"חברת תהילים העולמית" קובע הרבי נשיא דורנו ('רשימות' נב), "בתפילותיהם – תהילות נעים זמירות ישראל – יגנו על בני ישראל ויפעלו בעד נצחון היושר והצדק, והקלת חבלי משיח".

שמחה גדולה שררה היום במתחם ציונו של דוד המלך, בהר ציון שבשערי ירושלים העתיקה. את האולם הצנוע גדשו מאות יהודים מכל העדות והחוגים, שבאו ליטול חלק בהתוועדות המסורתית החגיגית המתקיימת במקום ביום הילולת דוד מלכא משיחא.

ההתוועדות מאורגנת ע"י "חברת התהילים העולמית" – אותה ייסד הרבי הריי"צ בשנת תש"ב. ע"פ התקנון המפורט בה שרטט הרבי קווים מדויקים לפעילותה של החברה בכל ימות השנה, הוא קובע את ז' סיון כ"חג החברה" – מועד בו יוזמן הציבור הרחב לשמוח עם חברי המניין הקבוע של חברת התהילים העולמית, מתוך "שמחה ופנימיות" כלשון קודשו.

הוראה מפתיעה של הרבי

אווירה נדירה וייחודית מאפיינת את ההתוועדות, שנודעה בשערים והיא זוכה להשתתפות עשרות מאנ"ש ויקירי קרתא דירושלם. מעמד זה, בו קדושה ושמחה משמשים בערבוביא, נפתח באמירת כל ספר התהילים כאשר הקהל כולו מצטרף אל 'חתני המצווה', חברי המניין הקבוע של חברת התהילים העולמית.

איש כולל חב"ד הרב משה שמואל דייטש נזכר בהתרגשות באותם רגעי קודש מרטיטים, ערב חג השבועות תש"נ, כשאל הקודש נקרא לפתע מנהל כולל חב"ד הרב שלום דוכמן וקיבל הוראה לחדש באופן מיידי את פעילות 'חברת התהלים העולמית' במתכונת המדויקת אותה קבע הרבי ריי"צ. תקנת הקודש קוימה בו ביום, ללא שהות – וה'חברה' שבה לפעול בעקביות ובהתמדה, כאשר מניין קבוע משמש בתור 'שלוחי ציבור מאת כלל ישראל' (כלשון אגרת הקודש של הריי"צ) וחברי המניין מקפיד "לגמור בכל יום ויום את התהלים כולו ולהתפלל בסמוך לקברו של דוד המלך ע"ה".

בשתי הזדמנויות נוספות לאחר ההוראה המופלאה בתש"נ, הואיל הרבי להתעניין בפרטי התנהלותה המדויקת של חברת התהילים העולמית, שמות אומרי התהילים ומתכונת פעילותה הרצופה.


להושיב ישיבה על קברו

איה הסופר שיוכל לתאר את קדושת המעמד וייחודיותו. מי שזכה ליטול חלק במעמד – יתקשה לוותר עליו: השתפכות תהילות נעים זמירות ישראל, ביום ההילולא שלו, באווירה החגיגית השוררת במקום – היא חוויה מרטיטה, שעת קורת רוח שדומה כי מעטים ישוו וידמו לו.

לאחר אמירת התהילים הסב הקהל לסעודת מצווה סביב שולחנות ערוכים.
ראשון הדוברים במעמד הוא "רב החברה" הגה"ח ר' שמואל אלעזר היילפרין, שמתאר לציבור את השתלשלות ייסודה של חברת התהילים, את החשיבות העצומה שייחס לה הרבי הקודם, ואת הזכות הגדולה של כולל חב"ד למלא את רצון קודשו של הרבי בהפעלתה של החברה העולמית.

גם הדרשן הירושלמי הנודע הרב אברהם הכהן הולנדר מרתק את הקהל במתק שפתיו, ומשלב מדרשי פליאה המדגישים את סגולותיה של פעילות חברת התהילים העולמית. הוא מפליג בשבח כולל חב"ד הנושא בעול פעילות החברה ודואג לקיום המניין הקבוע, כאשר בכך למעשה "הם היחידים שזוכים 'להושיב ישיבה על קברו' של דוד המלך, פשוטו כמשמעו, ושפתיו מדובבות עם תהילותיו הקדושות, דבר המוסיף שמירה והגנה על עם ישראל כולו".


"יגנו על בני ישראל... להקלת חבלי משיח"

בהמשך לכך קרא אחד ממשתתפי המניין הקבוע את רשימת הקודש שכתב הרבי ('רשימות' חוברת נב) אודות "חברת תהילים העולמית שבתפילותיהם, תהילות נעים זמירות ישראל, יגנו על בני ישראל ויפעלו בעד נצחון היושר והצדק והקלת חבלי משיח".

שמחה בטהרתה ליוותה את סעודת המצווה – כאשר מספר פעמים הפך הקהל כולו למעגל ריקוד מלוכד – ששורר שעה ארוכה לקול צלילי נגינת התזמורת. אחרון הדוברים הוא הרב יעקב נענע, הממשיך במסורת אביו ששימש למעלה מיובל שנים, כגבאי האתר.

על מלאכת ארגון ההתוועדות ניצח במיומנות רבה המשגיח המסור של חברת התהילים, הרב אפרים פרוס – כשלצידו מסייעים שני בניו התמימים הנמרצים שיחיו.
שעה ארוכה הסב הקהל והאזין ברוב קשב לסיפורי מופתים מפעימים ומרגשים המתגלגלים סביב "החברה" ופעילותה. חברי המנין זוכים פעמים אין ספור לראות במוחש כיצד פעילות-קודש זו מחוללת נפלאות ובאמצעותה נושעים רבים מבני ישראל בבני חיי ומזוני רוויחי.