"היו מספר מקרים שסייעו להביא את נושא פשעי השנאה לעין הציבורית במהלך 2006, אולם הגאות באלימות ממשיכה להיות ברובה בלתי מדווחת", נכתב. הדוח מפרט את הפשעים שבוצעו בכל אחת ממדינות אירופה, וקובע כי "מבצעי הפשעים מכוונים את הפגיעה לאנשים הבולטים במראם במוצא אתני, בגזע, בלאום, או בדת. זו אלימות המונעת על-ידי אפליה".

הנתונים שאסף הארגון מבוססים על מידע רשמי של רשויות אכיפת החוק במדינות, מידע מארגונים חוץ ממשלתיים ודיווחים באמצעי התקשורת. התסקיר גם כולל המלצות לממשלות מדינות אירופה כיצד להפחית את פשעי השנאה.

בין היתר, ממליץ הדוח לממשלות אירופה להכיר בקיומה של התופעה ולהוקיע אותה, לחוקק חוקים נוספים כדי לטפל בפשעים, לחזק את מעמדן של רשויות אכיפת החוק וכן לאסוף נתונים על פשעי השנאה המתרחשים.

באשר לאנטישמיות קובע הדוח כי אנשים המביעים איומים אנטישמיים מציינים את ישראל ואת מדיניות ממשלת ישראל כצידוק לניבול פה ולשימוש בסמלים נאציים.

"פשעים אנטישמיים הגיעו לרמות שיא", קובע הדוח. עם זאת, על אף שהמדינות מטפלות בפושעים ומערכת בתי המשפט מגיבה ביעילות, קיימים פשעים אנטישמיים רבים שבכלל לא מדווחים. "ברחבי אירופה פשעים אנטישמיים מתרחשים בשכיחות גבוהה ביותר מאשר אפילו בשנות ה-90", נכתב.