נתיבה בן יהודה : מי המאזין הבא?

שאול גוטליב : שלום לך,

נתיבה בן יהודה : שלום.

שאול גוטליב : שמי גוטליב, ואני מדבר איתך מפראג.

נתיבה בן יהודה : כן,

שאול גוטליב : ורציתי להגיד לך משהו שמאוד מחמם את ליבי, כשאני נמצאת מעט כמו ישראלים רבים אחרים שמוכרים את יכולתם, וכשרונם רחוק מישראל, אבל ליבם בישראל,

נתיבה בן יהודה : כן,

שאול גוטליב : ואני מתארח בבית חב"ד.

נתיבה בן יהודה : במה?

שאול גוטליב : בבית חב"ד.

נתיבה בן יהודה : כן.

שאול גוטליב : שהוא מקום שמאמץ יהודים מכל קצוות העולם בחום רב.

נתיבה בן יהודה : כן.

שאול גוטליב : ומדי יום שישי מה שנקרא כאן קבלת שבת,

נתיבה בן יהודה : כן,

שאול גוטליב : מארח הרב בביתו יהודים שבאים לבית הכנסת, ככל שביתו יכול להכיל. 12 איש, ואז בין המנות הטעימות לבין מזמורי השבת, הוא מאפשר ומבקש מכל אחד מהנוכחים לספר מעט על חייו.

נתיבה בן יהודה : כן.

שאול גוטליב : על קהילתו, על הקשר שלו ליהדות, ולישראל, והוא מקציב לכל אחד 30 שניות, ובסופו של הסיפור הוא מרים כוסית ואומר לחיים. מי שמספר סיפור מעניין אז מרימים 3 פעמים לחיים.

נתיבה בן יהודה : כן.

שאול גוטליב : והסיפורים,

נתיבה בן יהודה : ואיך יודעים שזה 30 שניות? מביטים על שעון?

שאול גוטליב : לא. בכלל לא. זה סתם בשביל לא להפחיד אנשים שהם עומדים להגיד דבר שירתיע אותם, אז הוא אומר טוב, דבר 30 שניות, זה בשביל לפתוח את הדלת או את החלון. ואז מתברר שמדי שבוע, אני מרגיש קירבה רבה ליהודים שלא פגשתי מעולם, וגם לא אפגוש אחר כך, זה חום רב, וקשר גדול מאוד ליהדות ולישראל, של אנשים שהגיעו מניו זילנד, מצרפת, מארצות הברית, ומערים שונות ממרוקו, מכל עיר ועיר שאת יכולה להעלות בדעתך, כל אחד ואחד מהם עם הסיפור שלו, מדוע הוא הרגיש את הצורך לבוא,

נתיבה בן יהודה : ומה הקשר? זה היה שאנחנו יהודים.

שאול גוטליב : זה נכון. כן. והקשר הוא מאוד חם ומאוד אמיתי, והאווירה הנוצרת היא אווירה של ביחד. כל אחד ואחד מרגיש את החום ואת הרגשת השותפות והרגשת ביחד ואת הרגשת החדווה להיות ביחד, וכל אחד מרגיש צורך לספר את סיפורו ואת הקשר שלו ליהדות, וגם לישראל. רבים מאוד מאנשים עוצרים את פראג בדרך לישראל, כמו איזה זוג מניו זילנד שעצר בפראג רק לימים ספורים, והוא מתעתד להגיע לירושלים.

נתיבה בן יהודה : כן,

שאול גוטליב : זוג צעיר מאוד. שכבר מצא לו איך להתנדב לעבוד באיזה פרוייקט לילדים שזקוקים לעזרה. כל אחד ואחד מהם קשור לישראל באיזה שהיא דרך.

נתיבה בן יהודה : איפה זה מה שאתה אומר שנפגשים?

שאול גוטליב : בביתו של הרב מניש, בפראג.

נתיבה בן יהודה : אה, זה בפראג הפגישות האלה?

שאול גוטליב : נכון בצ''כיה, כן. ויש בזה קשר נהדר גם ליהדות, וגם לישראל, ובציון היא תמיד מקור השראה, מקור גאווה, מקור משיכה, לכל אחד ואחד, או שיש לו קשר לישראל, או שהוא מגיע לישראל, או שהוא היה בישראל, אין אחד מהם שלא התעניין וישאל נו, מתי היית, ומה קורה? ותמיד בחדווה ודאגה, והרבה חום, הרבה חום.

נתיבה בן יהודה : טוב, תודה רבה שטרחת לספר לנו.

שאול גוטליב : גם לך.