האתגר האחרון

האזנתי לחדשות הבוקר.
שוב קסאמים. טרור. תאונות. עוני. אלימות. יאוש!
והלב מזדעק: רבונו של עולם, די! עד מתי? מה עושים?

ואז, מצאתי שיחות קודש, בהם הרבי נשיא דורנו מדבר בדיוק אלי וכאילו אומר: בתי, יש מה לעשות. את יכולה להציל את המצב. כן, את. את, יחד עם כל הנשים. המפתח בידיכן.

                                               * * * * *

אחרי ארבעים שנה במדבר, עם ישראל, תחת נשיאותו של משה רבינו, כובש אומה אחר אומה בדרכו להכנס לארץ. כל העמים רועדים, יודעים כי סופם קרב. בלק, מלך מואב, בנסיון נואש לעצור את הצלחתו של משה רבינו, שוכר את בלעם בכדי להלחם במשה עם הנשק העתיק של עם ישראל עצמו- כח הדיבור. "הקול קול יעקב".
שלוש פעמים מנסה בלעם לקלל, ושלוש פעמים נהפכות קללותיו לברכות.
איזו בושה לבלעם! איזה כשלון! רגע לפני שהוא נשלח הביתה בבזיון, הוא שולף את הקלף האחרון שלו: "לכה איעצך"- העצה של בנות מדין.
וכידוע, כאן הוא הצליח.
החטא היה כל כך חמור-צירוף של עבודה זרה וגילוי עריות- שמחטא זה "לא הוטהרנו עד עתה" עד כדי כך שאנו עד היום זקוקים לזכותו הגדולה של משה רבינו בכדי להנצל ממנו. קבורת משה היתה "בגיא (בארץ מואב) מול בית פעור", כי "בכל שנה ושנה בעת שחטאו ישראל בבנות מואב, באותו פרק, בית פעור( המלאך המקטרג שנוצר מהחטא) עולה לקטרג ולהזכיר עוון, וכשהוא רואה קברו של משה, חוזר ושוקע" וקטרוגו משתתק.

כל זה התרחש לפני אלפי שנים, ונראה כלא קשור אלינו, אבל ההסטוריה הזו חוזרת על עצמה ממש עכשיו, בתקופה שלנו.

אחרי אלפיים שנה במדבר העמים, עם ישראל, תחת נשיאותו של משה רבינו שבדור, עומד על סף הגאולה. עבודת הבירורים נסתיימה, ואנו עומדים הכן כולנו להיכנס לתוך הגאולה. אך הכוחות של הלעומת- זה אינם שוקטים. הם מנסים לעכב, לטרפד ולתקוף את עם ישראל ונשיא הדור. כוחות הקליפה רוצים למנוע את ביאת המשיח, כי הם יודעים שהגאולה תביא את סופם- הסוף לרשע.
והרבי אומר: "כשיש התנגדות לנשיא הדור, שזהו נשיאנו הרבי (הרי"יץ) והם מוצאים את עצמם מובסים, הם מתחילים עם עזרת הנשים".
כשכל הנסיונות של הלעומת-זה נכשלו, כי נשיא הדור מתגבר על כל המכשולים, הם שולפים את הקלף הסודי, הקלף האחרון - בדיוק כמו בלעם בשעתו: להכשילנו בעניינים של היפך הצניעות.

לנו, לנשי ובנות ישראל, ניתן האתגר העצום הזה, ברגעים האחרונים של ערב הגאולה.

והרבי ממשיך ומסביר איך נשי ובנות ישראל יכולות להתגבר על המכשולים הכי חזקים בדרך לגאולה:
בנות ישראל הכשרות (והכוונה אלינו!) הן הלעומת-זה של בנות מדין.
בנות מדין עשו מה שעשו לאלקיהן, אבל אישה יהודיה, אשר עליה הכתוב אומר" חכמת נשים בנתה ביתה", היא בונה את ביתה עם הכוונה שביתה יהיה מקדש ומשכן לה' עד שיהיה "ושכנתי בתוכם".
כל התורה כולה נתנה תחילה לנשים, "כה תאמר לבית יעקב", וכך, תמיד, יש כח מיוחד לנשי ובנות ישראל שאיתו הן יכולות לבטל כאלה קטרוגים שאחרים לא יכולים לבטלם.
איך? על ידי ההיפך של אותה הנהגה (של בנות מדין).
ומה ההיפך? הנהגה של "כל כבודה בת מלך פנימה", עניין הצניעות. כשנמצאים "פנימה", אזי כל הבית כבר מתנהל כמו שבית יהודי צריך להיות, ואז זה נקרא "בנתה ביתה", והבית הופך להיות משכן ומקדש לו יתברך.
ובעקבות זה – הקטרוג שוקע, ונשיאן ומושיען של ישראל עולה ומבטלו לחלוטין. והכוונה היא למשה, הוא גואל ראשון והוא גואל אחרון (משיח), ויבוא ויגאלנו בקרוב ממש, בגאולה האמיתית והשלמה.

                                                  * * * * *

קראתי את השיחה ונותרתי המומה.
איזו אחריות הרבי מטיל על כתפינו!

הנסיון הגדול של התקופה שלנו, הנסיון בענייני צניעות, זה לא "סתם" יצר הרע שקשה לנו להתמודד איתו. זה יצר הרע מתוכנן, מכוון – להכשיל את נשיא הדור! יצר הרע שכל מטרתו היא להתנגד לנשיא הדור ולכל מה שהוא רוצה לפעול בעולם!
שומו שמיים!
ומי הן אלו אשר בכוחן להתגבר עליו ולהשיב מלחמה שערה?
אנו- הנשים והבנות. ואיך? על ידי צניעות.
המלים הן כל כך ברורות, שלא יכול להיות יותר פשוט. הרבי נותן לנו את המפתח. עכשיו זה בידינו.

                                              * * * * *

ואם הלימוד הזה אינו מספק בכדי להוכיח לכל הנשים והבנות איזה כוח יש לנו, הנה באה הוראה נוספת מאותו סיפור, ומחזקת את העניין.
 
                                              * * * * *

פעם אחר פעם מנסה בלעם לדבר דברים המזיקים לעם ישראל, ופעם אחר פעם יוצאים מפיו התשבחות הכי יפות.
מילות התפילה "מה טובו אהליך יעקב משכנותיך ישראל" שאנו אומרות מדי יום, נאמרו על ידי בלעם הרשע.
מה ראה בלעם שגרם לו להשתפך בשבחים על עם ישראל?
שני דברים ראה:
"מה טובו אהליך יעקב"- פתחי האהלים של בני ישראל לא היו מכוונים זה כנגד זה, שלא יציץ אדם לתוך אוהלו של חברו.
"משכנותיך ישראל"- ראה 'כל שבט ושבט שוכן לעצמו ואינן מעורבין'. זו עדות לחיי המשפחה המוסריים והטהורים שלהם.
כשבלעם ראה את היופי של החיים של בני ישראל, חיים נקיים וצנועים, ראה דברים שאינם נמצאים אצל הגויים, הוא התפעל כל כך, עד שעלה בלבו שלא לקללם. ולא רק שלא לקלל, אלא "ויהפך ה'... את קללתו לברכה". מהפך!

מעניין לציין שיש כאן שני עניינים של צניעות- אחד חמור, ואחד לכאורה קל.
העובדה ש"כל שבט ושבט שוכן לעצמו ואינן מעורבין", זהו באמת עניין עיקרי ורציני, אבל זה ש"אין פתחיהן מכוונין זה כנגד זה", נו! בוודאי דבר יפה, אבל בכלל לא עיקרי. זו אינה הלכה, אנו אפילו לא מוזהרים על זה.

וכאן מגיעה ההוראה הברורה של הרבי:
אל יאמר אדם שבעניינים גדולים ועיקריים בצניעות יהיה זהיר, אבל בפרטים שנראים קטנים, שוליים, מה זה כבר משנה, לא חייבים לדקדק כל כך!
צריכים לדעת שבצניעות, אין דברים קטנים. כל פרט הוא עניין עיקרי, וגם דבר קטן הוא גדול, עד שיש בכוחו להפוך כל עניין בלתי רצוי, מן הקצה אל הקצה.
כמו שקרה כאן- בלעם רצה לקלל, היו לו כל הכוונות הרעות בלב, אך כשראה את היופי של צניעות עם ישראל, ובפרט את הפתחים השומרים על הצניעות, (דבר שלא עיקרי בכלל), קרה המהפך. "הפך המקום את פיו (ו)ברכם".
ברכה- במקום קללה.
ברכה- בזכות הצניעות.

                                             * * * * *  

מה היו החדשות היום? קסאמים, טרור, תאונות.... ייאוש!

ייאוש? מה פתאום! אפשר לעשות משהו! עוד לא מיצינו את הכל! אפשר להפוך "כל עניין בלתי רצוי מן הקצה אל הקצה", אפשר להפוך הכל- לברכה!

יש מי שאינה זקוקה לברכה? כל אחת, כל משפחה, עם ישראל, ארץ ישראל – כולנו זקוקים לברכה.

והכוח לבטל קטרוגים ולהפוך את הדברים הקשים לברכה- ניתן לנשים.
הכוח כרוך במילה אחת: צניעות.

הרבי באין ספור שיחות ואיגרות מקשר את הזהירות בצניעות עם הברכות הכי נפלאות:
נחת יהודי מילדים ונכדים,
בריאות טובה,
פרנסה טובה ,
ומעל לכל- סולל את הדרך לגאולה!

הכל בהישג יד- והמפתח בידינו!

(מבוסס ע"פ שיחות קודש, י"ב תמוז תשכ"ד וליקוטי שיחות, חלק י"ג, פרשת בלק א')