אני חושבת שחשוב להבהיר לילד מה חשוב בחיים, ובמידת הצורך להתערב כמה שיותר. ילדים צעירים לא רואים עדיין את סדרי העדיפויות בחיים

לאפשר לצאת כמה שיותר!!!

אצל השדכניות בדרך כלל כל ההצעות זה כמו סחורה (עוד איזה עסקה) העיקר לסגור!
אני מבין שהם רק בשר ודם, אבל זה { בסה"כ} מדובר בנפשות!!!

הדור של היום הוא בהחלט ולגמרי לא הדור של פעם, היום מתחתנים ברוב המקרים בשביל "מה יגידו". אם כל אחד היה הולך אחר ליבו ולוקח באמת מה שמתאים לו אז המצב היה הרבה יותר טוב.

ואני מתאר לעצמי שלא תשמחי לקרוא את מה שאכתוב.


הבעיה העיקרית היום בכל הנוגע לשידוכים זה השדכניות בעצמן!!!

הן בדרך כלל משדכות על פי השמות בלבד בלי לדעת בכלל מה המצב הרוחני שם המשודכים.

יש את הפנקס הידוע הן מעלעלות בו בחטף וזורקות את השמות ומכאן השם כבר יעזור.

שדכנות זה עסק שמכניס לא רע אבל אני חושב שכדאי שתתחילו אתן השדכניות לעבוד בשביל הסכומים האלה שאתן לוקחות. תבברו כשמו שצריך תשאלו אנשים מורים חברים וחברות בשביל להגיע למקסימום מידע על הבחור והבחורה מבחינתם הרוחני.

ברגע שמשדכים וזה לא מתאים רוחנית זה עוול ענק לבחור ולבחורה וזה יציק להם הרבה הרבה זמן ויכול להוביל גם למקרה גירושים ל"ע.

לכן ברגע שאתן יודעות מה המצב של הבחור או הבחורה אתן חייבות להתעקש עם ההורים ולשדך מישהו בהתאם.


בברכה: מ.ש

המאמר לא שוה פירסום באתר מרכזי בחב"ד שצופים בו 40.000 אלף ביום .
משום הסיבות הבאות :
1. בכל מקרה וגם במקרה שציינו ,ההורים יודעים ויותר חכמים מהילד גם מנסיון .
בודאי שהילד קובע ברוב לפי טעמו ורצונו .
2. שדכנית חוץ מהראשי תיבות הידועות גם לא צריכה להתערב בחינוך הורים לילדים.
האם לבן שלה היא תתן בת כזאת ?
כמו שאבא לא סותר את דברי האמא וכן להיפך כך גם שדכנית לא צריכה לחלוק על דעת ההורים .
3. שדכנית היא כגרזן ביד החוצב , אמנם צריך להתבונן על השידוך לפני כראוי אבל מכאן ולחשוב שהיא ורק היא יודעת ויכולה לעשות משהו . עבודה זרה , שיטוף .....
מילא שדכנית מתוך אהבה לשני אבל סתם שדכנית , מאן דכר שמיא ...
יש לנו מספיק מכתבים מהרבי בנושא ולא צריכים דיעה של שדכנית שעשתה כמה וכמה חתונות .

א התמימים ...

זה הדבר הכמעט הכי מטומטם בחב"ד השידוכים במצבים שההורים והשדכנית לא מכירים את הבחור בכלל...
במקרה התארסתי לא מזמן ואני יודע מה זה
זה מתחיל בזה שההורים לא מכירים את הילד שלהם מספיק טוב ברוב המקרים מתי שהילד לא ממש חסידי או הולך לפי מה שהם חינכו אותו והם פונים לשדכנית שתמצא משהו כמו שהם רוצים
וזה ממשיך עם זה שההשדכנית בעצמה אין לה שמץ של מושג לא על הבחורה שהיא מציעה ובטח לא על בחור {קחו לדוגא שיצאתי עם הכלה שלי אמא שלי למחרת מתקשרת לשאול מה קורה...השדכנית אומרת לה תזכירי לי במי מדובר? לא טירוף???}

שדכנית יקרה את צודקת, ולא.
זה נכון שיש הורים שרוצים שידוך לעצם, וליחוס של המשפחה, או שהורים אומרים היא/וא תחזק אותו...
זה נכון.
אבל עוד דבר זה שגם השדכניות מגזימות, אני כבר מעורבת בכמה סיפורים של חברות שלי, ששדכניות לא מכירות את הבחורה, ויורות לכל עבר ומה שבה... או בחור/רה שהמשפחה שלהלא הכי הכי מוכרת, אז כבר השדכניות מציעות סוג ג של בחורים, שבכלל לא מתאימים לבחורה.
אפילו שהמשפחה לא הכי חבדית זה לא אומר שהבחורה גם, אתן לא מתסכלות על זה שהבחורה שמרה על עצמה כל החיים , שזה קשה מאוד בדורנו....
אז שקצת כל אחד יחשוב טוב גם ההורים ,וגם השדכנית, ובעז"ה נשמע בשורות טובות,אמן!

אני עוסקת בשידוכים ואף פעם לא חשבתי על הכסף שאני עתידה לקבל אני קודם כל חושבת שההצעה תהיה טובה ומשתדלת לעשוח את השידוך על הצד הטוב ביותר

השדכן בדרך כלל זורק את השם מהמחברת אבל בסוף זה הילדים קובעים וההורים עוזרים.מי יותר מההורים והילדים רוצה את טובתם של ילדינו ???
נכון שהשדכן הוא בעל ניסיון בחתונות .בהצלחות ובכישלונות וההורים רוצים את טוב ילדיהם
לשדכנית את ציירת את עצמך כאילו את מבקשת מהקוראים שיעזרו לך בעבודה הקשה.

למרות שאני לא אוהבת שדכניות אני מסכימה במאת האחוזים עם השדכנית במקרה הזה.
יש מקומות שהשדכניות לא מציעות שידוך לפני שהם יושבות עם הבחור או עם הבחורה ומדברות איתו/ה כדי לדעת מה הם רוצים.
ההורים של היום באמת לא תמיד יודעים ומכירים את ילדים שלהם.
ישר כח

יישר כחך. נדמה לי שהבחור (או הבחורה) הם אלה שיחיו עם בת (בן) זוגתו, עד מאה ועשרים. בתור אמא ל-7, אני רואה שלכל אחד אישיות מיוחדת ובע"ה, כל אחד/ת ימצא את המתאים/ה לו או לה.

עם ריבוי בעיות משפחתיות, האם לא יתכן שזה כתוצאה מחוסר התאמה בשידוכים וכי ההורים מחפשים "ייחוס" להדביק לשם המשפחה ולא חושבים על מה שיותר טוב ומתאים לילדים?!

שוב, תודה על הכתבה!

אתם חשבים שהשגכניות וההורים מכירים הצעירים, טעות גדול בידכם, לרוב יש להם פנים להורים להראות איך שההורים רוצים לראןת אותם, והם לא מראים את הפרצוף האמיתי שלהן, כיון שזה כואב, וגם הצעירים הטובים ברובם הם ענווים וצנועים ושקטים ככה שגם בזה ההורים לא מכירים הערך הרב שטמון בהם, ויש להם דעה עצמית, וחבל על ההורים לחשוב שיכנחו אותם בגיל זה, הם היו צריכים להתעורר לפני הגיל של בר - בת מצוה, מכאן ואילך דעת ההורים יש לו קצת השפעה על הצעיר אבל באמת הוא היא מחליט הכל לבד, שיצעקו כמה שרוצים הצעיר בשקט מחליט הכל כרצונו, ומשתמש בכל מיני תכסיסים לסבב דעת ההורים כדעתו, והם חכמים במלא המובן, לכן באמת הם יחליטו ולא השדכניות ולא ההורים, והתוצאות שאם הילד רואה שלא מקבל הצאה שמתאים לו לה או מסתדר עם הכי טוב בין אלה שיש, או מתבגר רווק, ואנו רואים התוצאות, והיום מתעורר בהרבה ילדים שמסרים את עצמם לבד, אומרים בפירוש להורים שדכניות את זה זו אני רוצה, וחשו לדעת שמי שמחליט זה הצעירים ולתת להם חופשיות ולהגיד להם שרק הם מחליטים, והכל כפי רצונם, אז הם ישאלו ההורים מה דעתם, כיון שגם הצעירים מפחדים מטעות, ורוצים להיזהר, שגם הם רואים בסביבה מקרי גירושים ר"ל, ואז יש להורים ההשפעה הכי גדול על הצעירים כיון שהם רוצים לשמוע, לכן : באם אתם רוצים לחנך תתעוררו כשנולד, לא היום בגיל שידוכין, והיום שהוא היא בגיל שידוכין תן להם עצמעות, שרק הם והם יחליטו הכל מתחילה עד סוף, כעת כבר סדרתי הרבה זוגות, וב"ה נתתי להם כל ההחלטה בידם, אמרתי לצעירים כל מה שתציע שרק יהיה יהודי מקובל עלי, כל החלטה שלכם אני מכבד, את/ה מביא כלה או חתן אני מיד מאשר בלי אומר ודברים, לא עשו שום דבר בלי התייעצות, ובחרו הכל כפי מה שאני חשבתי שטוב להם, אבל אמרתי להם מתחילה מה את/ה רוצה ? וכפי רצונם וכפי מה שאמרו חפשתי להם, שיתאים, והעיקר שהם יחיו חיים של שלום ואושר, וזה אפשר להשיג רק כשהכל יהיה כפי בקשתם, וכפי רצונם, היום אין לבכות על העבר יש לקבלו איך שהוא,

כמו שנכתב פה בתגובות, ונכתב ונאמר כבר בעבר, ברוב המקרים (אם לא בכולם) השדכניות סתם זורקות שמות בלי לדעת ובלי לנסות לדעת יותר מידי על המשודכים. השדכניות צריכות לקחת לתשומת ליבם את גודל האחריות של היותן שדכניות-בתים יבנו בזוכתן וכדאי להן לדאוג שהן לא יתביישו בבתים האלו שהן הקימו... לאחרונה הרבה מהשידוכים שנעשים, נעשים ע"י חברים/ות וע"י אחים/יות כי הם באמת אלה שאכפת להם ומציעים ללא אינטרסים מלבד שהמשודכים יהיו מאושרים. עד שהשדכניות לא יתקנו את דרך העבודה, העצה הכי טובה להורים היא לפנות למכירים וידידים...ובקשר לכתבה עצמה-בכל מקרה מי שבסוף בוחר עם מי להשתדך הוא הבחור/ה בעצמו/ה ולא ההורים שלו/ה...

לפי דעתי השידוך נקבע משמים ולכן אין כל סיבה ללכלך על השדכנים כי הם רק אמצעי בשביל להגיע למטרה עצמה, ואין אף אחד בעולם שיכול להתאים זוגות... וגם רק עד שהם נפגשים והם המחליטים,
זה אומנם עסק רגיש ולכן הם צריכים להתייחס בכובד ראש וברצינות רבה!! הורים יכולים לבחור אבל רק הם קובעים!

- אני שדכנית ואני בא להציא שידוך לבת שלך.
- אני המום עונה לה שביתי הגדולה (אז) בת שמונה !!!
- לא אבל זה שידוך מצוין בחור מכפר חב"ד.
- אבל ביתי בת שמונה אני חוזר !!!
והיא בשלה ממשיכה לקשקש מה לעשות בוטלה העיסקה הנכספת.

לאחר שסגרתי את הטלפון ביררתי ב441 אז זה עבד וקיבלתי את השם של השדכנית העקשנית ומתפלל לה, שלא הצטרך את שירותיה המפוקפקים !!!

מה לעשות, אך כל אחד מאתנו נזקק בשלב בו הילדים מגיעים לפרקם, לעזרת השדכנים. הם יכולים להשתדל יותר, אך גם לנו מותר לכבד ולא להכליל. וגם להכיר טובה מותר לפעמים..
לא כל הבעת דעה אמורה להפוך לבימת ניגוח

בסה"כ השדכנית כאן כתבה דברים נכונים, הדיון צריך להיות איך להביא לילד את הדבר הנכון שההורים (שבד"כ מכירים את ילדם) חושבים שמתאים לילדם או יכול להתאים. ולא לדון לגבי השדכניות בחב"ד (שזה באמת דבר שצריך לעלות על סדר היום ודרוש תקון)

ברור שההורים שהם יותר מבוגרים ורואים את הילד, יכולים לדעת מה טוב בשבילו!! וגם אם לכאורה זה נראה שהם מחפשים לטובתם זה לא נכון. הורים רוצים תמיד את טובת הילד! הם רק צריכים לעשות את זה בצורה חכמה, להראות לילד את הדרך הנכונה ומה צריך למצוא בבן או בת הזוג כדי לבנות בית חסידי...

שנשמע רק בשורות טובות

דבר ראשון לא מקובל עלי שקוראים לבחור/איש ובחורה ילדים. בסופו של דבר ההורים מעודדים את הבחורים להתחתן כמה שיותר מוקדם, משמע לדעתם הם מוכנים נפשית ומעשית להקים בית על כל המשתמע מכך. אך מהצד השני מתייחסים אליהם כאל שוק בשר: ההורים קובעים מי מה למה מתי ואיך, אף יש פה מידה לא מבוטלת של צביעות, הייתי אומר אפילו אגואיזם טהור: אם הילד שלכם בוגר מספיק להתחתן, אם הוא גבר מסוגל להיכנס לשותפות מלאה שתימשך עד המוות, אם הוא מסוגל להיות אבא לילדים משל עצמו ולפרנס אותם, למה הוא לא מסוגל להחליט עם מי הוא יבנה את השותפות הזאת, עם מי הוא יבנה את החיים שלו.

ההורים והשדכנים/יות נמצאים פה באותה סירה: למכור את הבשר כמה שיותר מהר. ככה זה טוב לכולם: (אך לא תמיד לבשר בעצמו) השדכן עושה את הכסף, ההורים מחתנים את הילד עם מי שמתאים להם ושלום על ישראל.

אז נכון, לא תמיד ולא אצל כולם זה ככה, וגם לקרוא לזה שוק בשר זה הגזמה, אני יודע ומסכים. אבל מה שאני רוצה זה להעביר את המסר שלי בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים: אם הילדים בוגרים מספיק, תתנו להם להחליט את ההחלטות הרות הגורל האלו לבדם. (כמובן שזכותם וחובתם של ההורים לייעץ ולעזור, את להישאר בתחום הייעוץ ולא לחרוג ממנו) ואם הם לא מספיק בוגרים להחליט מי יהיה/תהיה הפרטנר שלהם לחיים, למה את דוחפים אותם לעשות מעשים שגדולים עליהם??


לסיכום הורים יקרים (ואולי גם הורי שלי קוראים את זה? מי יודע): אל נא תשכחו לרגע: את עצמכם שידכתם לפני מעל עשרים שנה. עכשיו תורו של הילד.

ולמען האמת זה גם יגרום לכם להרבה מאוד לחץ מיותר מהסיבה הבאה: הבחורים היום לא ממש להוטים להתחתן בכל רגע נתון. עוד שנה ממש ממש לא מפחידה אותם. אם אתם תערימו קשיים, תדחפו את רצונותיכם על חשבון צרכי הדור הצעיר, הם יחכו. או ליתר דיוק: אנחנו נחכה.

ואני לא מדבר בחלל ריק: אני עצמי בחור בן עשרים ואחת. מה שכתבתי פה זה לא הרהורי לבד, אלא מילים שיותר ויותר בחורים לא מפחדים להשמיע בקול רם.

אנחנו לא הכרחנו אותם כשהתחתנתם. אל תנסו להכריח אותנו.

הוריי חסידיים ,והתאימו לי בחורה בהתאם,התחננתי להוריי שזה לא אני,אמרו לי הוריי זה כמו חסרון שהבחורה יפה מידיי {כמובן ברוחניות},חברים טובים אמרו לי שבחורה או אשה אפשר לשנות וזה תלוי בך ,כיום לאחר 15 שנות נישואין וכמובן כאבא למספר ילדים חסידיים {שהנושא הזה של מספר הילדים זה ויכוח ענק כשלעצמו},אומר לכן השדכניות ,ולהורים , אתם פושעים כשאתם מחתנים ילדים בהתאם להורים ולא בהתאם לחיים הפרטיים שלהם, מספיק נישואין במסגרת שידוך זה דבר מפוקפק כשלעצמו,אז וודאי שלפחות עשו זאת בהתאמה מלאה ,ולא בהתאם להורים,

ידוע הפתגם מה זה "שדכן" שקר דובר כסף נוטל.בפרט היום שהשדכניות מקריאות רשימה של שמות ומודיעות "תבררו" האם זה לא מתפקידן לברר בירור ראשון ?אם זה לא תפיקידם לדעת מי מתאים למי? כמובן זה מדי שמים אבל ה"כסף" לידי השדכניות חבל על הבודת הקודש שעשו אותה זולה .וב"ה שאין לי צורך יותר בשדכניות. הכואבת

אין דבר יותר חשוב מלבנות בית בישראל! וכידוע מאמר חז"ל :קשה זיווגו של אדם כקריעת ים סוף" אך השאלה החשובה היא מה מניע את השדכנית האם המצוה או השכר?
אין ספק שישנן שדכניות רציניות המשקיעות את כל נשמתן בשידוך מהיחס הראשוני לפונים ועד לטיפול במהלך השידוך.
אך לצערי מנסיוני האישי רוב השדכניות החבדיות לא רציניות! במיוחד עם הפונה היא אם לבת ...
קודם כל הם רב הזמן לא זמינות ולא עונות לטלפונים אף על פי שמשאירים הודעות רבות במשיבון. וכשכבוד מעלתן עונות לטלפון מתוך אדישות מוחלטת הנותנת לאם שבתה הגיע לפרקה הרגשה שפשוט היא לא רצויה ומפריע לסדר יומה העמוס של השדכנית... בקול משועמם ומחוסר עניין עונה בחצי פה ,על אי אלו בחורים שאולי בטוב ליבם של אימותיהם החסודות יסכימו לשמוע אולי את שם הבחורה החסודה, כמובן השדכנית לא מכירה אישית לא את הבחור ובודאי לא את הבחורה. רק סתם זורקת שמות.
אולי הגיע הזמן שהשדכניות ינהלו את עבודן הקדושה באופן מקצועי ובנאמנות יתירה, ינהלו מפגשי הכרות עם המדוברים ינהלו כרטסת ולפחות ינסו להתאים את המועמדים. לשמחתי הרבה חברה של הבת שלי הציע את השידוך ב"ה ובתי נשואה ב"ה באושר עד מאה ועשרים שנה.לאורימוש"ט. בקשר לתשלום יש להתחשב בכל משפחה לגופו של עניין. בנוגע לתגובתך מרת יהודית פייגין היקרה שגב, רלה גרליק עונה לכל אחד לשם מצוה כנראה תלוי מה שם המפחה שלך... ודי לחכימה ברמיזה. ה יעזור לכל אחד למצוא את זיווגו משורש נשמתו בקלות ובמהירות ללא קשיים רוחניים וגשמיים. בברכה אמא מאוכזבת

לא מתפקידי לשפוט או להעריך את עבודת הקודש של השדכנים שבאמת הם צינור להקמת בתי ישראל רבים כן ירבו...אבל אני רוצה להביא לכם אפיזודה קטנה בהקשר ל"ידיעתם" הרבה על מצב הבחור או הבחורה..סיפרה לי חברה ששדכנית מאוד מפורסמת של חב"ד התקשרה אליהם הביתה להצעת שידוך לאחותה אמא שלה שמעה את השם של הבחור וכמעט נפלה מהכסא כי הבחור במקרה היה לא אחר מאשר אח שלה!!!!!!!!
סיפור אמיתי לא המצאה...תבררו טוב ! והכי חשוב שיהיה לכולנו במזל....

כאחת שלא התחתנה בשידוך,
אני לא מבינה.כאשר מגיעים בחור ובחורה לפגישה,הם לא רואים מה יש להם מולם? הם לא שואלים שאלות? מתעניינים? הרי נפגשים מספר פעמים (למה אי אפשר קצת יותר? מה בוער? אז יפגשו 7 פעמים ולא 3, זה ממש מוגזם,הרי זה כל החיים,זה לא עניין של רגע,החלטה של איזה בגד לבחור)
אחרי כל הפגישות הללו הבחור לא מבחין בכך שהאשה לדוגמא רוצה שליחות והוא לא או שהבחור יושב ולומד תורה והאשה רוצה שילך לעבוד ויחיו ברווח?
מה זה בעצם המושג הזה "לחתן"?

עניין היופי של המיועדת תופס מקום די מרכזי אצל המיועד אך מפאת הרגלי הצניעות אף אחד לא מדבר על כך בפומבי. טוב יעשו ההורים אם הם מיוזמתם יעלו את זה וטוב יעשו המשפיעים אם הם יצליחו להעביר אצת המסר שאין בכך שום דבר לא חסידי

יש מספיק עבודה וכל היום הטלפון מצלצל ורק מפריע.

יש מספיק עבודה יש מספיק לקוחות

מי שלא רוצה אף אחד לא חייב אותו להתקשר לשדכנית

למה הכתבה בעילום שמה של השדכנית?! זה יהיה יותר רציני ואמיתי אם תכתוב את שמה...

המון חסידים הם בעלי תשובה.. נתח נכבד בחב"ד- ב"ה...
איך דואגים להם? ההורים שלהם לא מבינים בעינייני שידוך, ולא פעם הבחורים/ות הצעירים נופלים בפח, כי אין מי שיבדוק להם.... שיעשה מחקר מעמיק..

היה רצוי שישתדכו בינם לבין עצמם.

נגשו לבחור בליל הווארט ושאלוהו:

נו, מי המאושרת?

והוא ענה:

אמא שלי...

צודקת את באומרך שמקום היופי תופס מקום די מרכזי ואולי אף רצוי להעלות זאת בפורום המשפחתי( עם ההורים), אך את צריכה להבין שהשפיעים בישיבה אינם יכולים להעלות את הנושא הזה דבר ראשון גם מפני אי הנעימות לשוחח על נושא זה וגם מפני שבישיבות לא משוחחים כלל על נושא השידוכים אפילו לא מהיבט הרוחני של הקמת בית וכו.

רציתי להעלות נושא שמאוד מטריד אותי בתור בחור בשידוכים, מדוע המשפיעים בישיבות ובכלל לא משוחחים כלל על נושא השידוכים עם הבחורים, לפחות על ההיבט הרחוני של זה (עניין הקמת בית בישראל וכד)???

העיקר תתחתן ותעוף מהבית. זאת ההרגשה שקיבלתי!!! לכן היום אני נשוי עם אחת שכל היום אני רק חושב מה אני עושה איתה עדיין...
אני חי איתה 4 שנים בלי ילדים, ומחכה לישועה... כבר קשה להפרד אחרי 4 שנים, אבל גם קשה ביחד... אז מה עושים?
סובלים וסובלים וככה חיים עד 120
צריך גם פתיחות בגרושין כשצריך לדעתי!!! לא טוב לחיות ביחד העיקר שלא יהיה בושות...

די נשבר לי!!!

קריאה שחוזרת על עצמה בתגובות לכל הכתבות (ולפי כמות התגובות כדאי לך, שדכנית יקרה, להתייחס ברצינות להלך הרוח ולרגשות ההורים והמשודכים):

שדכנית יקרה,

הגיע הזמן להתמקצע!!!
לחזור לשורשים!!!
לקחת את העניינים לידיים!!!

לבצע עבודה מקצועית, לברר, להכין, להכיר ולשמוע בטרם זורקים שם!

1. האם לתת שם של בחור/ה זה נקרא שידוך?
ובשביל זה משלמים מאות דולרים?
2. שדכנית אמורה לבדוק נתונים של שני הצדדים.
3. לדעתי יש לתת כסף מראש (10% לפחות) בשביל העבודה.
4. שהשדכנית לא תעשה להורים סחבת: "תתקשר בערב, עוד שעתיים, מחר" וכך על זה הדרך...
למה כל העינויים האלה? הדברים האלה גורמים עוגמת נפש מרובה, במיוחד שהדבר נגרר ימים רבים ושבועות כך... וגם נמשך לצערנו שנים.
5. ההורים והילד/ה יודעים מה מתאים לו/ה, השדכנית היא זו שאינה מתאימה נכון את המשודכים, וזה על סמך שלרוב היא לא מכירה את המשודכים.

לא סתם נאמר, שקשה זיווגו של אדם כקריעת ים סוף.

נתפלל לבורא עולם שהשידוך יבוא מהר.

הבחורים והבחורות כל הזמן מקטרים, על השדכנים, על ההורים, וכן ההורים מקטרים על השדכנים, אבל הבעיה היא נמצאת אצל כל אחד ואחת, (המשודכים והמשודכות). אם היו לוקחים את הפתרון של הרב עובדיה יוסף, לפני כמה חודשים, להפסיק לצאת ע"י שדכנים (כמו שהיה פעם). אלא על בחורה שלבך חפץ. היו נמנעים הרבה בעיות. פעם לפני הרבה שנים זה היה עובד כך, ואפשר שזה יעבוד כך גם היום. אבל מה לעשות זה עניין של סטיגמה. שהבנים והבנות מפחדים מה יאמרו עליהם.
בחורים, בחורות, אל תפחדו, תעמדו על שלכם. ואם אתם רואים בחורה שיתכן והיא מוצאת חן בעינכם, אז תנסו שמישהו יגש וידבר אם המיועדת, או המיועד ולא אל האמא שלה, או שלו.
ואם תהיו אנשים טובים, אז זה לא יפגע בחסידישקייט שלכם.

מדוע אצלינו אין הדרכה? מי זאת האישה? (לאלה שמתחתנים בשידוך, וגם לאלה שיוצאים!) איך מתנהגים לאישה?

נכון אמנם שיש כזו בעיה בשינויים אחרים , אך בנוגע להבדלים החסידיים , לא ידוע עד היום על זוג שהתגרש בגלל שאחד מהצדדים היה מידי חסידי ,
אני בכל אופן התחתנתי עם בחורה יותר חסידית ממני וכל זה בכוונה תחילה , וחיים באושר וכו.

הפתרון לבעיה!!

חבל! חבל שבחב"ד הכל הולך ע"פ הכבוד!
צר לי על האנשים ששילמו ע"כ בחיהם האישיים

אל תיכנע לחיים בלי רגש בניכם!

אנא, נסו להציל את המצב שבו אתם נמצאים . נסו לעורר את החיבה בניכם , אולי יעוץ זוגי טוב , יציאה מהשגרה המלחיצה שבה כולם בוחנים אתכם למה עוד כין לכם ילדים .., טיול זוגי פרטי..
בבקשה , אל תתנו לעצמיכם להמשיך ככה!!

ואם חלילה אחרי שעשיתם את כל הנסיונות שרק אפשר כדי להציל את חיי הנישואין שלכם , לא הצליח הדבר, אני לא רואה סיבה אחת מוצדקת לכך שצעירים בשנות העשרים לחייהם לא יפרקו את החבילה ויפנו כל אחד לחפש את שאהבה נפשו..

באמת שכואב לי הלב מלקרא את דבריך.

השדכן הטוב ביותר .הוא או היא החברים מהישיבה או מהסמינר שמכירים את הילדים ורוצים את טובתם האמיתית הם מקירים את החברים ואת הטבע שבגיל ..
חייב את השדכן כדי שהילדים לא יעשו על דעת עצמם.

ההורים שלי חיפשו בשבילי בחור הרבה יותר חסידי ממני ולא שיתפו אותי בכל התהליך של השידוכים וכל זה, אז אני החלטתי לחפש בעצמי.... ומצאתי! לאחר לחימה קשה התחתנו . עכשיו אני רואה שמצאתי מישהו אמנם מקסים אבל נורא קשה לי עם העובדה שהוא הרבה פחות חסידי ממני וזה מאוד מפריע לי!! אם רק ההורים היו שומעים לי ומחפשים לי מה שבאמת היה מתאים לי, אני חושבת שלכולנו היה טוב יותר..... אם רק היו חושבים של מה שאני רוצה ומה שטוב לי החיים היו הרבה יותר טובים!......

כנס לאתר של י.נ.ר. יש שם מגוון יועצים בכל הסגנונות. תנסה להעזר בהם. החיים אינם חיים כאשר רע בבית. תצליח!!
http://www.ynr.org.il/

זה שהורים מחפשים שידוך מתאים להם מבחינה רוחנית -מילא...
אבל שההורים מחפשים שידוך שמתאים להם רק בגלל שזה ינפח להם את האגו העצמי שלהם. והם יכולו לרוץ לשכנים ולדודים ולספר איזה שידוך עשו.... בלי לחשוב על התאמה מינימלית בין בזוג המשתדך- זה גרע מאוד

"מקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים יכולים לעמוד"
כנראה אין לך את הזכות להתחתן או לחתן איתם !!!

פניה לשדכן זה צעד בטוח וראוי. מכל אפשרות אחרת... (שהזכירו כאן! ) -חס ושלום
ולכן תפקיד השדכנים הוא תפקיד שמצריך הרבה הבנה שמחוסר הבנה בין הצדדים זה יכול לגרום לעוגמת נפש וכו ורק בעלי כשרון שהוכשרו לכן רשאיים לעסוק בזה. צריך לעורר נושא זה בכל תוקף לא יתכן שכל בנ"א שני באנ"ש יעסוק בכך ללא הכשרה!?
מה עוד שזה יכול להביא חלילה למשברים...
נכון שכל מקרה לגופו, אבל צעד ראשון שעושים כדי לזכות במצווה הכנסת כלה זה שיחת טלפון פשוטה לשדכנים
מה שיכול לעזור זה יותר מידע! דיבורים עם הבחורה לבקשותיה דיבור עם הבחור לבקשותיו שיתוף פעולה אחיד עם ההורים יכולים להגיע להשגיים נאים ולדורות ישרים מבורכים לדור הגאולה...

השדכנית צודקת בהחלט..הרבה הורים מחפשים שידוך שיהיה לכבודם, ולא מחפשים באמת את טובת ילדיהם!!
אני מכירה זוג שנפרדו לאחר תקופה שיצאו ורצו להתחתן, רק בגלל שהאמא שלו סירבה, ולמה? כי היא לא הכירה ביניהם.(בעקיפין היא כן הכירה, אך השידוך לא עבר דרכה). והיום גם הבחור וגם בחורה לא מצאו (שנה אחרי).ונגרם הרבה הרבה צער להם ולמשפחות.ובמיוחד הבחורה שקשה לה מאוד מאוד לפתח קשר חדש.וכל זה בגלל שזה לא היה בדרך המקובלת(אלא דרך חברה ששידכו לה אותו!!!!) אז לא חבל על כל הכאב? לא חבל על הצער שנגרם לילדים, רק בגלל כבוד!!!! לאמא לא היו שום טענות על הבחורה אלא "מה יגידו על הדרך שהכרתם". כאילו שהבחור היה "חסיד" אמיתי. גם הרבי רשם באגרות קודש תשובות מדוייקות, וברכות מדהימות להצלחת הקשר ביניהם ושיהיה בנין עדי עד וכו.. אבל לאמא זה לא הספיק..כי זה לא "הדרך"!!! דייי תתעוררו..זה רק גורם לכאב. הגיע הזמן שתהיה פתיחות יותר! שההורים יבינו שלפעמים חלומות לא מתגשמים! אבל זה לא אומר שהתחליף פחות טוב!! ההורים צריכים להבין, שגם ילדיהם יכולים להיות שותפים בתהליך החיפוש....ולא לבצע את זה לבד כי זה מה שטוב לילדים....
שיהיו רק בשורות טובות.
אחת שכואב לה.

לאחרונה גדל מספר הבחורים בחב"ד שמתגייסים לצבא לפני חתונה , ואני מדבר על בחורים שלא מתקלקלים בצבא (ויש כאלה) , וכשמגיעים לשידוכים נתקלים בקשיים למצוא בחורה חסידית מכיוון שהרבה משפחות מסתכלים על העניין הצבא בתור סטיגמה שלילית וחבל

אני לא לומר מנסה לומר שצבא זה טוב או לא טוב (זה אינדוודואלי לכל אחד), אך זו מציאות קיימת וכואבת

שדכנים הם רק שלחים למקום אחרי שבחור ובחורה מקבלים שם שיעשו את הבירורים עם זה מתאים להם מה קרה לכם מאיפה שדכנים אמורים להכיר את כולם???? ולבחור שנשוי 4 שנים בלי ילדים ולאלה שהולך והלך יותר קשה מהרגיל תבדקו עם עצמכם קודם כל מה ולמה ?. וכאשר לאדם יש מודעות על עצמו לטוב ולרע יש לו יותר הצלחה בכל עם האישה עם הילדים ועם העבודה וכו שיהיה לכולם בהצלחה אמא אישה צעירה שנשואה באושר עם בחור יותר מודרני (ולא פחות חסידי!!!)וילדים

חברה יש כמה וכמה ספרים שמסבירים את דעתו של הרבי למה דווקא שדכניתת מתי סוגר ים ואם מותר ללחוץ אז יש לנו רבי(מקווה שהוא עדין ישנו באתר זה) ופשוט צריך לפתוח לקרוא הכל יהיה ברור יותר

מה שהולך בשידוכים שאני הכרתי המצב בקנטים!!!!פשוט גועלל!!!בחור מעולללהההה מצוייןןן צריך לקבל "סוג ג" כי היה לו איזה עבר משפחתי או אח "מקולקל" שיצא מהדרך...במקום להיסתכל עלהבחור עצמו ומעלותיו או להפך על הכלה ומעלותיה..מסתכלים על מה שמסביב...ברוך ה שאני לא חיה בסיטואציה של שידוכים אצלנו זה אחרת...צאו מהסטיגמות על השם שמפחה או על הורים ואחים היסתכלו רק אבל רק על המדובר!!!!

לדעתי זו לא הבמה הנכונה לעמוד ולהקניט את השדכניות! בסופו של הדבר ההחלטה היא בידי הבחור והבחורה. השדכניות סה"כ עושות את עבודתן, מציעות... הלאה, זה תלןוי בזוג. אז אל תנצלו את הבמה לשטויות! זה לא מגיע לשדכניות. גם אם יש צדק בדברים, בכל אופן זו לא הדרך!!!
ול29 בושה וחרפה! וכי זה חסיד חב"ד?!? אני בטוחה שסבא שלך או לפחות סבא של סבא הוא בעל תשובה!

נפגשתי עם בעל תשובה- הלוואי שכל הבחורים שלנו יהיו אמיתיים וחסידיים כמוהו.
לא התחתנו
אבל זו נקודה למחשבה-
את תעשו הכללות
ו...תזהרו מהמילים שלכם

אני מבינה את האמא- אם מסדרים את הענינים מאחורי הגב
זה מאוד כואב

שדחנית מדוע את שומרת שמות למיוחסים בלבד ......וכי אנחנו לא בניו של הקבה והרי זה היחוס הכי טוב .ואם יש לנו ילדים מצוינים בהנהגה חסידית לא מגיע לנו שדוך של יחוס .ואולי משמים קבעו לנו יחוס שלבנים של שלוחים ואת באה לשנות סידרי בראשית .כשאומרים לי יו ....איזה שדוך עשיתם למה התכוונתם ...........................

הגיע הזמן שיכניסו למסגרת הלמודים מקצוע שנקרא .תקשורת נכונה שבין אדם לחברו . או כמו שזה נקרא כישורי חיים ..............ללמד מודעות ...........יחסי חברות תקינים שבזה הרבה בנות ........שדכניות......הורים ........ומורות ................לוקות בגדול .רוצים קשר טוב ללמוד הלכות של כבוד הורים .

בחור יקר אינך יכול להשוות רמה חסידית של בחור שעשה צבא לבחור שבאותם שנים ישב בישיבה ואין מקום להאריך בדבר הפשוט

לעניות דעתי אחד החסרונות הגדולים אם לא הגדול ביותר בעניין השידוכים,
זה חוסר המודעות של הבחור לקראת מה הוא מגיע ומה בכלל דרוש ממנו על מנת לבנות בית בישראל.
אני בחור בגיל 22 וכרגיל במשפחות חב"דיות האמא מתחילה ללחוץ להיכנס לעניין של שידוך, אבל אין לי מושג מה לחפש או מה לדעת. עברתי ישיבה קטנה ישיבה גדולה וקבוצה ואין לי שום מושג מה אני צריך לחפש בבחורה שלי אין לי שום הכנה ושום בסיס לדעת חוץ ממה שאמא שלי מספרת לי וזה ממש לא מספיק.. לבחורים היום אין מושג לקראת מה הם הולכים.. לא מדברים איתם על זה .. אין להם מושג מה לחפש אצל הבחורה!!
אין להם את הידע הבסיסי שיש בכל ציבור אחר (ליטאים, מזרחיסטים, ספרדים) מה חשוב שיהיה ומה פחות חשוב. ואיך לבנות מערכת יחסים בצורה הנכונה.
בחור כמוני וכמו כל חברי שהולכים כיום לפגישת שידוכים מעניין אותם שלושה דברים בלבד!
1.. האם היא יפה מספיק
2.. מה יגידו על השידוך
3.. האם המשפחה מכובדת מספיק
לסיכום.. חבל שלא מכניסים לסדר היום בישיבות ובקבוצה שיעור בנושא הבית היהודי, איך לבנות בית, עם כל המשמעויות ומה חשוב אצל בת הזוג. (למיטב ידיעתי בבית רבקה זה קיים)
לדעתי אין פסול לדבר על זה בישיבות במקום לזרוק את הבחורים שנוחתים מהקבוצה היישר לשוק הבשר!
הגיע הזמן לפתוח את הנושא (במיוחד בדור שלנו) וכך יגיעו לבחורים השידוכים הראויים להם מבחינת הנהגה ומבחינת דת ומבחינת אופי. כי הבחורים יהיו סגורים על עצמם ובשלים להקים בית עם יסודות חזקים! "ויהי רצון שזה לא יהיה עוד תגובה בדיון פה אלא יהיה מזה תוצאות במעשה בפועל"

קודם כל חבל מאוד שאתה חי על פי אותם סטיגמות ומכליל את הרמה החסידית של כל הבחורים שעושים צבא בקטגוריה אחת . מילא היית מדבר על הרמה התורנית או התלמודית , אבל אתה מדבר על רמה חסידית , ואפשר להיות חסידי גם מחוץ לישיבה .

כמו כן אני מניח שאתה בטח יודע , אך דע לך שיש הרבה בחורים שאכן מסיימים ישיבות והולכים לקבוצה וכו והרמה החסידית שלהם שואפת לאפס אחד גדול (ויש הרבה כאלו לצערי)
אם תבקר ב770 ברגע זה תווכח לגלות שמספר התמימים שיושבים ולומדים נמוך בהרבה מאוד ממספרם הכללי , כאשר מאוד מעניין מה עושים שם אלו שלא לומדים - אולי עובדים , אולי מטיילים , ואולי מתבטלים (אני מכיר הרבה בחורים שברוב הזמן ישבו והתבטלו)
לצערי ישנם עוד הרבה בעיות שאני לא רוצה להעלות על הכתב וזה לא המקום , אך בכל מקרה בחור שסיים קבוצה "נחשב" לבחור חסידי כאשר קשה לדעת באמת מה הוא עבר שם ומה בדיוק הוא עשה שם
יכול להיות שיהיה קשה להשוות את הרמה החסידית של בחור שעשה צבא לעומת בחור שניצל את זמנו בישיבה ולמד וקיים את כל ההראות של הרבי בפרוטרוט , אך למען האמת לא כל הבחורים בישיבות יושבים כל היום ולומדים , ויש הרבה בחורים עם קשיי לימוד שפשוט יושבים ומתבטלים
ובכל זאת מדבריך נשמע שהרמה החסידים של בחור ישיבה עומדת על סטטוס מסוים רק מכיוון שהוא בחור ישיבה
דע לך שלבחור ישיבה יש הרבה יותר זמן פנוי מבחור אחר שמשרת בצבא , ואם הוא מנצל את הזמן הפנוי הזה לדברים לא טובים - הוא הרבה יותר גרוע מהשני
לעומת זאת בחור שמתגייס לצבא ומתנהג כיאה לחסיד חב"ד ועושה שם מבצעים יכול לעשות קידוש השם כפשוטו (ויש כאלו)
ובפונטציאל הוא יכול להיות ברמה חסידית הרבה יותר גבוהה מבחור שישב שנים בישיבה וחוץ מלמרוח את הזמן הוא לא עשה כלום , אני לא אומר שבחורים שמתגייסים לצבא הם צדיקים גדולים - ממש לא , אך לא כולם יורדים ברוחניות - בד"כ נשארים אותו דבר .

לסיכום אתה יכול למצוא בחורי ישיבה ברמה חסידית גבוהה , ומאידך אתה יכול למצוא גם ההיפך , חבל שאתה מכליל

הרבה בחורים מתלוננים על זה שמגיעים לשידוך ובכלל לא יודעים מה הם רוצים, מה הם מחפשים, ולא הדריכו אותם בישיבות. לא כמו בנות שיש להם שעורים בסמינר. לדעתי זה נכון זה שלא מדברים בישיבות על זה כי בחור יש לו רגשות שונות מבת ובישיבה בחור עדיין לא בשל מספיק לקלוט נושא זה באופן בוגר, מה שכן נכון זה להתחיל נושא הזה אחרי קבוצה, במכוני סמיכה בעולם או במקרה שהבחור חוזר לישיבה אחרי ה"קבוצה" להתייעץ עם רבנים בישיבה, בכל אופן אפילו אלו שלא עשו את הצד הזה, נושא שידוכים, לדעת מה הוא רוצה, מה הוא מחפש, זה לא בשמים, רק עם כמה מחשבות והתבוננות עצמית באופי שלו אפשר להגדיר ברור איך האישיות ואז יוצר תמונת בהירה להתמודד עם זה.
אני כותב את זה בתור נסיון לא קל שהיה לי עם שידוכים, עשרות פגישות (בלי הגזמה), בהתחלה ממש לא ידעתי מה צריך להגיד, מה צריך לחפש, אמרתי הרבה דברים שלא צריך לדבר בפגישות שלא נוגע לעיקר ועם הזמן למדתי מה זה עיקר, מה טפל, דברים שלא אומרים לבחורה, מה כן אומרים, איך להגיד, ועל מה צריך להתמקד וכול פגישה נוספת ידעתי יותר ברור מה אני מחפש. בה היום אני נשוי ומאושר ומסכים עם בחור שאומר שלא מזברים מספיק על זה ומבין אותו, לכן באתי לעזור לאלו שמתקשים.
1) קודם כל, בחור צריך להכיר רת עצמו, לדעת להגדיר את עצמו, את אופי שלו, את תכונות שלו, בלי זה לא שייך להתחיל עם שידוך. איך הוא, בחור פעיל או שקט, בחור שמח או יותר רציני, עד כמה הוא חסידי (עכשיו זה מבחן עצמי, אין טעם לשקר לעצמך) בחור רגשי או או משכיל, מה הוא אוהב לעשות, מה הוא אוהב לקרוא, כמה הוא לומד, מה הוא חושב על עתיד שליחות או עבודה, ואם זה עבודה אז בתחום תורני (כולל מקצועות קודש סופר,שוחט וכו) או בתחום אחר, אם הבחור הוא מפונק או עצמאי שיודע להסתדר לבד, עדין או לא, מסודר או לא, האם איכפת לו מהזולת, ועוד כמה תכונות שיש בכל אדם. איך אפשר לגלות את זה?
2) אצל חברים או בסביבה אפשר לגלות את תכונות אלו, מיהם הבחורים הטובים שאתה מרגיש טוב להיות איתם, שאתה מרגיש את עצמך. תתבונן במצבים שאתה עם חברים שלך, או שאתה בטיולים או בשליחויות, דברים שעשית והרגשת סיפוק עצמי, או מקומות שהייתה או למדת והיה לך טוב. אחרי כל זה אפשר לדעת דברים שעושה לך טוב ואתה אוהב שיהיה אצלך או בסביבה שלך. מזה אפשר לעבור לשלב איזה בחורה אני רוצה.
3)אחרי שיש לנו תמונה מצב יותר ברור. מגיעים לשלב הקשה, הולכים על זה, על ההצעה. נניח שיש הצעה, שדכנית מתקשרת ומציעה בחורה, בחור שכבר יודע מה הוא רוצה מתחיל לברר אם הבחורה עונה על דרישות, האם התכונות של הבחורה ממלא מה שהוא מרגיש שחסר אצלו, אני סובר שלא כדאי לעשות המון בירורים שתים שלוש טלפונים מספיק לדעת נתונים של הבחורה, כי אחרי הכל רק בפגישות רואים את האמת, אם 2 מסתירים, זה לא עם 10 שתדע את האמת, לא נאריך בזה, הרעיון הוא שאין להסתמך רק בבירורים. בחור צריך לדעת לוותר (כמובן שאשה גם, זה הסוד של נישואים מוצלחים) כל אדם רואה איזשהו דבר בצורה שלו לכן לאו דוקא איך שמתארים הבחורה כך היא, בבחינת יופי ואופי, לכן צריך לדעת לוותר על כמה דברים עוד יותר כשאתה יודע שאתה לא הכי מושלם ויש לך חסרונות. הרבה פעמים רואים אחרי חתונה שדבר מסוים באשה לא מפריע כמו שהיה מפריע אצל חברים או אצל הורים, אחרי חתונה הרבה דברים שהיה נראה שחור עכשיו נראים לבן, לכן אין טעם למהר לפסול הצעות, רק כשיודעים באופן מוחלט שזה לא מתאים, אבל כשלא בטוחים לא פוסלים הצעה וגם בפגישות אחרי פגישה ראשונה או שנייה לא פוסלים אם לא בטוחים.
4)בפגישה עצמה צריך לדעת איך להתנהג. לא חסר הוראות מהרבי בנושא, הרבי תמיד חזר על ענין עיקר וטפל. בחורה מגיעה לפגישה עם תחושה לקבל מהבחור. להתרשם ממנו, בעיקר בפגישה ראשונה היא מגיעה לשמוע. בחור צריך לבוא לבוש כמו בן-אדם, חולצה לבנה מגוהצת, כובע וחליפה במצב נורמלי (הוא כבר לא בישיבה שמנקה שולחן עם שרוול של חליפה). אין טעם להיות לחוץ, אחרי הכל זה טיול בלובי של מלון, בשולחן על יד יושב בעל עסק וסוגר עיסקה גדולה גם אתה מגיע לסגור משהו גדול, עיסקת החיים! תוכן הפגישה: יש כאלה שנלחצים מה כבר יגידו בפגישה, אפשר להכין קודם מספר נושאים, לכתוב בדף כמה ראשי פרקים ומזה ישתלשל הלאה, אתה תראה שעם שיחה טובה לא תספיק חצי מהראשי פרקים. דבר מאד חשוב זה לא להיכנס בפגישה ראשונה בנושאים עמוקים וקשים כמו מה את חושבת על חינוך?, איך את רוצה הבית שלך? איך את רוצה ילדים שלך או הבעל שלך שאלות כאלה יכול לגרום למתח, אי נוחיות, והמטרה בהתחלה זה לגרום השכת הלב. בהתחלהבחור צריך להתעניין מה שלום הבחורה, איך היא הגיעה למלון, מה היא עשתה היום, כל זה לשבור הקרח, אפשר לספר סיפור חסידי או לחזור שיחה קטנה על חתונה ולתת אווירה נוחה, אחר כך בחור צריך לספר על עצמו מה הוא עושה היום, על חיים שלו, הורים שלו, איפה הוא לומד, מה הוא אובה לעשות וביחד לשאול מה דעתה על הנושאים, ככה יזרום שיחה נחמדה. עדיף לא למשוך הפגישה ראשונה יותר מדי, שעה וחצי זה מספיק זמן להתרשם אחד מהשני, אחרי הרבה זמן נכנסים לנושאים יותר עדינים שלא שייכים לפגישה ראשונה ויכול להרוס כל הפגישה.
5) אחרי פגישה ראשונה הורים סופרים הדקות לראות אותך לשאול איך היה, רוצים לדעת כל הפרטים כל מה שדיברתם, איך היא, לא תמיד זה טוב לספר להם הכל, הורים רוצים כבר שתסגור, עדיף לפעמים לספר להם בכללות, למשפיע שמכיר אותך או חבר טוב (כן חבר, לא בושה להיפתח לחבר טוב שמכיר אותך ולשאול אותו עצות) עדיף מישהו עם נסיון חיים. כלל הוא, כמו שנזכר למעלה, שלא פוסלים אם לא בטוחים שזה לא מתאים. לוקחים דף וכותבים מה אתה אוהב, דברים שאתה מגדיר כעיקר בדרישות שלך. בנפרד, לרשום דברים שאתה מוכן לוותר, דברים שעירא לך אבל לא עד כזי לפסול. בצד שני לרשום נקודות של הבחורה, מעלות שראיתה בה וגם לרשום חסרונות. וביחד לדון מה אתה לא מוותר, ודברים שאתה מוכן להתפשר אצלה. אחרי כל יש כבר תוכן מה לדבר בפגישה שנייה.
6) פגישה שנייה נכנסים יותר בעומק לענין של נישואים, הבחור צריך להראות שהוא מסוגל לנהיג בית, להביא פרנסה, להיות אבא טוב לילדים, שיודע לחנך ויש לו עקרונות נכונים על משפחה, זה דברים שבחורה מצפה לשמוע מהבחור, היא רוצה לוודע שיש עם מי לדבר, שכל מה שקשור לבעל ומשפחה היא יכולה לסמוך עליך.
7) החלטה- שלב מאד קשה, זה לא לבחור איזה שמפוו קונים, זה החלטת החיים, יש בזה מושג של הימור אבל בסייעתא דשמיא אם עושים כמו שצריך רואים ברכה. אחרי כמה פגישות תתאר לעצמך מצב שאתה עוד כמה שנים שותה קפה איתה בבית משוחח איתה. היה לי פעם שאחרי 3 פגישות התלבטתי האם להמשיך ניסיתי לתאר המצב הזה ומשום מה לא ראיתי את עצמי בתמונה הזאת. אחרי כמה ימים היא התקשרה לשדכנית והסיפור נגמר, היום אני רואה שממש היא לא בכיוון שלי. אין טעם למהר לסגור שידוך אפילו שההורים לוחצים. אתה: אם אתה לא בטוח אל תמהר, תקבע עוד פגישה, תתמקד על נושאים עקריים, כל מה שיש לך ספק עדיין. תדונו ביחד ורק אחרי שבטוח לך שיש לכם ראש דומה, שההשקפה שלכם דומים אז תסגרו. עכשיו, דבר שזה מאד חשוב, זבר שנוגע שאכפת, אז נותנים לזה חשיבות יתירה. לא נותנים לאחרים לטפל בזה, כמו כן גם פה אין מצב שבחור גדול בגיל 23 ,22 נותן להורים להחליט, אם אתה לא חושב ששידוך זה דבר חשוב, לא איכפת לך שאנשים אחרים יתעסקו בזה, רק אתה באמת יודע איך המצב, אם מתאים או לא אחרי כל הפגישות, לכן אתה צריל לקחת בידים המשימה, להתייעץ עם עוד אחד, ורק אתה להגיע למסקנה.
יש הרבה מה להוסיף אבל מפאת הזמן אני יכול להאריך אבל כמה דברים צריכים להיות תמיד בראש של בחור או בחורה בתקופת שידוכים: ביטחון בה, כל פגישה נוספת מקרבת יותר אל היעד, אי אפשר לשבת בספה ולחכות שהישועה תבוא לבד, צריך לחפש, וביחד לא להתיאש, להראות להורים שאתה מסוגל לנהל דבר כזה, ואם הם מתעקשים אתה יכול גם להתעקש, עכשיו זה הזמן להראות שאתה יודע להיות עצמאי אני ממליץ ספרים כמו בין צלחת לטבעת של ציפורה ווגל יש הרבה רעיונות איך צריך להיות פגישות וגם ספר בית יהודי של הר שמחה כהן בהתחלה הוא עוסק בתקופת שידוכים

מדוע עלינו להמתין ולחכות?
מדוע כל בחור שמחזיק מעצמו טוען שאינו רוצה להתחתן, ועסוק ב---כל השליחויות האפשרויות????
למה? למה? למה?
למה עלינו להמתין ולחכות רבות בשנים כדי שהוד מלכותו יחפוץ לשמוע?

המכללה מלאה בבנות מ-ק-ס-י-מ-ו-ת.
פשוט כואב הלב לראות את המסה האדירה של הרווקות.

קחו זאת לתשומת ליבכם.

אם לא עכשיו אז אימתי?

בס"ד
הורים הם בעצם מי שהכי חפץ בטובתו של הילד ברור שאח"כ בפגישה הנפגשים מחליטים עפ"י משיכת הלב אבל בתחילה....

אני חושבת שהכתבה נכונה ביותר!!! ההורים בשום אופן לא צריכים להתערב ולהחליט החלטות בשביל ה"ילדים" שלהם. לתת את הדעה שלהם זה דבר הגיוני ונכון... אבל את ההחלטות צריך להשאיר בסופו של דבר לילד!!!!!!!!!

ב"ה יש שפע בעלי תשובה ובעלות תשובה בכל הגילאים. שליחי חב"ד עושים עבודה טובה וכל הזמן יהודים מתקרבים.

הנקודה היא שבישיבות ובמדרשות לבעלי תשובה לא תמיד דואגים להם כמו שצריך.

חוזר בתשובה, שיכול להיות בנאדם משכמו ומעלה, אינטיליגנטי, מוכשר, עם מקצוע וכו ובעקבות התשובה - גם מאד חסידי, הוא עדיין כמו תינוק או כמו מהגר - מפני שהגיע לעולם חדש שאינו מכיר את כל רזיו.

מהניסיון שלי במדרשה לבעלות תשובה, אני רוצה להגיד לכם שהמצב הוא שהאנשים שאמורים לדאוג להם, לא תמיד עושים את זה כמו שצריך, וזה ניסוח עדין.

במדרשה שהייתי בא מי שהיתה אחראית על השידוכים הוציאה בנות לפגישות בלי לבדוק מועמדים בצורה רצינית.

ובסה"כ יש מעט מאד מקומות לבעלות תשובה. שתיים שלוש מדרשות... וזה הכל מאד אישי. אם לא מצאת חן בעיני מי שמתעסקת בזה, את בבעיה...

נשות אנ"ש היקרות:
אם אתן באמת רוצות לקרב את הגאולה, גם את הגאולה הפרטית של ילדיכם הזקוקים לשידוך, הרי לכן נושא חשוב להתגייס לעזור בו.
פנו למדרשות הנ"ל והציעו את עזרתכן.

שידוך חסידי זה דבר שדורש הרבה עזרה. לברר על המועמד... ללוות את השידוך בהתלבטויות וכו...

הציעו את עזרתכן, ללוות בעלת תשובה כאילו היא היתה הבת שלכם. את גודל השכר על פעילות קודש זו קשה לבאר...

ואל תתפעלו אם במדרשה יגידו לכן ש"לא צריך עזרה". צריך ועוד איך. רק שיש יצר הרע כזה "לשלוט" במה שנעשה... הציעו את עזרתכן בעדינות, ותהיו שליחות מצווה.

יפה כתבת, אני רק חייבת להוסיף עוד נקודה ואולי הכי חשובה: איך תדע שזאת הבחורה שאתה רוצה בסופו של דבר להתחתן איתה? וזאת האישה שלך לחיים?וכמובן הפוך איך הבחורה תדע? חייבים שתיהיה משיכת הלב! (=אהבה בעברית תקינה) ואל תגידו לעצמכם, כל מה שחיפשתי, מצאתי, האהבה תגיע אחר כך..
דוגמאות למשיכת הלב: אם כיף לכם בפגישה, וחבל לכם שהזמן עבר כל כך מהר והפגישה נגמרה, זה סימן, אם קשה לכם להרדם בלילה כי אתם חושבים עליה/ עליו, זה סימן, אם לא בא לכם לאכול גם כשאתם תמיד אכלנים, זה סימן, אם אתם מדמיינים את עצמכם איך אתם נראים יחד בעתיד ואיך אתם מגדלים יחד את הילדים, זה סימן.. ועוד..
אם אין לכם אהבה לבן/בת זוג שאתם נפגשים איתו/איתה, אל תסגרו שידוך!! תנסו לצאת עוד, ואם זה בכל זאת לא מגיע, סימן שזה לא זה...
ממני, שדכנית שאכפת לה מהמשודכים שלה, ולא זורקת רשימת שמות בלי להכיר את המועמדים, ומשתדלת לעשות עבודת מחקר על כל מועמד... ולדבר עם המועמד בעצמו עם הסכמה מההורים..

נ.ב - לכל אלה שמרגישים שהשדכנים לוקחים הרבה כסף, וכו, וכו,
תאמינו לי, אתם לא יודעים כמה עבודה והוצאות כספיות יש סביב כל שידוך אחד.. (וסביב עוד הרבה שידוכים שלא יוצאים לפועל בסופו של דבר)

שלום רב,
63- אתה ממש צודק, כאחת שעדיין בשלב הפגישות אני ממש מזדהה עם דבריך, החברה לא יודעים מה לדבר וזה גורם לבחורה מבוכה והרגשה שהיא יותר בגרותית ושקולה וזה ממש לא נעים ואפילו חבל. אין לי ספק שעם קצת הדרכה ומחשבה השיחה/פגישה תהיה יותר מוצלחת וכמובן בעלת השפעה לעתיד העניין.

בכל אופן ואיך שאתם מבינים מניסיון אישי הבחורים עושים ולא מעט צחוק מהעניין...

68- תני לי להעיז ולהצהיר שכנראה את שדכנית צעירה, נכון?! ......
את ממש צודקת ולכן חבל כל פעם שאין את נטיית הלב מאחד הצדדים להמשיך לדחוף ובכח ולגרום למדוברים בלבול וספקות.

בהצלחה רבה ועשי חייל. תודה רבה מראש...,

יישר כוח ענק!

נהנתי והחכמתי ממה שכתב אדון 63.
הייתי רוצה לנצל במה זו כדי להבהיר מה מחפשת ורוצה בחורה לראות בפגישה, לאיזה יעדים היא מתכוונת להגיע במספר הפגישות הקצרות אך בד בבד גם גורלות:
1)כנאמר: הפרטים החיצוניים, לבוש נקי, מסודר, מכובד וחסידי.
כמו"כ הבנות בפגישות אמורות להיות פסיביות יותר והן מתמכות לע הבחור שידע להיות האקטיבי:יפתח את הפגישה, יסיים אותה, יזמין שתיה וכו וכו- כנהוג במחנינו...
2)הבחורה מגיעה לפגישה לאחר ששמעה ממשפחתה (בד"כ) פרטים על הבחור, כעת היא מגיעה לבחון אותו בעיניה. אחד הדברים הראשונים היא רוה לראות מהי גישתו ורמתו החסידית? איפה נמצא הרבי בחייו? מה אומר בעבור לימוד? וכו. הבחורות מרגשיות חטטניות מכדי לשאול בצורה מנומסת כל זאת, לכן כדאי שהבחור יאמרבקווים כללים את השקפתו על החיים.
3)הדבר העיקרי והחשוב ביותר שמנסה הבחורה ללמוד על הבחור- אופיו. היא תנסה לשאול ולהבין מבין השורות... כדאי לדבר על קווים מעשיים ומקרים מהחיים למען שתיכם. מה טוב הוא להעלות סיטואציות ולדון אודותם.... חשוב לציין שהבחורהמחפשת משהו עם גב חזק, יצוק בדעותיו ועמדותיו. כמובן בגבולהנכון, אך היא תאהב יותר גבר חזק מבחור שיראה לה חלש אופי. אך היא לא תוותר על מידות חיונות כמו- הבנה, טוב לב, וויתור וכו.

אלופחות או יותר הדברים שנבחנים בענינו-הבנות.

נשמח מאוד לדעת מה מצפה בחור מפגישה בבחורה? מה הוא בודק? מה חיוני בעינו? מה האידיאלי? וכו..

והלוואי שנזכה כולנו לגרום לרבי נחת ולהקים בתים בישראל- בתי חב"ד!!!!

"תמימים" יקרים!
אין לכם מושג מה אתם גורמים באומרכם :"אמא, אני לא רוצה לשמוע עד ג תמוז/אחרי החגים/ אחרי פסח/סוף שנה.."
הבחורה החסודה, שכבר בשלה ומוכנה לחיי הנישואין, שנושאת כל יום תפילה שיהיה בקרוב, לומדת הלכות הבית היהודי ועוד ועוד,
יושבת בביתה ופשוט ממתינה... ולא מתוך רוגע ושמחה...

הגיע הזמן לעשות משהו!

תמימים התעוררו!!!!
שובו ארצה!

השליחות תחכה לאחר הנשיואין.

אין כמוך !!!!!!!

אתה גדול !! מאד אהבתי תגובתך, אני בתקופת שידוכים וכתבת מה שרציתי לדעת, דברים שהיה חסר לי. היה לי פגישה לפני שבוע וחבל שלא קראתי לפני. יישר כוח ענק ואם אני אשתדך בזמן הקרוב, זה יהיה בזכותך. כל הכבוד !!!!!

זוהי הפעם הראשונה שמשהי/ו מציג את הבעיה הנוראית הזאת באופן ברור!!!
עד מתי?!

טוחנים אותנו בסמינר, מכינים אותנו כל יום ויום עוד ועוד...

די... למה צריך לחכות????

יש הרבה בנות רווקות בגילאי ה-20+ שיסכימו בהסכמה מלאה עם הנאמר...
המצב נורא...
הגיע הזמן לשנות את זה.

פשוט יש הרבה דברים חשובים מאוד בחיים (כמו להשלים לימודים, לגמור שליחות במקום מסוים או בישיבה מסוימת) מאשר לרוץ להתחתן.
לאיפה כולם ממהרים????

יישר כוח על התרומה........(עזרה) עליך אפשר לומר חסיד אמיתי שדואג לזולת......