לפני כחודשיים נפגש יו"ר וועדת החוץ של הקונגרס האמריקאי חבר הקונגרס טום לנטוס עם רבה של רוסיה הרב בער'ל לאזאר בלשכתו במוסקבה. לנטוס שוכנע בפגישה לתמוך בתיקון חוק ג'קסון-ואניק והוקסם מאישיותו של נשיא רוסיה מר ולדימיר פוטין המאפשר "חופש דת ודמוקרטיה". אך בראיונות שנתן אמש (חמישי) לאמצעי התקשורת בארה"ב התבטא לנטוס בצורה נחרצת נגד ממשל פוטין.

כזכור, לפני כחודש שיגרו חברי אגו"ח ברוסיה מכתב נרגש למר לנטוס וביקשו ממנו את עזרתו. "כל זמן שספריית שניאורסון על ספריה וכתביה נותרת מוחזקת בידי רוסיה, עלינו להתייחס לנושא כמו לפדיון שבויים. הנשמות של האדמו"רים שלנו נמצאות בכתביהם, עליהם הם ואלפי חסידים סיכנו ומסרו את חייהם לשמור ולשמר", נכתב במכתב.

מר לנטוס הזכיר בראיון לעיתון את מעשי הגבורה של העם והחיילים הרוסיים בשחרור אירופה מהנאצים ימ"ש, עם זאת אמר כי "שלטון הדיכוי הברוטלי והרג ההמונים ברחבי רוסיה שאפיין את הממשל בתקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה ראוי לגינוי".

ביחס ליחסים שבין רוסיה וארה"ב הזכיר לנטוס בנימה אישית את המוטיבים של בריחתו מארץ מולדתו הונגריה שסבלה מהפלישה הרוסית, דבר שהניאו לצאת נגד הממשל הרוסי והמדיניות התוקפנית שהונהגה למרות צפיות רבים למעבר הדרגתי הצפוי מסטאליניזם לשלטון דמוקרטי, ואולם כל מי שתלה תקוות במעבר מבורך זה - התבדה.

בהתייחוסותו אל בוריס ילצין שמת לפני מספר שבועות, הביע את הערכתם של רבים שראו בו שליט שמתוך כך שאביו היה אסיר גולאג ואדמת סבו הוחרמה על ידי השלטון, ניסה להפוך את הממשל באופן קיצוני ובבת אחת. אמנם תקופתו התאפיינה במצב כלכלי ירוד, בשחיתות ועליית האולגרכים, אלא שמאידך, התקשורת נהנתה מעדנה ופתיחות ואנשים הביעו את דעתם באופן חופשי.

לשחרור אחיזת הממשל על הכלכלה היה מסר של נטייה דמוקרטית ברורה שנתנה מקום לתקוה ולקידום, אך כפי הנראה, הזדמנות זו הוחמצה. אמנם יורשו הממונה של ילצין, ולדימיר פוטין איננו כפיל של יוסף סטאלין, אולם דרך ההשתלטות וסתימת הפיות של מתנגדי הממשל ועיתונאים עצמאיים מהווה מקור לדאגה עד כדי כך שהטקטיקה הנהוגה בידי קולנל הקג"ב (פוטין) העומד בראש הקרמלין עשוי להשיב את המדינה לתקופת האופל של העבר.


פוטין נוהג בחוסר סלחנות לכל מי שמאיים על אחיזתו בכלכלה

מתוך הודעת מזכירת המדינה קונדוליסה רייס שעשתה את דרכה בחזרה משדה התעופה במוסקבה הבין לנטוס שגב' רייס לא נשמעה אופטימית והבין מתוך דבריה שיש להתייחס בכפפות משי בהידברות עם רוסיה, ואולם לנטוס עומד על כך שאין לוותר על עקרונות שהן בסיס ההידברות של העולם המערבי. הצורך בהידברות עם רוסיה הוא חיוני לאמריקאים לרוסים ובכלל לשלום העולם. יש צורך דחוף בשיתוף הפועלה של רוסיה במניעת פיתוח גרעיני באירן, צפון קוריאה ובידי ארגוני הטרור. 

על פוטין להבין שחופש ההבעה אינו נחתם של המעמדים הגבוהים והבינוניים בלבד. כלי תקשורת בלתי תלויים לצד וויכוח ציבורי ער במיוחד במדינה כמו רוסיה מאזנים את הממשל ומחדדים את כלי הדמוקרטיה.

בחורף שעבר נרצחה אנה פוליטקובסקיה, אחת הקולות המובילים בהתנגדות למלחמה העקובה מדם של רוסיה נגד צ'צניה ואלופת זכויות האדם. לא פחות מ-13 עיתנואים שביקרו את פוטין נעלמו באופן מיסתורי מהשטח והדרך שבה נעלמו לא נחקרה

לדוגמא, דרך היעלמותו של ליטביננקו, נתין בריטי שהורעל בלונדון, לא נודעה, אולם יש חששות למקור ההריגה. פוטין שולט על כל ערוצי הטלוויזיה והרדיו ובהדרגה צובר גם שליטה על התקשורת הכתובה. פוטין נוהג בחוסר סלחנות ובענישה לכל מי שמאיים על אחיזתו בכלכלה ובמיוחד כאשר הנסיקה במחירי הדלק הקפיצו את התוצר המקומי הגולמי לגבהים חדשים.

מנהלו הקודם של חברת הדלק 'יוקוס', מיכאל חודורובסקי מרצה עונש בבית סוהר בסיביר על טענות פיקטיביות, בו בזמן שחברת 'יוקוס' נכנס תחת שליטתו הבלעדית של הממשלה הרוסית.


העולם מפחד מהחוסר דמוקרטיה ברוסיה

כידיד של של רוסיה ושל העם הרוסי קורא לנטוס לפוטין לחשוב מחדש על ההתייחסותו לנושא הפשע והענישה לפני שירמוס מחדש את ערך החופש ברוסיה. דווקא בעת הזאת כשהעושר מגידול האנרגיה מגדיל את ערכו בכל הקשור למדיניות חוץ רוסיה נוהגת בתוקפנות וסוגרת את ברזי הגז הטבעי בפני חלק מהרפובליקות הרוסיות ובפני מדינות מזרח אירופה. שיטה דרקונית זו לקדם מדיניות הינה בלתי נסבלת.

לנטוס מזכיר את פגישתו הראשונה עם מר ילצין בזמן שהיה נשיא רוסיה כשעדיין התקיים האיחוד הסובייטי ואז שאל את הנשיא מהן הסיכויים לדמוקרטיה ברוסיה. בתשובתו אמר ילצין: "היו לנו עשרות כאילו ואף אחד מהם לא הצליח". הדרך שבו פוטין משתיק אופוזיציה בלתי מתהלמת מדאיגה ומזכירה את השעות האפילות של היסטוריית רוסיה. הדיכוי שבא לידי ביטוי, בין השאר, באיסור על בחירה ישירה למושלים מקומיים מציינת התחדשות שלטון ריכוזי וסמכותי.

צעידתו של רוסיה לקראת עידן שאין בו דמוקרטיה אמיתית איננה מבשרת טובות וטומנת בחובה תוצאה שממנה העולם פחד העולם מאז האביב המזהיר של גורבצ'וב וילצין.

על מנת למנוע את התוצאות המחרידות יש לעבוד יד ביד עם פוטין ועם מי שיבוא בעקבותיו על מנת לאפשר חופש מסויים לעם הרוסי ולפתח מדיניות חוץ יותר ליברלית. לאחר היסטוריה רויית שלטון טוטליטרי ודיכוי אזרחים יש לסייע בעד רוסיה למלא את שאיפתו של ילצין באומרו, "היום הוא היום האחרון של העידן שחלף".

אמנם תקופת המלחמה הקרה לא שוחזרה ואיננו צופים בהצבת מסך ברזל חדש. אך יש בהחלט נסיגה אחורנית בצורה מאד לא מעודדת. יש לעבוד כתף בכתף עם הגורמים הדמוקרטים שעדיין פעילים בתוך ומחוץ לממשל ובבית הנבחרים, ועם נציגי הקהילה העסקית על מנת לוודא שחלום המדינה הדמוקרטית ברוסיה תהפוך למציאות.