רפורמת הרבנות: 38 רבני ערים 'וותיקים' ייאלצו לפרוש
יוסי אליטוב, 'משפחה'
הצעת חוק פרטית שמתכננים להעלות כמה חברי כנסת מסיעת העבודה על אודות פרישה לגמלאות של רבני ערים שחצו את שנת השבעים, הולידה גישושים מפתיעים בין ש"ס לראש הממשלה, בנוגע לתמיכה אפשרית של ש"ס במהלך.
התמורה לתמיכה אפשרית של ש"ס במהלך היא חקיקה בכנסת שתקבע כי בכל עיר שמתגוררים בה יותר מעשרים אלף תושבים, יכהנו שני רבני ערים ללא קשר לעמדתו של ראש הרשות המקומית. כמו כן, הליכי הבחירה יהיו מהירים כשראש הממשלה יתחייב לסייע בקיצור ההליכים.
חשוב להבהיר כבר בהתחלה: ההצעה המקורית שמורה כולה לקבוצת חברי כנסת בראשותו של השר לשעבר אופיר פינס-פז מהעבודה. אותם חברי כנסת ששוחחו על כך עם יו"ר ש"ס, השר אלי ישי, טענו בלהט שלא ייתכן כי רבני ערים יפרשו לגמלאות רק בגיל שמונים, ואילו שופטים ועובדי מדינה אחרים נושרים מהמערכת בשנתם השבעים ולמטה מזה. התגובה המידית הייתה: רבנים הם משהו אחר.
מעולם לא הקציבו כהונה של רב עיר, וגם השינוי שנעשה בחוק לפני יותר משלושים שנה העמיד את גיל הפרישה על שמונים.
אלא שבמקביל להצעה הזו, מתמודדים בצמרת ש"ס בצד אחר של הבעיה, צד שמרן הגר"ע יוסף נחשף אליו פעמים רבות. מתברר שבערים מסוימות מכהנים רבני ערים קשישים, שמצב בריאותם אינו שפיר, ומי שמשלם את מחיר הקושי בתפקודם, אלו הם התושבים שכמעט לא פוגשים ברב המכהן. נוסף על כך, העובדה שמרבית הרבנים אינם פורשים לגמלאות, מביאה למצב שאין תחלופה בצמרת הרבנות, ודור שלם שהוכשר לכך עומד כשהוא אובד עצות, שכן תעודות ההסמכה בידו, אך המשרות כולן מוחזקות בידי רבנים אחרים.
ומה היה הנוהג במשך כל השנים? מתברר שעד תשל"ד, כל רב עיר נבחר למשרה הרמה עד ליומו האחרון. זו הסיבה מדוע שמונה מרבני הערים שעברו את גיל השמונים, בראשם הגאון רבי ישראל גזלר, רבה של רמלה, שמתקרב לשנתו המאה, לאורך ימים ושנים טובות, ממשיכים לכהן בתפקיד, ללא כל קשר למצב בריאותם.
בתשל"ד התקבל תיקון בחוק שקבע כי כל רב עיר שמגיע לשנת השבעים יגיש בקשה למועצת הרבנות, וזו יכולה להאריך את כהונתו פעמיים, בכל פעם למשך חמש שנים, עד ליום הולדתו השמונים - אז יאלץ לפרוש מתפקידו. הנוהג ברבנות הראשית שהופעל עד היום הוא, כי כל רב עיר שביקש הארכה, קיבל זאת באופן אוטומטי, בלי שהתקיים דיון בבקשתו. כעת, אם החוק יקבע גיל פרישה ספציפי, הוא ימנע ממועצת הרבנות את היכולת להפעיל שיקול דעת בהארכה.
רבנים במילואים
לתמונה הזאת יש גם צד שלישי. עם שלושים ושמונה הרבנים שמכהנים כיום בתפקיד וחצו את גיל השבעים נמנים הבולטים והחשובים שברבני הערים שחלק הארי מהם מכהן במשרה מלאה. האם מישהו מתאר לעצמו את תל אביב ללא הגרי"מ לאו שפועל כמו שלושה רבני ערים? היעלה על הדעת, שעיר כמו רחובות תוותר על הרבנות המעטירה של הגר"ש קוק? ומה תעשה ביתר החרדית שתצטרך אולי לוותר על שני מנהיגיה הרוחניים?
מצד שני, בש"ס מביטים על פסגות הרבנות ואומרים לעצמם: זו ההזדמנות לבטל את כל הגזרות שהתקבלו בעולם הרבנות בשבע השנים האחרונות, כשהמרכזית שבהן מעניקה את הסמכות לראש רשות מקומית להכריע אם בעירו יכהן רב אחד או שניים. ביטול הגזרות ושינויי חקיקה שלא יעניקו לראש העיר מרחב בחירה בין רב ראשי אחד לשניים, בתוספת לשר דתות מהמפלגה וראש ממשלה חלש, יכולים ליצור מהפך בעולם הרבנות כשעשרות רבנים צעירים ייבחרו בערים השונות, בתמיכת גדולי התורה הספרדים והאשכנזים, ודם צעיר וחדש יוזרם למערכת.
בש"ס מודעים לרגישות שבהפרשת רב לגמלאות, ואף דנו בכמה הצעות אפשריות שימתיקו את הגזרות. ראשית כל, בנושא השכר לא יחול כמעט כל שינוי משום שמרבית רבני הערים זכאים לפנסיה מלאה. בסוגיית התואר, הועלו הצעות שונות, כמו השארת התואר רב ראשי לרב שפורש, והענקת תואר רב העיר לרב החדש.
הצעה נוספת: שני הרבנים, הפורש והחדש, יקראו כרבנים ראשיים של העיר - אלא שהסמכויות המלאות יופקדו בידי הרבנים הנבחרים.
במצב שכזה, מצבת הרבנות תגדל בעוד רבנים, אלו יפעלו מכוח הפנסיה, האחרים מכוח המינוי החדש והאחרים שמצב בריאותם אינו כשורה, ימצאו את הדרך לסיים את הכהונה באופן מכובד. כמו אצל האלופים, התבטא אחד מבכירי ש"ס. גם שם יש כבוד ומקום לאלוף במילואים. גם אצלנו ניתן להקים עתודה של רבנים במילואים שיכהנו לצד רבנים מכהנים, והרווח יהיה עצום כי אם רב ייפול למשכב, העיר לא תישאר יתומה.
בפגישה שהתקיימה בשבוע שעבר בין הגר"ע יוסף לאולמרט, ביקש הרב מראש הממשלה לקבוע בחוק את המחויבות למנות בכל עיר בת יותר מעשרים אלף תושבים, שני רבני ערים. "לא ייתכן שבעיר כמו תל אביב", אמר הגר"ע יוסף, "יכהן רק רב אחד, וזאת בשל התנגדות ראש העיר". בש"ס ציינו עיר נוספת מהגדולות בישראל שראש העיר מתנגד למינוי שני רבנים, והוא כורך זאת בהטבות שונות ששרים במפלגה יעניקו לו.
קצפה של ש"ס יצאה מול עיכובים ומכשולים שמציבים ראשי רשויות רבים שפועלים בגלוי נגד בחירת שני רבנים לעיר. "עיר כמו תל אביב בלי רב ספרדי?" שאל הגר"ע יוסף, מי שכיהן כרבה של הספרדי של הכרך הגדול בשנות השישים של המאה הקודמת, את ראש הממשלה. אולמרט הבטיח תשובות, ובש"ס מדברים על תכנית רחבה יותר שתכלול התייחסות לכל הלבטים שמועלים כאן.
תקנה או שינויי חקיקה?
יו"ר ש"ס השר אלי ישי שהופתע משאלות "משפחה", נמנע בתחילה להתייחס לעניין. מאוחר יותר הודה: "מתקיימים אכן דיונים בעניין הארכת הכהונה של רבנים, וזאת בשל כמה חוקים פרטיים שעומדים לעלות במושב הזה. מדובר בסוגיה רגישה מאוד שדורשת את הכרעתו של הגר"ע יוסף. אין ספק שראש הממשלה תומך בחוק הזה, ועלינו יהיה לבדוק צדדים נוספים בתמונה המורכבת. בכל מקרה הסוגיה מונחת על שולחנו של הגר"ע יוסף".
ומהו החוק שמתגבש בסיעת העבודה? ל"משפחה" נודע כי מדובר בהצעה שמבוססת על הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון - משך כהונת רב עיר) התשס"ג – 2003, שהעלה אז חבר הכנסת אופיר פינס-פז. בהצעת החוק החדשה הציע שבחוק שירותי הדת היהודיים (נוסח משולב), התשל"א-1971, אחרי סעיף 12א' יבוא המשפט הבא: כהונת רב עיר תתחיל ביום שהצהיר הצהרת אמונים ותסתיים באחת מאלה:
(1) סיים תקופת כהונה בת 10 שנים או הגיע לגיל 70
(2) התפטר מתפקידו
(3) בהיבחרו במינויו לתפקיד המפורט בסעיף 7 לחוק יסוד: הכנסת.
(4) על פי החלטת הוועדה למינוי דיינים כאמור בסעיף 16א' לחוק הדיינים התשט"ו-1955.
(5) על פי החלטת בית הדין המשמעתי כאמור בסעיף 12א'.
פינס אף מסביר את ההצעה: "המציאות הנהוגה כיום, אינה מגבילה את משך תקופת כהונתו של רב עיר. בפועל, מלבד החלטתו האישית של רב העיר להתפטר או החלטתה של ועדת המשמעת, כי מן הראוי לסיים את תקופת כהונתו של רב העיר מטעמים משמעותיים, ייתכן כי יכהן רב העיר עשרות שנים. מצב זה אינו עולה על הדעת, קל וחומר כאשר מסדיר החוק את משך תקופת כהונתם של הרבנים הראשיים לישראל ומעמיד אותה על עשר שנות כהונה, או לחלופין הגעתם של המכהנים לגיל שבעים. על מנת לשמור על מנהל תקין ולמנוע מצב שבו נפרשת כהונת רב על פני עשרות שנים, ראוי כי תוגבל כהונת רב העיר ותושווה לזו הקבועה בחוק ביחס לכהונת הרבנים הראשיים לישראל".
גם אם ש"ס תתמוך בהצעה זו בהסכמה שבשתיקה או בתמיכה מסוג אחר, לא בטוח שקל יהיה להחיל תיקון שכזה באופן רטרואקטיבי על רבנים שנבחרו לפני השינוי. במשרד לשירותי הדת התלבטו השבוע אם יהיה צורך בשינוי תקנות, שאלו יכולות להתפרסם על ידי השר הממונה, או לחילופין בשינויי חקיקה.
כך או כך, כל החלטה שלא תתקבל, תביא לגל של עתירות לבג"צ שעלולות לתקוע את השינוי האפשרי במסדרונות בתי המשפט לתקופה ארוכה וממושכת.
חוסר נחת
בינתיים בש"ס נערכים להצבעה בכנסת - בשבוע הבא שבו יועברו סמכויות מלאות לשר לענייני שירותי הדת, ר' יצחק כהן. סמכויות אלו יאפשרו לכהן לחתום בעצמו על פתיחת תהליכים לבחירת רבני ערים וראשי מועצות דתיות בלי להזדקק לחתימתו של ראש הממשלה בכל מהלך שכזה.
במפלגות החרדיות מעריכים שסמכויות מלאות לשר כהן בתוספת רפורמה מקיפה בפרישת רבנים שהגיעו לגמלאות, עלולה להביא לבחירתם של רבנים רבים המזוהים עם ש"ס. זו הסיבה מדוע כמה מחברי הכנסת של יהדות התורה הגיבו בחוסר נחת להצעה שמתפרסמת כאן לראשונה. בסופו של דיון, לא תתפלאו אם את העבודה השחורה יעשו חברי הכנסת האחרים לטובת ש"ס, ואילו שרי המפלגה יחככו ידיהם בהנאה כשיראו את העגלה חולפת על פניהם, ויצאו לרפורמה הגדולה ביותר שהייתה אי פעם בעולם הרבנות.
פרסום ראשון: הרבנים שיצטרכו לפרוש
זוהי רשימת רבני הערים שחצו את גיל השבעים, לאורך ימים ושנים טובות:
1. הרב אברהם כהן, רבה של אזור
2. הרב משה הדאיה, רבה של אילת
3. הרב יוסף בלוי, רבה של אשקלון
4. הרב שמעון ביטון, רבה של בית שמש
5. הרב יעקב טופיק, רבה של ביתר עילית
6. הרב דוד צבי אורדנטליך, רבה של ביתר עילית
7. הרב שלום צדוק, רבה של בני עי"ש
8. הרב שאול יוסף וינגרטן, רבה של בית ים
9. הרב יוסף בר שלום, רבה של בת ים
10. הרב אליעזר אלבז, רבה של גבעת שמואל
11. הרב יוסף גליקסברג, רבה של גבעתיים
12. הרב יצחק יעקובוביץ, רבה של הרצליה
13. הרב דוד ורנר, רבה של חדרה
14. הרב שאר ישוב כהן, רבה של חיפה
15. הרב דוד פרץ, רבה של טבריה
16. הרב אברהם קרויזר, רבה של יבנה
17. הרב אברהם שלוש, רבה של כפר סבא
18. הרב נתן אורטנר, רבה של לוד
19. הרב יצחק ועקנין, רבה של מעלות
20. הרב שאול אחרק, רבה של נס ציונה
21. הרב טוביה בהריר, רבה של נשר
22. הרב דוד ברודמן, רבה של סביון
23. הרב דוב ליאור, רבה של קריית ארבע
24. הרב מיכאל עמינדב קריספין, רבה של קריית ביאליק
25. הרב יוסף אוחנה, רבה של קריית מוצקין
26. הרב צפניה דרורי, רבה של קרית שמונה
27. הרב יהודה ולפא, רבה של ראשון לציון
28. הרב שמחה קוק, רבה של רחובות
29. הרב דוד בר חן, רבה של שדרות
30. הרב ישראל מאיר לאו, רבה של תל אביב
רשימת הרבנים שחצו את גיל השמונים, לאורך ימים ושנים טובות:
1. הרב יוסף שרביט, רבה של אשקלון
2. הרב אהרן דרומי, רבה של גדרה
3. הרב דוד מלול, רבה של ירוחם
4. הרב יעקב שיר, רבה של כפר סבא
5. הרב דוד שלוש, רבה של נתניה
6. הרב עובדיה יעבץ, רבה של קריית עקרון
7. הרב ישראל גלזר, רבה של רמלה (97)
8. הרב יעקב אדלשטיין, רבה של רמת השרון
כתב COL מוסיף:
"אין צורך להתעסק כעת בשמות הרבנים החב"דים המועמדים עם תיקון החוק. הדבר מוקדם מידי, מתפרש כחתירה נגד הרבנים המכהנים, ורק יכול להפריע למהלך בחירתם", אמר הבוקר (ראשון) עסקן חב"די שסייע בעבר לבחירת רבנים חב"דיים בישראל. "יש מקומות בהם תעדיף הקהילה החב"דית המקומית לתמוך ברב שאינו חב"די על פני רב חב"די וזאת בשל סיכוייו הרבים להיבחר"
וחבל שעיתון המשפחה, מביא רק את דעת ש"ס, מבלי לשאול נציגי מפלגות אחרות, וכמובן רבנים אחרים.
האם יש מישהו מהעסקנים/ח"כים שמוכן לקחת על כתפיו הצרות פיטורין שלו ושל דומיו?!
רק לפני כמה שבועות עשו במשפחה כתבה עליו וציינו שם שהוא בשנות ה60 המוקדמות לחייו!
הצעת חוק לא יעילה! במקום זה הייתי מצפה מש"ס שידאגו לנוחות של הציבור החרדי ולא לרבניו!!!
הרב עובדיה לא התקבל אצל הרבי בדיוק מסיבות שכאלו