בשל הוראות הרופאים, נסע כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע מידי פעם למעיינות המרפא מחוץ לרוסיה. אל קארלסבאד, מארינבאד ועוד (כמסופר בכמה מקומות בספר התולדות, בשיחות של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, וברשימות כ"ק אדמו"ר).

מפעם לפעם התלוותה אליו למסעותיו בתו מרת דבורה לאה (גינזבורג).

באחת הנסיעות העניק לה כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע את משקפת הזהב שלו (כידוע שכ"ק אדמו"ר מהר"ש נהג בעשירות ובהרחבה), בה השתמש בהיותו במעיינות המרפא, כאות חיבה.

את המשקפת העניקה מרת דבורה לאה, לעת זקנותה, לנכדתה מרת חיה פ. (בתו של אהרן-יוסף גינזבורג, בנה של דבורה לאה והרמ"ל גינזבורג ע"ה).

מרת חיה (המתגוררת במוסקבה, והינה בגיל הגבורות), שמרה כל השנים על המשקפת כבבת עינה, היא העריכה את גודל האוצר שהופקד אצלה, ומפאת קדושתו היא שמרה עליו במקום מיוחד בביתה לאורך עשרות שנים.

לדבריה, שמה "חיה" הוענק לה ע"י סבתה, שהעניקה לה את השם הזה על שם זקנתה, מרת חיה מושקא, אשת כ"ק אדמו"ר הצמח-צדק נ"ע.

היא העבירה את המשקפת לידי הרב אברהם ברקוביץ, מנהל איגוד הקהילות היהודית במדינות חבר-העמים, העומד בקשר הדוק עם המשפחה, למסור לספריית הרבי בניו-יורק.

היום, ט"ו אייר, נמסרה המשקפת לספריית הרבי על-ידי הרב ברקוביץ לרב שלום דובער לוין מנהל הספרייה, ובמעמד הרב חיים יהודא קרינסקי.

הרב קרינסקי קרא בהזדמנות זאת את שיחת קודש של הרבי, בה ביאר את גודל הזכות שנפלה בידי אלו שעוסקים בהצלת הספרים, כתבי היד והחפצים של רבותינו נשיאינו, ויש להתעסק בזה במסירות נפש, עד שיוחזרו למקומות האמיתי בספריית רבותינו נשיאינו.

המשקפת הונחה מיד על-ידי הרב שלום דובער לוין, בארון המוקדש לספרי וכתבי וחפצי כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע, בתערוכת הספריה הנוכחית.