מאת בנימין ווייס, וושינגטון

ביום שלישי האחרון נערך אירוע חגיגי של המשרד הוושינגטוני של "ידידי ליובאוויטש באמריקה". מאות מהגוורדיה הבכירה השתתפה והצדיעה לחזונו של הרבי ולשלוחיו המשפיעים על בירת ארה"ב מבפנים. זה האירוע השנתי בה מכבדים גם את התורמים המרכזיים. אז מה מתחדש משנה לשנה? לא הרבה, וזה אומר הרבה.

מכוניות נוצצות נעצרו בקונסטיטושן אווניו הרחב, פינת 13 סטריט, ופלטו מתוכם אישי מימשל, בעלי הון, שגרירים זרים, לוביסטים, הרבה יהודים וכמה חסידים. לבושים בקפידה, עם דעה מגובשת על כל נושא פנוי, הם עברו בגלאי המתכות של האבטחה ובמהרה נראו מצטלמים עם כוס משקה ביד.

קוקטיילים וערבי חברה הם חלק מהדנ"א של וושינגטון ובאיה. לכאן באים להרחיב את מעגל המכרים, להעפיל לג'וב הבא ולהשפיע על מי שמשפיע. אלא שחב"ד בולטת משאר הארגונים הבלתי-ממשלתיים. היא נושאת מסר דתי ומוסרי ומצליחה לחדור לקהלים ייחודיים ולחבר יריבים קשים.

"ארגונים אחרים היו מתים לקהל כזה", העיר אחד המשתתפים שכבר מרגיש מה'חבר'ה של חב"ד'. ולכן שינוי אינו בהכרח חובה או ברכה. בשפתו של רוי בלאנט זה נשמע כך: "הקונגרס יכול להיות דמוקרטי, הקונגרס יכול להיות רפובליקני. אבל הוא תמיד יישאר פרו-ישראלי".

בנו של הכומר השחור

בשנה דאשתקד רוי בלאנט קיבל אות הוקרה באירוע החב"די בוושינגטון. תפקידו היה אז מנהיג הרוב הרפובליקני בקונגרס. עכשיו הוא עמד על הבמה לצד "האדם שלקח לי את המשרד, הצוות והמאבטחים" – ג'יימס קלייבורן המנהיג את הקונגרס מטעם הדמוקרטים מאז ניצחונם בבחירות בשנה האחרונה.

כשהרב לוי שם-טוב, שליח חב"ד לבירה ומנהל 'ידידי ליובאוויטש', הגיש את המנורה המוסכפת "שתוסיף אור רוחני לעבודתך" ותיאר את מקור הצורה בבית המקדש, קלייבורן הנהנן בהבנה מלאה. הוא בנו של כומר מדרום-קרוליינה, היה פעיל למען זכויות אדם ומצטט בנדיבות מהתנ"ך.

במראה ובאישיות, הצמד מגלם את הקטבים והשוני בזירה הפוליטית. האחד, בלאנט הרפובליקני, לבן, מדושן, חייכן עם דיבור חלקלק. השני, קלייבורן הדמוקרטי, שחור, צנוע, מהורהר עם דיבור המזכיר במידה מטיף מיוסר.

השניים אינם צריכים את האירוע של חב"ד כדי להיפגש – הם עושים זאת פעם בחודש ביחידות – אולם מעטים הם האירועים הפומביים שהם נואמים זה לצד זה ועוד בהסכמה מלאה לדברי העמית. הם עשו זאת עכשיו באנדרו ב' מלון אודיטוריום, אצל חב"ד.

"אודיע לחברי היהודים שהגעתי", קלייבורן העיר לקול צחוקם של הקהל כשהוא משתמש בתיאור ה'חזרה בתשובה' אצל הנוצרים. קלייבורן ובלאנט התנצלו שלא יוכלו להישאר להמשך האירוע בשל הצבעה חשובה בגבעת הקפיטול אליה הם מיהרו.

מכתב מהנשיא בוש

התמה המרכזית של האירוע הייתה "ערב של אנרגיה". שר האנרגיה האמריקאי סמואל בודמאן השתתף עם פמלייתו ושישה חברות ארגיה וחשמל נתנו חסות.

אנחנו גאים, הם הודיעו, לתמוך באנרגיה שחב"ד מביאה לוושינגטון על-ידי המנורה הלאומית, קפיטל ג'ואיש פורום, אירועים לחגי ישראל, מכון למורשת הרבי, מועדון נשים, המרכז ליחסים בינלאומיים ופרוייקטים מיוחדים ופעילות עם סטודנטים וצעירים.

ג'ף קופרון פגש את חב"ד לפני יותר משנה כשהגיע לעבוד בבית הלבן. חברים משכו אותו לקריאת המגילה בחג הפורים ומאז הוא שומר על קשר. מתוקף תפקידו כמנכ"ל משרד האנרגיה, הוא התכבד להקריא את מכתבו של הנשיא ג'ורג' בוש למשתתפים.

"ברכותי למכובדים של השנה עבור היותם מוערכים לתרומתם לקהילה היהודית. אני מעריך את חברי ידידי ליובאוויטש באמריקה וכל אלה המקדישים מזמנם ומרצם לקדם את מסורת הדתית של היהדות", הנשיא והגברת הראשונה כתבו.

הרב אברהם שם-טוב, יו"ר אגודת-חסידי-חב"ד העולמית ושליח הרבי הוותיק לבית-הלבן, התכבד לתת פרספקטיבה קצרה משלו על עוצמה ואנרגיה. באירוע הוא נראה משוחח עם יועצים ופקידים מממשלים קודמים הזוכרים בבירור את הימים בהם היה מסתובב במסדרונות השלטון ומביא את דבר הרבי.

ג'יי פוטליק, מי שהיה איש הקשר של הנשיא ביל קלינטון לקהילה היהודית, ניגש להגיד שלום. "אני רץ עכשיו לקונגרס מטעם אילינוי", הוא מעדכן. אחר, קירח ובעל משקפיים עבים, מספר על ביקור שערך באחרונה בבית-חב"ד הונג-קונג, סין.

"אתה איש חזון", אחרת הוסיפה. "תראו מה פעלתם".

"הכל תוכנן במדוייק על-ידי הרבי", הרב שם-טוב הגיב.

ולפתע, אין אנרגיה

מקבלי המנורה המוכספת השנייה – אות המנהיגות – היו אירב יוסקוביץ' ורעייתו קרול, מראשי קונסטליישון אנרג'י – חברת הארנגיה הגדולה בצפון אמריקה ואחד מספקי הגז הגדולים בארה"ב. הם הכירו את חב"ד כשהתגוררו בקונטיקט. כשעברו לוושינגטון השליח הרב יוסף גופין קישר אותם עם הרב לוי שם-טוב. הוא ורעייתו עמדו בראש ה'דינר' של הבונדס הישראלי לפני שש שנים.

בנאומם, כשכל אחד קורא פיסקה מהנייר, הם תיארו את המשאבים הקריטיים שהקהילה היהודית צריכה להציע. "כמו המנורה הלאומית שהצבתם מול הבית הלבן, העצם של חסיד הוא לשפר ולהאיר את מצב האנושות.

"מקור חשמל המספק אנרגיה לגנרטורים, הוא אינו יודע מהו מקורם את הצרכנים ואיזה מהם מקבל את הכוח הנקודתי. אנחנו צריכים להציע את האור שלנו. לא חשוב מי משתמש בו ומתי. הוא צריך להיות שם. להיות זמין", הם אמרו.

במרכז הערב היה הופעתו של יצחק פרלמן, הכנר היהודי בעל-השם העולמי. זה היה עוד סוג של הפגנת אנרגיה, מוסיקלית הפעם. אלא שפרלמן הוא נכה בגופו. הוא הולך על קביים אולם מעדיף כסא ממונע חשמלית. המעלית הקטנה שהייתה אמורה להעלותו לבמה באולם היוקרתי העטור עמודי בטון מקושטים נתקע באמצע.

ולפתע, תיאוריית האנרגיה הייתה בסכנה מוחשית. ההתחממות הגלובלית היא משחק ילדים מול האפשרות שוושינגטון תאבד שעה של קולטורה. פסימיסטים הרגיעו את דאגתם בכוסית יין או אלכוהול, בעוד העסקיים דיברו על פיצויים שניתן לדרוש מבעלי האודיטוריום. פרלמן עצמו ביקש להודיע לקהל, "הופעתי תפצה את ההמתנה".

מיומן לאלתור בדיחה טובה למצבים מביכים, הרב לוי שם-טוב חזר לבמה. הפסנתר השחור המיותם עומד מאחוריו. הוא סיפר על הסיוע ששלוחי חב"ד מעניקים גם לאנשים עם מזל פחות זוהר או אלה הנמצאים בסכנה. "חברת "בייר" למשל סיפקה מוצרים רבים והעברנו אותם לחיילים המשרתים בעיראק", הוא ציין, אולי כדי לתת פרספקטיבה נכונה לסבל אנושי.

פרלמן שוחרר איכשהו לאחר כמה דקות ארוכות ועלה לצד הפסנתרן רוהן דה סילבה לתשואת הנוכחים שהדהדה באולם הגבוה. האור הומעם והשניים התיישבו. הראשון עם הכינור, השני על הפסנתר. הם משתפים פעולה לעיתים קרובות. הפעם האחרונה הייתה בקבלת פנים שהנשיא בוש ערך למלכת אנגליה אליזבט השנייה.

את פרלמן אין צורך להציג. מי שמכיר – יודע ומי שלא – הגיע הזמן. מספרים כי בילדותו אמו עודדה אותו לפתח את כישורים המוסיקליים. הוא עוצם את עיניו לרוב, מטפחת לבנה מפרידה בין סנטרו וכינור העץ הבוהק. פרנקואר, רוברט שומאן ופריץ קרייזלר מתנגנים אצלו בטבעיות ובקלילות. לפני כל שיר הוא מוסיף הקדמה קצרצרה שמעלה חיוך על פני הקהל המהופנט.

חב"ד יכולה לנשום ברווחה עד השנה הבאה.