שלמה קוק, אריה הבר וישראל הרשקוביץ

שאון מחריש אוזניים של צלצולי פעמונים נלווה לקולו של הרב יצחק חזן, רב הקהילת האשכנזית בבירה האיטלקית. "תבינו", הוא נשמע מתנצל. "כאן, ברומא, בכל פינה יש כנסייה".

בשלב מאוחר יותר של השיחה, נשמעת צפירה רמה. סברנו, לרגע קט, שמא מדובר בצפירת דומיה לציון יום השואה, במהלכו מתנהלת שיחתנו. אבל לא. "גם לקולות האלה אנחנו רגילים", מרגיע הרב חזן, תוך שהוא מתאמץ להגביר את קולו. כך נשמעת שעת בין ערביים שגרתית ברומא.

ההרגל עושה את שלו. 30 שנות מגורים בעיר, אינן עניין של מה בכך. אבל עבורנו, השומעים את רעשי הכנסייה מתמזגים עם קולו של הרב המספר בהתלהבות אופיניית את סיפורה של יהדות רומא, סיפקו הפעמונים ביטוי עז ומוחשי לייחודיות הבלעדית המאפיינת את חיי היהדות בבירה האיטלקית. ביטוי שמבליט את קהילת יהודי רומא, על-פני כל כל קהילה יהודית אחרת במרחב האירופי כולו.

רומא משמשת כמרכזה העולמי של הנצרות הקתולית. כנסיות קתוליות מתנוססות בה בכל פינה אפשרית כמעט. ממוסדות הוותיקן, הממוקמים בטבורה, פרסמו האפיפיורים לדורותיהם את תפיסת עולמם, שלא תמיד היטיבה, בלשון המעטה, עם מצבם של היהודים החיים בסביבה.

ודווקא שם, בלב ליבה של הבירה הנוצרית, בינות לצריחים הרבים ובתוך מרחב טווח השמיעה של פעמוני הענק, משגשגים להם בגאווה חיים יהודיים תוססים. קולות התפילה והתורה בוקעים מכל אחד מבתי-הכנסת הפזורים ברחבי הבירה.

ראשיתה של הקהילה היהודית בעיר רומא, נעוצה בשלהי תקופת בית-המקדש השני. בזמן המכבים ירדה קבוצת יהודים להתגורר ברומי – היא רומא – במטרה לכבוש נציגות יהודית, שתנסה לרכך את התנגדותה הקיצונית של האימפריה הרומית לעם היהודי בארץ ישראל.

"בתלמוד", מצטט באוזנינו הרב ראובן (רוברטו) דלה-רוקה, מרבני רומא, "מסופר שלאחר חורבן הבית, רבי מתיא בן חרש הקים ישיבה ברומי. יהודים רבים גלו לרומא אחר החורבן".

עד עצם היום הזה, ניתן לזהות ברובע ההיסטורי של רומא (הממוקם לא הרחק מהגטו היהודי העתיק), את שרידיו של בית-כנסת עתיק, שנבנה, לטענת חוקרים, עוד בזמן בעל הערוך. כיום פועלת שם מסעדה לא כשרה.

"עם כל הכבוד להיסטוריה המפוארת של רומא", מפתיע הרב חזן, "אנחנו מרוכזים יותר בעתיד. כשהגעתי לרומא, לפני שלושים שנה בדיוק, לא היה לי שום רקע. לא הכרתי את ההיסטוריה של הקהילה, ולא ידעתי איטלקית, אף לא מילה אחת. נשלחתי מניו-יורק, על-ידי הרבי (כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש זצ"ל – א.ה.) ודברתי רק אנגלית ויידיש. אפילו העברית שלי לא היתה מי יודע מה. אבל התחלתי לתפוס קשרים עם יהודים מהקהילה, ובינתיים למדתי לדבר מעט איטלקית. מילה פה, מילה שם. האנשים סביבי היו מתקנים אותי מדי פעם, וככה למדתי את השפה".

"גיליתי להפתעתי", הוא ממשיך, "שתשעים אחוז מהנוער היהודי לא מקבל חינוך יהודי. החלטנו, שהתפקיד שלנו הוא לשנות את הסטטיסטיקה הזאת. הקמנו את ה'סאנדיי סקול' (בית-ספר לימי ראשון, בהם לא מתקיימים לימודים בבתי-הספר הממלכתיים ברחבי העולם) והרחבנו אותו גם לימי רביעי".

עם השנים הוקמו ברחבי רומא שלושה תלמודי-תורה, כן ירבו, בהם לומדים קרוב למאתיים ילדי תשב"ר. גם בית-הספר היהודי המקומי הותיק התפתח מאוד, ומאז לומדים בו לא פחות מ-800 צעירים.

מי שנושא ברמה את דגל היהדות ברומא, הוא ללא ספק הרב הראשי ליהדות רומא, הרב שמואל די סיניי שליט"א. הרב די סיניי, בן לעדה האיטלקית מדורי דורות, נולד ברומא וכבר בצעירותו סימן את המטרה: הצלת הקהילה היהודית שהלכה והידלדלה. בחמשת השנים האחרונות הוא ממשיך בעבודתו כמקודם אם כי כאשר הוא מכהן בתפקיד הרם של הרב הראשי.

במובנים רבים, ממוקם רבה הראשי של רומא בעמדה הקדמית. מסתבר שגם בימינו, כאשר שמו של הוותיקן אינו מעורר חלחלה בגיוו של כל יהודי, עדיין לא קלים חייו של הרב היהודי ברומא. "היחסים עם הוותיקן מוגדרים כ'שלום קר', אומר הרב, "היחסים תקינים אבל די בכל ניצוץ שנדלק בכל מקום בעולם בכדי לגרום לתבערה". הרב, במקרים אלו, אמור לכבות את הלהבות.

כל מקרה של מתיחות בין הותיקן לעם היהודי, מביא את הרב לעבוד שעות נוספות. כך היה לפני פחות משבועיים, למשל. שגריר הוותיקן בישראל הודיע כי לא ישתתף בעצרת יום השואה ב'יד ושם' כל עוד לא יסירו את הכיתוב ה'פוגע' המתייחס לישיבתו בחיבוק ידיים של האפיפיור הידוע לשמצה פיוס ה12 בימי השואה. אם בארץ ישראל ההתייחסות לכך היתה מינורית, ברומא, היא תפסה את מרכזי המהדורות. הרב שנקלע לעין הסערה על כרחו כשגריר העם היהודי נאלץ להתעמת מול שגריר הוותיקן על ליבו של העם האיטלקי.

היחסים בין הקהילה לוותיקן ידעו עליות ומורדות. לפני כשנתיים נערך בבית הכנסת הגדול ברומא טקס לציון 40 שנה למאורע ה'בלה נוסטיטה', אז קיבל הותיקן החלטה רשמית לפיה היהודים אינם אחראיים למותו של אותו האיש, דבר שהביא את הוותיקן לנקוט עמדה נחרצת נגד האנטישמיות והוא נחשב למפנה רדיקלי ביחסו של הוותיקן לעם היהודי. בכל שנה מציינים את המאורע ולפני שנתיים האירוע הפך לטקס רב רושם שאליו הוזמן אף רב מישראל, הרב רוזן.

הכנסיה, לעומתה, שלחה לכנס את הקרדינל לוסטיזה. מדובר ביהודי שהמיר את דתו ומאז הוא אינו מחמיץ הזדמנות לפגוע בעם היהודי. העובדה שהמומר יהיה זה שייצג את הותיקן בכנס קוממה את הרב שהודיע על החרמת הכנס. ההחלטה לא עברה בשתיקה, היא עשתה הד רב בתקשורת אך הרב די סיניי לא נסוג בו מעמדתו. "תפקידנו הוא לייצג את היהדות בגאון, וההתיצבות לצד יהודי מומר אינה אלא השפלה", הוא מבהיר.

ועם זאת, לצד החיכוכים פה ושם, לא חסרים לו רגעים של נחת. הקהילה היהודית פורחת, המוסדות שבעבר הכילו מתי מעט של תלמידים נמצאים במגמת התרחבות, מזון כשר יש ואפילו מסגרת של שיעורי תורה. העתיד נראה כיום ורוד מתמיד.

הוא נשמע בטוח בקביעתו: "אנו מזהים היום שני זרמים חזקים הפועלים בקהילות היהודיות במדינה. מהצד האחד ישנו את זרם ההתבוללות המכלה כל חלקה טובה. הקהילות הקטנות בכלל הולכות ונכחדות, בעוד בקהילות הגדולות ברומא ובמילאנו המצב טוב יותר. אולם מהצד השני ישנו את הזרם של החוזרים לשורשים, והזרם הולך וגובר".

- ומי מהזרמים יתגבר בסופו של דבר?

- "יש לך בכלל ספק?"

נחזור להרב יצחק חזן, המתקשה להסתיר את התרגשותו כאשר הוא מספר על בנו, ר' שלום חזן, הממשיך בדרכו. "הבן שלי אחראי על הפעילות באזור השני של העיר, והוא פועל שם ב"ה גדולות ונצורות. אך בליל הסדר האחרון, התארחו בביתו עשרות סטודנטים יהודים שבאים כאן ללימודים באוניברסיטאות כאן מכל רחבי העולם. רעייתו של בני פועלת עם דוברות אנגלית", מציין הרב חזן האב בסיפוק.

לפני כמה שנים קיבל הרב חזן 'תגבורת', בדמותו של הרב רוני קנרוטו. אברך חסידי, צעיר ונמרץ, אנרגטי וחדור מוטיבציה. יש לו יתרון נוסף: הוא איטלקי מלידה. השפה, התרבות והלכי-הרוח האיטלקיים מוכרים לו מקרוב וטבועים באופיו.

הוא נולד בעיר מילאנו. גדל בה מקטנותו, למעט 5 שנות לימודים בישראל במהלכן הצטרף לתנועת חב"ד. הרקע האיטלקי שלו מסייע לו לפעול ביתר-קלות ולחשוף בפני בני עמו את היהדות במלוא הדרה.

כל האישים מרומא עמם שוחחנו, גמרו את ההלל על הרב קנרוטו. "אני רואה ממש מהפך בכל הקשור להתקרבותם של הצעירים כהן ליהדות, הרבה מאוד בזכות הרב רוני", מעיד הרב ד"ר שלום בוחבוט.

בערב פסח האחרון הפעיל הרב קנרוטו מאפיית מצות חינוכית לילדים מרחבי איטליה. מאות פקדו את המאפייה ולמדו מקרוב את תהליך אפיית המצות. בליל פורים ארגן מסיבת פורים מרכזית. למעלה מ-800 יהודים באו לשמוע מגילה ולחוות שמחת פורים מהי.

הרב חזן מספר, כי בשעת לילה מאוחרת של ליל פורים טלפן אליו בנו. "אתה לא תאמין מה קורה פה", אמר לו. "כרטיסי הכניסה אזלו. אנשים צובאים על הדלתות"...

כשאנחנו מצטטים באוזני הרב רוני קנרוטו את השבחים שקושרים לו שכניו, הוא מחייך בהצטנעות. "בסך-הכל אני משתדל למלא את שליחותי", אמר וסיפר: "אני מוסר באופן קבוע שני שיעורים. שיעור אחד לצעירים. יסודות ביהדות, הלכה וחסידות בצורה קלילה. בכדי להגביר את ההתעניינות, אני לוקח דף של ספר קודש ומתרגם את הכתוב בו לשפה האיטלקית, כדי שיבינו את מה שהם קוראים מתוך הכתב. זה נותן להם תחושה של תלמידי-חכמים. השיעור השני, גמרא בעיון, נמסר לעתים נדירות יותר".

נוסף לפעילות השגרתית ולמסיבות החגים, שוקד הרב קנרוטו על פעילות הסברה למניעת מקרי התבוללות בקרב האוכלוסייה הצעירה, כמו גם בהגברת המודעות לנושאי טהרת המשפחה.

הוא מספר על תופעה. "כשאני לוקח בן-אדם לארוחת ערב ומשכנע אותו לקחת על עצמו כמה מצוות, בדרך-כלל הוא סבור שבמצוות הללו, שהוא מקבל על עצמו, נגמר הסיפור. אז מתחילה העבודה שלי. להסביר לו שזה לא עובד כך".

הרב קנרוטו, המשמש כרב בית-הכנסת של עולי טריפולי, מוציא לאור מזה כמה חודשים עלון פרשת-שבוע, אותו הוא מפיץ מדי שבת בשבתו בריכוזים היהודיים ברומא ובמילאנו. "אני לא יודע מאיפה יש לי תקציב", הוא אומר. "אבל זאת עובדה בשטח. העלון יוצא לאור מדי ערב שבת וההסבר היחיד שיש לי הוא: סייעתא דשמיא. ולא רק בתחום של העלון. כל ההצלחה שלנו ברומא היא סייעתא דשמיא".

כשמבקשים לשמוע על היסטוריה של אנטישמיות באיטליה (בהווה, ברוך השם, המצב תקין), מומלץ לחפש את גיליון ערב הפסח האחרון של הרב קנרוטו, בו הביא את אחד הסיפורים המחרידים מבין שורת עלילות הדם הסדרתיות, מהן סבלו יהודי איטליה בתקופת ימי הביניים.

לא בכדי בחר הרב קנרוטו בסיפור הזה. שלא בטובתה, עמדה יהדות איטליה במרכזה של סערה עולמית שפרצה בעקבות ספר באיטלקית, אותו פרסם פרופסור יליד איטליה המתגורר בארץ ישראל. המסר שעלה מבין דפי הספר היה, כי לעלילות הדם היו, כביכול, בסיס עובדתי. הזעם הכללי שהתפרץ בעקבות העובדות המעוותות בספר, היו חסרי גבולות, וההשלכות האנטישמיות ניכרו בשטח.

"הלכתי ברחוב בכובע וחליפה", נזכר קנרוטי, "ושמעתי מאחורי הגב צעירים איטלקיים שסיננו בארסיות: הנה עוד יהודי שותה דם. שלחתי מכתב חריף לפרופ' ההוא וכתבתי לו שבעוד הוא יושב בשקט בישראל ומרצה באוניברסיטה מהרהורי ליבו, יהודים באירופה סובלים כתוצאה מהשקרים שהוא פירסם. אפילו אנשי אקדמיה גויים מאיטלקיה יצאו במאמרים בהירים בהם הכחישו את העובדות החמורות שהוא כתב. בסוף, בסיעתא דשמיא, זה נרגע".

הרב דלה-רוקה הוא הממונה על החינוך היהודי, מטעם איגוד הקהילות היהודיות באיטליה. בנוסף הוא מכהן כרבו של בית-הכנסת 'בית שלום' ברומא, אליו נוהרים מדי שבת כמה מאות יהודים.

במלחמת העולם השניה, הוא מספר, נלקחו כ-8000 יהודים לטבח. הפשיסטים שלטו באותן שנים באיטליה, ואיפשרו לנאצים לעשות את 'מלאכתם' באין מפריע.

במשך 10 שנים כיהן דלה-רוקה כרבה של וונציה. אך לפני 6 שנים שב לרומא מולדתו. "כאן הרבה יותר חשוב לי לפעול" הוא מציין.

"למרות שבשנים האחרונות יש התמעטות דמוגרפית בכמותם של יהודי איטליה, אנחנו רואים שיפור גדול מבחינת איכות. יהודים חוזרים בתשובה, בתי הספר היהודיים הולכים ומתמלאים. ברומא מתקיימים לא מעט שיעורי תורה מטעם כל הקהילות הנפלאות".

הפריחה היהודית, לדבריו, אינה מסתכמת בשיעורי תורה ותפילות. הרב דלה-רוקה מספר על מערכת שחיטה כשרה ברומא ומילאנו, שמספקת בשר כשר לכל הקהילות באיטליה. "כך זה מתנהל אצלנו. הקהילות הקטנות סמוכות על הקהילות הגדולות", הוא מסביר.

"במשך 40 שנה תפקד ברומא שוחט חסידי, ר' אליהו וזאנה. הוא נשלח מפאריס לשמש כאן כשוחט על-ידי הרבי מליובאוויטש. כיום, הקהילה הרשמית כאן אחראית על השחיטה".

על המערכת הבשרית הכשרותית המסודרת ברומא, מעיבה בעיית החלב. בהיעדר אספקה מסודרת של חלב ישראל, נאלצות חלק מהמסעדות החלביות לעשות שימוש בחלב עכו"ם. "כשמגיע לבית שלי משלוח של חלב ישראל, זו חגיגה של ממש עבור הילדים שלי", מספר הרב קנרוטו.

מספר לא מבוטל של מסעדות כשרות (בעיקר פיצריות ופסטות, המאכל האיטלקי הפופולארי), פרוסות כיום על-פני הרחובות הרומאים. כמה מהן ממוקמות בגטו היהודי ההיסטורי של רומא. יהודים לא מתגוררים בו כיום, אבל הוא מהווה מוקד משיכה בולט עבור תיירים יהודים וגויים מכל רחבי העולם. מרבית החנויות, לאורך רחובותיו הראשיים של הגטו, עומדות בבעלותם של יהודים איטלקיים.

"כשהמסעדות הכשרות התחילו לתפוס תאוצה", מספר דלה-רוקה, "הגיע אליי מכר מהקהילה וסיפר לי שבתכנונו לפתוח מאפיה חלבית כשרה. התחלתי להסביר לו על החשיבות של חלב ישראל. שיקפיד, למרות הקושי, להשתמש אך ורק בחלב ישראל. הבטחתי לו שאם הוא עושה את זה, אני מבטיח לו שני קליינטים קבועים. רעייתי ואני... ובנוסף, אני אעשה לו יחסי-ציבור אצל כל מי שאני מכיר.
"אחר הפצרות חוזרות ונשנות, הוא הסכים. כיום, המאפיה הזו היא אחת המצליחות ביותר ברומא"...

שאלנו את הרב קנרוטו כמה מקוואות פועלים ברחבי רומא. שניים, הוא אמר בהתלהבות, "אבל כעת בונים כאן מקווה נוסף, בשיטת בור על-גבי בור. שיהיה לפי כל השיטות, מהדרין מן המהדרין".

הרשויות רואות בעין יפה את התפתחות הקהילה היהודית ומושיטות סיוע, מספר הרב הראשי לרומא: "בכל מקרה שאנו זקוקים לרשיון לבית כנסת, מועדון יהודי או בית ספר – הדלתות פתוחות בפנינו", מספר הרב די סיניי. אמנם השחיטה, כברוב מדינות אירופה, פרובלמטית למדי, אך ביתר התחומים היחס אוהד, השבח לא-ל.

בטקסי יום הזכרון ליהדות רומא, טקס שנחוג ב16 באקוטובור אז נלקחו יהודי רומא לאושוויץ, השתתף נשיא המדינה בכבודו ובעצמו. גם בתי הספר הרשמיים שלחו נציגים למסע לאושביץ. נושא השואה בכלל זוכה למקום של כבוד באיטליה והשלטונות מתייחסים ברגישות בכל פעם שנושא של הנצחה לקדושי השואה עולה על הפרק.

הרב די סיניי מעלה על נס את הקשרים החמים שבין הקהילה היהודית לרבנות הראשית בישראל. "אנו נפגשים בתדירות עם הרבנים הראשיים לישראל, מתייעצים באופן קבוע, ולאור בקשתנו פועל כיום ברומא דיין שהוסמך בידי הרבנות הראשית והוא מטפל בכל נושאי הגיטין ועוד", מספר הרב המוסיף כי "ידעת שהרב עמאר מוסר שיעור קבוע בכל שבוע ברומא?"

- הרב עמאר מוסר שיעור ברומא?

- "כן. ישנה קבוצה של כעשרים יהודים שמאזינים באופן קבוע לשיעורו השבועי של הרב עמאר, כאשר הם מחוברים לשיעור באמצעות הטלפון. הם אינם מוותרים על השיעור ומסתבר שגם הרב הראשי לישראל אינו יודע שמצודתו פרוסה עד רומא..."

סקרנו את הרקע ההיסטורי של יהדות רומא. שרטטנו את תמונת מצבה בהווה. כל שנותר לנו הוא להפנות מבט קדימה, לנסות לצפות את הכיוון אליו תתפתח הקהילה היהודית השוכנת בעיר.

הרב ד"ר שלום בוחבוט הוא, אפוא, חלק מהפיתרון.

בימים אלו ממש הוא מלטש את שלביו הסופיים של תכנון אוניברסיטה יהודית יוקרתית שתמשוך אליה סטודנטים יהודים מכל רחבי איטליה ואף מאירופה ומארצות-הברית.

הכול החל אך לא מכבר כאשר הרב בוחבוט ארגן, במלון מפואר ברומא, סמינר בנושאי כשרות. אורח הכבוד היה הרב ד"ר ברלנד לנדר, יהודי בן 90, נשיא ה'טורו קולג' בירושלים, ניו-יורק, ברלין ובמוסקבה. באחד מימי הועידה סיפר ד"ר לנדר לרב בוחבוט כי הוא שואף להקים טורו קולג' באיטליה, וכעת הוא מחפש שותף ליוזמה.

במשך שנים ריצדה במוחו של הרב בוחבוט תוכנית דומה, אלא שמעולם לא היו לרשותו המשאבים העצומים שיוזמה מעין זו דורשת.

והנה, יד ההשגחה זימנה את שניהם לפונדק אחד. הרב בוחבוט כבר השיג שטחי ענק: על שטח אחד ישתרע הקמפוס של המכללה, ועל משנהו תוקם פנימיה מפוארת ורחבת ידיים.

השניים יצאו לדרך.

על-פי התוכנית, בעזרת ה', סדר היום במכללה יחולק לשניים: מחצית היום הראשון יוקדש ללימודי קודש תורניים, ומחציתו השני יוקדש ללימודים אקדמאים.

"לימודי הקודש", מסביר הרב בוחבוט, "יהוו חלק אינטגרלי מתוכנית הלימודים. יינתנו ציונים ונקודות על הישגים בלימודי הקודש. היה קשה", הוא אומר, "אבל ב"ה הצלחנו להשיג את האישורים המיוחלים, לא מעט בזכות הקשרים הבריאים והיחס האוהד שהממשל כאן מפגין כלפי היהדות".

כך, למשל, צמרת הממשל וראשי עיריית רומא מקפידים להפגין נוכחות מדי שנה בהדלקת המנורה המרכזית בכיכר ברבריני. הרב יצחק חזן הוסיף וסיפר, כי בדינר שקיימו לאחרונה לטובת הפעילות, השתתף ריקארדו לוי, שלישו של רה"מ רומנו פרודי. זה הפגין ידענות.

הרב ד"ר שלום בוחבוט לא מוכר כמי שיודע לבנות חזון ולא לממש אותו. תעיד על כך הישיבה שייסד ברחוב הפלמ"ח בירושלים, שעשרות סטודנטים ועולים מאיטליה חובשים את ספסליה.

"כעת אני רוצה להעתיק את ההצלחה הירושלמית לרומא", אומר הרב בוחבוט. "אבל בנוסף ללימודים אני מתכוון להחדיר גם אווירה יהודית תוססת. למה היהודים באיטליה לא יודעים לשיר? את זה אני מתכנן לשנות. לארגן במכללה סעודות שבת תוססות, שימשכו את כולם".

הלימודים בטורו קולג' המתוכנן יתקיימו בשפה האנגלית. התעודות שתנפיק האוניברסיטה יוכרו בכל רחבי אירופה, מתוקף חברותה של איטליה באיחוד האירופי. "מוסד כזה", חותם הרב שלום בוחבוט את תוכניתו, "שיהיה לו שם וקול בקרב הקהילות היהודית, יביא תועלת רבה לקהילה המקומית, וגם לעם ישראל בתפוצות".

הרב ראובן דה לרוקה מתלהב מהתוכנית. הוא אומר בהתרגשות גלויה: ההתפתחות הכללית בקרב יהדות איטליה והפרויקט האדיר של הרב בוחבוט מזכירים לי את האימרה השגורה זה שנים על לשונם של יהודי איטליה. טיטוס הרשע שהחריב את בית-המקדש והגלה את היהודים מארץ ישראל, מה נשאר ממנו? אנדרטה. אנדרטה יפה. שער טיטוס ברומא. אבל היהדות ממשיכה להתקיים, לחיות ולהתפתח ברומא כמו בכל מקום בעולם..."

"אנו אוחזים עדיין בשלב של 'הזורעים בדמעה", מסכם את ה'יש' הגדול הרב הראשי, הרב שמואל די סיניי, במילים משלו: "במדינה פועלים יהודים טובים רבים שעובדים כולם למען המטרה האחת של חיזוק חומות הדת. אם אלו הרבנים המקומיים, שליחי הרבנות הראשית לישראל או שליחי חב"ד, שכולם יחד וכל אחד לחוד מחוללים גדולות ונצורות בתחומם. ההשקעה רבה וגם כאשר היא 'בדמעה' אין לנו ספק כי נגיע ל'קוצרים ברינה'...

יהודי רומא, גם אלו הרחוקים כלפי חוץ מדת, נותנים כבוד למסורת. אולי משום הקוטביות הנגלית לנגד עיניהם, כאשר במרחק הליכה מבתיהם שוכן משכנו של האפיפיור, וכמוהו עוד עשרות אפיפיורים קטנים. עמוס גואטה, יהודי מסורתי, המנהל בית חרושת לטקסטיל ברומא, הוא אחד מהם.

גואטה הוא יהודי פופולארי ברומא. סתם כי הוא מאיר פנים וחייכן ואוהב יהודים.

אבל גם אלו שלא הכירוהו, היום וודאי מכירים אותו: לפני מספר חודשים פצח בגימיק: לאחר שהשלים בנייתו של בית מפואר במרכז רומא, הודיע כי הוא משכיר אותו, במחירי עלות, "ליהודים בלבד".

תיירים יהודים מכל רחבי תבל פוקדים את הבית, והאחדות היהודית