מאת חיים ברון, כתב COL בניו-יורק

במהלך כינוס השלוחים האיזורי של שלוחי חב"ד בניו-יורק סיפר השליח האהוב הרב נחמיה וועגל את הסיפור המעניין הבא: "לאבי היו עסקים רבים במהלך חייו עם יהלומים. במסגרת עבודתו, הוא היה מלטש את היהלומים והיה מרוויח כסף רב. הוא גם היה מסייע לשלוחים ככל שניתן.

"באחד הימים, החליט אבי לפתוח מסגרת לצעירים יהודים המחפשים פרנסה. הוא היה מאתר צעירים יהודים, מביא אותם למפעלו, שם היה מסביר להם את רזי המקצוע של ליטוש היהלומים. בסוף החודש היה משלם להם את שכרם, כמקובל.

"וכך, המסגרת החלה משני צעירים בלבד וצמחה לכמה עשרות. מידי בוקר הם היו באים למקום העבודה ועובדים בליטוש. במהלך היום, היה אבי גם לומד תורה עם הצעירים. המטרה של אבי הייתה לסייע ליהודים למצוא פרנסה בכבוד.

"כשהמסגרת גדלה יותר, החליט אבי לשאול את הרבי, האם אפשר שהמסגרת תקרא על-שם ליובאוויטש - שיהיה מסגרת מעין בית-הספר למלאכה בכפר-חב"ד (דאז).

"הרבי ענה לאבי שבשום פנים ואופן לא. הסיבה, על-פי דברי הרבי, הייתה, שמספיק שיהיה צעיר אחד שישמע שמדובר במסגרת של חסיד חב"ד ולכן לא ירצה להגיע ובגלל זה יאבד את פרנסתו".

וסיים הרב וועגל: "סיפור זה ממחיש לנו בצורה הכי ברורה את אהבת-ישראל הגדולה שהיה לרבי לכל יהודי ויהודי בעולם".