניצול. הוא חפץ להתקרב לאביו שבשמים בדרך שאב קרב לבן
ואין זה ע"מ שהבן יתמוך בו {כאשר יהיה אי"ה בן 119}זוהי קרבה נפשית,היות
והאב אוהב את בנו כנפשו.{שיחת י"ב תמוז ת'שד"מ}

13. תמיד:זהו סמל להתמדה בלתי נפסקת! הזמן אינו משנה וכן למקום ולכל תנאי
אין כל השלכה על פגיעה בקרבן. ההרגש באלוקים בנשמת האדם קיים גם בהיותו מהלך בשוק, טרוד בעסקיו וברחוב, הוא תמיד נזכר על האלוקות." זכרון
זה פועל עליו להיות זובח את יצרו להיות עוצם את עיניו מראות..אוטם את אזניו משמוע דברים בטלים ובולם פיו ולשונו מלאמר איזו צחות{בדיחה וליצנות} הנה בשעה זו הוא כולו דבוק בשרשו בחכמה עלאה והוא מעלה את כל הדברים הגשמיים שהוא עוסק בהם.."{ס' המאמרים קונטרסים ח"ב ע'שעה}

14. "בבוקר..ובין הערביים" היהודי עשוי לחשוב שרק במצב של אור רוחני{כשהוא בסמל של נר מצוה, וכן במצב שאור לו בבחינה גשמית, הוא עשוי להיות קרבן עולה. החסידות מבארת לו שמקריבים את קרבן העולה בבוקר שסמלו אור וגם בין הערביים כשהוא שרוי,חלילה, במצב של חושך, למרות הדאגות והצער,הוא ראוי להיות קרבן עולה שהוא תמידי ולהתמסר כולו לה'.{שיחה י"ב תמוז תשד"מ}

קרבן התמיד אינו מותנה בהוצאות רבות או בעמל פיסי,אך הוא מונה התמסרות מוחלטת של הלב.קרבן התמיד מוקרב השכם בבוקר ומאוחר בערב כדי שתהיה לו השלכה משפיעה על כל שעות היום,מן הבוקר ועד הערב ומן הערב עד לבוקר, היות ועיתים אפילו עניינים הנוגעים לנשמה, נעשים באופן מעוות, היות ותפיסתו של האדם בעולם היא שכלתנית גרידא, והיא חסרה אמונה והכרה איתנה באלוקים.

התזת הדם על המזבח והקרבת החלב שהם,למעשה, מסמלים את תכונות הנפש ואת טבעיה, החיות שלה, התלהבותה והתענוגות שלה, יכוונו רק למזבח ה'. אז יסייע לו ה', שהחלטותיו עם בוקר תחזקנה מעמד ותשפענה על הלך רוחו במשך כל שעות היום ואלו יביאו לו את ברכות ה' והצלחה למשך כל שעות היום והלילה.{לקוטי שיחות ח"ג ע' 940}קרבן העולה נעשה"במועדו" להורות על ועידה והתחברות עם ה' ועל התבטלות כתולע המרקיבה(מקריב)את הגבורות ומעוררת בריח הניחוח שלה משנת הגלות.{לקוטי תורה חוקת נו,א} ויהי רצון שתפילותינו יתנשאו בריח של עבודת הלב,ויעלה הריח ויגע בעצמותו יתברך ואח"כ יהיה זה ניחוח עבורינו.

לכתבה זו התפרסמו 1 תגובות - לקריאת כל התגובות
הוסף תגובה
1 תגובות
1.
יישר כח
י"ט תמוז ה׳תשס״ז
רבקה היקרה כל הכבוד על העבודה הנפלאה .רעיונות מקסימים ליקוט נהדר.
אם אפשר להפשיט קצת יותר מאחר והרמה גבוהה מדי,
רבקה ממש יישר כח על העבודה הנפלאה,בזכות נשים .....
אנא עשי זאת כל שבוע ולא מפעם לפעם.בכל שבת שואלים מה עם הרעיונות.
מהקריות
נצפה באתר
עוד באתר
 
העלאת תמונה
x
גרור תמונה לכאן
או
העלה תמונה
ביטול
תייג
טוען תמונות...
שגיאה!
    אישור
    מעלה תמונות...
    התמונות הועלו בהצלחה
    ויפורסמו לאחר אישורן
    התמונות תויגו בהצלחה
    ויוצגו במערכת התמונות
    המשך
    מתוך
    x
    תודה שנרשמת!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    עדכון הנתונים נשמר בהצלחה!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    קיבלנו את בקשתך, לא נשלח יותר הודעות...
    באפשרותך תמיד להתחבר חזרה ולהינות מהעדכונים המעניינים ביותר.