הנה אין אתנו יודע עד מה, ובהדי כבשי דרחמנא למה לך, ועלינו לזעוק כלפי מעלה עד מתי, למה הרעות לעם הזה, פדה אלוקים את ישראל מכל צרותיו, ועת צרה היא ליעקב וממנה יושע.

אבל כבר כתב הרמב"ם בריש הלכות תענית 'בזמן שתבוא צרה ויזעקו עליה, הוא שיגרום להסיר הצרה מעליהם, ואם לא יזעקו ויאמרו דבר זה ממנהג העולם אירע לנו, וצרה זו מקרה הוא הרי"ז דרך………..'

אמנם אין מי שיוכל לעמוד בסודם של דברים, ואין מי שיוכל לומר דבר, ולכן נחזור על דברי אדה"ז בספרו תניא קדישא בסיומו שכ':

'גוואלד גוואלד עד מתי יהיה זה לנו למוקש ולא די לנו בכל התוכחות והצרות שעברו עלינו, ה' ישמרנו ויחמנו בכפלים לתושיה.

ועל מה יסובו מילים קשות אלו מקדים שם ואומר: 'השמרו והזהרו מאד מאד על התורה ועל העבודה שבלב - זו תפלה בכוונה, להתחיל כולם יחד כאחד מלה במלה, ולא זה בכה וזה בכה, וזה דומם וזה משיח שיחה בטילה ה' ישמרנו'.

ובמ"א הוסיף וכתב 'רע בעיני המעשה……ואחר התפלה או לפניה נעשה מושב ליצים ר"ל…. ואם נעשה מושב ליצים בעשרה דשכינתא שריא עלייהו, אין לך עלבונא וקלנא דשכינתא גדול מזה רחמנא ליצלן'.

ועוד כתב במ"א 'שליחותייהו דרז"ל קא עבידנא, לגזור גזירה שוה לכל נפש, שלא לשוח שיחה בטילה, משיתחיל הש"ץ להתפלל התפלה עד גמר קדיש בתרא, שחרית ערבית ומנחה'. וסיים 'והשומע לי ישכון בטח, ובימיו ובימינו תושע יהודה וירושלים תשכון לבטח, אמן כן יהי רצון'.

והדברים נשנים גם במודעה רבה ע"ד קריאת התורה:

'יזהרו על נפשם שלא לדבר ולשוח בעת קריאת התורה', ומביא בשם הזהר 'כאשר הוציאו הס"ת על התיבה, צריך כל הקהל להיות באימה וביראה כמו שקיימים עתה במעמד הר סיני, ויאזינו לכל מלה ומלה… ואין להם רשות לדבר אפילו בדברי תורה וכ"ש בדברים אחרים'. וכתב בשם השל"ה, 'המשנה בזה עובר משום כי דבר ה' בזה ח"ו, ועתיד ליתן את הדין ה' יצילנו, וצריך להשתדל להזהיר את העם אשר עומדים אצלו וקרובים אליו שלא ידברו ולא יעסקו בשום ענין ודבר, כ"א לשמוע את דבר ה'. והעושה כן אשריו ואשרי חלקו'.
'והשומע קריאת התורה כהלכתה, והכבוד שמכבד את התורה, עי"ז התורה מעוררת רחמים עליו ועל אנשי ביתו בגשמיות ורוחניות'.

ויש להוסיף את דברי המהר"ל על הפסוק 'ידינו לא שפכו את הדם הזה', וארז"ל שאין הכוונה ששפכו הדם רח"ל, אלא שפטרוהו בלא אכילה ובלא לוויה. והקשה ומה בכך שילווהו כברת דרך, וביאר, באם היו מלווים אותו, לא היה הנרדף עומד יחיד מול הסכנה אלא כח החזק של הציבור היה יחד עמו והיה עומד מול כל מזיק ופגע רע.

ידע כל אחד, וידעו כל הציבור את הכח אשר בידינו ואשר כל אחד יתרום לכולנו והקב"ה יפרוס סוכת שלום עלינו ועל כל עמו ישראל ועל ירושלים.

געוועלד געוואלד - פיקוח נפשות הוא.