המגזין מתפרסם באדיבות 'תורתך שעשועי' – השבועון לילדי ישראל
בהוצאת המרכז חינוכי חסידותי של צעירי-חב"ד.
להצטרפות למשפחת המנויים, טל: 02-5000770, פקס: 02-5001770
[email protected]

(C) כל הזכויות שמורות לצעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר)

השבוע היהודי

פָּרָשַׁת בְּהַעֲלוֹתְךָ

"...בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרֹת אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת". (במדבר ח,ב)

מִתְבּוֹנֵן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן בִּנְשִׂיאֵי כָּל הַשְּׁבָטִים, הַמְּבִיאִים אֶת קָרְבָּנָם לַחֲנֻכַּת הַמִּשְׁכָּן וְ"חָלְשָׁה אָז דַּעְתּוֹ". מַדּוּעַ? כִּי הוּא לֹא אָמוּר לְהִשְׁתַּתֵּף עִמָּהֶם בַּדָּבָר הַזֶּה. מִיָּד מַרְגִּיעַ אוֹתוֹ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא וּמַזְכִּיר לוֹ אֶת זְכוּתוֹ הַגְּדוֹלָה בְּמִצְוַת הַדְלָקַת וַהֲטָבַת נֵרוֹת הַמְּנוֹרָה.

מַדּוּעַ בְּעֶצֶם חָלְשָׁה דַּעְתּוֹ שֶׁל אַהֲרֹן? הַאִם הוּא לֹא יָדַע עַד כַּמָּה רַבִּים תַּפְקִידָיו בַּמִּשְׁכָּן?

אֶלָּא שֶׁהַכֹּהֵן, כָּל מְצִיאוּתוֹ וְחַיָּיו מֻקְדָּשִׁים לְשָׁרֵת אֶת ה' בַּמִּשְׁכָּן. וּכְשֶׁרָאָה פִּתְאוֹם אַהֲרֹן שֶׁאֲחֵרִים מִתְעַסְּקִים בִּלְעָדָיו בְּמַשֶּׁהוּ חָשׁוּב הַקָּשׁוּר לַמִּשְׁכָּן, חָשַׁשׁ שֶׁמָּא הַדָּבָר מְבַטֵּא חֲלִישׁוּת מְסֻיֶּמֶת בַּכְּהֻנָּה שֶׁלּוֹ. לָכֵן חָלְשָׁה דַּעְתּוֹ.

יֵשׁ לָנוּ כָּאן מֶסֶר חָשׁוּב שֶׁאוֹתוֹ אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לָקַחַת לְעַצְמֵנוּ: כָּל יְהוּדִי צָרִיךְ לִשְׁאֹף לְהַגִּיעַ לְמֵעֵין 'כְּהֻנָּה' – "לְהִבָּדֵל לַעֲמֹד לִפְנֵי ה' לְשָׁרְתוֹ...", לְוַתֵּר עַל חִפּוּשׂ טוֹבָתוֹ הָאִישִׁית וּלְהִתְמַסֵּר לַעֲבוֹדַת ה'.

מַהִי אֶבֶן-הַבֹּחַן, לָדַעַת הַאִם הַיְּהוּדִי הִצְלִיחַ לְהַקְדִּישׁ אֶת עַצְמוֹ וּמְצִיאוּתוֹ לְה'?

פָּשׁוּט מְאוֹד, לִבְחֹן מַהִי תְּגוּבָתוֹ הָרִאשׁוֹנִית כַּאֲשֶׁר הוּא רוֹאֶה כַּמָּה וְכַמָּה יְהוּדִים הַמִּתְעַסְּקִים יַחַד בִּפְעֻלָּה רוּחָנִית חֲשׁוּבָה. אִם הוּא מַרְגִּישׁ מִיָּד שֶׁ"חָלְשָׁה דַּעְתּוֹ" עַל זֶה שֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה לִהְיוֹת עִמָּם, סִימָן שֶׁאָכֵן כֵּן, הִגִּיעַ לַמַּדְרֵגָה שֶׁל "לַעֲמֹד לִפְנֵי ה' לְשָׁרְתוֹ".

הַשָּׁנָה, אֲנַחְנוּ לוֹמְדִים בַּכִּתָּה שֶׁל הָרַב יְהוּדָה. לוּ הֱיִיתֶם לוֹמְדִים גַּם אַתֶּם בַּתַּלְמוּד-תּוֹרָה שֶׁלָּנוּ, הֱיִיתֶם מְבִינִים מָה פֵּרוּשׁ הַדָּבָר – לִלְמֹד אֵצֶל הָרַב יְהוּדָה.

הָרַב יְהוּדָה, הוּא הַמּוֹרֶה הֲכִי נֶחְשָׁב וַהֲכִי מְבֻקָּשׁ אֶצְלֵנוּ. הַסִּבָּה לְכָךְ הִיא פְּשׁוּטָה, הָרַב יְהוּדָה הוּא בֶּאֱמֶת יְהוּדִי מִשִּׁכְמוֹ וָמַעְלָה, הוּא דֻּגְמָא-חַיָּה נִפְלָאָה לְכָל תַּלְמִיד, וּמְגַלֵּם בְּאִישִׁיּוּתוֹ אֶת כָּל הַדְּבָרִים הַטּוֹבִים עֲלֵיהֶם הוּא מְלַמֵּד.

"אֲנַחְנוּ כְּבָר מִתְקָרְבִים לְסוֹף הַשָּׁנָה" – זָרַק פִּתְאוֹם יִרְמִי בִּשְׁעַת הַהַפְסָקָה – "וּבִכְלָל לֹא רוֹאִים עָלֵינוּ שֶׁלָּמַדְנוּ מַשֶּׁהוּ מֵרַב יְהוּדָה".

כֻּלָּנוּ הֵבַנּוּ אֶת כַּוָּנָתוֹ. אָמְנָם אֲנַחְנוּ מְמַלְּאִים אֶת כָּל הַחוֹבוֹת הַלִּמּוּדִיִּים כְּסִדְרָן, אַךְ שׁוּם-דָּבָר מֵעֵבֶר לָזֶה... וַהֲרֵי הָרַב יְהוּדָה כָּל-כָּךְ מְסַמֵּל אֶת מָה שֶׁמֵּעֵבֶר לְמָה שֶׁחַיָּבִים. אֶצְלוֹ, הַשָּׁעוֹת כֻּלָּן, שְׁעוֹת הַפְּנַאי כְּמוֹ שְׁעוֹת הָעֲבוֹדָה, כֻּלָּן קֹדֶשׁ...

"יֵשׁ לִי רַעְיוֹן מְצֻיָּן" – קָפַץ נָתִי מִמְּקוֹמוֹ – "נִקַּח עַל עַצְמֵנוּ אֵיזוֹ מַסֶּכֶת וְנִלְמַד אוֹתָהּ בְּחַבְרוּתוֹת בָּעֲרָבִים. בַּסּוֹף נָבוֹא אֶל הָרַב יְהוּדָה וְנִבָּחֵן אֶצְלוֹ"...

"וְאוּלַי דַּוְקָא אֵיזוֹ פְּעִילוּת שֶׁל חֶסֶד?" – הִצִּיעַ שְׁמוּלִיק. זֶה גַּם נָכוֹן, הָרַב יְהוּדָה הוּא 'מֻמְחֶה' לְחֶסֶד, וּבְוַדַּאי יַעֲרִיךְ פְּעִילוּת הִתְנַדְּבוּתִית כָּלְשֶׁהִי.

"אֶפְשָׁר לְצָרֵף אֶת שְׁנֵי הַדְּבָרִים" – הִצִּיעַ יְהוֹשֻׁעַ אֶת הָרַעְיוֹן הַמֻּצְלָח – "נִתְנַדֵּב לִלְמֹד אֶת הַמַּסֶּכֶת בְּחַבְרוּתוֹת, עִם הַקְּשִׁישִׁים בְּבֵית-הָאָבוֹת הַסָּמוּךְ".

הָאוֹת נִתַּן וְהַמִּבְצָע יָצָא לַדֶּרֶךְ. נָחַלְנוּ הַצְלָחָה רַבָּה וְסִפּוּק עָצוּם וְהָיִינוּ מְאֻשָּׁרִים. בֹּקֶר אֶחָד מָצָאנוּ אֶת עַצְמֵנוּ בְּ'שִׁעוּר חָפְשִׁי'. הָרַב יְהוּדָה הָיָה צָרִיךְ לְלַמֵּד בְּכִתָּה אַחֶרֶת וְהַמּוֹרֶה שֶׁהָיָה צָרִיךְ לְלַמֵּד אוֹתָנוּ, לֹא הִגִּיעַ. בְּלֵית בְּרֵרָה גִּלִּינוּ אֶת אָזְנוֹ שֶׁל הָרַב יְהוּדָה עַל הַמִּבְצָע הַמְּיֻחָד שֶׁלָּנוּ, וּבִקַּשְׁנוּ אֶת רְשׁוּתוֹ לְנַצֵּל לְצֹרֶךְ הָעִנְיָן אֶת הַשָּׁעָה הַחָפְשִׁית.

הָרַב יְהוּדָה שִׁבֵּחַ אֶת הַיָּזְמָה וְאִשֵּׁר מִיָּד אֶת מְבֻקָּשֵׁנוּ. אַךְ כְּשֶׁפָּנִינוּ לָצֵאת, שַׂמְתִּי לֵב פִּתְאוֹם שֶׁפָּנָיו מְכֻרְכָּמוֹת וְהוּא אֵינוֹ נִרְאֶה כָּל-כָּךְ שָׂמֵחַ. חָזַרְתִּי לַאֲחוֹרַי. "הָרַב, מַשֶּׁהוּ לֹא בְּסֵדֶר בַּתָּכְנִית הַזֹּאת? אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לְהַפְסִיק אוֹתָהּ, פָּשׁוּט חָשַׁבְנוּ שֶׁ..."

"לֹא, לֹא" – נִבְהַל הָרַב יְהוּדָה. "חַס וְשָׁלוֹם לְהַפְסִיק. אֲנִי פָּשׁוּט קְצָת מְקַנֵּא... מָה יֵשׁ, אָסוּר? אָמְנָם כָּרֶגַע אֲנִי עָסוּק בְּלִמּוּד תּוֹרָה כָּאן בַּכִּתּוֹת, וּבִשְׁעוֹת אַחַר-הַצָּהֳרַיִם אֲנִי עָסוּק בִּדְבָרִים אֲחֵרִים, בָּרוּךְ ה'... אֲבָל כָּל זֶה לֹא מוֹנֵעַ מִמֶּנִּי אֶת הַקִּנְאָה הַפְּשׁוּטָה, כְּשֶׁאֲנִי רוֹאֶה חֲבוּרָה קְדוֹשָׁה כְּשֶׁלָּכֶם יוֹצֵאת בְּהִתְלַהֲבוּת לְכָזוֹ מְשִׂימָה, וַאֲנִי לֹא יָכוֹל לְהִצְטָרֵף"...

הִבַּטְתִּי בְּרַב יְהוּדָה וּפִתְאוֹם הֵבַנְתִּי, אֵיךְ חוֹשֵׁב וּמַרְגִּישׁ, מִי שֶׁבֶּאֱמֶת מָסוּר וְנָתוּן רַק לִדְבָרִים שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא רוֹצֶה מִמֶּנּוּ...

הסיפור השבועי

אוֹרְחִים אַלְמוֹנִיִּים

נַפְשׁוֹ שֶׁל ר' שְׁמֶלְקֶה, בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי מֹשֶׁה-לֵיְּבּ מִסַּאסוֹב, נִמְשְׁכָה לְבַקֵּר בַּחֲצֵרוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק רַבִּי יִשְׂרָאֵל מִמֶּזִ'יבּוּז', מִי שֶׁלְּיָמִים נִתְפַּרְסֵם כָּ'אוֹהֵב יִשְׂרָאֵל' מֵאַפְּטָה. בְּבוֹאוֹ לְשָׁם, בִּקֵּשׁ ר' שְׁמֶלְקֶה מֵהַשַּׁמָּשׁ, כַּנָהוּג, לְהוֹדִיעַ לַצַּדִּיק עַל בּוֹאוֹ.

אַךְ שָׁמַע הַצַּדִּיק עַל בּוֹאוֹ שֶׁל הָאוֹרֵחַ, בִּקֵּשׁ מֵאַנְשֵׁי בֵּיתוֹ לְהַדְלִיק אֶת כָּל הַנֵּרוֹת בְּנִבְרֶשֶׁת הַחַג שֶׁבְּבֵית-הַמִּדְרָשׁ, לְהַצִּיב בַּעֲבוּר הָאוֹרֵחַ כִּסֵּא מְיֻחָד לְיַד כִּסְּאוֹ שֶׁלּוֹ, וּלְהַגִּישׁ לוֹ אֶת הַבֶּגֶד הַחֲגִיגִי הַמְּיֻחָד שֶׁנָּהַג לִלְבֹּשׁ בְּרֹאשׁ-חֹדֶשׁ. וְכָךְ, עָטוּף בַּבֶּגֶד הַמְּיֻחָד וְהַחֲגִיגִי, יָצָא הַצַּדִּיק לְהַקְבִּיל אֶת פָּנָיו שֶׁל הָאוֹרֵחַ.

ר' שְׁמֶלְקֶה, שֶׁלֹּא הָיָה אֶלָּא אַבְרֵךְ עוּל-יָמִים, נָבוֹךְ מְאוֹד מֵהַכָּבוֹד הָרַב וְהַבִּלְתִּי-צָפוּי שֶׁהֻרְעַף עָלָיו פִּתְאוֹם. "מָה זֶה וְעַל מָה זֶה?", שָׁאַל בִּמְבוּכָה רַבָּה אֶת הַצַּדִּיק, שֶׁהָיָה מֻקָּף בְּבָאֵי חֲצֵרוֹ. הִבִּיט בּוֹ הַצַּדִּיק בְּעֵינַיִם אוֹהֲבוֹת, הֵנִיחַ יָד רַכָּה עַל כְּתֵפוֹ וְאָמַר: "שֵׁב וְאַסְבִּיר לְךָ".

ר' שְׁמֶלְקֶה יָשַׁב לְיַד הַצַּדִּיק, סְבִיבוֹ הִצְטוֹפֵף קְהַל הַחֲסִידִים וְהָ'אוֹהֵב יִשְׂרָאֵל' פָּתַח וְסִפֵּר: "בִּצְעִירוּתִי הָיִיתִי רַב בְּעִיר קְטַנָּה, קוֹלְבְּסוֹב שְׁמָהּ. עֲבוֹדַת הָרַבָּנוּת לֹא גָּזְלָה מִמֶּנִּי זְמַן רַב, וְכָל יָמַי עָסַקְתִּי בַּתּוֹרָה, מִתּוֹךְ הַתְמָדָה וּשְׁקִידָה.

"יוֹם אֶחָד הוֹפִיעוּ בְּבֵיתִי שְׁנֵי אֲנָשִׁים שֶׁלֹּא הִכַּרְתִּי שֶׁבִּקְּשׁוּ לְהִתְאָרֵחַ אֶצְלִי לִזְמַן-מָה. הִסְכַּמְתִּי, כַּמּוּבָן, כִּבַּדְתִּי אוֹתָם בִּמְעַט יֵין-שָׂרָף וּבְמִינֵי מְתִיקָה וּמִיָּד שַׁבְתִּי לְתַלְמוּדִי.

"בְּעוֹדִי יוֹשֵׁב וְלוֹמֵד קָלְטוּ אָזְנַי כַּמָּה מִלִּים מִשִּׂיחָתָם. הֵבַנְתִּי מִיָּד שֶׁהַשְּׁנַיִם מְשׂוֹחֲחִים בְּעִנְיְנֵי סוֹד וְרֶמֶז שֶׁבַּתּוֹרָה. בַּתְּחִלָּה נִתְעוֹרְרָה בִּי סַקְרָנוּת לְהַאֲזִין לְדִבְרֵיהֶם, אַךְ מִיָּד הִזְכַּרְתִּי לְעַצְמִי כִּי אֵין לִי יָד וָרֶגֶל בַּנִּסְתָּרוֹת, וְהִתְאַמַּצְתִּי לְהִתְרַכֵּז בְּלִמּוּדִי וְלֹא לְהוֹסִיף לִשְׁמֹעַ אֶת דִּבְרֵיהֶם שֶׁל אוֹרְחַי.

"כְּשֶׁהִגִּיעָה שְׁעַת מִנְחָה וְעַרְבִית, הָלַכְנוּ יַחְדָּו לְהִתְפַּלֵּל. לְאַחַר הַתְּפִלָּה שַׁבְנוּ לְבֵיתִי, וְהָאוֹרְחִים שָׁאֲלוּ אִם יוּכְלוּ לְהִשָּׁאֵר אֶצְלִי גַּם לְלִינַת לַיְלָה. אַף-עַל-פִּי שֶׁבֵּיתִי לֹא הָיָה מֵהַמְּרֻוָּחִים, הִסְכַּמְתִּי לְאָרְחָם וְהֵם הוֹדוּ לִי עַל כָּךְ.

"בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה קַמְתִּי, כְּהֶרְגֵּלִי, לִלְמֹד תּוֹרָה. הֻפְתַּעְתִּי מְאוֹד לִרְאוֹת אֶת שְׁנֵי אוֹרְחַי יוֹשְׁבִים עַל מְקוֹמָם, בְּאוֹתָהּ תְּנוּחָה שֶׁבָּהּ עֲזַבְתִּים כְּשֶׁעָלִיתִי עַל יְצוּעִי. הֵם יָשְׁבוּ וְשׂוֹחֲחוּ בֵּינֵיהֶם בְּלַהַט וּבִדְבֵקוּת.

"הַפַּעַם כְּבָר לֹא יָכֹלְתִּי לְהִתְאַפֵּק. הִטֵּיתִי אֶת אָזְנַי כְּדֵי לְהַאֲזִין לַדְּבָרִים וְשׁוּב שְׁמַעְתִּים מְדַבְּרִים בְּאוֹתָם עִנְיָנִים נִסְתָּרִים שֶׁהָיוּ זָרִים לִי. הֵם דָּנוּ בְּעִנְיָנִים הָעוֹמְדִים בְּרוּמוֹ שֶׁל עוֹלָם, שֶׁלֹּא הָיְתָה לִי יָד וָרֶגֶל בָּהֶם. עִם שַׁחַר נִפְרְדוּ מִמֶּנִּי הָאוֹרְחִים וּפָנוּ לְדַרְכָּם.

"מַרְאָם שֶׁל הַשְּׁנַיִם, וְכֵן שִׁבְרֵי הַדְּבָרִים שֶׁהִגִּיעוּ לְאָזְנַי, לֹא נָתְנוּ לִי מָנוֹחַ. פִּתְאוֹם הִתְחַלְתִּי לְיַסֵּר אֶת עַצְמִי עַל שֶׁלֹּא טָרַחְתִּי לְבָרֵר אֶת זֶהוּתָם. בִּמְיֻחָד הָיָה זִכְרוֹן הָאוֹרְחִים הָאַלְמוֹנִיִּים וְשִׂיחוֹתֵיהֶם עוֹלֶה בְּמוֹחִי בִּזְמַן הַתְּפִלָּה. אָז חַשְׁתִּי מֵעֵין כּוֹחַ מְיֻחָד וּקְדֻשָּׁה מְיֻחֶדֶת בַּמִּלִּים הַסְּפוּרוֹת שֶׁקָּלַטְתִּי מִשִּׂיחָתָם.

"יוֹם אֶחָד, בְּעוֹדִי פּוֹסֵעַ אָנָה וְאָנָה בְּפֶתַח בֵּיתִי, מִתְכּוֹנֵן לִתְפִלַּת שַׁחֲרִית, חָלְפָה לְפֶתַע עַל פָּנַי עֲגָלָה רְתוּמָה לְסוּסִים. רַק לְאַחַר שֶׁהָעֲגָלָה כְּבָר עָבְרָה אֶת בֵּיתִי, קָלַטְתִּי כִּי יָשְׁבוּ בָּהּ שְׁנֵי הָאוֹרְחִים מִשֶּׁכְּבָר הַיָּמִים.

"לֹא חָשַׁבְתִּי רֶגַע נוֹסָף וּפָתַחְתִּי בְּרִיצָה מְהִירָה בְּעִקְּבוֹת הָעֲגָלָה. וַדַּאי יְכוֹלִים אַתֶּם לְתָאֵר לְעַצְמְכֶם אֶת תַּדְהֵמַת תּוֹשָׁבֵי קוֹלְבְּסוֹב, שֶׁרָאוּ אֶת רַבָּם שׁוֹעֵט בְּעִקְּבוֹת עֲגָלָה בִּרְחוֹבָהּ הָרָאשִׁי שֶׁל הָעִיר.

"כְּשֶׁהִצְלַחְתִּי סוֹף-סוֹף לְהַדְבִּיק אֶת הָעֲגָלָה, הִפְנוּ אֵלַי הַשְּׁנַיִם מַבָּטִים קְרִירִים וַאֲדִישִׁים לְמַדַּי. הֵם אָמְרוּ כִּי הַדֶּרֶךְ אָצָה לָהֶם וְכִי אֵינָם יְכוֹלִים לְהִתְעַכֵּב בַּמָּקוֹם. הִתְחַנַּנְתִּי לִפְנֵיהֶם שֶׁיַּמְתִּינוּ לִי עַד שֶׁלְּפָחוֹת אָבִיא אֶת הַטַּלִּית וְהַתְּפִלִּין שֶׁלִּי. הֵם הִנְהֲנוּ קַלּוֹת בְּרֹאשָׁם, וַאֲנִי רַצְתִּי מִיָּד בַּחֲזָרָה לְבֵיתִי וְשַׁבְתִּי כָּל עוֹד רוּחִי בִּי עִם שַׂקִּית הַטַּלִּית וְהַתְּפִלִּין בְּיָדַי.

"בָּרֶגַע שֶׁהִתְקָרַבְתִּי אֲלֵיהֶם פָּתְחוּ הַשְּׁנַיִם בִּנְסִיעָה מְחֻדֶּשֶׁת, וַאֲנִי בְּעִקְּבוֹתֵיהֶם. הֵם נוֹסְעִים וַאֲנִי רָץ וּמִתְחַנֵּן לִפְנֵיהֶם שֶׁיַּעַצְרוּ וְיַעֲלוּ אוֹתִי אֶל הָעֲגָלָה. כַּעֲבֹר שָׁעָה קַלָּה הוֹאִילוּ לִשְׁעוֹת לְתַחֲנוּנַי וְעָצְרוּ. עָלִיתִי לְעֶגְלָתָם וְהִמְשַׁכְנוּ עוֹד כִּבְרַת דֶּרֶךְ עַד שֶׁהִגַּעְנוּ לִכְפָר סָמוּךְ, שָׁם הִתְפַּלַּלְנוּ שַׁחֲרִית.

"בְּמַהֲלַךְ הַתְּפִלָּה הִתְגַּבְּרָה בְּלִבִּי תְּשׁוּקָה אַדִּירָה לִדְבֹּק בִּשְׁנֵי הָאֲנָשִׁים, שֶׁאֶת זֶהוּתָם עֲדַיִן לֹא יָדַעְתִּי. אוּלָם לְאַחַר הַתְּפִלָּה, כְּשֶׁבִּקַּשְׁתִּי לְהִצְטָרֵף אֲלֵיהֶם, דָּחוּ אֶת בַּקָּשָׁתִי בְּתַקִּיפוּת. כָּל הַפְצָרוֹתַי לֹא הוֹעִילוּ. הַשְּׁנַיִם אָמְרוּ לִי, כִּי אֵינֶנִּי שַׁיָּךְ אֲלֵיהֶם.

"לֹא הֵבַנְתִּי אֶת פֵּשֶׁר דִּבְרֵיהֶם וְהוֹסַפְתִּי לְבַקֵּשׁ וּלְהִתְחַנֵּן. לְבַסּוֹף אָמְרוּ לִי כִּי אֲנִי שַׁיָּךְ לְלִיזֶ'נְסְק, אֶל הָרַבִּי ר' אֱלִימֶלֶךְ. 'לֵךְ לְשָׁם וְהוּא כְּבָר יַנְחֶה אוֹתְךָ בַּדֶּרֶךְ הַמַּתְאִימָה לְךָ. אֲנַחְנוּ לֹא בָּאנוּ כָּאן אֶלָּא כְּדֵי לַעֲקֹר אֶת נַפְשְׁךָ מֵהַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ הָיְתָה וּלְעוֹרֵר בְּתוֹכָהּ אֶת הַכְּמִיהָה אֶל מְקוֹמָהּ הָאֲמִתִּי', אָמְרוּ וְלֹא יָסְפוּ.

"וְאָמְנָם כָּךְ עָשִׂיתִי. מֵאוֹתוֹ כְּפָר פָּנִיתִי לְעֵבֶר לִיזֶ'נְסְק, עַד שֶׁהִגַּעְתִּי לַחְסוֹת בְּצֵל מוֹרִי הַגָּדוֹל, הֲלוֹא הוּא הַצַּדִּיק רַבִּי אֱלִימֶלֶךְ.

"חָלַף זְמַן רַב עַד שֶׁנּוֹדַע לִי כִּי שְׁנֵי אוֹרְחַי הָאַלְמוֹנִיִּים לֹא הָיוּ אֶלָּא הַצַּדִּיק רַבִּי לֵוִי-יִצְחָק מִבַּרְדִיצ'וֹב וְהַצַּדִּיק רַבִּי מֹשֶׁה-לֵיְּבּ מִסַּאסוֹב", סִיֵּם הָ'אוֹהֵב יִשְׂרָאֵל' אֶת סִפּוּרוֹ בְּאָזְנֵי אוֹרְחוֹ הַצָּעִיר.

"אֱמֹר-נָא לִי אֵפוֹא אַתָּה, אָבִיךָ הוּא שֶׁהֵאִיר אֶת עֵינַי בְּאוֹר הָאֱמֶת וְזִכַּנִי לַעֲלוֹת עַל דֶּרֶךְ הַחֲסִידוּת, וַאֲנִי לֹא אֲכַבֵּד אֶת בְּנוֹ בְּכָל כָּבוֹד אֶפְשָׁרִי?!".

מבט לגאולה

עַד הַחֹטֶם

סִפֵּר הָרַבִּי נְשִׂיא דּוֹרֵנוּ: מַעֲשֶׂה בִּשְׁנֵי אַחִים, הָאֶחָד מָרוּד אַךְ יְרֵא-שָׁמַיִם, וְאִלּוּ הַשֵּׁנִי הָיָה עָשִׁיר מֻפְלָג, אַךְ נָטָה מִדֶּרֶךְ הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת. לֶעָשִׁיר לֹא הָיוּ בָּנוֹת וְלֶעָנִי הָיוּ כַּמָּה בָּנוֹת שֶׁהִגִּיעוּ לְפִרְקָן, וְהָיָה זָקוּק לִסְכוּם נִכְבָּד עֲבוּר הוֹצָאוֹת הַחֲתֻנּוֹת וּנְדוּנְיָה לַחֲתָנִים. בַּזְּמַן הַהוּא הָיָה הַדָּבָר קָשֶׁה וּבְיִחוּד לְעָנִי שֶׁהָיָה צָרִיךְ לָתֵת נְדוּנְיָה נִכְבָּדָה כֵּיוָן שֶׁדָּבָר אַחֵר לֹא הָיָה בְּיָדוֹ.

נָסַע הֶעָנִי אֶל אָחִיו הֶעָשִׁיר לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ שֶׁיַּעֲזֹר לוֹ בַּהוֹצָאוֹת. מִשֶּׁהִגִּיעַ לְבֵיתוֹ מָצָא אֶת אָחִיו בְּמַצַּב רוּחַ מְרוֹמָם. כֵּיוָן שֶׁיָּדַע הֶעָשִׁיר אֶת רֹב עָשְׁרוֹ, חָפַץ לְהַרְאוֹת לְאָחִיו אֶת יְקָר תִּפְאֶרֶת גְּדֻלָּתוֹ וְהוּא הֵחֵל לְהוֹבִילוֹ בְּכָל חַדְרֵי אַרְמוֹנוֹ, בַּפְּרוֹזְדוֹרִים וּבָאוּלַמּוֹת.

הֶעָנִי, לַמְרוֹת שֶׁלֹּא הִתְלַהֵב כְּלָל מֵהַפְלָאַת נְכָסָיו, לֹא הָיְתָה בְּיָדוֹ בְּרֵרָה בְּיוֹדְעוֹ שֶׁכְּשֶׁיַּחְזֹר לְבֵיתוֹ לְלֹא הַכֶּסֶף יִסְבֹּל צָרוֹת מֵאִשְׁתּוֹ וּבְנוֹתָיו, וּלְכָךְ הִסְתּוֹבֵב בְּלֵית בְּרֵרָה עִם אָחִיו הֶעָשִׁיר בְּכָל הָאֲגַפִּים וְרָאָה אֶת כָּל חֶפְצֵי הַנּוֹי וְהָאָמָּנוּת וּכְלֵי מִשְּׂכִיּוֹתָיו. אַךְ לֹא עָשָׂה עָלָיו הַדָּבָר שׁוּם רֹשֶׁם.

הֶעָשִׁיר שֶׁהִבְחִין בְּאָחִיו שֶׁלֹּא אִכְפַּת לוֹ כְּלָל מִכָּל עָשְׁרוֹ וּמִסְתּוֹבֵב הוּא עִמּוֹ בְּלִי חֵשֶׁק, נִפְגַּע עַד עִמְקֵי נִשְׁמָתוֹ. "נוּ, מָה אַתָּה אוֹמֵר?", שָׁאַל.

עָנָהוּ הֶעָנִי: "רְאֵה אִם אַתָּה נוֹתֵן לִי אֶת הַכֶּסֶף – מוּטָב, וְאִם לָאו הִנְנִי נוֹסֵעַ מִיָּד, אֵין לִי כְּלָל מַה לַּעֲשׂוֹת כָּאן".

לֶעָשִׁיר כָּאַב הַדָּבָר. "מַה זֹּאת אוֹמֶרֶת" – שָׁאַל – "אֲנִי מַרְאֶה לְךָ אֶת רֹב עָשְׁרִי וּרְצוֹנְךָ לְהִסְתַּלֵּק מִמֶּנִּי"?

הֱשִׁיבוֹ הֶעָנִי בְּמָשָׁל: "יָשְׁנָה חַיָּה הַשְּׁקוּעָה בַּבֹּץ כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה, שָׁם תִּמְצָא אֶת מְזוֹנוֹתֶיהָ וְתַעֲנוּגוֹתֶיהָ, דָּבָר לֹא חָסֵר לָהּ וְכָל דַּאֲגָתָהּ הִיא מַדּוּעַ שְׁקוּעָה הִיא בַּבֹּץ רַק עַד חָטְמָהּ וְלֹא לְמַעְלָה מִכָּךְ"...

*

הִפְטִיר הָרַבִּי וְאָמַר: מוֹרִי וְחָמִי, הָרַבִּי הָרַיַי"צ אָמַר בְּשֵׁם אָבִיו הָרַבִּי הָרַשַׁ"בּ – לֹא בִּרְצוֹנֵנוּ גָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְלֹא מֵרְצוֹנֵנוּ נָשׁוּב לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. הַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ הִגְלָנוּ וְהוּא יוֹצִיאֵנוּ מֵהַגָּלוּת וְיוֹלִיכֵנוּ עַל יְדֵי מָשִׁיחַ צִדְקֵנוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. עַל הַכֹּל לָדַעַת שֶׁרַק גּוּפוֹתֵינוּ נִמְסְרוּ לַגָּלוּת אַךְ לֹא נִשְׁמוֹתֵינוּ.

יֵשׁ לוֹמַר הַטַּעַם שֶׁהִקְדִּים לוֹמַר "לֹא מֵרְצוֹנֵנוּ גָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ" לְכָךְ שֶׁ"רַק גּוּפוֹתֵינוּ נִמְסְרוּ לַגָּלוּת וְלֹא נִשְׁמוֹתֵינוּ". שֶׁכֵּן אִם הָיוּ הוֹלְכִים לַגָּלוּת בִּגְלַל הָרָצוֹן הָאִישִׁי, הֲרֵי אֵין דֵּעוֹתֵיהֶם שָׁווֹת וְיִתָּכֵן שֶׁאָדָם יִרְצֶה לְהִכָּנֵס לַגָּלוּת יוֹתֵר מִכְּפִי שֶׁהוּא נִמְצָא, כְּדֻגְמַת הֶעָשִׁיר שֶׁלֹּא מִסְתַּפֵּק בַּבֹּץ עַד חָטְמוֹ שֶׁהֲרֵי מֵעַל אַפּוֹ שׁוֹרָה נַפְשׁוֹ הָאֱלֹקִית קֹדֶם הַתְּפִלָּה, וּרְצוֹנוֹ לִהְיוֹת בְּחֹשֶׁךְ הַגָּלוּת גַּם מֵעַל לָאַף, כְּלוֹמַר שֶׁגַּם נִשְׁמָתוֹ תִּהְיֶה בַּגָּלוּת. לָכֵן אוֹמְרִים לוֹ, שֶׁאֶת הַגָּלוּת עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְגָלוּת זוֹ הִיא רַק בְּגוּפוֹתֵינוּ וְלֹא בְּנִשְׁמוֹתֵינוּ.

(שיחת י"ג תמוז תשט"ו)

סיפורי חסידים

מְקוֹם מִסְתּוֹר

רַבִּי מְנַחֵם-מֶענְדֶּל מִוִּיטֶבְּסְק הָיָה יָדוּעַ בְּעַנְוְתָנוּתוֹ הָעֲצוּמָה. כְּשֶׁנָּסַע לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל עָבַר דֶּרֶךְ פּוֹלָנָאָה, וְהָלַךְ לְבַקֵּר אֶת רַבִּי יַעֲקֹב-יוֹסֵף בַּעַל הַ'תּוֹלְדוֹת'. הוּא בָּא אֵלָיו בִּלְבוּשׁ מְהֻדָּר, כְּשֶׁהוּא מְעַשֵּׁן מִקְטֶרֶת. לְהַפְתָּעַת הַמְּקֹרָבִים, קִבְּלוֹ רַבִּי יַעֲקֹב-יוֹסֵף בַּחֲבִיבוּת רַבָּה, וּכְשֶׁיָּצָא מִמֶּנּוּ, הָלַךְ לְלַוּוֹתוֹ עַד מְלוֹנוֹ.

לְאַחַר מִכֵּן שְׁאָלוּהוּ מְקֹרָבָיו עַל טִיבוֹ שֶׁל אוֹרֵחַ זֶה, הַלָּבוּשׁ בִּבְגָדִים מְפֹאָרִים. הֵשִׁיב רַבִּי יַעֲקֹב-יוֹסֵף:

"לְמֶלֶךְ אֶחָד הָיְתָה מַרְגָּלִית יְקָרָה, וְהוּא חָשַׁשׁ לְהָנִיחָהּ אֲפִלּוּ בַּחֲדַר אוֹצְרוֹתָיו, שֶׁמָּא תִּגָּנֵב. מֶה עָשָׂה? טְמָנָהּ בִּמְקוֹם הָאַשְׁפָּה, וְאִישׁ לֹא הֶעֱלָה עַל דַּעְתּוֹ שֶׁשָּׁם טְמוּנָה מַרְגָּלִית יְקָרָה. כָּךְ רַבִּי מְנַחֵם-מֶענְדֶּל – הוּא שָׁפֵל בְּעֵינָיו בְּתַכְלִית, וְאֶת עַנְוְתָנוּתוֹ הוּא מַסְתִּיר דַּוְקָא בִּלְבוּשֵׁי הַגַּאֲוָה".

(C) כל הזכויות שמורות לצעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר)