מאת חיים ברון, כתב COL

קוראים לו שמעון. יהודי ישיש עם קמטים על פניו, בשנות התשעים לחייו. הוא ישב מצונף במושב האחורי בבית-הכנסת הממוקם בקומה תחתונה במלון במרכז מיאמי. לאורך התפילה הוא כיסה את פניו בטלית ואז לרב שרגא מן, לחץ את ידו בחמימות ואמר: "בכל פעם אני מאושר מחדש". הרב חייך ואיחל לו חג-שמח.

על איזה אושר שמעון דיבר, שאלתי את ר' שרגא, בדרכינו לביתו, לאכול את סעודת החג.

"הו, סיפור ארוך", הפטיר והבטיח לספר בסעודה. לאחר שנטלנו ידיים והתיישבנו לאכול, הוא דיבר: "לאחר שמושל קובה, פידל קסטרו, שלח לפה מאות פושעים בכדי שיחוללו מהומות במיאמי, מרבית היהודים, כמו גם תושבי העיר, ברחו מכאן.

"שמעון היה אחד היהודים הבודדים שנשארו. לא היה לו פשוט לאן ללכת. יהודי בודד. הוא שימש כנהג מונית, ופרנסתו מאוד נפגעה. עד לאותה תקופה, הוא היה מקפיד להתפלל במניין, אולם לאחר הבריחה הגדולה, אנשים היו ממעטים להסתובב ברחובות ובית-הכנסת ננטש לחלוטין. כשהגעתי לכאן לפני שנתיים ימים, מישהו הפנה אותי לשמעון.

"הוא קיבל אותי בשמחה. סיפרתי לו מה מעשיי במיאמי, על חב"ד והרבי. הוא אמר לי, שאין סיכוי שיהיה פה שוב מניין, כשהוא מספר את אירועי התקופה - מאז בריחת היהודים. אמרתי לשמעון, שאולי שנינו יחד נצליח להחזיר את המניין.

"שמעון היה מאוד מסופק, אולם לאחר שהגיע לתפילה הראשונה, בה השתתפו מניין מצומצם, הוא חיבק אותי חזק ואמר שלא האמין שאי-פעם יחזור להשתתף בתפילה במניין"...

שאיפות רבות

את השליח הרב שרגא מן פגשתי יממה לפני חג הפסח. אברך צעיר, הוא הגיע למקום לפני שנתיים למיאמי. בצעירותו למד בישיבת 'תומכי-תמימים' בדטרויט, שם גם ניהל את קעמפ 'גן-ישראל'. יש לו שפה משותפת עם צעירים וזקנים כאחד, המוצאים בו כתובת לענייני יהדות.

ויש לו גם שאיפות רבות. חלקם הצליח להגשים כבר, את חלקם האחר הוא רוצה להגשים בשנים הקרובות. "יש כאן יהודים רבים, רובם הגדול הגיע לפה בשנים האחרונות", הוא אומר. "בין היהודים ישנם גם ישראליים שהגיעו לעשות עסקים".

בליל-הסדר שקיים באולם מרווח השוכן בבניין יוקרתי במיאמי, השתתפו קרוב ל-300 יהודים דוברי אנגלית. הישראלים השתתפו בסדר שארגן הרב מנחם חירותי (שעליו תיוחד כתבה נפרדת בקרוב בע"ה). "העובדה שהגיעו כל-כך הרבה יהודים בשנה הראשונה שאני מקיים פה סדר ציבורי, מוכיחה כי מתגוררים פה יהודים רבים המעוניינים בפעילות יהודית".

באחד מימי חול-המועד סיירנו במיאמי. כמעט בכל רחוב באיזור, הוא מצביע לי על נקודה אחרת, שם קיים פעילות יהודית: מסיבת חנוכה, שיעור יהדות, תהלוכת ל"ג בעומר, שיעור לנשים, מועדון לילדים ועוד פעילויות רבות ומגוונות.

בכל שבת וחג, הוא מקיים תפילה בהשתתפות עשרות יהודים המתגוררים באיזור, בבית-כנסת הממוקם, כאמור, בבית-מלון מקומי.

המניין חזר לבית-הכנסת

אחד המקומות בהם ביקרנו - היה מוזיאון יהודי גדול. לפני שנכנסנו, סיפר ר' שרגא, "מספר שבועות לפני חודש תשרי האחרון, התחלתי לחפש מקום גדול יותר מבית-הכנסת בו אנו מקיימים את המניין מידי שבת, כי ידעתי שיגיעו הרבה יהודים.

"נזכרתי שאחד המקורבים סיפר לי על מוזיאון יהודי הממוקם לא-הרחק מבית-הכנסת הנוכחי. נכנסתי לשם ושוחחתי עם מנהלי המוזיאון. הם בתחילה לא כל-כך התלהבו, אבל אישרו באופן חד-פעמי שנקיים שם מניין".

ואכן, בראש-השנה התקיים המניין הראשון וההתלהבות בקרב המתפללים הייתה גדולה. "הייתה צביטה בלב לראות את ארון-הקודש, עליו יש מסך וידאו, למרות שהוא מציג דברים יהודיים", סיפר ר' שרגא.

בכניסה למוזיאון עומד מאבטח חמוש, מטעם המדינה. "יש להם אינטרס לשמור על המבנה שהוא ערך היסטורי", מסביר ר' שרגא שמגלה, כי שוקל לרכוש את המבנה בקרוב.

בתערוכה: לוי ושעיה שלנו

המוזיאון היהודי נשאר (בתוכו) כמו שהיה בית-הכנסת בעבר. אלא שלצד המושבים, מוצבות עמדות עם תמונות ומוצגים הסיטוריים המספרים על יהדות פלורידה לאורך מאות השנים האחרונות.

כל פריט ופריט במוזיאון, מסודרים בקפידה, כשלצידם כיתוב ברור עם הסבר.

ומוצגים מתבטאת גם השפעה הרבה של חב"ד במדינת פלורידה. במובן הרוחני עם תמונות של שלוחים וחסידים לפני שלושים שנה ואיור של 'טנק מבצעים' שהחדיר תורה ומצוות לפינות נידחות.

וגם במובן העסקי: תיאור ופירוט הביוגרפיות של אנשי עסקים חב"דיים ומקורבים לחב"ד המשנים את פניה של המדינה בכל הקשור לבניינים רבי-קומות. מצינו ביניהם את סני קאהן הדיסקרטי אולם ידוע בין השלוחים, והשותפים ר' לוי לבייב הישראלי ור' שעיה בוימלגרין הניו-יורקי שכבר נפרדו אולם עדיין מחזיקים יחדיו נכסים.