השמאל הישראלי מתחיל להודות בטעות
החלומות שנרקמו באוסלו התפוגגו סופית. הדמויות הראשיות מתו או נחלשו או נמוגו. מול חמאס והג'יהאד, פתח איבד את ההנהגה ואת אמון בני עמו. הטקס על הדשא בבית הלבן ופרס הנובל החגיגי לשלום התאדו כחלום.
ההתנתקות החד-צדדית של אריאל שרון נתגלתה כמשגה משמעותי. היא נתנה רוח גבית לטרור, הגדילה את ההשפעה האיראנית בעזה על פני זו של מצרים, גרמה לאנרכיה ברחוב הפלשתיני והרחיקה כל סיכוי להסדר.
במקביל, ההתנתקות הפכה את המתנחלים לקיצונים יותר. בפינוי הבא, אם יהיה, יישפך דם. הקיצונים משני הצדדים הזינו אלה את אלה ויצרו מצב שהיהודים חזרו לחלום האף-שעל והפלשתינאים - לחלום פלשתין השלמה.
*
שום מדינה בעולם לא היתה סובלת שאחת מעריה תופגז בשיטתיות במשך שש שנים והיא תהיה חסרת אונים לשים קץ לאלימות זו.
בכל פעם שאנו מפנים את שדרות ולא את בית חאנון, הפסדנו שם את המערכה.
הטרוניות על חוסר מיגון הן דברי הבל: ראשית, הן מסמלות חולשה. שנית, זה כאקמול לחולי סרטן והשלמה עם העובדה שהטרור הפלשתיני יהיה בן לוויה קבוע בחיינו. הייתכן שצינור פרימיטיווי יקבע את דפוסי חיינו? צודק יעקב פרי האומר שמיגון מבחינתנו הוא ויתור על הדברת הטרור.
אלוף ישראל טל אומר שצריך להשיב בשנאה נגד שנאה. להציב תותחים מול "מקורות הירי", ועל כל קסאם לירות מטח כפול ומכופל. ייהרגו אזרחים? אצלנו לא נהרגים אזרחים?
גירסה משופרת לזו של טליק מציעה את שיטת האולטימטום: על כל קסאם, יודיעו שתוך שלוש שעות עומדים להוריד כך וכך בניינים ברחוב זה וזה, כדי שלדיירים יהיה זמן להתפנות. כך לא יאשימו אותנו בהרג נשים וילדים.
כבר שילמנו הרבה הרבה הרבה מעבר למה שנגזר על המקל אי פעם להכות
והמשפט "השתתפתי בהתנתקות" כאילו השתתף במבצע צבאי הראוי להערכה ,הדהד באולם המלא מפה אל פה , כשההורים עומדים ואומרים זה לא "יריקה " זה "גשם".
אנחנו רחוקים עדיין מחזרה בתשובה המונית.
:( :( אינשאללה שיבוא גואל כבר!!!!