כיצד מתמודדים עם הפלפונים והאינטרנט לילדים?
המדיה האלקטרונית המשתכללת ומתפשטת, הפלפונים והאינטרנט הפילו חללים רבים, ובעוד מספר שנים הם צפויים להיות נגישים לכל ילד קטן, כיצד מתמודדים עם זה בבתים ובמוסדות? הרב חיים-שלום דיסקין רב קהילת חב"ד ומנהל בית חב"ד בקריית אתא ועם הרב דוד-מאיר דרוקמן רב העיר קריית-מוצקין ואנ"ש בקריות עונים לשאלה חשובה זו:
הרב דיסקין: מדובר בבעיה כללית שדורשת התייחסות כלל חב"דית. ומכיוון שבנפשנו הדבר, אני מבקש לפנות לרבני חב"ד לערוך בהקדם כינוס של בית דין רבני חב"ד עם מנהלי ורבני בתי ספר חב"ד, במטרה להוציא תקנון אחיד בנושא צניעות לכל בתי ספר חב"ד, שיהיה ברור וחתום על ידי בית הדין, ויחייב את כל מנהלי בתי הספר. לאחר מכן חייבים לעמוד בתוקף על כך שהתקנון מיושם, ולבדוק כמה בנות יצאו מבתי הספר בגלל אי הקפדה על התקנון.
כיום המצב הוא שיש מנהלות שפוחדות לריב עם ההורים ולא מוציאות בנות מבית הספר בגלל חוסר צניעות. ברגע שיהיה להם גיבוי מהרבנים זה יחייב אותם לפעול. כמו כן הורים יוכלו לפנות לבית הדין להתלונן על בית הספר במקרה של חוסר צניעות, ואם יש צורך יזמינו את המנהל לבירור.
כמו כן בעניין האינטרנט והפלפונים: צריכים להוציא פסק דין ברור של כל הרבנים שאם מישהו לא חייב את זה לצורך עבודה (וגם אז צריך להיות חסום לאתרים אחרים) אסור להחזיק את זה בבית. אפשר גם לחייב את המוסדות שלא יקבלו ילדים שיש להם אינטרנט בבית. מדוע מוסדות אפילו בממ"ד יכולים לחייב כללים מסויימים הנוגעים לבתי התלמידים, ואצלנו מוסדות לא יכולים לחייב הורים להוציא את האינטרנט מהבית? הרי זה צורך הילד!
הרב דרוקמן: הדבר מתחיל קודם כל מאווירה שמחדירים ההורים בבית. לדוגמא, במסגרת התפקיד שלי כ"רב עיר" - ומדובר בעיר לא חרדית, עקב תפקידי, וההכרח לא יגונה, אני חייב להופיע בכל מיני אירועים. תמיד הקפדתי שהילדים לא יצטרפו עימי, או בגלל תערובת שיש שם, או בגלל אוירה כללית לא הולמת. בבית תמיד ידעו שצריכים לקיים את הכלל "הרחק מן הכיעור והדומה לו".
מותר להורים לומר לילדים "אנחנו לא קונים נעליים בתל אביב אלא בבני ברק כדי להיזהר יותר בענייני צניעות". יש לזכור שלא כולם נמצאים בדרגא של חסידים גדולים שבעת לכתם ברחוב לא הבחינו בסובב אותם מכיוון שהראש היה מונח ב"מאמר חסידות". אבל אם בבית יש אוירה של "פתיחות" ואין מודעות לכללים הכי בסיסיים של הנהגות צניעות (שמירת העיניים, הרחקות וכו') - מה יעשה הבן ולא יחטא?
אינני טוען שצריכים כל הזמן לשוחח על זה בצורה כפייתית, גם זה לא רצוי, אבל מידי פעם צריכים להתייחס גם לזה, ואני זוכר שהמשפיע המפורסם ר' שלמה חיים קסלמן ע"ה היה בעיתים מזומנות משוחח עם עם ה"תמימים" על עניינים אלה הקשורים בשמירת הקדושה.
(מתוך גליון 'חינוך בדרך המלך')
מה זאת אומרת זה לא יקרה? אם לא נעשה כלום בוודאי שלא יקרה כלום. הכל תלוי בנו!!
לדעתי זה בכלל לא רחוק שיצליחו לאכוף את זה, אם רק הרבנים יראו אכפתיות ויעשו תקנונים מהסוג הזה.
זאת ועוד כאשר ילדינו רואים את רבנינו ומחנכינו בצירוף תמונותיהם מתנוססים בכותרות , נו אז מה יעשה הבן שלא יחטא?
גם הבן רוצה להשתמש באינטרנט עם אותו תירוץ שיש לבעלי האתרים והמשתמשים בו וכו. שלישית ייטיבו לעשות רבנינו ומחנכינו שידברו על הנושא בכיתה,בביהכ"נ ובכנסי חירום,ובכך כבר ישמשו דוגמא אישית שאינם מחוים את דעתם ואינם דנים מעל מסך כלי המשחית.
יחד עם זה יש להדגיש שהרבי הדריך אותנו לנצל כל כלי להפצת יהדות וחסידות אך ורק לאלו שלצערנו אין לנו שליטה עליהם,ויש להגיע אליהם וכו והדברים ידועים ומפורסמים,אך מכאן ועד לפתיחת אתרים עבורנו ועבור ילדינו כמה זעק הרבי נגד הטלויזיה נגד עיתונים וכו וראה אגרות קודש ושערי הלכה ומנהג ערך טלויזיה ועוד. בתקוה שתשמיעו גם דעה זו. וולסיום הריני מכריז בזה שאני כואב את עצם כתיבתי זו בכלי משחית ונורא זה.
אבל לאידך, אף אחד אינו מעוניין לחזור 1000 שנים אחרונית.
העובדה שאנו חיים בעידן מודרני נתפסת בעיני רוב האנשים, וגם בעיני הרבי - שזו עובדה מעניינת מאוד בהתייחס לדעה המקבילה של אישיות רבניות אחרות - כעובדה חיובית ביותר.
אני לא חושב שבית דין רבני, בוודאי לא אלה שמתאפיינים ברמת המוסר האישי הירודה של ימינו, ואלה המתאפיינים בכך - רובם ככולם של בתי הדין הם - הם אלה שאמורים לשלוט על חייו של הפרט.
נדמה לי, שצריך יותר להתעסק לא בסגירת אינטרנט, ובפעילות נגטיבית, אלא בפעילות חיובית.
פעילות חיובת זו אמורה ךהתבטא בהסברה הגיונית, ענינית, לא מתלהמהת - מה רע בתחלואי מתירנות יתירה על המידה.
לדעתי, ניסיון להילחם בקדימה בתור שכזו - נדונה לכישלון, כי היום פשוט רואים את הטוב (גוטסקייט) של המדורניות. צריך רק להתאמץ שהיא לא תסתור לערכים התורניים.
אצלינו בעבודה [בבית אין כלל אפשרות להכנס לאינטרנט] אשתי התקינה את התוכנה למחשב של כל העובדים, וזו תוכנה שאפשר לצאת ממנה רק על ידי קוד, ואפילו כדי למחוק אותה מהמחשב צריך להקיש קודם קוד [מה לעשות שהיצר הרע של האיש קשה יותר משל האישה, וצריך להפסיק להתעלם מזה , ואצלה ורק אצלה יש את הקוד]
יש לציין שחבל על התשלום הגבוה שחברות מסוימות גובות כדי לחסום אתרים, אפשר לעשות זאת דרך האינטרנט.
אני ינסה להעלות את הקישור להורדת התוכנה.
דבר שני, ההורים צריכים להפסיק להציג את עצמם כצדיקים גמורים כלפי ילדיהם. מותר להורה לומר לילד שהוא לא רוצה אינטרנט בבית כי הוא פוחד בעצמו להכשל, ותאמינו לי שהילד יקבל את זה הרבה יותר טוב מאשר אם ההורה יאמר לילד שהוא פוחד שהילד יכשל. הילד גם יכבד את ההורה שלו האנושי (לא זה הצדיק הכל יכול ולעולם לא עושה טעויות) הרבה יותר.
דבר שלישי נראה לי שצריך להבדיל בין סכנות לילדים (שיחשפו לחומרים לא רצויים בטעות או מתוך סקרנות) לבין בחורים\בחורות שם מדובר בבעיות בכוונה תחילה כגון צטים וכו. כשהבחור או הבחורה רוצה בכוונה תחילה לעשות משהו נגד רצון ההורים קשה מאוד למנוע בכוח כי בגיל הזה הוא או היא יכולים להשיג את רצונם בדרכים שונות כידוע ליודעי ח"ן... הפתרון היחיד הוא שוב תקשורת פתוחה וכנה. ההורה יכול לשאול את הבחור "דוגרי" אם הוא מצוטט וכו, כמובן באופן שהבחור ירגיש בטוח לענות בכנות, ואם התשובה חיובית אפשר לדבר על זה למה הוא עושה את זה, מה הסכנות וכו. בלי צעקות ואיומים, בלי שיפוטיות ורגשות אשם ובכיות, אלא שיחה אמיתית מלב אל לב.
תזכרו שאין פתרון אינסטנט לחינוך. חינוך אמיתי דורש יגיעה, ויגעת ומצאת תאמין.
הדבר הראשון שאני רוצה זה להוציא את האינטרנט
אבל.... אבא שלי לא רוצה....
אני שולח את ילדי לשמד ל"ע!!!
ועוד משלם לישיבות ביוקר כדי ללמוד לגלוש
בויליג יש אפשרות כזו -
של חסימה!
בהצלחה.