הרב יוסף הרטמן

בכאב צורב עד עמקי נפש, ליווה ציבור של מאות אנשים, נשים וטף מתושבי נחלת-הר-חב"ד ועשרות ידידים מכל רחבי הארץ את הרה"ח משה בלוי ע"ה למנוחות.

היה זה בחצות, אור ליום שלישי ה' בסיוון, ערב חג-השבועות, לאחר חגיגתה של הכנסת ספר-תורה חדש שנכתב לזכות תושבי השכונה לאחדותם ולרפואתם, להצלחתם בגשמיות ורוחניות, כשהגיעה הבשורה המרה אל הקהל. רבים עמדו המומים, מוחים דמעה על איש חסד אמיתי שנסתלק לפתע פתאום, והוא בן נ"ה שנים בלבד...


תולדותיו ושורשי משפחתו

הרה"ח ר' משה ע"ה נולד בירושלים עיה"ק ת"ו בי"א תשרי תשי"ב לאביו הרה"ח ר' יעקב-זלמן בלוי ע"ה ולאמו מרת צירל ע"ה.

מצד אביו, היה דור שישי בירושלים והיה נצר למשפחת אורנשטיין הענפה ששורשיה בארץ מתחילים בהרה"ח רבי אורי בן ר' משה אורנשטיין זצ"ל, מחסידי אדמו"ר ה'צמח צדק', שעלה לארץ בשנת תקצ"ב וזכה להימנות עם בוניו של בית-הכנסת 'צמח-צדק' בעיר העתיקה בירושלים. לדברי הרה"ח יבלחט"א ר' מנחם-חבקוק בלוי – אחיו של הרה"ח משה ע"ה – רבי אורי זצ"ל היה הראשון שטבל בשבתות במקווה בירושלים: עד שהגיע לירושלים, לא נהגו לטבול בשבת במקווה.

אם אמו, מרת צירל ע"ה, לבית ברשביצקי, מרת פרומה חנה ע"ה נולדה בחברון ת"ו – בת למשפחת ליפקין החב"דית ודור שביעי לר' יהושע ליפקין החוזר של הצמח צדק. משפחת ליפקין חייתה בחברון מספר דורות – עובדה המסבירה את זיקתו העמוקה של הרה"ח משה ע"ה לחברון וקשריו הלבביים עם מתיישביה לדורותיהם.

בילדותו למד ב'חדר' בישיבת 'מאה-שערים' והמשיך את לימודיו ב"תורה ויראה" ואחר-כך תחילה בישיבות 'תומכי-תמימים' בלוד ובכפר-חב"ד, בהדרכת המשפיע הרה"ח רבי שלמה-חיים קסלמן ע"ה. פרק משמעותי מלימודיו, עשה גם בישיבת 'תורת-אמת' בירושלים. את שנת תש"ל עשה במסגרת ה'קבוצה' אצל הרבי ולאחר שובו לארץ היה מלמד בנחלת הר חב"ד וכן בלוד.


מסור למבצעים הקדושים

מספר הרב ליפא קורצווייל, מנהל 'צעירי חב"ד' בקרית מלאכי: "ר' משה היה יוצא תמיד ל'מבצעים' בחג הסוכות ובחנוכה ונוסע למקומות מרוחקים ואפילו מסוכנים ולא הסתפק ביציאה אחת במשך החג אלא נסע שוב ושוב".

כותב שורות אלה, יכול גם הוא להעיד על שני מקרים לפחות, המעידים על התמסרותו למבצעים.

לפני שנים אחדות, ביקשני מר מנשה זילכה, הרס"ר של בסיס-התובלה הצבאי הצמוד לקריית-מלאכי, להביא לבסיס סופר סת"ם שיבדוק את עשרות המזוזות הקבועות במשרדים ובחדרי-השינה. פניתי לר' משה ע"ה והוא נענה מיד בחפץ לב והקדיש לבדיקת המזוזות שעות אחדות מדי יום במשך כשבוע, עד שבדק את כל המזוזות – והכול ללא שום תמורה! – 'מבצע מזוזה' כהווייתו, כפי שביקש כ"ק רבנו.

לפני כשלוש שנים, הביא לו כותב שורות אלה כעשרים זוגות תפילין ישנים של תלמידים ובוגרים מבית-הספר התיכון הדתי האזורי 'שפיר'. ר' משה ע"ה הקדיש לפתיחת התפילין ובדיקתן שעות רבות עד שלבסוף הצליח 'להרכיב' חמישה זוגות כשרים. גם במקרה זה סירב ליטול שכר עבור עבודתו: "זו תרומה ל'מבצע תפילין', במטרה לזכות תלמידים חסרי-אמצעים". ואמנם, התפילין הכשרות היו ל'גמ"ח תפילין'.

איש חסד גדול היה. להלן מעשה חסד אופייני המלמד על הכלל, ששמעתי אודותיו מפי תושב נחלת-הר-חב"ד: לפני שנים אחדות שקע אותו תושב בחובות כבדים וקיבל התראה אחרונה לפני ניתוק החשמל מביתו. ר' משה בלוי שמע על כך ותוך זמן קצר גייס את סכום החוב הגדול שהצטבר בחשבון החשמל, ושילם את חובו של אותו תושב.
המלווים אחר מיטתו, סיפרו על מעשי-חסד רבים שהיה עושה – בדרך כלל מתן-בסתר לאנשים במצוקה; עזרה בכסף לנזקקים ולנדכאים, אף שגם אצלו הפרוטה לא היתה מצויה. שנים רבות הביא מצות מ'כולל חב"ד' ו'מכרם' במחיר מוזל – כמעט ללא כל רווח – כדי לזכות את הרבים.


בדיקת מזוזות באמצע הלילה

הוסיף וסיפר הרב אליעזר טויטו: "לפני שנים אחדות נפצעתי, ל"ע ר"ל, בתאונת דרכים. היה זה בשעת לילה מאוחרת וזוגתי שתחי' החליטה שיש לבדוק מיד את המזוזות בביתנו. הלכה אפוא לביתו של ר' משה ונקשה על הדלת. ר' משה התעורר, התלבש ובא לביתנו, הסיר את המזוזות ובדקן.

"התברר כי המזוזה במטבח היתה פסולה במילה 'לבבך' – אבל מניין נשיג מזוזה חדשה באמצע הלילה?! – הלך ר' משה לביתו, הסיר את אחת המזוזות שלו והביאה לביתנו וקבעה במטבח... כזה היה ר' משה".

שמענו אודותיו עוד עשרות סיפורי-מעשה ברוח זו, אך קצר המצע. אין ספק כי סיפורי-מעשה רבים לא ייוודעו לעולם, כי צנוע היה האיש והתרחק מכבוד ופרסום.

בשנים האחרונות, זכה, לדברי חבריו, לסיים בכל יום פעמיים את כל ספר התהילים – פעם אחת ב'כולל' לתהילים מייסודו של הרב יוסף-יצחק יוזביץ, ובפעם השנייה ב'קברי הצדיקים' בקריית-מלאכי.

בד-בבד עם כל אלה, היה מעורה מאוד בחיי נחלת-הר-חב"ד – השתתף בכל שמחה, בכל חתונה, בכל 'שלום-זכר'. איש חם לב היה, בעל נפש רחומה ורגיש לזולת.


קשור לחברון וקברי הצדיקים

ר' משה בלוי ע"ה היה קשור לחברון בכל נימי נפשו. במשך עשרות שנים, הצטרף לכל נסיעה שארגן כותב שורות אלה לחברון – בימי חול-המועד פסח וסוכות; בימי ההילולא של הרבנית הצדקנית מנוחה-רחל; ביום הזיכרון לקדושי תרפ"ט; ועוד ועוד.
כבחברון כך גם באשר לקברי צדיקים בצפון – בכל נסיעה מנחלת הר בחב"ד לקברי הצדיקים, יכולת לראות את ר' משה בין הנוסעים.

בי"ג באייר השנה, ארגן מנהל הכולל 'תפארת-נפתלי' הרב אברהם קרביצקי, נסיעה לקברי הצדיקים בצפון ולציון הוו"ח אי"א ר' ישראל-אריה-לייב ע"ה בצפת. ר' משה הצטרף כדבר מובן מאליו גם לנסיעה זו, אף שבאותה עת כבר סבל ממיחושים.

הוא לא ירד לקברי האריז"ל וה'בית-יוסף', כיוון שהעלייה בחזרה בהר היתה קשה עליו. במוצאי שבת-קודש ל"ג בעומר חזר ויצא למירון בנסיעה המאורגנת מנחלת-הר-חב"ד. "כיצד ייתכן שבל"ג בעומר לא אהיה אצל הרשב"י?!" אמר לחבריו, אך בבוקר הבא, לאחר אמירת תהילים ב'הכנסת-אורחים' שליד הציון, חש ברע והתמוטט. הוא אושפז בבית-הרפואה 'זיו' בצפת והתברר שלקה באירוע מוחי חמור ל"ע ר"ל.

לפני שנים אחדות עבר אירוע מוחי ל"ע ר"ל ואושפז במצב קשה. ב"ה, זכה להחלים ולחזור לביתו, אך התפקוד היום-יומי היה קשה עליו. עם זאת, בעז"ה חזר לאט לאט לעצמו, לשמחת משפחתו וחבריו.

אך הפעם לא זכה להתאושש. מאז האירוע, רופאיו ובני משפחתו לא משו ממיטתו. תושבי נחלת-הר-חב"ד וחבריו הרבו בתפילות, באמירת תהילים ובמתן צדקה לזכותו, אך רבי משה התבקש לישיבה של מעלה.

יה"ר שימליץ טוב על כל משפחתו, מכריו וכל קהל אנ"ש שהקב"ה ישלח לנו תכף ומיד את משיח צדקנו ויקוים הייעוד "הקיצו ורננו שוכני עפר" והוא בתוכם.

תנצב"ה. יהי זכרו ברוך.

---------------------
פורסם ב"חדשות חב"ד"