שנתיים אחרי התאונה: מאז תאונת הרכבת סמוך לקיבוץ רבדים, בה נהרגה אולגה אקמייב מקריית גת יחד עם שישה בני-אדם נוספים, מטפלת אמהּ של בעלה של אולגה, חנה מישולבין - רעייתו (בנישואים שניים) של הרב מיכאל מישלובין משפיע אנ"ש בנחלת ה-חב"ד בנכדתה הקטנה שנפצעה קשה בתאונה.

הפעוטה, שהיתה בת שמונה חודשים בזמן התאונה, קוראת מאז לסבתהּ "אמא". במקביל, מתכוונים בני המשפחה להגיש תביעת פיצויים נגד רכבת ישראל. "היא החיים שלי", אומרת הסבתא ומאמצת ללבה את הנכדה שהותירה מאחור את הטראומה ומטופלת על ידה כמו היתה בתה.

ל-COL נמסר, כי הדסה הקטנה לומדת בגני חב"ד בנחלת הר-חב"ד לאחר מאבק לא קל שערכה הסבתא.

העיתון"כל הדרום" מרשת "ידיעות תקשורת" פירסם כתבה על הסבתא והנכדה במלאות שנתיים לאסון:

שנתיים אחרי התאונה: מאז תאונת הרכבת סמוך לקיבוץ רבדים, בה נהרגה אולגה אקמייב מקריית גת יחד עם שישה בני-אדם נוספים, מטפלת אמהּ של אולגה, חנה, בנכדתה הקטנה שנפצעה קשה בתאונה. הפעוטה, שהיתה בת שמונה חודשים בזמן התאונה, קוראת מאז לסבתהּ "אמא". במקביל, מתכוונים בני המשפחה להגיש תביעת פיצויים נגד רכבת ישראל.  

בין הנפגעים בתאונה הקטלנית, שאירעה ב-21 ביוני 2005, היו גם שלושה בני משפחה אקמייב. האם, אולגה, מתה מפצעיה והיא בת 20 בלבד; האב, נפגע באורח קשה; ובתם התינוקת. "היא החיים שלי", אומרת הסבתא ומאמצת ללבה את הנכדה שהותירה מאחור את הטראומה ומטופלת על ידה כמו היתה בתה.

הרופאים טיפלו בתינוקת, שהגיעה לבדה לבית החולים תל-שומר, כמיטב יכולתם ובמקביל, פצחו בניסיונות איתור נואשים אחר הורים או קרובי משפחה שהיו אתה ברכבת. השמועות על האסון ברבדים הגיעו אל המשפחה ולאחר שעות של נתק, במהלכן לא יצרו בני המשפחה קשר עם הבית, יצאה אחותו של האב למסע חיפושים בין הפצועים השונים בבתי החולים. למחרת התאונה, גילתה הדודה את עוצמת הטרגדיה: התינוקת הקטנה שכבה פצועה במחלקה אחת, אחיה שכב מחוסר הכרה במחלקה אחרת, ואז הגיעה גם הידיעה על מותה של האם.

לאחר שהאב, שעדיין לא התאושש מהטראומה,  ובתו התינוקת השתחררו מבית החולים, התגייסה המשפחה לסייע בגידול התינוקת. למלאכה נרתמו הדודה, ובעיקר הסבתא חנה. בסיוע איש חב"ד, הרב משה הבלין, עשתה סבתא חנה מאמצים כבירים כדי להעניק לנכדתה את החינוך שהאמינה כי אמהּ היתה מעוניינת לתת לה: מאחר ודרכה של האם בשנותיה האחרונות היתה חזרה ליהדות ולמורשת ישראל, נשבעה הסבתא לעצמה כי תגדל אותה על ברכי הדת היהודית ותעשה הכול כדי לאפשר לה חינוך דתי במדינת ישראל.

"למעשה, אני היום האמא של התינוקת הזו", אומרת הסבתא. "זה הרי כל מה שהיא יודעת ואני כאן בשבילה". אלא שעבור אשה שגילה נושק ל-60 אין זה דבר של מה בכך לגדל תינוקת. "בלילות לפעמים היא בוכה, היא גם חולה לפעמים וצריך לטפל בה. אני צריכה הסברים על טיפולים, חיסונים וצרכים של ילדה, הכול מחדש, אבל הכול באהבה גדולה".

רוצים פיצוי נוסף

בעקבות התאונה העניקה רכבת ישראל מענק חד פעמי בסך 30 אלף שקל לאביה של התינוקת. בחודש שעבר נרשם שיפור, כשהביטוח הלאומי קבע כי הסבתא תזכה לקצבת שארים בסך 800 שקל בחודש.

במקביל, שלח עו"ד דוד אור חן, המייצג את המשפחה, בקשה דחופה להעביר 50 אלף שקל למשפחה, תשלום רטרואקטיבי עבור דמי מחייה במהלך השנתיים שחלפו. בנוסף, הגיש הפרקליט בשם המשפחה תביעה אזרחית נגד חברת הביטוח "הפניקס", שמבטחת את רכבת ישראל, וכנגד נהג הקטר.

ההערכה הראשונית של עו"ד אור חן היא כי סכום הפיצויים ייקבע על שני מיליון שקלים. בכתב התביעה העיקרי כותב עו"ד אור-חן: "המנוחה היתה כבת 20 במותה, בריאה בגופה ובנפשה, ולפניה עמדו 47 שנות עבודה עד הגיעה לגיל פרישה. האלמן היה בן 26 במות המנוחה, והיה בריא בגופו ובנפשו". עוד הוא מציין כי התאונה הקשה עדיין נותת אותותיה בבעל, שהתקשה לחזור מאז לחיים סדירים.

מרכבת ישראל נמסר בתגובה: "לאחר התאונה הגישה המשפחה תביעת נזיקין, כמו כן הגישה המשפחה בקשה לתשלום מוקדם על חשבון התביעה ובעקבות כך שולם למשפחה באופן מיידי סכום של 30 אלף שקל. מאז ועד היום לא הוגשה כל בקשה נוספת להקדמת תשלום. במידה ותתקבל בקשה נוספת להקדמת תשלומים היא תידון בצורה עניינית ומהירה".